צו הבאה הוא כלי משפטי בו משתמש בית המשפט על מנת לאכוף התייצבות של נאשם, עד ראייה, חשוד או ערב.
מהו צו הבאה בהליך הפלילי? איך בתי המשפט בישראל אוכפים צווי הבאה והאם ניתן לבטל אותו? עו"ד אלעד שאול מסביר:
מה זה צו הבאה?
צו הבאה הוא כלי משפטי בו משתמשים שופטים ושופטות על מנת לאכוף את חובת ההתייצבות בפני בתי המשפט על נאשמים, עדים, חשודים, אסירים משוחררים וחייבים בהוצאה לפועל.
הגורמים השיפוטיים שמוסמכים להוציא צווי הבאה הם:
- בית משפט – בימ"ש השלום, המחוזי והעליון.
- בתי דין רבניים – למשל במסגרת הליכי גירושין.
- בית דין משמעתי – כגון ביה"ד למשמעת של עובדי המדינה.
- הוצאה לפועל – רשות האכיפה והגבייה בעניין חובות אזרחיים, פסקי דין, צ'קים ומשכנתאות.
- המרכז לגביית קנסות – בדרך כלל מדובר בקנסות פליליים, אגרות וחובות לאוצר המדינה.
צווי הבאה מבוצעים על ידי משטרת ישראל שהקימה יחידה מיוחדת הנקראת "יחידת הוצאה לפועל". בכל מחוז במשטרת ישראל פועלת יחידת הוצאה לפועל שתפקידה לאתר אזרחים שהוצא נגדם צו, לעצור אותם ולהביא אותם בפני השופט הרלוונטי.
לא רק שוטרי יחידת ההוצל"פ מחוייבים לבצע צווי הבאה – כל שוטר בכל רגע נתון חייב לבצע צו הבאה אם התברר לו שהוא קיים. כך יכול לקרות ששוטר מעכב אזרח לביקורת שגרתית ובמסגרת בדיקת תעודת הזהות של האזרח במסוף המשטרתי מתברר שיש נגדו צו הבאה או שהוא דרוש לחקירה תחת אזהרה. במקרה כזה השוטר חייב לבצע את הצו מיד ולעצור את האזרח כדי להביא אותו בפני שופט.
צו הבאה פלילי
צו הבאה לנאשם בהליך הפלילי
סעיף 99 לחוק סדר הדין הפלילי מסמיך את בית המשפט להוציא צו הבאה לנאשם שמסרב להתייצב לדיון בעניינו ובכך לאכוף את חובת ההתייצבות להליך הפלילי.
צו הבאה בהליך הפלילי יכול להתבצע כצו מעצר לכל דבר ועניין, השופט רשאי לקבוע שהנאשם יצרך להפקיד ערבות כספית על מנת להשתחרר ממעצר והערבות תשמש להבטחת התייצבותו לדיון הבא, אם לא יתייצב הערבות תחולט לטובת אוצר המדינה ויוצא נגדו צו חדש עם פקודת מעצר אגרסיבית ופוגענית יותר. במקרים חריגים, ביהמ"ש רשאי להוציא צו ללא אפשרות שחרור והנאשם ייעצר עד תום ההליכים.
על השופט לכלול בצו ההבאה את הפרטים הבאים:
- פרטי הנאשם – שם מלא ומספר תעודת זהות.
- מען – כתובת הנאשם כפי שידועה לשלטונות.
- סיבת ההבאה – תמצית האישום ופרטים על הדיון המשפטי.
- תנאי שחרור – הערבויות בהן צריך הנאשם לעמוד כדי להשתחרר ממעצר.
- חתימת שופט – הצו חייב להיות חתום על ידי שופט.
צו הבאה בהליך הפלילי מבוצע על ידי משטרת ישראל ואפשר לבצע אותו בכל מקום ובכל עת. במסגרת ביצוע הצו רשאי שוטר להכנס לכל מקום שהוא חושד שהנאשם נמצא בו לרבות בית מגורים והוא אף רשאי לעשות שימוש בכוח סביר כדי לבצע את הצו.
