חקירת סיבת המוות הוא הליך ייחודי במשפט הישראלי במהלכו שופט חוקר את הנסיבות שהוליכו למותו של המנוח במקרים בהם בני משפחת הקורבן מרגישים שהמשטרה לא חוקרת כראוי או שהפרקליטות סבורה שאין ראיות לרצח. ההליך מבוצע מכוח חוק חקירת סיבות מוות ותקנות סדרי הדין הפלילי (חקירת סיבת מוות). עו"ד אלעד שאול מסביר על ההליך במאמר מקיף זה.
באילו מקרים תיפתח חקירת סיבת מוות?
בבג"ץ בעניין מלכה ריצ'וול קבע השופט שמגר כי חקירה מסוג זה צריכה להיות מיועדת למקרים יוצאי דופן במיוחד, בהם הוכיח מבקש החקירה שמשטרת ישראל לא מבצעת חקירה נאותה או לא מבצעת חקירה כלל ביחס למותו של המנוח. חקירת סיבת המוות כוללת בתוכה לא רק את האירוע הביולוגי שהוביל למותו של המנוח, אלא גם את האירועים והנסיבות החיצוניים שהובילו למותו.
הליך זה הוא שונה וייחודי כיוון שמי שמנהל בו את הליך החקירה הוא שופט, להבדיל מרוב המקרים בהם החקירה מתבצעת על ידי גורם משטרתי. במהלך ההליך מוקנות לשופט סמכויות שונות, ביניהן גביית ראיות, חקירת עדים והגשת כתב אישום באופן עצמאי (המכונה "צו אישום").
פעולות אלה מהוות חריגה משיטת המשפט הנהוגה בישראל, שיטת המשפט האדוורסרית בה לשופט יש תפקיד פאסיבי ברובו בניהול ההליך, ודומות יותר לשיטת המשפט האינקוויזיטורית בה השופט ממלא תפקיד אקטיבי והוא למעשה מנהל את ההליך.
בקשה לחקירת סיבת מוות
לפי ס' 19 לחוק חקירת סיבות מוות, בקשה לחקירת סיבת מוות תוגש לאחר שמת אדם וישנו יסוד סביר לחשש שסיבת מותו אינה טבעית או שנגרם בעבירה. בנוסף, תוגש בקשה כאמור גם כאשר מת אדם בזמן שהיה נתון במעצר, מאסר או אשפוז. הגורמים שיכולים להגיש בקשה זו הם היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, קצין משטרה, רופא, או בן זוגו של הנפטר, הוריו, סביו, צאצאיו ואחיו.
ברוב המקרים אנו מגישים בקשות לחקירת סיבת מוות מטעמם של בני המשפחה, ילדיו של המנוח, זוגתו או יורשיו הטבעיים. בחלק גדול מהמקרים מדובר בחשד לגרית מוות על רקע סכסוך ירושה או על רקע רומנטי, במקרים אחרים, מדובר בחשד לרצח על רקע של סכסוכים עסקיים למניהם.
הנחיות להגשת בקשה לחקירת סיבת מוות קבועות בתקנות סדרי הדין הפלילי (חקירת סיבות מוות). הגשת בקשה לחקירת סיבת המוות היא הגשת הבקשה למינוי שופט חוקר, בצירוף העתקים כמספר האנשים שהמבקש ביקש להמציאם להם. התקנות אף כוללות בתוספת הראשונה נוסח לבקשה זו.
לאחר הגשת הבקשה, השופט יקבע מועד לחקירה לא יאוחר מ-15 יום לאחר שהוגשה, אך יוכל לדחות את מועד החקירה אם הדבר דרוש לפי דעתו למען הצדק.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
צו לפתיחת קבר או בדיקת גופה
לפי הוראות סעיפים 26-27 לחוק חקירת סיבות מוות, שופט חוקר יהא רשאי להורות באמצעות צו על בדיקה או נתיחת גופה של המנוח על ידי רופא או מומחה אחר, על דחיית קבורתה עד לאחר הבדיקה או פתיחת הקבר והוצאתה לשם הבדיקה.
על מנת להורות על צו פתיחת קבר או הוצאת גופה ובדיקתה, יש דרישה להתקיים שני תנאים:
- קיומו של חשש סביר כי מותו של המנוח נגרם בעבירה, הזנחה או רשלנות, לפי ס' 9 לחוק האנטומיה והפתולוגיה.
- ניתוח הגופה דרוש לשם בירור נסיבת המוות.
מכיוון שמדובר בהליך טראומטי ופוגעני, הן מכוח חילול כבוד המת והן ביחס לקרובי משפחתו, על השופט להפעיל את שיקול דעתו ולהורות על פתיחת קבר רק במקרים חריגים.
באילו מקרים שופט יורה על פתיחת קבר ונתיחת גופה?
