בין מדינת ישראל לבין רבות ממדינות העולם המערבי חתומים הסכמי הסגרה. הסכמי ההסגרה מאפשרים לישראל לדרוש את הסגרתם של עבריינים מאותן מדינות לישראל, וכן אותן מדינות תוכלנה לדרוש הסגרות שכאלו ממדינת ישראל. אולם מה דינן של מדינות אשר אין לנו הסכם הסגרה עימן? האם העבריינים הישראלים בטוחים לחלוטין באותן מדינות? בשאלה זו נעסוק במאמר זה.
הסכמי הסגרה של מדינת ישראל
מדינת ישראל חתומה על אמנת ההסגרה האירופאית, המכוננת הסכמי הסגרה עם כ-40 מדינות אירופה. בנוסף, ישראל חתומה על הסכמי הסגרה עם ארצות הברית, בריטניה, אוסטרליה, דרום אפריקה, דרום קוריאה (כחלק מהאמנה האירופית), ברזיל, הונג קונג, קנדה, פיג'י וסיווזלנד. הסכמים אלו מאפשרים לישראל לדרוש את הסגרתם של חשודים מכל אחת ממדינות אלו.
מדינות ללא הסכם הסגרה עם ישראל
בניגוד לאותן מדינות שמיניתי לעיל, עם יתר מדינות העולם, אין לישראל הסכם הסגרה. מבין המדינות להן אין הסכם הסגרה עם ישראל, ניתן למנות את בלארוס, רוסיה, מדינות דרום אמריקה (למעט ברזיל), תאילנד, הפיליפינים מרוקו ושאר מדינות ערב. לא מעט עבריינים ישראלים מצאו מפלט במדינות אלו וביססו בהן את חייהם.
האם המדינה חתומה על הסכם עם ישראל?
המדינה | חתומה על הסכם עם ישראל | לא חתומה על הסכם עם ישראל |
ארצות הברית | V | |
מרוקו | V | |
צרפת | V | |
תאילנד | V | |
ברזיל | V | |
קולומביה | V | |
שוויץ | V | |
רוסיה ובלארוס | V | |
מרבית מדינות אירופה (ובכללן טורקיה, וכן דרום אפריקה ודרום קוריאה) | V
(במסגרת האמנה האירופית בדבר הסגרה) |
|
איחוד האמירויות | V |
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
שהות במדינה ללא הסכם הסגרה – בטחון מלא מפני הסגרה?
לקוחות רבים סבורים כי מדינות להן אין הסכם הסגרה עם ישראל מהוות מקלט בטוח עבורם. אכן, הסיכויים כי עבריין ישראלי השוהה במדינה ללא הסכם הסגרה עם ישראל יוסגר לישראל הינם נמוכים ביחס למדינות אשר יש לנו עימן הסכם הסגרה. עם זאת, בהחלט ניתן להסגיר אזרחים גם ממדינות ללא הסכם הסגרה, או לדאוג למיצוי הדין כנגדם גם במדינות מושבם.
הדדיות רגילה
עקרון על בכל הנוגע להסגרת מבוקשים, הוא עקרון ההדדיות. לפי עקרון זה, מדינות מסגירות מבוקשים זו לזו באופן הדדי. על פי הדין הישראלי, ככלל, הדדיות מתבטאת בהסכם הסגרה בין שתי המדינות. אולם בקרב מרבית מדינות העולם, הדדיות אין פירושה הסכם חתום בין המדינות. די בהבטחה כללית בדבר הסגרת מבוקשים למדינה המתבקשת בעת הצורך, כדי שזו תסגיר מבוקשים למדינה המבקשת, אף בהיעדר הסכם פורמלי.
עם זאת, מדינות ללא הסכם הסגרה עם ישראל לא מחויבות להסגיר עבריינים למדינה. הסגרה שכזו תיעשה כמחווה של רצון טוב ולא כחובה על פי המשפט הבינלאומי. בשל כך, כלל לא בטוח כי אותן מדינות יסגירו עבריינים לישראל.