בזמן ששוטר עוצר נאשם במסגרת צו הבאה הוא מחוייב למסור לו עותק מהצו ולהביא אותו לבית המשפט ללא דיחוי. במעמד הדיון השופט רשאי להחליט אם להאריך את מעצרו או לשחרר אותו בערבות. לדוגמה: "הנאשם יפקיד 2,000 שקלים במזכירות בית המשפט כערובה להתייצבותו. לא יעמוד בתנאי השחרור ייעצר ויובא לדיון".
לעיתים השופט מוציא צו הבאה ובו מראש מאפשר לקצין המשטרה לשחרר את הנאשם בערבות כגון: חתימה על ערבות עצמית, הפקדת ערבות כספית או החתמת ערבים שיבטיחו שהנאשם יתייצב לדיון הקרוב.
סמכות לתפוס נכסי נאשם שנמלט
מה קורה במקרה בו לא ניתן לאתר את הנאשם ולהביא אותו לדיון בבית המשפט?
החוק מאפשר לפרקליטות לבקש מבית המשפט לתפוס כל נכס שבבעלות הנאשם, להטיל עיקולים על הנכסים שלו ואף למנות כונס נכסים ולנהל את הנכסים הללו במקום הנאשם.
לסמכות הזו נקבעו מספר תנאים:
- יש להוכיח שהנאשם נמלט ומסתתר – זאת אומרת שלא ניתן לתפוס את נכסיו של נאשם שהמדינה לא מצליחה לאתר, אלא צריך למצוא ראיות לכך שהנאשם מודע לקיומו של המשפט הפלילי והוא מסתתר מהמשטרה.
- סיכוי שעיקול הנכסים יוביל להתייצבות – בית המשפט צריך להתרשם שעיקול הנכסים והתפיסה שלהם עשויים להוביל להתייצבות הנאשם. זאת אומרת שתפיסת הנכסים היא לא עונש על אי התייצבות והמטרה שלה היא לגרום לנאשם להתייצב.
במקרים רבים מטיל השופט עיקול על דירת המגורים של הנאשם, מורה לתפוס את הרכב שלו או לעקל כספים מתוך חשבון הבנק שלו. ומה קורה אם הנאשם נשוי ומדובר ברכב המשפחתי? או שהכסף שנתפס הוא מתוך חשבון עסקי? החוק קובע שמי שתלוי בנאשם ותפיסת הנכסים עלולה לפגוע בו, רשאי לבקש מבית המשפט לבטל את הצו באמצעות עורך דין פלילי מטעמו.
צו הבאה לעד בהליך הפלילי
בשונה מנאשם שהוגש נגדו כתב אישום, הבאה של עד להעיד בבית המשפט נעשית בזהירות מסויימת.
חוק בתי המשפט מסמיך שופט להוציא צו הבאה נגד עד בהליך משפטי אם הוא זומן כדין ולא התייצב בפועל לבית המשפט. בית המשפט העליון קבע שאם צד ביקש להוציא צו הבאה נגד עד שזומן ולא התייצב, יש להוציא את הצו שהרי מלכתחילה מדובר בעד שזומן על ידי בית המשפט ולא התייצב (ע"א 424/62 שמורי פריתז בע"מ נ' התאגדות למוצרי הדר ושימורים בע"מ (1963)).
ההחלטה רלוונטית עוד יותר בהליך הפלילי בו כל עד יכול לשפוך אור על האישומים ולהוביל לזיכוי הנאשם או להרשעתו. עדות כזו היא עניין של חיים או מוות ועוסקת בדיני נפשות, לכן בתי המשפט מקפידים להוציא צווי הבאה גם לעדים ומתלוננים בהליכים פליליים שמסרבים להתיייצב ולשתף פעולה.
עדים רבים חושבים שהם יכולים פשוט להתעלם מזימון לבית המשפט – בחלק מהמקרים, יכול להיות שהצדדים לא יתעקשו על הבאת העד להעיד אם עדים אחרים כבר מסרו את גרסתם והתמונה הכללית ברורה. אך אם מדובר בעד חשוב או במתלונן עצמו, גם הסנגור וגם התביעה יכולים להתעקש להביא אותו לבית המשפט באמצעות צו.