ניתן לשאוב מפסקת ההגבלה הקבועה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו על מנת להתוות את שיקול דעתו של השופט בעת ההחלטה על פתיחת קבר או בדיקת גופה. זאת, כיוון שזכותו של האדם לכבוד ולחיים בכבוד עשויה להתפרש, ואכן כך פורשה במספר פסקי דין, גם על זכותו למות בכבוד.
משכך, עצם פעולת פתיחת הקבר והוראה על ניתוח הגופה עשוי להיתפש כפגיעה בזכות זו, ולכן על השופט לנהוג בשקילות ומידתיות. נוסף על כך, באם נתן השופט צו זה, רשאים קרוביו של הנפטר או גוף מוכר לפי חוק האוטונומיה והפתולוגיה לערער על הצו לבית המשפט המחוזי. כך לפי ס' 27 לחוק חקירת סיבות מוות.
סמכויות שופט חוקר
השופט החוקר מנהל בפועל של הליך חקירת סיבת המוות, בניגוד למקרים ה"קלאסיים" בהם החקירה מתבצעת על ידי גורמים משטרתיים. לשם ניהול הליך החקירה הוענקו לשופט החוקר סמכויות שונות המעוגנות גם הן בחוק חקירת סיבות מוות. ואלו חלקן:
- זימון עדים
- גביית עדויות
- ביצוע חקירות
- איסוף ממצאים
- מתן הוראות שונות
בתום החקירה יוכל השופט החוקר להחליט האם הראיות שהובאו בפניו מוכיחות את סיבת המוות ואם לאו.
הוראה להגיש כתב אישום ("צו אישום")
לפי ס' 32 לחוק חקירת סיבות מוות, רשאי השופט החוקר לצוות כי פרקליט מחוז יגיש כתב אישום כלפי אדם פלוני, אם סבר בעקבות הראיות שהובאו בפניו כי יש בהן להוכיח כי נעברה עבירה על ידי אותו אדם. אף על פי כן, יהיה על השופט לתת הזדמנות לאותו אדם להשמיע את טענותיו ולהביא ראיות בפניו טרם יגיש את אותו הצו. מדובר בהליך דומה לשימוע לפני הגשת כתב אישום הנהוג כשתיק פשע מתנהל בפרקליטות.
לאחר שהגיש השופט את צו האישום, יהיה על פרקליט המחוז להגיש כתב אישום לבית המשפט, ולא יוכל לבקש חקירה מוקדמת או השלמות חקירה. עם זאת, לאחר שהשופט הגיש צו זה, יוכל היועץ המשפטי לממשלה לבקש ממנו לחזור בו ולחקור ראיות נוספות, כל עוד לא יגיש בקשה זו לאחר שעברו חמש שנים מהחלטת השופט.
צו אישום שנתן שופט חוקר לפי ס' 32 לחוק חקירת סיבות מוות הוא שווה ערך לצו מעצר עד לאחר בירור דינו של הנאשם. זאת ועוד, רשאי השופט החוקר לאסור או להתיר כל פרסום של שלב בהליך חקירת סיבת המוות, ומי שיפרסם בניגוד לאיסור השופט או ללא היתר דינו מאסר שישה חודשים. זאת, לפי ס' 36 לחוק חקירת סיבות מוות.
דעת ההלכה היהודית על הליך חקירת סיבת המוות
בהלכה היהודית, כבוד המת הוא ערך חשוב ומשמעותי. משכך, ההלכה אוסרת על ביצוע פעולות בגופה שעשויות להיחשב כביזיון המנוח, ואף אוסרת מפורשות על נתיחה חלקית או מלאה של הגופה. במקביל, ההלכה קובעת כללי טיפול בגופה עד רגע הקבורה.
עם זאת, במקרים מסוימים מתירה ההלכה נתיחה בגופתו של המת. זאת במקרי רצח בהם נדרש למצוא ראיות להענשת רוצח, הפקת מסקנות שיוכלו להוביל למציאת תרופה למחלה קשה וקביעת סיבת מוות. אף במקרים אלו נדרש להחזיר את החלקים שהוצאו מהגופה על מנת להביאה לקבורה שלמה ובשלב מוקדם ככל הניתן.
הגשת בקשה לחקירת סיבת מוות
אדם הקשור אליכם הלך לעולמו בנסיבות מסתוריות? חשים שהמשטרה לא בודקת או מטייחת את המקרה? פנו למשרד אלעד שאול ושות' המתמחה במשפט פלילי ומדורג בין המובילים בישראל בתחום. הגשנו וניהלנו כמה וכמה הליכים לחקירת סיבת מוות ואנו בקיאים בליווי אנשים במצבך.
עורכי הדין במשרד ועו"ד אלעד שאול בפרט, יוצאי הפרקליטות ורשויות אכיפת חוק, משרד ראש הממשלה, שב"כ ורשויות נוספות. אנו יודעים את מלאכת החקירה וההעמדה לדין וביכולתנו לבחון את המקרה שלכם ולסייע במקרה שבו נחשוב שקיים סיכוי שיקירכם נרצח או מת בנסיבות שאינן טבעיות.
