המשפט הבינלאומי המודרני, כמו גם המשפט הפרטי של מרבית מדינות העולם, מאפשר הסגרה של פושעים וחשודים ממדינה אחת למדינה אחרת. הסגרה שכזו תלויה בהגשת בקשת הסגרה. מתי ניתן לדרוש את הסגרתו של אדם? כיצד מתבצעת בקשת הסגרה, מה צריך להיכלל בה ומתי בקשה שכזו תיענה? במאמר זה אשיב לכם על שאלות אלו וכן על שאלות אחרות הנוגעות לדיני הסגרה לישראל וממנה.
הסגרת מבוקשים
העולם המודרני מאופיין במוביליות גבוהה. אנשים יכולים לשהות במדינה אחת ותוך מספר שעות בודדות להרחיק אלפי קילומטרים ממדינתם. ניידות גבוהה זו מקילה על פושעים ועל חשודים בפשעים לחמוק מהעמדה לדין במדינתם באמצעות בריחה אל מדינות אחרות.
מדינות העולם נוקטות בצעדים שונים במטרה למנוע בריחות והתחמקויות שכאלו ממיצוי הדין עם עבריינים. בשלב הראשון, המדינות מטילות מגבלות על הכניסה והיציאה משטחן, מה שמקשה על העבריינים לצאת מגבולות המדינה מבלי שהרשויות תדענה על כך.
אולם במציאות, הגבלות אלו אינן מספיקות. עבריינים רבים מצליחים לגבור על הגבלות אלו ולצאת משטחי המדינה. כדי להתמודד עם אותם עבריינים, מוסדו דיני ההסגרה. דיני ההסגרה מסדירים את אופן הסגרתו של אדם ממדינה אחת לשנייה, כאשר אותו אדם חשוד בביצוע עבירות והוא לא נשפט עליהן או נשפט אך טרם ריצה את עונשו.
דיני ההסגרה מוסדרים בשני רבדים משפטיים. הרובד הראשון הוא החקיקה המדינתית הפנימית. בישראל, חוק ההסגרה – 1954, הוא המקור החוקי המסדיר את נהלי ההסגרה. המקור החוקי השני הינו אמנות אשר מדינות כורתות ביניהן, בהן הן מסכימות מתי יבוצעו הסגרות בין המדינות וכיצד יש לבצע אותן.
מדינת ישראל חתומה על הסכמי הסדרה עם כ-50 מדינות. רובן הן מדינות אירופה, החתומות יחד עם ישראל על האמנה האירופאית בדבר הסגרה. המדינות הנוספות הן המדינות האנגלוסקסיות (בריטניה, ארצות הברית, קנדה, אוסטרליה, דרום אפריקה), ברזיל, פיג'י ועוד. ככל שעבריין עם זיקה לישראל ינכח באחת ממדינות אלו ניתן יהיה לדרוש את הסגרתו, וכן במקרים בהם עבריין מאותן מדינות יימצא בארצנו, מדינות אלו תדרושנה את הסגרתו.
בקשת הסגרה לישראל
אני רוצה לחלק את עיוננו בין בקשות הסגרה לישראל לבין בקשות הסגרה מישראל. נפתח בבקשות הסגרה של עבריינים ממדינות אחרות אל מדינת ישראל. כדי שאדם יוסגר ממדינה אחרת לישראל, על המדינה להגיש בקשת הסגרה לישראל.
מתי תוגש בקשה
בקשת הסגרה תוגש כאשר עבריין ישראלי, או אדם החשוד כעבריין, ימצאו בשטח מדינה אשר יש לה הסכם הסגרה עם ישראל. חשוב לי לציין כי לא ניתן לבקש הסגרה של מי שחשוד בכל עבירה שהיא. אין, אמנם, רשימה ספציפית של עבירות בגינן תבוקש הסגרה, אך האמנות הספציפיות מפרטות בגין אלו עבירות תתבצע הסגרה.
סעיף 2 לאמנת ההסגרה הישראלית – אמריקאית, למשל, מפרטת מהן העבירות בגינן תוגש בקשת הסגרה. בין עבירות אלו ניתן למנות את העבירות הבאות:
- רצח
- אונס
- סרסור לזנות
- עבירות סמים
- שוחד
- זיוף
- מרמה
- עבירות רבות נוספות (סה"כ 31)
אני רוצה להסב את תשומת לבכם כי אמנם בקשות ההסגרה מוגבלות לעבירות מסוימות, אך לא מדובר רק בעבירות החמורות ביותר. בין היתר, ניתן להגיש בקשות הסגרה על עבירות כלכליות, מה שבעבר היה לא מקובל ומדינות רבות אינן מסגירות מבוקשים בשל עבריינות כלכלית.
זהות מגיש הבקשה
סעיף 3(ג) לחוק ההסגרה קובע כי "בקשת הסגרה מטעם מדינת ישראל תוגש למדינה שבה נמצא המבוקש על ידי היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוסמך לכך על ידו". מגיש הבקשה יהיה היועמ"ש או מי שהוסמכו על ידו, והם פרקליט המדינה, מנהל המחלקה הבין-לאומית בפרקליטות המדינה והממונה על עניינים בין-לאומיים בפרקליטות המדינה.
