דיני הסגרה הינם מערך דינים המאפשרים למדינות להסגיר זו לזו מבוקשים. דיני ההסגרה כפופים למספר עקרונות על וחלים עליהם סייגים שונים. דיני ההסגרה רלוונטיים הן לעניין הסגרת מבוקשים מחוץ לארץ אל תוך ישראל והן להסגרת מבוקשים מהארץ לחו"ל. מהם דיני ההסגרה? מתי יוסגרו מבוקשים על פיהם? המשיכו לקרוא ומצאו את כל התשובות.
דיני הסגרה מדינתיים ובינלאומיים
אני רוצה לפתוח את הדיון בדיני הסגרה בשתי מערכות הדינים החלות על דינים אלו. המערכת הראשונה היא המערכת המדינתית. במדינת ישראל, חוק ההסגרה – 1954, הוא החוק המחייב לעניין דיני הסגרה.
אל מערכת הדינים המדינתית, מצטרפים דיני המשפט הבינלאומי. המשפט הבינלאומי בא לידי ביטוי בדיני ההסגרה באמצעות אמנות בינלאומיות אשר כורתות מדינות אחת עם השנייה. האמנות מסדירות את התנאים להסגרה בין המדינות החתומות ואת האופן בו תבוצענה ההסגרות בפועל. אמנות אלו נקראות גם הסכמי הסגרה.
תנאים להסגרת אדם מישראל
חוק ההסגרה קובע מהם התנאים לפיהם יוסגר אדם לישראל. מדינת ישראל תיענה לבקשת הסגרה בתנאי שהבקשה עומדת בתנאים הבאים:
- המדינה המבקשת חתומה על הסכם הסגרה עם ישראל;
- המעשה בגינו מבוקשת ההסגרה נחשב לפלילי גם בישראל וגם במדינה המבקשת;
- העונש המקסימלי על עבירה זו לפי הדין הישראלי עומד על שנת מאסר 1 לכל הפחות.
אלו הם התנאים הבסיסיים להסגרת אדם מישראל למדינה זרה. אל תנאים אלו מתווספים סייגים חשובים נוספים. בכל אחד מהמקרים הבאים אדם לא יוסגר מישראל למדינה זרה, אף אם הבקשה עומדת בתנאים הקודמים:
- העבירה בגינה מתבקשת ההסגרה היא עבירה פוליטית;
- בקשת ההסגרה הוגשה ממניעים גזעניים או מתוך רדיפה דתית;
- מדובר בבקשת הסגרה בשל עבירה צבאית של חייל (ישראל מסרבת להסגיר במקרים אלו כדי שלא ידרשו הסגרה של חיילים ישראלים למדינות אחרות)
- המבוקש כבר עמד לדין בישראל;
- המבוקש עמד לדין במדינה שאינה המדינה המבקשת וריצה את עונשו (כולו או חלקו) בישראל ;
- העבירה שנעברה התיישנה לפי הדין הישראלי (אף אם היא לא התיישנה לפי דיניה של המדינה המבקשת);
- המבוקש קיבל בעבר חנינה במדינה המבקשת;
- היענות לבקשה תפגע באינטרס חיוני של המדינה.
מעצר אדם והסגרתו
ככל שבקשה עומדת בכל התנאים שהוצגו לעיל ואינה נכללת באף אחד מהסייגים, הרי שהבקשה תאושר. שר המשפטים יוכל לאשר בעצמו את הבקשה. לחלופין, ביכולתו לבקש מביהמ"ש המחוזי לדון בבקשה. במידה שבית המשפט ימצא כי נכון להיענות לבקשה, הוא יכריז על המבוקש כמבוקש בר הסגרה.
קבע ביהמ"ש באופן סופי כי מבוקש הוא בר הסגרה, יוציא שר המשפטים צו הסגרה כנגדו. המבוקש יוסגר אל המדינה המבקשת תוך 60 יום. היה והמבוקש נותר בישראל לאחר חלוף 60 הימים, צו ההסגרה כנגדו יבוטל. זהו, אם כן, ההליך לפי מוסגר אדם מישראל למדינה זרה. נפרט בקצרה מהו הליך הסגרתו של אדם ממדינה זרה לישראל.
דיני הסגרה ממדינה זרה לישראל
מדינת ישראל תבקש את הסגרתו של מבוקש המצוי בשטחה של מדינה אחרת. הבקשה תוגש מטעם היועמ"ש או האנשים שהוסמכו לכך בפרקליטות. הבקשה תוגש בדרך דיפלומטית, בגין עבירות שהוסכם בהסכמי ההסגרה כי הן עבירות ברות הסגרה (עבירות רבות ובכללן עבירות אלימות, סמים, שוחד ועוד) ובאופן הקבוע בהסכמים.
האם כל מדינה חייבת להסגיר מבוקשים לישראל? קצת על עקרון ההדדיות
עקרון על בדיני ההסגרה הוא עקרון ההדדיות. לפי עקרון זה, מדינה מתבקשת תסגיר מבוקשים למדינה מבקשת, בתנאי שגם המדינה המבקשת הייתה מסגירה לה מבוקשים. נוכחנו לדעת כי עקרון זה מקבל ביטוי בדין הישראלי בדרישה שיימצא הסכם הסגרה בין ישראל למדינה המבקשת.
