סכסוכי שכנים בבניין משותף או בבתים פרטיים הם בין הסכסוכים הנפוצים ביותר. מדובר בסכסוכים הקשורים למגורים בשכנות, שטחי חניה, ניהול, אחזקה, שימוש ברכוש המשותף, מטרדי רעש ולכלוך, חיות מחמד, חריגות בניה, גדרות הפרדה ועוד. האגודה לתרבות הדיור מסייעת במקרים רבים לפתור סכסוכי שכנים. עם זאת, לא תמיד ניתן לפתור ולגשר את המחלוקות בהסכמה ורבים סובלים מהטרדות שונות במיוחד כשמדובר בשכנים ללא מודעות לסביבתם. יש מצבים לא מעטים שמריבות בין שכנים מביאות לתלונה במשטרה ולהגשת תביעות בבית המשפט או בפני המפקחת על בתים משותפים. עו"ד אלעד שאול מסביר.
סכסוכי שכנים נפוצים
רעש – תקנות למניעת מפגעים של רעש קולי או מכני קובעות כללים בנושא רעש, בין היתר גם איסור להשמיע רעשים, מגבירי קול, בסביבת מגורים בין השעות 14 ל- 16 בצהריים, ובין השעות 23 ל- 7 בבוקר. רעש חריג ובלתי סביר בשעות אלו מהווה עבירה פלילית וניתן להגיש בגינו קובלנה פלילית פרטית. פניה למשטרה לא תמיד מועילה והשלב הבא יהיה לפנות לתרבות הדיור, למפקחת על הבתים המשותפים או לבית המשפט באמצעות עורך דין.
עישון במרפסות – מטרד מוכר בבתים משותפים. לגבי עישון קאנביס, אפשר לפנות למשטרה או לבית המשפט בטענה לביצוע עבירות סמים, אך חשוב להבדיל בין אדם הצורך קנאביס מכוח מרשם רפואי לבין זה שמשתמש בסם לצריכה עצמית בניגוד לחוק. בכל מקרה רצוי לפנות ישירות לשכנים עצמם ולהסדיר את הנושא ברוח טובה.
נזילות מים – מטרד מוכר בבתים משותפים. מדובר בעיקר ברטיבות שחודרות מדירה לדירה בגלל נזילות או פיצוצי צנרת וגורמות לעובשים ולנזקים לרכוש. התיקונים מגיעים להוצאות גבוהות, כאשר חברות הביטוח מקשות מצידן על הטיפול בנזקים וכך הסכסוכים מגיעים לבית המשפט.
נביחות או מטרדים של חיות מחמד – אילו יכולים לייצר מתיחות בין השכנים בבניין המשותף וגם בבתים פרטיים. במקרה כזה יש לפנות למוקד העירייה או לפיקוח העירוני שמטיל קנסות בהתאם.
מקומות חניה – נושא מוכר במסגרת סכסוכי שכנים הן בבתים משותפים והן בבתים פרטיים שגובלים זה בזה. מדובר בשכן שתופס חניה של שכן אחר, או חורג פיזית מגבולות החניה שלו. ניתן לבדוק בתוכניות אם לבעל הרכב יש חניה שרשומה בטאבו מה גבולותיה. תפיסת מקום חניה יכולה להוות עבירת הסגת גבול.
סכסוך בין שכנים נסב גם על התחמקות מתשלומי ועד הבית שהם תשלומי חובה לצורך אחזקת השטחים המשותפים בבניין.
מחלוקות בין שכנים ופניה להליכים משפטיים
ככלל , לא פשוט להגיש תביעות נגד שכנים, שכן מדובר במי שיש לנו איתם קשרים יום יומיים רציפים. לפיכך, כאשר מתעוררת מחלוקת בין שכנים, רצוי לנסות לפתור אותה ישירות מול השכנים ומחוץ לכותלי בית המשפט במסגרת פשרה. רק כשאין ברירה, אז לפנות לעורך דין מומחה ולהליכים משפטיים.
