העולם המודרני הוא כפר גלובלי קטן. הגלובליות לא מתבטאת רק בקשרים טכנולוגיים, כלכליים ובין אישיים, אלא גם ביכולתן של מדינות להסגיר פושעים לכאורה זו לזו. מדינות אשר חתמו על הסכמי הסגרה אחת עם השנייה יסגירו פושעים לפי מבוקשן של המדינות, ככל שהבקשה עומדת כמובן בתנאים הקבועים להסגרה. להלן נעסוק בהסכמי הסגרה, הסגרה מישראל למדינות אחרות וממדינות אחרות לישראל.
מהם הסכמי הסגרה?
הסכמי הסגרה הינם הסכמים הדדיים בין מדינות, המאפשרים לכל מדינה לדרוש את הסגרתם של פושעים מהמדינה האחרת החתומה על ההסכם. כאשר שתי מדינות יחתמו על הסכם הסגרה ויאשררו את ההסכם במערכת הדינים הפרטית שלהם, להסכמים אלו יהיה תוקף וניתן יהיה להסגיר פושעים או חשודים על פיהם.
להסכמי ההסגרה מספר מטרות. ראשית, הסכמי הסגרה מאפשרים למצות את הדין עם פושעים ולמנוע מצב בו פושעים חומקים לחו"ל. שנית, הסכמים אלו מעניקים למדינות אופציה להגן על עבריינים מהמדינה שלהם ולמנוע את העמדתם לדין במדינות אחרות.
כמו כן, הסכמי ההסגרה מאפשרים למדינות להיפטר מעבריינים המסכנים את שלום אזרחיהם ולהשיב אותם למדינת מוצאם אשר תעמיד אותם לדין. לבסוף, לדיני ההסגרה תפקיד קריטי במערך יחסי החוץ בין מדינות שונות.
בקשת הסגרה
כדי שמדינה אחת תסגיר עבריין למדינה אחרת, על המדינות להיות חתומות תחילה על אמנת הסגרה הדדית. אמנת ההסגרה תאפשר למדינות לדרוש הסגרה של עבריינים לשטחן וכן תסדיר את אופן הגשת בקשת ההסגרה. בקשת ההסדרה תהיה כפופה, אם כן, לאמנה שנחתמה בין המדינות וכן לחוק ההסגרה – 1954.
לפני שאתקדם אל בקשות ההסגרה עצמן, ברצוני להבהיר הבהרה טרמינולוגית קצרה. המדינה המבקשת ממדינה אחרת להסגיר אדם לשטחה, נקראת בעגה המקצועית "המדינה המבקשת". לעומתה, המדינה ממנה מבקשים הסגרה של אדם, נקראת "המדינה המתבקשת". אשתמש במונחים אלו בהמשך המאמר ועל כן חשוב לזכור אותם ואת משמעותם.
זהות מגיש הבקשה
סעיף 3(ג) לחוק ההסגרה קובע כי "בקשת הסגרה מטעם מדינת ישראל תוגש למדינה שבה נמצא המבוקש על ידי היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוסמך לכך על ידו". לפיכך מגיש הבקשה יהיה היועמ"ש או מי שהוסמך על ידו. מי שהוסמכו על ידי היועמ"ש להגיש בקשות הסגרה הם פרקליט המדינה, מנהל המחלקה הבין-לאומית בפרקליטות המדינה והממונה על עניינים בין-לאומיים בפרקליטות המדינה.
אופן הגשת הבקשה ותוכן הבקשה
אופן הגשת הבקשה ותוכן בקשת ההסגרה, מוסדרים באמנות הספציפיות עליהן חתומה מדינת ישראל. אני אציג כעת את אופן הגשת הבקשה ואת תוכן הבקשה כפי שאלו מופיעים באמנת ההסגרה שנחתמה בין ישראל לבין ארצות הברית. ככלל, אין שינויים דרמטיים בין הקבוע באמנת הסגרה זו לבין הקבוע באמנות הסגרה אחרות עליהן חתומה ישראל.
