חילוט רכוש בעבירות הלבנת הון
החוק לאיסור הלבנת הון נחקק בשנת 2000 ובחקיקתו הצטרפה ישראל למדינות השותפות למאבק הבינלאומי בתחום הלבנת ההון. מטרת החוק הייתה ועודנה, להעניק כלים נוספים (בין היתר, חילוט כספים ורכוש) לרשויות האכיפה – משטרת ישראל, רשות המיסים וכן גופים נוספים, הנאבקים בפשיעה החמורה והמאורגנת ובעבירות הלבנת הון.
חוק איסור הלבנת הון מאפשר חילוט רכוש וכספים, בהתבסס על העיקרון כי יש להשיב לידי המדינה רכוש שהופק בפשע או ששימש לביצועו. חילוט אינו תחליף לעונש (מאסר או קנס), אלא מוטל בנוסף עליו.
בית המשפט רשאי להורות על חילוט פלילי של נכסים שהופקו בעבירה או ששימשו לביצוע עבירה. כן רשאי בית המשפט להורות על חילוט אזרחי של נכסים (ללא הליך פלילי) כאשר לא ניתן להעמיד לדין את העבריין (למשל כשברח לחו”ל) או כשהתגלו נכסים לאחר ההרשעה.
חילוט רכוש בהליך הפלילי – סעיף 21 לחוק איסור הלבנת הון
אם כן, אחד הכלים האפקטיביים במלחמה בהלבנת הון הוא חילוט רכוש, המוסדר בסעיף 21(א) לחוק איסור הלבנת הון. עסקינן בהוראת חילוט רחבה החלה במידה ואדם מורשע בפעולה ברכוש אסור. ראשית, הסעיף מורה כי מתן צו חילוט הוא הכלל בעבירות הלבנת הון, והימנעות מחילוט תיעשה רק מנימוקים מיוחדים שיפורטו.
שנית, הסעיף מאפשר חילוט רכוש בשווי העבירה – בלא שנדרש להוכיח כי הרכוש שלגביו מבוקש החילוט קשור באופן ישיר לביצוע העבירה. לפיכך, ניתן לחלט רכוש כשר וחוקי לחלוטין, כל עוד הוא שווה ערך לרכוש שקשור לעבירה.
כמו כן, הסעיף מגדיר את "רכושו של הנידון" בצורה רחבה ביותר, גם: "מתוך רכוש של אדם אחר, שהנידון מימן את רכישתו או שהעבירו לאותו אדם בלא תמורה", וזאת בכדי להתגבר על מצבים בהם הנידון מעביר את הרכוש לגורם אחר מיד לאחר ביצוע העבירה. לאמצעי של חילוט תכלית קניינית. עוד הודגשה בפסיקה תכליתו ההרתעתית של החילוט.
חשוב להדגיש, הזכות להיפגש ולהיוועץ בעורך דין פלילי בשלבי החקירה הראשונים היא זכות בסיסית וחשובה ביותר ותצמצם את הפערים ביחסי הכוחות של החשוד אל מול החוקרים ובעיקר, תמנע מהחשוד טעויות שעלולות לגבות ממנו מחיר כבד ביותר בהליך הפלילי בכלל וכן פגיעה בזכויותיו הקנייניות, שכן החשש כי כספו וכל רכושו ורכוש משפחתו יחולט.
חשודים ונאשמים מוצאים עצמם לפתע חסרי כל יכולת כלכלית, הם ומשפחותיהם. מומלץ להיוועץ כבר בשלבים המקדמיים בעורך דין פלילי מומחה, אשר בקיא בהליכי החילוט ואשר יגן על זכויותיכם, רכושכם ורכוש משפחתכם.
משרדנו, אלעד שאול ושות' מנהל הליכי חילוט רבים וממזער את היקף הפגיעה הכלכלית של חשודים ונאשמים. ניהול נכון של הליכי חילוט כאמור, באמצעות עורך דין פלילי מומחה ומנוסה יפחית את עוצמת הפגיעה הכלכלית לאין שיעור. לקבלת ייעוץ מיידי מעורך דין הלבנת הון מומחה בהליכי חילוט ניתן לפנות למשרדנו בכל עת, במספר 03-7775555.
סעיף 23 לחוק איסור הלבנת הון
סעיף 23 לחוק איסור הלבנת הון מורה כי על חילוט רכוש יחולו הוראות סעיפים 36ג עד 36י לפקודת הסמים המסוכנים. סעיף 36ו(א) לפקודה מסדיר את האופן בו המדינה מוסמכת לבקש, לאחר הגשת כתב אישום, לקבל סעד זמני של חילוט כנגד נאשם שטרם הורשע.
