תחומי התמחות

  • home
  • אי הרשעה | ביטול הרשעה

אי הרשעה | ביטול הרשעה

עו"ד אלעד שאול   |   לייעוץ אישי 03-7773333

סיום הליך הפלילי ללא הרשעה

הרשעה בפלילים היא אות קלון המוצמד לאדם על ידי המדינה על מנת לסמן אותו כמי שהפר את הכללים.

להרשעה פלילית השלכות רבות, בין היתר, אי יכולת לעסוק במקצועות מסוימים, להתקבל לאיגודים מקצועיים ולעבוד במקצועות הדורשים היתר. כמובן, שהרשעה פלילי משפיעה גם על תדמיתו של האדם ועל שמו הטוב בעיני ציבור. בחלק מן המקרים ניתן להודות בביצוע מעשה, ולסיים את ההליך ללא הרשעה וללא הכתם של המשפט הפלילי.

עורך דין פלילי אלעד שאול, שותף מייסד בפירמת עורכי הדין “שאול – רן ושות'”, מסביר כיצד לסיים הליך פלילי בלי הרשעה.

אי הרשעה בפלילים

על פי החוק ופסיקת בית המשפט העליון, כאשר אדם מודה בביצוע עבירה פלילית הכלל הוא להרשיע אותו בפלילים.

כאשר הנאשם הוא עבריין חוזר בעל רישום פלילי קודם, הרשעה נוספת לא מעלה ולא מורידה בעניינו. אולם כשמדובר בנאשם נורמטיבי אשר מסתבך לראשונה בפלילים שאלת ההרשעה או אי הרשעה היא שאלה מהותית והרת גורל.

בעניינם של נאשמים שהסתבכו בפעם הראשונה עם החוק ואין לחובתם הרשעות קודמות, ישנו הליך חריג במיוחד לפיו יסתיים ההליך הפלילי בקביעת בית המשפט לפיה למרות שהנאשם ביצע עבירה פלילית הוא לא יוכתם בהרשעה פלילית וכתוצאה מכך הוא יוכל להמשיך בחייו כמעט ללא השפעה.

לעניין זה ניתן לקרוא את המאמרים המסבירים את השלכותיו של הרישום הפלילי ואת האופן בו ניתן למחוק רישום פלילי:

 ביטול הרשעה

בקצרה נציין, כי מי שהורשע יהפוך להיות בעל עבר פלילי, לא יוכל להוציא תדפיס רישום פלילי נקי (“תעודת יושר”), וכתוצאה מכך לא יוכל לעבוד במקומות עבודה מסוימים כגון מוסדות ציבור, משרדי ממשלה, כוחות הביטחון, תעשיות מיוחדות ובאיגודים מקצועיים כגון לשכת עורכי הדין, מועצת רואי החשבון, משרד הבריאות וכדומה.

כמו כן, יתקשה אותו אדם להיבחר כנבחר ציבור, לא יוכל לקבל ויזה למדינות מסוימות ולא יוכל לשאת נשק או לנהוג באוטובוס או במונית.

פסק דין תמר כתב בבית המשפט העליון (הלכת כתב)

פסק הדין המנחה בעניין אי הרשעה הוא ע”פ 2083/96 תמר כתב נ’ מדינת ישראל, בו קבע בית המשפט העליון את המבחנים הנוגעים לשאלה אי ההרשעה של נאשם. על פי פסק הדין, על בית המשפט לבחון קיומם של שני תנאים מצטברים על מנת שתתאפשר אי הרשעה, באומרו:

“הימנעות מהרשעה אפשרית איפא בהצטבר שני גורמים: ראשית על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם ושנית סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים.”

לשם הדוגמה, אם הוגש נגד הנאשם כתב אישום בעבירת החזקת סמים לצריכה עצמית, והנאשם הוא מתמחה במשפטים, הרי שעל פי המבחן הראשון ברור שהרשעה תפגע בנאשם שהרי הוא לא יוכל להתקבל כחבר בלשכת עורכי הדין.

על פי המבחן השני, מאחר ומדובר בעבירה קלה יחסית, סביר כי אפשר לוותר בנסיבות העניין על הרשעה מבלי לפגוע בשיקולי הענישה האחרים.

השיקולים לאי הרשעת נאשם

מעבר לשיקולים המנויים בפסק הדין תמר כתב, על בית המשפט לבחון מגוון רחב של שיקולים שתכליתם העיקרית היא לבדוק האם הנזק שייגרם לנאשם מעצם הרשעתו הוא גדול יותר מהתועלת שתצמח לחברה מההרשעה בפלילים.

ברוב המקרים יפנה בית המשפט את הנאשם לקבלת תסקיר שירות מבחן (חוות דעת). שירות המבחן הוא גוף של משרד הרווחה אשר פוגש את הנאשם, משוחח אתו ומוסר חוות דעת לבית המשפט בדבר אופיו של הנאשם, מסוכנותו, מידת החרטה שלו וכן ממליץ על עונש הולם בנסיבות העניין.

חשוב להיות מלווים על ידי עורך דין פלילי בכל שלבי ההליך הפלילי, כמו גם בשלב תסקיר שירות המבחן.