המפקחת על הבתים המשותפים:
תביעות בנושאי סכסוכים בין שכנים בבניין משותף יש להגיש למפקחת על הבתים המשותפים, שהיא בעלת סמכות שיפוטית של שופטת שלום. סמכותה של המפקחת בין היתר לפסוק בסכסוך. פסק דין של המפקחת מקביל לפסק דין של בית משפט שלום, כולל לעניין האכיפה וההוצאה לפועל. ערעור על פסק דין של המפקחת יוגש לבית המשפט המחוזי.
המפקחת יכולה לדון בנושאים שמתעוררים בהם מחלוקות כמו השתתפות בהוצאות האחזקה של הבית המשותף, מעליות, רטיבות, גינה, חניה, דודי שמש, התאמה לאנשים בעלי מוגבלויות, חיזוקים לפי תמ"א 38, וכל מה שמשותף לכלל הדירות.
את התביעה יכול להגיש בעל הדירה, מחזיק בדירה, חוכר, וועד בית וכולי. טענות שאינן במסגרת התביעה, לא תידונה בפני המפקחת. כמו כן, טענה בכתב התביעה שלא הוכחשה, רואים בה כאילו התקבלה. ניהול התביעה בפני המפקחת על הבתים המשותפים אינו כפוף לדיני הראיות ולסדרי הדין.
למפקחת יש סמכות מנהלית ליתן צווים כגון עיקולים, צווי מניעה, צו לרישום הבית בפנקס בתים משותפים, וכולי.
תביעות בגין סכסוכי שכנים לבית משפט השלום
תביעה בעניין סכסוך בין שכנים בבתים פרטיים ניתן להגיש לבית המשפט לתביעות קטנות או לבית משפט השלום בכפוף לסכום התביעה ומורכבותה. לצורך הגשת התביעה חשוב לאסוף מסמכים מתאימים, ראיות וצילומים. חשוב להתכונן למשפט ומומלץ לשכור את שרותיו של עורך דין המומחה לנושא. תביעה בנושא סכסוך בין שכנים תוגש כתביעה אזרחית בשל נזק לרכושו או לגופו של התובע, להפרת הסכם, או למטרד שגורם צד אחד לצד השני.
התביעה תכלול בנוסף לפרטי הצדדים את סיפור העובדות, העילה, והסעד הנדרש. בית המשפט ינסה במסגרת קדם משפט להציע לצדדים לסיים את הסכסוך בפשרה, ואם הליך זה לא הצליח, יתנהל המשפט כאשר הצדדים יפרטו את טענותיהם ויביאו עדים. במסגרת תביעת סכסוך בין שכנים ניתן לבקש סעדים כמו פיצויים כספיים, צו מניעה, הסרת המטרד, סילוק יד ממקרקעין, וכולי.
בין ההלכות שקבע בית המשפט במסגרת דיון בסכסוכי שכנים נפסק ששכן צריך לכבד את זכויות של השכן השני, לשמור על הסדר והניקיון ולהתנהל בתום לב.
סכסוך שכנים שגולש לפלילים
לפעמים סכסוכי השכנים גולשים לפסים פליליים, במקרים רבים אני נחשף לסכסוכי שכנים שמתבצעת בהם אלימות, תקיפה פיזית מצד שכן אחד כלפי שכן אחר, גרימת נזקים לרכוש המשותף, או אפילו חבלה בזדון לרכב של השכן. סכסוכי שכנים יכולים להסלים במהירות להגשת תלונות שווא אחד על השני וחקירות תחת אזהרה במשטרה. כשסכסוך שכנים מתדרדר למישור הפלילי, צריך לפנות בדחיפות לקבלת ייעוץ וייצוג מעורך דין פלילי, אחרת, חייכם עלולים להפוך לסיוט מתמשך.
טיפ זהב
כדי לנצח שכן מטריד או מאיים, הדבר הטוב ביותר לעשות הוא לשמור על קור רוח ולתעד את המעשים שלו: להסריט או להקליט את האינטראקציות איתו ולהוכיח שהוא מאיים, תוקף ומטריד, בעוד אתם לא עושים שום דבר פסול.