אמנת ההסגרה בין מדינת ישראל לארצות הברית נחתמה בשנת 1962 ונכנסה לתוקף בשנה שלאחר מכן, בשנת 1963. סעיפים 10 ו-11 לאמנה מסדירים את האופן בו יש להגיש בקשת הסגרה.
סעיף 10 לאמנת ההסגרה הישראלית – אמריקאית קובע כי בקשת הסגרה תוגש בדרך דיפלומטית. כלומר, על המדינה לפעול בערוצים הדיפלומטיים המקובלים לשם הגשת הבקשה. היועמ"ש, או מי שהוסמך מטעמו, לא יעבירו ישירות את הבקשה למדינה המתבקשת, אלא יעבירו את הבקשה בערוצים הדיפלומטיים המקובלים, דרך משרד החוץ הישראלי אל משרד החוץ של המדינה המתבקשת.
הסעיף מבאר גם מה צריכה לכלול בקשת ההסגרה. בקשת הסגרה תכלול את כל המידע הבא:
- תיאור המבוקש;
- הודעת העובדות בגינן מבוקשת ההסגרה;
- פירוט הדינים הרלוונטיים למקרה;
- הדינים הרלוונטיים כוללים הן את האיסור על העבירה והן את העונש עליה;
- יש לצרף את הדינים הרלוונטיים על התיישנות העבירה;
- אם המבוקש עוד לא נשפט בישראל, יש לצרף צו מעצר חתום על ידי שופט;
- ככל שנגזר דינו של המבוקש בישראל והוא חמק לאחר מכן לחו"ל, יש לצרף לבקשה את פסק הדין שניתן בעניינו של המבוקש וכן את גזר דינו.
זוהי הדרך המקובלת להגשת בקשת הסגרה. עם זאת, האמנה מכירה בכך שהחיים מורכבים יותר מהסכמים עקרוניים ולכן סעיף 11 לאמנה יוצר מסלול מקוצר לבקשות הסגרה במקרים דחופים. למעשה, לא מדובר בבקשת הסגרה ממש אלא בבקשת מעצר לפני הסגרה. הבקשה תוגש על ידי המדינה המבקשת בדרך ישירה ומהירה ולא בדרך דיפלומטית. הבקשה תכלול:
- תיאור של המבוקש;
- הודעה על כוונה לבקש הסגרה;
- צו מעצר / פסק דין כנגדו;
- כל פרט אחר שיכול להיות רלוונטי.
בקשה שכזו תוכל להוביל למעצר המבוקש. המעצר ימשך, לכל היותר, 60 יום. לאחר 60 ימים, אם טרם הוגשה בקשת הסגרה בדרך דיפלומטית, ישוחרר העצור. אני אדגיש כי אין בכך כדי לשלול את זכותה של המבקשת להגיש בקשה דיפלומטית מאוחר יותר, לאחר שחרור המבוקש.
מדינות ללא הסכם הסגרה עם ישראל
מדינת ישראל חתומה על אמנת ההסגרה האירופאית, היוצרת הסכמי הסגרה עם כ-40 מדינות אירופה. בנוסף, ישראל חתומה על הסכמי הסגרה עם ארצות הברית, בריטניה, אוסטרליה, דרום אפריקה ועוד. עם זאת, לישראל אין כל הסכם הסגרה עם מדינות רבות בעולם.
מבין המדינות להן אין הסכם הסגרה עם ישראל, ניתן למנות את בלארוס, רוסיה, ארגנטינה, מרבית מדינות דרום אמריקה (למעט ברזיל), תאילנד, הפיליפינים ומדינות ערב. לא מעט עבריינים ישראלים מצאו מפלט במדינות אלו וביססו בהן את חייהם.
לקוחות רבים סבורים כי מדינות להן אין הסכם הסגרה עם ישראל מהוות מקלט בטוח עבורם. אכן, ייתכן כי מדינות אלו יוכלו להוות מקלט עבורם בנסיבות מסוימות, אך אני אבהיר כי לא ניתן לקבוע זאת באופן גורף.