במדינות אחרות בעולם, הדרישה פחות נוקשה. ניתן יהיה לקיים את עקרון ההדדיות גם ללא הסכם פורמלי. אלא שבאותן מדינות, הסגרת מבוקשים לישראל לא תהיה בגדר חובה על פי דיני ההסגרה. על פי דינים אלו, הסגרה שכזו תהיה וולונטרית ומתוך רצון טוב של המדינה המתבקשת.
לעומת זאת, מדינות אשר חתמו על הסכם הסגרה עם ישראל מחויבות לעמוד בתנאיו. לכן, ככל שבקשה עומדת בתנאי ההסכם, הרי שאותה מדינה תצטרך למסור לישראל את המבוקש שלה.
סייג האזרחות
מדינות רבות לא ששות להסגיר את אזרחיהן למדינות זרות. זאת, אף אם המדינה המבקשת את ההסגרה חתומה איתן על הסכם הסגרה. לכן, אותן מדינות קובעות סייג לעקרון ההדדיות, לפיו במקרים בהם המבוקש הוא אזרח שלהן הן לא יסגירו אותו, אלא יעמידו אותו לדין במדינתם. מדינת ישראל מסגירה אמנם גם אזרחים ישראלים, אך הסגרה זו תהא לצורך העמדה לדין בלבד. ריצוי העונש, ככל שיוטל, יהיה בישראל.
אילו מדינות חתומות על הסכם הסגרה עם ישראל?
ישראל חתומה על הסכמי הסגרה עם עשרות מדינות. הסכמי ההסגרה של ישראל עם מרבית מדינות אירופה, דרום אפריקה ודרום קוריאה מוסדרים באמנה האירופית בדבר הסגרה. שאר ההסכמים מוסדרים באמנות דו צדדיות בין ישראל לבין אותן מדינות. לנוחיותכם, אצרף טבלה אודות המדינות החתומות עם ישראל על הסכמי הסגרה ואודות סייג האזרחות בכל אחת מאותן מדינות. כמו כן, אציין באילו מדינות חל סייג האזרחות.
כמובן שטבלה זו לא תכלול את כל המדינות ללא הסכם הסגרה עם ישראל. אף לא יצוינו על אתר כל המדינות החתומות על הסכם שכזה עם ישראל. עם זאת, נציין את החשובות שבהן.
| חתומה על הסכם הסגרה עם ישראל | לא חתומה על הסכם הסגרה עם ישראל | חל אצלה סייג האזרחות | |
| אוסטריה | V | V | |
| אוסטרליה | V | ||
| ארה"ב וקנדה | V | ||
| בלגיה | V | V | |
| ברזיל | V | ||
| גרמניה | V | V | |
| דרום אפריקה | V | ||
| דרום קוריאה | V | ||
| הודו | V | ||
| הונג קונג | V | ||
| מקסיקו | V | ||
| מרוקו ושאר מדינות ערב | V | ||
| ניו זילנד | V | ||
| סין | V | V | |
| צרפת | V | V | |
| רוסיה | V | V | |
| מדינות דרום אמריקה למעט ברזיל | V | ||
| תאילנד | V |
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
עורך דין דיני הסגרה
זקוקים לייעוץ משפטי סביב דיני ההסגרה? פנו אלינו במשרד עו"ד אלעד שאול ושות'. אני, עו"ד אלעד שאול, בעל התמחות ייחודית בדין הפלילי וכן בדיני ההסגרה לישראל וממנה. צרו קשר לקבלת שירותי ייעוץ וייצוג מקיפים, מתחילת ההליך ועד סופו, תוך מתן יחס אישי ושמירה על דיסקרטיות מלאה.
דיני ההסגרה הינם מערכת דינים המסדירים את הסגרתם של מבוקשים ממדינה אחת לשנייה. דיני ההסגרה מוסדרים בחקיקה הפנימית של כל מדינה וכן באמנות בינלאומיות ובהסכמים שנחתמו בין מדינות שונות. ההסכמים יכולים להיות בין 2 מדינות או רב מדינתיים. במדינת ישראל, לחוק ההסגרה מעמד עליון ביחס להסכמי ההסגרה שנחתמו בין ישראל למדינות העולם.
דיני ההסגרה אינם אוסרים על הסגרת אזרחים למדינות אחרות. עם זאת, לא מעט מדינות מסתייגות מהסגרה שכזו ואינן מאפשרות אותה. רבות ממדינות אירופה אינן מסגירות אזרחים שלהן למדינות אחרות וככל שתבוקש הסגרתם, הם יעמדו לדין במדינת אזרחותם. מדינת ישראל מאפשרת הסגרה של אזרחים לצורך העמדה לדין, בתנאי שהם ישובו לארץ לצורך ריצוי עונשם.