אופן הגשת הבקשה ותוכן הבקשה
אופן הגשת הבקשה ותוכן בקשת ההסגרה, מוסדרים גם הם באמנות הספציפיות עליהן חתומה מדינת ישראל. אני אציג כעת את אופן הגשת הבקשה ואת תוכן הבקשה לפי האמנה הישראלית – אמריקאית.
סעיף 10 לאמנת ההסגרה הישראלית – אמריקאית קובע כי בקשת הסגרה תוגש בדרך דיפלומטית. כלומר, על המדינה לפעול בערוצים הדיפלומטיים המקובלים לשם הגשת הבקשה. היועמ"ש, או מי שהוסמך מטעמו, לא יעבירו ישירות את הבקשה למדינה המתבקשת, אלא יעבירו את הבקשה בערוצים הדיפלומטיים המקובלים, דרך משרד החוץ הישראלי אל משרד החוץ של המדינה המתבקשת.
הסעיף מבאר גם מה צריכה לכלול בקשת ההסגרה. בקשת הסגרה תכלול את כל המידע הבא:
- תיאור המבוקש;
- הודעת העובדות בגינן מבוקשת ההסגרה;
- פירוט הדינים הרלוונטיים למקרה;
- הדינים הרלוונטיים כוללים הן את האיסור על העבירה והן את העונש עליה;
- יש לצרף את הדינים הרלוונטיים על התיישנות העבירה;
- אם המבוקש עוד לא נשפט בישראל, יש לצרף צו מעצר חתום על ידי שופט;
- ככל שנגזר דינו של המבוקש בישראל והוא חמק לאחר מכן לחו"ל, יש לצרף לבקשה את פסק הדין שניתן בעניינו של המבוקש וכן את גזר דינו.
בקשת הסגרה לישראל – סיכום
ניתן להגיש בקשת הסגרה כנגד מי שעבר עבירה בשטחי מדינת ישראל / הדין הישראלי חל עליו. הבקשה תוגש מהיועמ"ש או המחלקות הרלוונטיות בפרקליטות, דרך משרד החוץ, אל משרד החוץ של המדינה המתבקשת. הבקשה תכלול תיאור של המבוקש, פירוט העבירה והדין החל עליה. הבקשה תועבר, על פי רוב, אל משרד המשפטים או אל בית המשפט של המדינה המתבקשת, ואלו יחליטו אם לאשר את הבקשה.
בקשת הסגרה מישראל
מדינה החתומה עם ישראל על אמנת הסגרה תוכל לבקש הסגרה מישראל. שר המשפטים יבחן האם להסגיר את המבוקש למדינה המבקשת. ככל שהשר לא ירצה להכריע בכך, הוא יוכל להורות על העברת הבחינה אל בית המשפט המחוזי. אם בית המשפט ישתכנע כי נכון להיענות לבקשה, הוא יכריז על האדם כמבוקש בר הסגרה. שר המשפטים יוציא צו הסגרה כנגדו והאדם יוסגר למדינה המבקשת.
אני אדגיש כי המדינה תיענה לבקשות הסגרה רק בתנאים הבאים:
- ישראל חתומה על אמנת הסגרה עם המדינה המבקשת;
- המעשה שעשה המבוקש נחשב לפלילי גם לפי הדין הישראלי;
- העונש על העבירה בישראל עולה על שנת מאסר;
- העונש לו צפוי המבוקש אינו עונש מוות;
- העבירה אינה עבירה פוליטית / ההעמדה לדין אינה נובעת מגזענות;
- המבוקש לא עמד לדין וריצה את עונשו בישראל;
- ככל שהמבוקש הוא אזרח המדינה, ישראל תאפשר את הסגרתו לצורך העמדה לדין אך ככל שהמבוקש יימצא אשם, הוא ירצה את עונשו בישראל.
בקשה העומדת בכל התנאים הללו צפויה לקבל את אישורו של שר המשפטים. האדם יוכרז כמבוקש בר הסגרה והוא יוסגר למדינה המבקשת.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
משרד עו"ד אלעד שאול ושות'
מעורבים בהליכים פליליים? זקוקים לייעוץ משפטי סביב דיני ההסגרה? פנו אלינו במשרד עו"ד אלעד שאול ושות'. משרד בעל התמחות ייחודית בדין הפלילי וכן בדיני ההסגרה לישראל וממנה. צרו קשר לקבלת שירותי ייעוץ וייצוג מקיפים, מתחילת ההליך ועד סופו, תוך מתן יחס אישי ושמירה על דיסקרטיות מלאה.
בקשת הסגרה לישראל תוגש כאשר עבריין אשר צריך לעמוד לדין בישראל או לרצות את עונשו בישראל, נמצא במדינה אחרת. ככלל, הבקשה תוגש במידה שאותו עבריין מצוי במדינה החתומה על הסכם הסגרה עם ישראל, אך ניתן להגיש בקשה גם למדינה אשר אינה חתומה על הסכם הסגרה עם ישראל. הבקשה תוגש על ידי היועמ"ש או הפרקליטות, באופן דיפלומטי.
בקשת הסגרה מישראל תוגש כאשר עבריין הצריך לעמוד לדין או לרצות עונש במדינה זרה שוהה בישראל. זאת, בתנאי שהמדינה חתומה על הסכם הסגרה עם ישראל והעבירה נחשבת לפלילית גם לפי הדין הישראלי. ככל שהמבוקש הוא אזרח ישראלי, הוא יוסגר לצורך העמדה לדין אך הוא יוכל לשוב ארצה לצורך ריצוי עונשו.