ראשית, במדינות רבות בעולם מקובל להיענות לבקשות הסגרה גם בהיעדר הסכם הסגרה רשמי בין המדינות. כך קרה, למשל, בפרשה המפורסמת בה נמלט השופט לשעבר דן כהן לפרו. לפרו אין הסכם הסגרה עם ישראל, ובכל זאת נעתר בית המשפט בפרו לבקשת הרשויות בישראל להסגרת השופט כהן.
שנית, בית המשפט העליון פסק כי תוקפם של הסכמי הסגרה יכול להיות גם רטרואקטיבי. לפיכך, אם אדם מצא מקלט במדינה עמה אין לישראל הסכם הסגרה אך כעבור כמה שנים נכרת הסכם שכזה, הרי שניתן יהיה לבקש את הסגרתו של אותו אדם.
זאת ועוד, מדינת ישראל יכולה להעביר מידע על אותם עבריינים לרשויות במדינת המקלט ואלו יפעלו כנגד העבריינים בשטחן. כך קרה בשנת 2019, כאשר הרשויות במרוקו יצאו למבצע נרחב כנגד אנשיו של ראש ארגון הפשע יצחק אברג'יל וכנגד עבריינים ישראלים נוספים שמצאו מקלט במרוקו.
חשוב להכיר גם את סייג ההסגרה לאזרחים הקיים במדינות שונות. במדינות אלו, חוקי המדינה לא מאפשרים הסגרה של אזרחי המדינה למדינות זרות. בין המדינות בהן חל עקרון ההסגרה ניתן למנות את גרמניה, בלגיה, צרפת ושוויץ.
לאור זאת, אם ברשותכם אזרחות של כל אחת ממדינות אלו, תוכלו להימלט אליהן מבלי שתוסגרו לישראל. עם זאת, יש לקחת בחשבון כי מדינות אלו צפויות להעמיד לדין את אזרחיהם על העבירות שביצעו וכלל לא בטוח כי העמדה לדין באותן מדינות עדיפה על העמדה לדין בישראל.
צו מעצר בינלאומי
צו מעצר בינלאומי הינו צו מעצר שיוציא בית המשפט הישראלי (או בכל מדינה אחרת כנגד אדם) והוא יופנה למדינות העולם כולן. ככל שהאדם נגדו הוצא הצו מצוי במדינה לה הסכם הסגרה עם ישראל, אותה מדינה תכבד את צו המעצר ותוביל למעצרו של האדם.
הודעות אינטרפול
האינטרפול, הלא הוא הארגון בינלאומי לשיטור פלילי, הינו ארגון מודיעין משטרתי בינלאומי. צווי מעצר בינלאומיים יועברו לאינטרפול וככל שאדם אשר הוצא כנגדו צו מעצר שכזה ינסה לחצות גבול או להיכנס לכל מקום אחר המקושר למערכת האינטרפול, תופיע הודעת אינטרפול בדבר צו המעצר שהוצא כנגדו.
אנו במשרד עו"ד אלעד שאול נוכל לבצע עבורכם בדיקה מקיפה לאיתור צווי מעצר בינלאומיים והודעות אינטרפול שהוצאו כנגדכם. הודות לבדיקה זו, נוכל לכלכל את צעדיכם בצורה נכונה.
דיני הסגרה
כפי שהצגתי לעיל, דיני ההסגרה בישראל מורכבים משני רבדים – החקיקה הישראלית הפנימית בחוק ההסגרה וכן הסכמים ואמנות בינלאומיות שישראל היא צד להן. חשוב לדעת כי המשפט הישראלי נמנה על שיטות המשפט בהן לחקיקה פנימית יש מעמד גבוה יותר ממעמדן של אמנות בינלאומיות. לכן, במקרים של סתירה בין חוק ההסגרה לבין אמנת הסגרה, החוק יגבר.
נפקות משמעותית של סעיף זה נוגעת להסגרת אדם מישראל למדינה אשר אין לישראל הסכם הסגרה עמה. זאת, מאחר שהחוק קובע כי הסגרת אדם מישראל תהא רק למדינה אשר ישראל חתומה עמה על אמנת הסגרה. לעומת זאת, ישנן אמנות בינלאומיות הקובעות כי ניתן יהיה להסגיר אדם גם ללא אמנה פורמלית בין המדינות.