בסופו של דבר יבחן בית המשפט, באמצעות שירות המבחן או בהפעלת שיקול דעת עצמאי, את סוג העבירה, עברו של הנאשם, האם מדובר בעבירה חד פעמית או בדפוס התנהגות, נסיבות חייו של הנאשם (גיל, מצב כלכלי, לימודים, שירות צבאי ועוד), השפעת ההרשעה על חייו של הנאשם ומידת הנזק שעשויה להיגרם לו, וגם את יחסו של הנאשם לעבירה (האם הוא מתבייש במעשיו או לא).

תפקידו של עורך הדין בעניין זה הוא להציג בפני בית המשפט את מלוא הנתונים ולשכנע אותו שהאיזון הראוי בין אינטרס הציבור לאינטרס הנאשם מחייב את אי הרשעת הנאשם בפלילים.

איך מסיימים תיק ללא הרשעה?

לעתים מוגש כתב אישום נגד אדם נורמטיבי לחלוטין, בן טובים, אשר לא הסתבך בפלילים. לאחר לימוד חומר הראיות נוכח הסנגור לגלות שישנן מספיק ראיות על מנת להרשיע את הנאשם ולהטיל עליו עונש. במצב דברים כזה, יכול עורך הדין הפלילי לטעון במסגרת משא ומתן עם התביעה או בפני בית המשפט, לקיומו של אינטרס ציבורי חשוב לסיום ההליך בלי הרשעה תוך הסתפקות בענישה חינוכית.

ענישה חינוכית יכולה להתבטא בצו פיקוח של שירות המבחן במסגרתו ישתתף העבריין בקבוצה טיפולית, ואף בשעות לתועלת הציבור (של”צ) שיבוצעו בתמורה לאי ההרשעה.

עורך דין פלילי מומחה לסיום תיקים באי הרשעה יכול לנהל משא ומתן עם התביעה עוד לפני הגשת כתב האישום, במהלך שלב השימוע הפלילי, ובו להפציר בפרקליטות או בתביעה המשטרתית להימנע מהגשת כתב אישום ולהסתפק באזהרה או בענישה חינוכית מחוץ לבית המשפט.

במידה והדבר לא צולח והוגש כתב אישום, ניתן לנהל משא ומתן עם התביעה במסגרתה יודה הנאשם בעובדות כתב אישום מתוקן, והצדדים יסכימו לבקש מבית המשפט לא להרשיע את הנאשם בפלילים.

במקרים אחרים, כאשר התביעה מתעקשת על הרשעת הנאשם, ניתן להודות בכתב האישום ולאפשר לבית המשפט להרשיע את הנאשם, ומיד לאחר מכן לבקש לשלוח את הנאשם לתסקיר שירות מבחן כדי לבחון אפשרות להורות על ביטול הרשעה בפלילים.

מה ההבדל בין ביטול הרשעה לאי הרשעה?

אף אם בית המשפט מצא שנאשם אשם והחליט להרשיע אותו בפלילים, סעיף 192 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב – 1982 קובע שניתן לבטל את הרשעתו של הנאשם במילים אלו:

“הרשיע בית המשפט את הנאשם ולפני מתן גזר הדין ראה שיש מקום לתת לגביו צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור, ללא הרשע, רשאי הוא לבטל את ההרשעה ולצוות כאמור”.

בשונה מאי הרשעה מלכתחילה, בחלק גדול מהמקרים בית המשפט בוחר להרשיע את הנאשם ולהפנות אותו לשירות המבחן על מנת לבחון, בין היתר, גם את שאלת הרשעתו (ביטול ההרשעה).

כאשר מדובר בהליך של ביטול הרשעה שכבר התבצעה, לתסקיר שירות המבחן חשיבות עליונה. על התסקיר להצביע על מכלול נסיבות חייו של הנאשם, על הנאשם להביע חרטה על המעשה ולהסביר כיצד הרשעתו עשויה לפגוע בחייו באופן לא מידתי.

גם כאן, עורך דין פלילי מומחה בביטול הרשעה יכול לסייע לנאשם להתכונן לפגישתו עם שירות המבחן, להביע את עמדתו בצורה נכונה ולקדם את סיכוייו לביטול הרשעתו בפלילי.

חשיבות הייצוג על ידי עורך דין פלילי על מנת לקדם אי הרשעה

משרד עורך דין פלילי שאול – רן, מייצג נאשמים וחשודים נורמטיביים ונעדרי עבר פלילי שזו הסתבכותם הראשונה עם החוק. למשרדנו ניסיון רב בניהול הליכים פליליים ובהשגת עסקאות טיעון והסדרים מקלים וביניהם אי הרשעה בפלילים, ביטול הרשעה, סגירת תיקי חקירה ואי העמדה לדין מכוח שימוע פלילי מכוח סעיף 60א. 

עורך דין פלילי אלעד שאול, יוצא רשויות התביעה של מדינת ישראל, הקים את משרד עורכי הדין שאול – רן יחד עם עו”ד אלעד רן, יוצא פרקליטות מחוז המרכז. עורכי הדין, יחד עם צוות המשרד, מייצגים חשודים ונאשמים נורמטיביים בלבד, ומוכרים ככאלה בקרב גופי התביעה ובתי המשפט.

המשרד שם לו למטרה עליונה להגן על שמו הטוב של הלקוח, על חירותו, תוך מלחמה עיקשת על אי הרשעתו – מקום בו הדבר אפשרי.

חייג עכשיו