חקירת סיבת המוות הוא הליך ייחודי במשפט הישראלי במהלכו משפחת נפטר מבקשת למנות שופט שיחקור את הנסיבות שהובילו למותו של המנוח. ההליך נועד למקרים בהם בני משפחת הקורבן מרגישים שהמשטרה לא חוקרת כראוי או שהפרקליטות סבורה שאין ראיות לרצח או מוות שאינו טבעי. ההליך מבוצע מכוח חוק חקירת סיבות מוות ותקנות סדרי הדין הפלילי (חקירת סיבת מוות). עו"ד אלעד שאול מסביר על ההליך במאמר מקיף זה.
באילו מקרים תיפתח חקירת סיבת מוות?
חקירת סיבת מוות תיפתח במקרים חריגים ויוצאי דופן ולא בכל מקרה בו אדם הלך לעולמו. לפי בית המשפט העליון בבג"צ מלכה ריצ'וול, על מבקש החקירה להוכיח שמשטרת ישראל לא מבצעת חקירה נאותה או לא מבצעת חקירה כלל ביחס למותו של המנוח.
חקירת סיבת המוות כוללת בתוכה לא רק את האירוע הביולוגי שהוביל למותו של המנוח, אלא גם את האירועים והנסיבות החיצוניים שהובילו למותו, כך שאם ישנו אדם החשוד בגרימת המוות, ניתן לחקור אותו באזהרה במסגרת ההליך.
הליך זה הוא שונה וייחודי כיוון שהוא נפתח על ידי אזרח, ומתנהלת חקירה על ידי שופט, להבדיל מרוב המקרים בהם מתבצעת חקירה משטרתית על ידי חוקרי משטרה. במהלך ההליך מוקנות לשופט סמכויות שונות, ביניהן גביית ראיות, חקירת עדים והגשת כתב אישום באופן עצמאי (המכונה "צו אישום"). פעולות חריגות בשיטת המשפט הנהוגה בישראל, שיטת המשפט האדוורסרית בה לשופט יש תפקיד פאסיבי ברובו בניהול ההליך, ודומות יותר לשיטת המשפט האינקוויזיטורית בה השופט ממלא תפקיד אקטיבי והוא למעשה מנהל את ההליך.
בקשה לחקירת סיבת מוות
לפי סעיף 19 לחוק חקירת סיבות מוות, בקשה לחקירת סיבת מוות תוגש לאחר שמת אדם וישנו יסוד סביר לחשש שסיבת מותו אינה טבעית או שנגרם בעבירה. בקשה כזו תוגש גם כשמת אדם בזמן שהיה נתון במעצר, מאסר או אשפוז. הגורמים שיכולים להגיש בקשה זו הם:
- היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו.
- קצין משטרה.
- רופא.
- משפחת הנפטר: בן זוג, הוריו, סביו, צאצאיו ואחיו.
ברוב המקרים אנו מגישים בקשות לחקירת סיבת מוות מטעמם בני המשפחה, ילדיו של המנוח, זוגתו או יורשיו הטבעיים. בחלק גדול מהמקרים מדובר בחשד לגרית מוות על רקע סכסוך ירושה או על רקע רומנטי, במקרים אחרים, מדובר בחשד לרצח על רקע של סכסוכים עסקיים למניהם.
הנחיות להגשת בקשה לחקירת סיבת מוות קבועות בתקנות סדרי הדין הפלילי (חקירת סיבות מוות). הגשת בקשה לחקירת סיבת המוות היא הגשת הבקשה למינוי שופט חוקר, בצירוף העתקים כמספר האנשים שהמבקש ביקש להמציאם להם. התקנות אף כוללות בתוספת הראשונה נוסח לבקשה זו.