מאחר שהחוק הישראלי במעמד גבוה יותר מהדין הבינלאומי, הרי שיהיה קשה מאוד להסגיר אדם מישראל למדינה אשר אין לנו הסכם הסגרה עימה. אני כן רוצה לסייג קביעה זו, שכן היו מקרים בהם בית המשפט הגמיש את כללי ההסגרה ונטה להכיר גם בהסכמים "אד-הוק", כלומר בהסכמים נקודתיים שנוצרו במיוחד עבור הסגרה ספציפית.
הסגרה לצרפת
בין ישראל לצרפת נחתמה אמנת הסגרה כבר בשנת 1958, אולם אמנה זו לא אושררה (כלומר, לא עלתה להצבעה בכנסת) ולא נכנסה מעולם לתוקף. בשל כך, במשך שנים ישראלים רבים סברו כי אין הסכם הסגרה בין ישראל לצרפת.
אני אומר נחרצות כי מדובר בטעות מוחלטת. זאת, מכיוון שהחל מספטמבר 1967 ישראל היא צד לאמנה האירופית בדבר הסגרה, ומחודש דצמבר באותה שנה האמנה נכנסה לתוקף על פי הדין הישראלי. לא רק ישראל היא צד לאמנה, אלא גם צרפת. לכן, שורר הסכם הסגרה תקף לחלוטין בין ישראל לצרפת.
עם זאת, כזכור, בצרפת חל סייג מהסגרה לאזרחים. לכן, לא פשוט כלל לדרוש את הסגרתם של עבריינים לישראל מצרפת, כאשר אותם עבריינים הם אזרחי צרפת.
ייתכן שאתם תוהים כיצד צרפת מקיימת את התחייבויותיה לפי האמנה האירופית בדבר הסגרה, אם היא אינה מסגירה את אזרחיה. התשובה היא כי צרפת מחויבת, בהימצא תשתית ראייתית מוצקה כנגד האזרח, להעמיד אותו לדין בשטחה. לכן, עבריין ישראלי שנמלט לצרפת צפוי לעמוד לדין בצרפת על העבירות שביצע. לעיתים, צרפת אף תוכל לחרוג מהכלל לפיו היא לא מסגירה אזרחים ולהסגיר אזרח שלה לישראל.
האמנה האירופית בדבר הסגרה
אם כבר הזכרנו את האמנה האירופית בדבר הסגרה, רצוי להקדיש לה כמה מילים בפני עצמה. כזכור, מרבית הסכמי ההסגרה של ישראל הם הסכמים הדדיים שנחתמו בין שתי מדינות. לעומת זאת, האמנה האירופית בדבר הסגרה היא הסכם הסגרה כללי בין כ-50 מדינות, רובן אירופאיות למעט דרום אפריקה, דרום קוריאה וכמובן ישראל. ראוי לציין כי ישראל חתמה על האמנה תוך הסתייגויות שונות, כך שתוכן האמנה לא מחייב את ישראל באופן מלא.
הסכמי הסגרה של ישראל
מי הן אותן מדינות עמן כרתה ישראל הסכמי הסגרה מעבר לאמנה האירופית? מדינות אלו הן ארצות הברית, אוסטרליה, איטליה, ארצות הברית, ברזיל, בריטניה, הולנד, הונג קונג, סוייזלנד (אסוואטיני), פיג'י וקנדה. זאת, מלבד מדינות אחרות עמן חתמה ישראל על הסכמים אך הן גם צד לאמנה האירופית בדבר הסגרה.
צו הסגרה
קיבל משרד המשפטים בקשה להסגרת אדם, יבחן שר המשפטים את הבקשה. שר המשפטים רשאי להורות על העברת הבקשה לבית המשפט המחוזי שיבחן האם לאשר אותה. אושרה בקשה שכזו על ידי בית המשפט ונקבע כי המבוקש הוא מבוקש בר הסגרה, יוציא שר המשפטים צו הסגרה כנגד המבוקש.