במוקד הסעיף עומד החשש מפני הברחת נכסים, באופן שיסכל את האפשרות של חילוט הרכוש בסופו של ההליך נגד הנאשם ולאחר שיורשע בדין. הסעד הזמני נועד אפוא להבטיח את מימוש החילוט ע”י שימור נכסיו של הנאשם. אל מול תכלית זו והאינטרס הציבורי הגלום בה, עומדת הפגיעה בזכות הקניין של הנאשם – שבעת מתן הסעד הזמני נהנה מחזקת החפות.
חילוט זמני
בשלב הדיון בבקשה למתן סעד חילוט זמני, ראשית – על בית המשפט לבחון אם קיימות ראיות מספיקות ולהשתכנע כי קיים פוטנציאל חילוט במובן זה שהראיות (לכאורה, שכן הנאשם טרם הורשע) מקימות סיכוי סביר לכך שבתום ההליך הפלילי יורשע הנאשם בעבירות המיוחסות לו וכי בעקבות אותה הרשעה ניתן יהיה להורות על חילוט רכושו. שנית, בית המשפט צריך להשתכנע בדבר היות צו החילוט המבוקש על ידי המדינה, מידתי.
ככל הניתן, יש לנקוט באמצעים חלופיים לתפיסת רכוש, שפגיעתם בקניינו של הנאשם פחותה.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
יסוד "המטרה להסתיר" – סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון
סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון שכותרתו “איסור הלבנת הון”, קובע – ” העושה פעולה ברכוש, שהוא רכוש כאמור בפסקאות (1) עד (4) (בחוק זה – רכוש אסור), במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו, דינו – מאסר עשר שנים או קנס פי עשרים מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין –
(1) רכוש שמקורו, במישרין או בעקיפין, בעבירה;
(2) רכוש ששימש לביצוע עבירה;
(3) רכוש שאפשר ביצוע עבירה;
נקבע בפסיקה, כי לא נדרש להוכיח במסגרת הסעיף שלעבריין הייתה כוונה “להלבין” את הרכוש האסור – אלא די בכך שנלמדת כוונה/מטרה של העבריין להסתיר או לטשטש את מקורו של רכוש זה. כך לדוגמא – נקבע כי עצם השימוש בשמות בדויים במסמכי עסק, שבאמצעותו הופקדו כספים אסורים בחשבונות בנק, מעיד על כוונה להסתיר את מקור הכספים האסורים על מנת לאפשר שימוש עתידי בהם.
יתרה מזאת, נקבע כי הפקדת כספים, שמקורם בפעילות בלתי חוקית, בחשבון בנק של עסק לגיטימי, היא אחת הדוגמאות המובהקות למקרה שבו הנסיבות מלמדות על קיומה של “כוונה להסתיר” ועל רצון בניתוק הקשר בין המקור האסור של הכסף לבין המשך השימוש הלגיטימי בו.
משנמצא כי קיים סיכוי סביר לכך שבתום ההליך הפלילי הנאשם יורשע בעבירה או עבירות המיוחסות לו, יש לתת את הדעת להיקף החילוט הצפוי בעקבות ההרשעה. בתוך כך, יש לתת את הדעת למטרות החילוט, וכן להיקף החילוט הנהוג בפסיקה במקרים דומים. נוסף על אלה, במסגרת ההחלטה בדבר מתן צו זמני (עד הרשעה) לחילוט, יש משמעות לעוצמת התשתית הראייתית הקיימת כנגד הנאשם, במובן זה שתתקיים “מקבילית כוחות”.
היקף החילוט – "מקבילית הכוחות"
“מקבילית הכוחות” בין עוצמת הראיות לבין היקף הרכוש שייתפס. כלומר, לאחר שנקבע פוטנציאל החילוט או היקפו, ראוי לבחון אם ניתן להשיג את תכלית הצו הזמני בדרך פחות פוגענית לעומת תפיסת רכוש. כך לדוגמא – מקרה בו, קיימת תשתית ראייתית לכך שנאשם “הלבין” כספים שקיבל במרמה (בסך 1,000,000 ₪), וערבב את אותם כספים לא כשרים בכספים כשרים בהיקף כולל של 10 מיליון ₪.
הכספים הכשרים, שלתוכם עורבבו כספי המרמה מהווים לכאורה “רכוש ששימש לביצוע העבירה” או “איפשר את ביצועה”, ומכאן שבמקרה של הרשעת הנאשם ניתן שהמדינה תבקש לחלט את כל הכספים ולא רק סך של 1,000,000 ש”ח, שהנאשם ניסה “להלבין”. עיון בפסיקה רלוונטית מלמד כי בצד הרטוריקה הקוראת להחמרת הענישה, ככלל בתי המשפט אינם נוהגים להורות על חילוט כספים כשרים ששימשו לביצוע עבירות של הלבנת הון.