לאחר הגשת הבקשה, השופט יקבע מועד לחקירה לא יאוחר מ-15 יום לאחר שהוגשה, אך יוכל לדחות את מועד החקירה אם הדבר דרוש לפי דעתו למען הצדק.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
צו לפתיחת קבר או בדיקת גופה
לפי הוראות סעיפים 26-27 לחוק חקירת סיבות מוות, שופט חוקר רשאי להורות באמצעות צו על בדיקה או נתיחת גופה של המנוח על ידי רופא או מומחה אחר, על דחיית קבורתה עד לאחר הבדיקה או פתיחת הקבר והוצאתה לשם הבדיקה.
על מנת להורות על צו פתיחת קבר או הוצאת גופה ובדיקתה, יש דרישה להתקיים שני תנאים:
- קיומו של חשש סביר כי מותו של המנוח נגרם בעבירה, הזנחה או גרם מוות ברשלנות, לפי ס' 9 לחוק האנטומיה והפתולוגיה.
- ניתוח הגופה דרוש לשם בירור נסיבת המוות.
מכיוון שמדובר בהליך טראומטי ופוגעני, הן מכוח חילול כבוד המת והן ביחס לקרובי משפחתו, על השופט להפעיל את שיקול דעתו ולהורות על פתיחת קבר רק במקרים חריגים.
טיפ זהב
בחקירת סיבת מוות הזמן הוא קריטי. במידת האפשר, מומלץ לפתוח בהליך עוד לפני קבורת הגופה כדי לאפשר איסוף ראיות באמצעות המכון לרפואה משפטית. אם המנוח כבר הובא לקבורה, ניתן לשקול בקשה לצו לפתיחת הקבר (במקרים חריגים). בכל מקרה, עו"ד מטעמכם יפעל לאיסוף הראיות באופן עצמאי והגשתן לבית המשפט כדי לשכנע בצורך לחקור בדבר סיבת המוות.
באילו מקרים שופט יורה על פתיחת קבר ונתיחת גופה?
חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו פורש בפסיקת בית המשפט העליון ככזה החל גם על אדם לאחר מותו.
הזכות "למות בכבוד" כוללת בתוכה גם את הזכות שקברו של המנוח לא יחולל. לאור זאת, הוראה לפתוח קבר ולהוציא את הגופה לצורכי נתיחה או נטילת דגימות טוקסיקולוגיה למיניהן, היא החלטה חריגה שבית המשפט יורה עליה לעיתים רחוקות ובמקרים בהם החשד לרצח בנסיבות מחמירות, המתה בקלות דעת, או עבירת המתה חמורה אחרת – הוא חשד בעוצמה גבוהה.
עצם פעולת פתיחת הקבר והוראה על ניתוח הגופה עשוי להיתפש כפגיעה בזכות הנפטר למות בכבוד ובית המשפט ינהג בשקילות ומידתיות.
נוסף על כך, באם נתן השופט צו זה, רשאים קרוביו של הנפטר או גוף מוכר לפי חוק האוטונומיה והפתולוגיה לערער על הצו לבית המשפט המחוזי. כך לפי ס' 27 לחוק חקירת סיבות מוות.
סמכויות שופט חוקר
השופט החוקר מנהל בפועל של הליך חקירת סיבת המוות, בניגוד למקרים ה"קלאסיים" בהם החקירה מתבצעת על ידי גורמים משטרתיים. לשם ניהול הליך החקירה הוענקו לשופט החוקר סמכויות שונות המעוגנות גם הן בחוק חקירת סיבות מוות. ואלו חלקן:
- זימון עדים – השופט רשאי להורות לאנשים המעורבים במות המנוח להתייצב בפניו, אחר יוצא לחובתם צו הבאה.
- גביית עדויות – ניתן לגבות עדות מהעדים שזומנו, ממש כמו במתן עדות במשטרה.
- ביצוע חקירות – השופט רשאי להורות על חקירת אנשים תחת אזהרה.
- איסוף ממצאים – תפיסת ראיות, מסמכים ומוצגים שונים להוכחת נסיבת המוות במסגרת צו חיפוש.
- מתן הוראות שונות – לבית המשפט סמכות רחבה ליתן הוראות שונות למשטרה, לגופי ממשל ולכל אדם הרלוונטי למקרה.