המבצע להסגרת השופט דן כהן
דן כהן היה שופט ישראלי אשר כיהן כשופט מחוזי בשלהי שנות ה-70 ובראשית שנות ה-80. כהן היה לשופט הצעיר ביותר לכהן כשופט מחוזי. בתחילת שנות ה-2000, הואשם כהן בהאשמות חמורות על עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים. בשנת 2005, בראשית החקירות כנגדו, נמלט לפרו – מדינה אשר אין לישראל הסכם הסגרה עימה.
השופט כהן סבר, ככל הנראה, כי הוא בטוח בפרו. זאת, מאחר שפרו היא אחת מאותן מדינות ללא הסכם הסגרה עם ישראל. אולם מדינת ישראל, חשבה אחרת. באוגוסט 2009 ביקשה ישראל מהשלטונות בפרו לעצור את השופט כהן. השופט כהן אכן נעצר והרשויות הישראליות ביקשו את הסגרתו.
בקשת הסגרה זו נידונה בבית המשפט הפרואני ואושרה על ידו. אולם השופט כהן נהנה מחסדיו של נשיא המדינה, אשר החליט שלא להסגיר אותו חרף פסיקת בית המשפט. עם זאת, בריחתו של השופט כהן הגיעה לסיומה בשנת 2013, לאחר חילופי השלטונות בפרו. הנשיא החדש, בניגוד לקודמו, החליט להיענות לבקשת ההסגרה הישראלית.
כך, הוסגר השופט כהן לישראל בשנת 2013, השופע עמד לדין, נגזרו עליו 6 שנות מאסר וכן קנס על סך 10 מיליון שקלים. הסיפור על השופט כהן אמנם אינו המקרה הסטנדרטי, אך הוא אינו יחיד במינו. לכן, אין לצאת מנקודת הנחה לפיה מדינות ללא הסכם הסגרה עם ישראל מהוות מקלט בטוח לחלוטין מפני הסגירה.
העמדה לדין במדינת המקלט
מעבר לבקשת הסגרה וולונטרית, מדינת ישראל יכולה להעביר מידע על אותם עבריינים לרשויות במדינת המקלט ואלו יפעלו כנגד העבריינים בשטחן. כך קרה בשנת 2019, כאשר הרשויות במרוקו יצאו למבצע נרחב כנגד אנשיו של ראש ארגון הפשע יצחק אברג'יל וכנגד עבריינים ישראלים נוספים שמצאו מקלט במרוקו.
גם כאן, מבצע מעצרים שכזה אינו המקרה הסטנדרטי אלא החריג. עבריינים ישראלים חיו במשך שנים במרוקו באין מפריע, הוציאו דרכונים במדינה וביססו שם את חייהם. עם התחממות היחסים שבין ישראל מרוקו, שהותם של העבריינים הישראלים במרוקו הפכה לפחות בטוחה.
משרד עו"ד אלעד שאול ושות'
מעורבים בהליכים פליליים? זקוקים לייעוץ משפטי סביב דיני ההסגרה? פנו אלינו במשרד עו"ד אלעד שאול ושות'. אני, עו"ד אלעד שאול, בעל התמחות ייחודית בדין הפלילי וכן בדיני ההסגרה לישראל וממנה. צרו קשר לקבלת שירותי ייעוץ וייצוג מקיפים, מתחילת ההליך ועד סופו, תוך מתן יחס אישי ושמירה על דיסקרטיות מלאה.
מדינת ישראל יכולה לבקש הסגרה גם ממדינות ללא הסכם הסגרה עם ישראל. מדינות אלו יכולות להיענות לבקשת ההסגרה, אך הן אינן מחויבות לכך. היענות לבקשה מבוססת על דיניהם הפנימיים של המדינה וכן על רצונן הטוב.
במקום לבקש הסגרה לישראל, הרשויות יכולות להעביר מידע פלילי על עבריינים למדינות בהן הם שוהים. מדינות אלו יבחרו האם להעמיד לדין את העבריינים. יש לציין כי זהו אינטרס של אותן מדינות להעמיד את העבריינים הישראלים לדין ולמנוע מצב בו אנשים החשודים בביצוע עבירות חמורות מסתובבים חופשי ברחובות מדינתם.