מבוקש בר הסגרה
כאמור, שר המשפטים רשאי, בהתאם לסעיף 3(ב) לחוק ההסגרה, להורות כי המבוקש יובא בפני בית משפט. בית המשפט לא יסגיר כמובן בעצמו את המבוקש ולא יעבירו למדינה המבקשת. כל שבית המשפט יעשה הוא להכריז על המבוקש כמבוקש בר הסגרה. כלומר, בית המשפט יכריע כי הדין מאפשר את הסגרתו של אדם זה.
חשוב להדגיש כי בית המשפט מחויב לעקרון הפליליות הכפולה בבואו להכריע האם מבוקש הוא בר הסגרה. על פי עקרון זה, על בית המשפט להשתכנע כי המעשה בגינו הוא מואשם הינו אסור הן על פי הדין הישראלי והן על פי הדין במדינה המבקשת. כמו כן, על בית המשפט לוודא כי העונש בדין הישראלי על עבירה זו עולה על שנת מאסר, כתנאי להכרזה על אדם כבר הסגרה.
זאת ועוד, כדי להכריז על אדם כמבוקש בר הסגרה על בית המשפט לבדוק כי לא חלים עליו החריגים להסגרה הקבועים בחוק. החריגים להסגרה הקבועים בחוק הם אי הסגרה של מבוקשים על עבירות פוליטיות, אי הסגרה בהתקיים חשש לעונש מוות ועוד.
ראוי להזכיר בענייננו גם את סעיפים 13 עד 15 לחוק ההסגרה. סעיף 13 מקנה למבוקש זכות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי כי הוא מבוקש בר הסגרה. המבוקש יגיש את ערעורו תוך 30 יום. לאחר תקופה זו או לאחר דחיית הערעור, יוכרז המבוקש כמבוקש בר הסגרה סופי וניתן יהיה להוציא כנגדו צו הסגרה. סעיף 15 לחוק מתיר להחזיק את המבוקש במשמורת עד להסגרתו.
סעיף 19 לחוק מטיל מגבלה משמעותית על מעמד המבוקש כבר הסגרה סופי. ככל שעברו 60 יום מיום ההכרזה על מבוקש כבר הסגרה סופי והמבוקש טרם הוסגר, הרי שההכרזה תתבטל. כדי להסגיר את המבוקש יהיה צורך בהגשת בקשה נוספת ולחזור על כל הליך ההסגרה מתחילתו. זאת, אלא אם כן הוארכה תקופת ההסגרה לפי סעיף 20 לחוק. סעיף זה מאפשר להאריך את 60 הימים בנסיבות מיוחדות.
הסגרה לישראל
כפי שבוודאי כבר הבנתם, בכל הקשור לדיני הסגרה יש לחלק בין שני מצבים בסיסיים – הסגרת מבוקש לישראל, והסגרת מבוקש מישראל למדינה המבקשת. כעת, נעמיק באופן ספציפי בהסגרה לישראל ממדינה אחרת.
מתי מדינת ישראל תוכל לדרוש את הסגרתו של אדם לישראל? התשובה היא שישראל תוכל לדרוש הסגרה של אדם כל אימת שהיא תוכל להעמיד אותו לדין על פי הדין הפלילי. ניתן להעמיד לדין אדם שביצע עבירה ויש לו זיקה לישראל. הזיקה יכולה להיווצר מכוח כל אחד מהגורמים הבאים:
- החשוד בעבירה הוא אזרח ישראלי;
- נפגע העבירה הוא אזרח ישראלי;
- העבירה בוצעה בישראל.
בכל מקרה שמתקיימת לפחות אחת מזיקות אלו, הרי שהיועמ"ש יוכל לבקש את הסגרתו של אדם לישראל. במידה שמתקיימת לא רק זיקה אחת אלא כמה זיקות או כולן, תוקף הבקשה יהיה משמעותי יותר.