בתום החקירה יוכל השופט החוקר להחליט האם הראיות שהובאו בפניו מוכיחות את סיבת המוות או שהראיות לא מספיקו.
הוראה להגיש כתב אישום ("צו אישום")
לפי ס' 32 לחוק חקירת סיבות מוות, רשאי השופט החוקר לצוות כי פרקליט מחוז יגיש כתב אישום כלפי אדם פלוני, אם סבר בעקבות הראיות שהובאו בפניו כי יש בהן להוכיח כי נעברה עבירה על ידי אותו אדם. אף על פי כן, יהיה על השופט לתת הזדמנות לאותו אדם להשמיע את טענותיו ולהביא ראיות בפניו טרם יגיש את אותו הצו. מדובר בהליך דומה לשימוע לפני הגשת כתב אישום הנהוג כשתיק פשע מתנהל בפרקליטות (אך ללא מכתב יידוע ראשון וכתב חשדות, הנהוגים בתיקים המנוהלים על ידי הפרקליטות).
לאחר שהגיש השופט את צו האישום, יהיה על פרקליט המחוז להגיש כתב אישום לבית המשפט, ולא יוכל לבקש חקירה מוקדמת או השלמות חקירה. עם זאת, לאחר שהשופט הגיש צו זה, יוכל היועץ המשפטי לממשלה לבקש ממנו לחזור בו ולחקור ראיות נוספות, כל עוד לא יגיש בקשה זו לאחר שעברו חמש שנים מהחלטת השופט.
צו אישום שנתן שופט חוקר לפי ס' 32 לחוק חקירת סיבות מוות הוא שווה ערך לצו מעצר עד לאחר בירור דינו של הנאשם. זאת ועוד, רשאי השופט החוקר לאסור או להתיר כל פרסום של שלב בהליך חקירת סיבת המוות, ומי שיפרסם בניגוד לאיסור השופט או ללא היתר דינו מאסר שישה חודשים. זאת, לפי ס' 36 לחוק חקירת סיבות מוות.
דעת ההלכה היהודית על הליך חקירת סיבת המוות
בהלכה היהודית כבוד המת הוא ערך חשוב ומשמעותי. משכך, ההלכה אוסרת על ביצוע פעולות בגופה שעשויות להיחשב כביזיון המנוח, ואף אוסרת מפורשות על נתיחה חלקית או מלאה של הגופה. במקביל, ההלכה קובעת כללי טיפול בגופה עד רגע הקבורה.
עם זאת, במקרים מסוימים מתירה ההלכה נתיחה בגופתו של המת. זאת במקרי רצח בהם נדרש למצוא ראיות להענשת רוצח, הפקת מסקנות שיוכלו להוביל למציאת תרופה למחלה קשה וקביעת סיבת מוות. אף במקרים אלו נדרש להחזיר את החלקים שהוצאו מהגופה על מנת להביאה לקבורה שלמה ובשלב מוקדם ככל הניתן.
הגשת בקשה לחקירת סיבת מוות
אדם הקשור אליכם הלך לעולמו בנסיבות מסתוריות? חשים שהמשטרה לא בודקת או מטייחת את המקרה? פנו למשרד אלעד שאול ושות' המתמחה במשפט פלילי ומדורג בין המובילים בישראל בתחום. הגשנו וניהלנו כמה וכמה הליכים לחקירת סיבת מוות ואנו בקיאים בליווי אנשים במצבך.
עורכי הדין במשרד ועו"ד אלעד שאול בפרט, יוצאי הפרקליטות ורשויות אכיפת חוק, משרד ראש הממשלה, שב"כ ורשויות נוספות. אנו יודעים את מלאכת החקירה וההעמדה לדין וביכולתנו לבחון את המקרה שלכם ולסייע במקרה שבו נחשוב שקיים סיכוי שיקירכם נרצח או מת בנסיבות שאינן טבעיות.