צו למניעת הטרדה מאיימת וצו הרחקה לשכן
סכסוכי שכנים נוגעים בעיקר להטרדות שפוגעות במרקם החיים ויוצרות מתחים וכעסים. ההטרדה המאיימת מתבטאת באיומים, מעקבים, פגיעה בפרטיות וכולי. במקרי כאלו אפשר להגיש צו הרחקה נגד השכן במסגרת הליכים למניעת הטרדה מאיימת.
צו הרחקה או צו למניעת הטרדה מאיימת מעוגן במסגרת חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב – 2001. מי שמבקש צו הרחקה או צו למניעת הטרדה מאיימת צריך להוכיח התקיימותם של תנאים כגון שההטרדה יכולה לחזור על עצמה. חשוב לתאר את המקרים ולאסוף ראיות (צילומים, עדויות וכולי) כדי להוכיח שמוצדק ליתן את הצו.
הבקשה להוצאת צו למניעת הטרדה מאיימת תוגש לבית משפט השלום, ולאחר מכן יתקיים דיון במעמד צד אחד. צו ראשוני יינתן עד שבוע וכדי להאריכו מתקיים דיון במעמד שני הצדדים. צו הרחקה יכול להינתן מקסימום לחצי שנה, וניתן להאריכו במידה שיש ראיות להמשך ההטרדה.
בית המשפט יוכל לאסור על המשך ההטרדה, האיום או הפגיעה בפרטיות, לאסור על יצירת קשר בעל פה או בכתב, שהייה בסמוך לדירת התובע, רכבו או למקום עבודתו וכולי. בית המשפט יכול לאסור על המטריד להחזיק ולשאת נשק ולהוביל לביטול רישיון הנשק שלו.
כאן המקום לציין שכדי להגיש בקשה לצו הרחקה חשוב לפנות לעורך דין, כדי שהבקשה תנוסח כראוי, לא תידחה, ולא יושתו על המבקש בהוצאות. הדבר האחרון שאתם רוצים הוא להפסיד בבית משפט לשכן שהורס את חייכם!
הפרה של צו הרחקה – "הפרת הוראה חוקית"
הפרת צו הרחקה מצד שכן מהווה עבירה פלילית מסוג הפרת הוראה חוקית הקובעת:
(א) המפר הוראה שניתנה כשורה מאת בית משפט או מאת פקיד או אדם הפועל בתפקיד רשמי ומוסמך לאותו ענין , דינו -מאסר שנתיים.
(ב) המפר הוראה מהוראות צו שניתן מאת בית משפט או לשם הגנה על חייו , גופו או שלומו של אדם אחר מפני המפר, דינו – מאסר ארבע שנים"
הדין קובע עונשים על מי שמפר החלטות שיפוטיות. לכן, המפר צו למניעת הטרדה מאיימת צפוי להיחקר במשטרה על מעשיו, במקרים חמורים גם להגשת כתב אישום ולעונש מאסר.
חשיבות הייצוג המשפטי
רבים מנסים להתמודד עם סכסוכי שכנים לבדם, התנהלות שמובילה ברוב המקרים להסלמת הסכסוך עד כדי איומים, תקיפה, גרימת נזקים לרכוש והפרעה משמעותית לשגרת החיים. מעבר לבדיקת האפשרות להגיש תביעה, עורך דין פלילי מנוסה יגבש דרך פעולה להתמודד עם השכן המטריד, ידאג לאסוף ראיות וינחה אתכם כיצד לאסוף ראיות בעצמכם ויפעל נגד השכן במגוון מישורים כדי לוודא שהוא מבין את מקומו.
עורך הדין אלעד שאול מבחירי עורכי הדין הפליליים במדינת ישראל עוסק בין היתר גם בנושא של סכסוכי שכנים על כל הכרוך בכך לרבות הוצאת צווי הרחקה. אם נקלעתם למצב של סכסוך עם שכן ואתם סובלים מהתעמרות והטרדה מצד שכן, הדבר היעיל ביותר שתעשו הוא לפנות לעורך הדין אלעד שאול, להתייעץ עמו ולהיעזר בשירותיו לצורך הצלחה בהליך משפטי.
