חוק העונשין מפרט הגנות וקובע פטור מאחריות פלילית במצבים מסוימים. בהתקיימות תנאי ההגנה, יהיה האדם פטור מאחריות פלילית גם אם ביצע את העבירה. הגנת טעות במצב דברים, היא נושא המאמר הנדון.
הגנת טעות במצב הדברים (טעות שבעובדה)
טעות במצב דברים היא הגנה בחוק העונשין המפורטת בסעיף 34 יח לחוק העונשין.
וזה לשון החוק :
"טעות במצב דברים (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994
34יח. (א) העושה מעשה בדמותו מצב דברים שאינו קיים, לא יישא באחריות פלילית אלא במידה שהיה נושא בה אילו היה המצב לאמיתו כפי שדימה אותו.
(ב) סעיף קטן (א) יחול גם על עבירת רשלנות, ובלבד שהטעות היתה סבירה, ועל עבירה של אחריות קפידה בכפוף לאמור בסעיף 22(ב)."
טעות במצב הדברים היא טענה הגנה המפורטת בחוק העונשין אשר מאפשרת פטור מאחריות פלילית (סייג לאחריות הפלילית) לאדם שעבר עבירה. כלומר, אם אדם עובר עבירה מתוך טעות ביחס למצב עובדתי, יראו את המעשה שעשה דרך ראי הטעות שלו. לא ישפטו את המעשה על פי המציאות האמיתית אלא לפי מציאות מדומה של המבצע. אם אותה מציאות מדומה לא מהווה עבירה, או שיש בה עבירה אבל יש לה הגנה בחוק – יפטרו את המבצע מאחריות פלילית. מכאן שאדם שמדמיין מצב שלא קיים במציאות (פיגוע, פריצה וכולי) ומתנהל לפי תפיסתו השגויה, לא יישא באחריות פלילית.
טענה לטעות במצב דברים עולה במקרים רבים כאשר אדם חשוד בעבירת בעילה אסורה בהסכמה, מאחר וקיים יחסי מין עם נערה צעירה. הנאשם יטען שהנערה אמרה לו שגילה 18, וכן לפי מראה חיצוני היא נראתה בעיניו בוגרת יותר מהגיל האמיתי שלה, לפיכך העבירה לא מתקיימת. בפועל התברר שהנערה היא קטינה. במקרה כזה יש להוכיח שחלה טעות במצב הדברים כקו הגנה לנאשם.
טעות במצב משפטי
טעות במצב משפטי (סעיף 34 יט לחוק העונשין) קובע:
"לענין האחריות הפלילית אין נפקא מינה אם אדם דימה שמעשהו אינו אסור עקב טעות בדבר קיומו של איסור פלילי או בדבר הבנתו של האיסור, זולת אם הטעות היתה בלתי נמנעת באורח סביר".
מדובר בטענת הגנה לפיה הנאשם פטור מאחריות משום שלא יכול היה לדעת, ולא הייתה לו אפשרות סבירה לדעת, שהמעשה שעשה הוא לא חוקי. הגנה זו היא חריג לכלל שאי ידיעת החוק אינה פוטרת מעונש.
פרופ' שנאור זלמן פלר (מומחה למשפט פלילי) קבע שההגנה של טעות במצב משפטי לא חלה על עבירות קשות וחמורות כמו שוד, רצח, מרמה, זיוף וכולי. עבירות אלו ידועות לכולי עלמא כעבירות שמגלמות את הרוע האסור והמוחלט. עם זאת, טעות במצב משפטי יכולה לחול על עבירות שהן בגדר הסדרים מיוחדים שנקבעו לגביהם איסורים למשל איסורי הדבקת מודעות פרסום על עמודים, הסדרי חניה וכולי. אדם שבא מתחום מסויים, מצופה שידע את האיסורים הרלוונטיים לאותו התחום ולא תתקבל עבורו טענת טעות במצב משפטי.
על הנאשם מוטלת החובה להעלות את טענתו לגבי טעות במצב משפטי ולהביא ראיות להוכיחה.
הטענה צריכה לעורר ספק סביר כדי להביא לזיכוי הנאשם.
לשיטתו של בית המשפט העליון קיימים 2 תנאים להוכחת הגנת טעות במצב משפטי:
- על הנאשם להוכיח שטעה בתום לב. בוחנים האם הנאשם באמת לא ידע את הדין או שטעה במטרה לחמוק מאחריות פלילית. במקרה והנאשם בחר "לעצום עיניים" על אף שחשד שהמעשה לא חוקי – לא תהיה לו הגנה.
- הטעות צריכה להיות "בלתי נמנעת באורח סביר". על הנאשם להוכיח שלא יכול היה למנוע את הטעות למרות שפעל באורח סביר.
בגדול, בית המשפט צריך להתרשם שכל אדם בנעלי הנאשם היה מבצע את אותה טעות.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
ההבדל בין טעות במצב דברים לעומת טעות במצב משפטי
ההבחנה בין ההגנה של טעות במצב דברים ובין טעות במצב משפטי, היא ההבחנה בין אי ידיעת החוק, ובין אי פירוש נכון של מצב מסוים.
כלל בסיסי במשפט הוא שאי ידיעת החוק אינה פוטרת מעונש, ולכן טעות שבדין לא פוטרת מעונש. מי שסבור שגניבה היא מותרת בעוד שעל פי החוק היא אסורה – הידיעה שלו היא שגויה אבל הטעות בדין לא תפטור אותו מענישה דהיינו, העובדה שלא ידע שגניבה אינה מותרת על פי החוק, אינה פוטרת אותו.