גם אם התשתית הראייתית הלכאורית שתציג המדינה לעבירות המיוחסות לנאשם היא מוצקה על פניה, לא ניתן להורות בגדר הצו הזמני על תפיסת כל הכספים שהתקבלו אצל הנאשם בשנים הרלוונטיות לכתב האישום ומהווים פי 10 מסך הכספים שגבה הנאשם, לכאורה במרמה. בית המשפט מנסה להשיג איזון ראוי בין האינטרס הציבורי שבהבטחת מימוש מטרות החילוט לבין זכויותיה הקנייניות של הנאשם.
חילוט רכוש בהליכים אזרחיים – סעיף 22 לחוק איסור הלבנת הון
בשונה מחילוט בהליך פלילי סעיף 22 לחוק איסור הלבנת הון קובע כי בית המשפט המחוזי רשאי להורות על חילוט רכוש בהליך אזרחי, לבקשת פרקליט מחוז, אם שני תנאים מתקיימים יחד: התנאי הראשון – הרכוש הושג בפעולה כאמור ברכוש אסור או כשכר לאותה עבירה. התנאי השני – לא ניתן להגיש כתב אישום כנגד האדם החשוד בביצוע העבירה משום שאינו נמצא בישראל או שלא ניתן לאתרו, או שהרכוש התגלה לאחר הרשעתו של אותו אדם.
רגולציה וחקיקה חדשה ומחמירה יותר
ביום 11 ביולי 2018, פורסמה ברשומות הצעת חוק (חילוט תקבולי עבירה), התשע”ח-2018 (להלן: “הצעת החוק”), אשר מטרתה ליצור הסדר אחיד ועדכני בכל הנוגע לחילוט של רכוש שהתקבל כשכר עבירה, שהושג כתוצאה מביצוע עבירה, וכן גלגולו של רכוש.
מטרת הצעת החוק היא להחליף את מגוון הסדרי החילוט הקיימים היום בחקיקה ולקבוע הסדר אחיד וקוהרנטי ביחס לחילוט של תקבולי עבירה. ההסדר המוצע הוא קשיח ורחב יותר מההסדרים הקיימים כיום לעניין חילוט אמצעי עבירה.
להלן עיקרי ההסדר המוצע:
- הרחבת המנגנון של חילוט כספים בשווי שנקבע כי התקבל על ידי הנאשם לאחר הרשעה, כאשר האפשרות לחילוט שווי הכספים שקיבל בגין ביצוע העבירה לא תהיה תלויה בסוג העבירה.
- קביעת מנגנון משפטי המאפשר לבית המשפט לקבוע כי נאשם ניהל "אורח חיים עברייני" וכך המדינה תוכל לטעון להיקף רחב יותר של חילוט.
- יצירת הסדר להגשת בקשה לצו חילוט לאחר הרשעה, לעומת ההסדר הטבוע בחוק כיום הדורש הגשת בקשה לצו חילוט יחד עם כתב האישום. תיקון צו חילוט לאחר הרשעה, לרבות הסכום המיועד לחילוט, בשל ראיות חדשות שהתגלו.
מטרתה של הצעת החוק, לקבוע חקיקה אחידה, עדכנית וקשה יותר למאבק בפשיעה כלכלית בכלל ולפשיעה החמורה בפרט במדינת ישראל, כל אלה מלמדים על מדיניות מחמירה עולמית אשר ישראל מצטרפת אליו, למאבק בינלאומי בפשיעה הכלכלית החמורה. הצעת החוק החדשה קובעת מנגנוני חילוט קשים ומחמירים יותר על עבריינים, וזאת עוד בטרם הורשעו בדין.
עורך דין אלעד שאול, שותף מנהל במשרד אלעד שאול ושות' עורך דין בעל מומחיות וניסיון בעבירות הלבנת הון והצלחות רבות בהליכי חילוט. משרדנו נלחם למזער את היקף הפגיעה הכלכלית של לקוחות המשרד, חשודים ונאשמים בתיקים פליליים והליכי חילוט מורכבים.
נסיוננו מלמד, כי ניהול נכון של הליכי חילוט ובניית אסטרטגיה באמצעות עורך דין פלילי מומחה ומנוסה בהליכי חילוט תפחית את עוצמת הפגיעה הכלכלית שלך ושל משפחתך לאין שיעור. לקבלת ייעוץ מיידי מעורך דין פלילי מומחה בהליכי חילוט ניתן לפנות למשרדנו בכל עת, במספר 03-7775555.