נסכם בקצרה את סדר ההסדרה לישראל. נעשה זאת בהתאם לשלבי ההליך:
- אדם עם זיקה לישראל נחשד בביצוע עבירה;
- אותו אדם שוהה / נמלט במדינה זרה;
- אם יש לאותה מדינה הסכם הסגרה עם ישראל, תוגש בקשת הסגרה כנגד אותו אדם במתוקף ההסכם:
- מגיש הבקשה יהיה היועמ"ש / מי שהוסמך על ידו לכך;
- הבקשה תכלול מידע אודות האדם, העבירה שהוא חשוד בה, הדינים הרלוונטיים וצו המעצר שהוצא כנגדו;
- הבקשה תוגש בדרכים דיפלומטיות.
- אם אין לאותה מדינה הסכם הסגרה עם ישראל, המדינה תנסה לשכנע את מדינת המקלט כי נכון לה להסגיר את המבוקש לישראל (עניין השופט כהן);
- הבקשה תועבר לבית המשפט / המחלקה הבינ"ל במדינה המתבקשת;
- המדינה המתבקשת תכריע אם המבוקש הוא מבוקש בר הסגרה;
- ככל שיוכרע כי המבוקש בר הסגרה, הוא יועבר לישראל ויועמד לדין ירצה את עונשו;
- ישראל, בתור המדינה המבקשת, תישא בעלויות ההסגרה והעברת המבוקש לישראל.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
עורך דין הסכם הסגרה
עורך דין הסכם הסגרה הינו עורך דין בעל מיומנות גבוהה הן בדין הפלילי והן במשפט הבינלאומי. עורך דין המתמחה בהסכמי הסגרה יוכל לסייע לכם בתכנון צעדיכם וידריך אתכם כיצד להימנע ממהלכים שיעלו לכם ביוקר.
אני, עו"ד אלעד שאול, מתמחה במשפט הפלילי על ענפיו השונים וכן בדיני ההסגרה. פנו אליי לקביעת ייעוץ ראשוני ללא התחייבות ותוך שמירה על דיסקרטיות מלאה. יחד, נבנה אסטרטגיית פעולה לתיק שלכם אשר תעניק לכם הגנה מקסימלית וכמה שיותר שקט נפשי.
ניסיוני הרב במשפט הפלילי, לצד עברי בפרקליטות מחוז תל אביב (פלילי), מקנים לי את הכלים הדרושים כדי לסייע לכם בניהול ההליך הפלילי מתחילתו ועד סופו. צרו קשר לקביעת פגישה והתחילו להגן על הזכויות שלכם.
הסכם הסגרה הינו הסכם שנחתם בין שתי מדינות או יותר, להסגרת מבוקשים בין המדינות. מדינה החתומה על הסכם הסגרה תוכל לדרוש ממדינה אחרת החתומה על ההסכם את הסגרתו של מבוקש לשטחה.
קבלת הבקשה תלויה בעמידה בתנאים שנקבעו בהסכם ההסגרה ולתנאים הקבועים בחוק ההסגרה. ככלל, על החשוד לעמוד בעיקרון הפליליות הכפולה, כלומר על המעשה שביצע להיחשב לעבירה פלילית הן במדינה המבקשת והן במדינה המתבקשת. בנוסף, יש לבחון כי הוא אינו נכלל בחריגים הקבועים בחוק וכן כי אכן קיים הסכם הסגרה בין ישראל לבין המדינה שכנגד.
ישראל חתומה על האמנה האירופית בדבר הסגרה, יחד עם עוד כ-50 מדינות אירופיות. בנוסף, ישראל חתמה על הסכמי הסגרה עם ארה"ב, קנדה, בריטניה, אוסטרליה, דרא"פ, ברזיל ועוד.
על אף שהסגרה שכזו תהיה מסובכת יחסית, היא אפשרית בהחלט. עם זאת, הסגרה שכזו תלויה באדיבותה של המדינה המתבקשת והיא אינה מחויבת על פי חוק. הסגרה מישראל למדינה שאין עימה הסכם הינה קשה במיוחד, שכן החוק הישראלי אוסר על הסגרה שלא לפי הסכם פורמלי בין המדינות.