המחזה של מתלונן שמובל לבית המשפט באזיקים על ידי שוטר הוא אירוני לחלוטין; המתלונן הוא זה שהגיש את התלונה במשטרה וההליך הפלילי נפתח על מנת להגן עליו ולשמור על האינטרסים שלו. צו הבאה למתלונן מוצא לעיתים קרובות בתיקי אלימות במשפחה (אלמ"ב) בו מוגש כתב אישום נגד גבר שאיים או היכה את רעייתו. מרגע הגשת כתב האישום ועד לקיום הדיון בבית משפט יכולים לעבור חודשים רבים ולעיתים אף שנים! מתלוננות רבות מתחרטות לאחר הגשת התלונה ומסרבות לשתף פעולה, במקרה זה בית המשפט יוציא צו נגד המתלוננת ויכפה עליה להתייצב לדיון.
כמו בעניינו של נאשם, גם לגבי עד או מתלונן שוטר רשאי להיכנס לכל מקום, לרבות בית מגורים, מקום עבודה או בית תפילה על מנת לעצור את העד או המתלונן ולהביא אותו בפני שופט. אם העד מסרב לביצוע הצו או מקשה עליו, השוטר אף רשאי להפעיל כוח סביר ולעצור אותו בכוח.
בקשה לביטול צו וערר לבית המשפט
צו הבאה אפשר לבטל במגוון דרכים, המרכזיות שבהן היא בקשה לביטול הצו והאחרת היא באמצעות ערר.
בקשה לביטול הצו אפשרית אם התגלו עובדות חדשות שלא היו ידועות במעמד הוצאת הצו או השתנו הנסיבות, למשל:
- העדות כבר לא רלוונטית לניהול המשפט.
- מצבו הבריאותי של העד לא מאפשר את עדותו.
- הצדדים הגיעו לפשרה או עסקת טיעון.
- ועוד.
אם לא התגלו עובדות חדשות ולא השתנו הנסיבות ניתן להגיש ערר על צו ההבאה לבית המשפט הגבוה יותר (מחוזי או עליון) ולבקש לבטל את הצו או לרכך את התנאים שנקבעו בו. חשוב להזכיר שגם צו הבאה כפוף להוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ולחוק המעצרים, הצו צריך להיות מידתי ולשרת את המטרה והיא אכיפת התייצבות. מקרים בהם בימ"ש הוציא צו עם פקודת מעצר ללא אפשרות שחרור, מתבטלים במקרים רבים בבית המשפט שדן בערר.
צווי הבאה נגד נאשמים עלול להוביל להליכי מעצר ובמקרים מסויימים אף למעצר עד לתום ההליך המשפטי. כדי למזער את הסיכון להסתבך בהליך משפטי הכולל מעצר מיותר, מומלץ לשכור את שירותיו של עורך דין מנוסה בהליכי מעצר המכיר את עילות המעצר, חלופות המעצר המרכזיות ואת הדרך הטובה ביותר להוביל לשחרור הנאשם לביתו. עילת המעצר המרכזית לנאשם שהוצא נגדו צו היא עילת שיבוש ההליכים וההימלטות מהליכי שפיטה. אם שופט יתרשם שהנאשם עלול להימלט מהארץ או אפילו לא להתייצב לדיונים בעניינו באופן סדיר, הוא רשאי להורות על מעצרו עד תום ההליכים.
יש למשטרת ישראל נהלים לעניין ביצוע צווי הבאה, כמו כן קיימים סייגים ואיסורים לביצוע צווי הבאה (בעיקר בתחום ההוצל"פ), אותם אנו כעורכי דין פליליים, מכירים היטב. בכל מקרה בו הוצאה נגד נאשם צו הבאה פלילי, מומלץ לשכור עו"ד פלילי לייצוג בפני בית המשפט בהליך הפלילי, החל מהדיון בצו ההבאה עצמו ועד ניהול המשפט בו הוגש כתב אישום.
הוצא נגדכם צו הבאה? השאירו פרטים בטופס – עו"ד פלילי מטעמנו יחזור אליכם לשיחה ראשונה ללא התחייבות.