אבל אדם שטועה בעובדה מסוימת, למשל לוקח בטעות טלפון נייד של אדם אחר שדומה לטלפון שלו, יהיה פטור מאחריות פלילית מכוח ההגנה של טעות במצב הדברים, והעבירה לא תחשב לגניבה. אדם שדימה מצב שלא קיים במציאות ופעל עקב כך באופן שגוי, לא יישא באחריות פלילית על המעשה.
ע"פ 54/49 היועמ"ש (המערער) נ' סמיה בת סלמאן עסלה (המשיבה)
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים, בפני כב' השופטים דונקלבלום, אסף, זילברג נדחה ערעור פה אחד. מדובר בערעור פלילי על פסק דין של בית המשפט המחוזי חיפה, שזיכה את המשיבה מאשמת הריגה של בעלה, שכן לפי הגנת סייג של טעות במצב דברים אין היא נושאת באחריות פלילית למעשה היות והייתה זו התגוננות (צורך) בשל "טעות כנה והגיונית".
העובדות:
המשיבה ובעלה המנוח התגוררו בכפר בית דג'ן בגליל העליון. בלילה שבין 16-17 למאי 1949 יצא הבעל את הבית. בטרם עזב, הרגיע את האישה שחששה להישאר לבד ואמר לה שאם מישהו יבקש להיכנס לבית ולא יענה לה, שתירה בו.
בחצות התעוררה האישה לרעש של דפיקות בדלת. היא ניסתה לברר מי רוצה להכנס לבית אולם לא נענתה. האלמוני שדפק על הדלת התקרב לחלון ודפק שוב על התריסים, לאחר שלא נענתה שוב לשאלתה מי הוא ניסה לפתוח את התריס. האישה נבהלה וחששה שגבר זר מנסה להיכנס לבית ולאנוס אותה. אז נטלה הרובה שהיה בבית וירתה באלמוני 3 יריות דרך התריס. לאחר שפתחה את החלון ומצאה את גופתו, התברר לה שבעלה הוא ההרוג.
בית המשפט המחוזי קבע שהיא הרגה את הבעל בשל טעות כנה "והגיונית" וכי עומדת לה הגנת "טעות בעובדה" והגנת ה"צורך".
היועמ"ש ערער על החלטה זו, וטען שבית המשפט טעה בפירוש החוק, שכן לא כל טעות כנה והגיונית תציל נאשם, אלא אך ורק טעות שמתייחסת לעובדות שהן ביסוד העבירה. במקרה הנדון האישה לא טעתה במעשה העבירה כי ידעה שיריות ברובה יכולות להרוג אדם ולכן אין בכך כדי לכפר על המעשה ואין לה מחילה.
בית המשפט קבע שהסעיף של טעות במצב דברים, דן בטעות שבעובדה, ומשמעותו ש"כאשר אדם עובר עבירה מתוך טעות כנה והגיונית, לגבי מצב הדברים, רואים את מעשהו (את אפס מעשהו) באספקלריה של הטעות שלו ומעמידים את המציאות המדומה במקום המציאות הממשית".
"בתוקף הוראת סעיף 12…: "האיש אשר התדפק על הדלת והחלון, היה גבר זר ולא בעלה של המשיבה, והוא ניסה לפרוץ אל החדר ולאנוס את האישה. מכיוון שכך ולאור העובדות האחרות שנקבעו ע"י השופט המלומד, מעשה של המשיבה היה באמת מעשה התגוננות, בגדר 'הצורך' האמור בסעיף 18, ולכן צדק השופט המלומד 'בסלחו' לה את העבירה…"
בית המשפט מזכיר את פסק הדין המפורסם משנת 1639 (Le Vett`s case ) שמשמש אבן יסוד להלכה של "טעות שבעובדה" . בפסק הדין נקבע, כי "אדם המכוון להרוג גנב או פורץ בית, והורג בטעות אחד מבני משפחתו … אין הדבר נחשב לו כמעשה פלילי".
כמו כן קובע בית המשפט כי מאחר והבעל נהרג בירייה אחת – אין ערך "לריבוי היריות".
החשיבות בייצוג של עורך דין פלילי
אם הסתבכתם בעבירה שביצעתם בשל טעות בפירוש המציאות, או בשל אי ידיעת הדין, חשוב מאוד שתיפנו מיד לעורך דין שמומחה לדין הפלילי. הגנת טעות במצב דברים ו/או הגנת טעות במצב משפטי הן הגנות מורכבות שדורשות מיומנות משפטית ומקצועית כדי להוכיח אותן ולהיחלץ מהאישום.
עורך הדין אלעד שאול מטובי עורכי הדין הפליליים בישראל ויוצא הפרקליטות, הינו מומחה בייצוג נאשמים וחשודים. עורך הדין אלעד שאול הוא בעל ניסיון רב בתחום הפלילי ומעניק ייצוג איכותי. אם נקלעתם לתסבוכת פלילית, מומלץ שתפנו מיד ללא היסוס לעורך הדין אלעד שאול לקבלת יעוץ וליווי בתיק בכל הקשור לטיעוני ההגנה הרלוונטיים היכולים לחלץ אתכם מהמבוך הפלילי. מובטחת לכם דיסקרטיות והצלחה בתיק.
