רקע – עבירות ניירות ערך
בשנים האחרונות, אנו עדים לאכיפה מחמירה של הרשות לניירות ערך וזו קובעת כללים מחמירים על המסחר בניירות ערך. עבירות ניירות ערך פליליות קשורות לשימוש במידע פנים, תרמית בניירות ערך, עבירות דיווח ומסירת פרטים מטעים בדוחות, עבירות על חוק הייעוץ, שיווק וניהול השקעות בבורסה לניירות ערך וכן עבירות לפי חוק השקעות משותפות בנאמנות.
הרשות מבצעת אכיפה מנהלית הכוללת, בין היתר, הליכי חקירה פליליים והגשת כתבי אישום, הטלת עיצומים כספיים כנגד המפרים וכו'. עורך דין אלעד שאול, שותף מייסד במשרד אלעד שאול ושות', בעל ניסיון רב בייצוג בתיקי ניירות ערך ועבירות צווארון לבן, נותן הצצה במאמר זה ומסביר מניסיונו בתחום ניירות ערך על הליכי האכיפה השונים בתחום.
מניסיוננו, קיימת חשיבות רבה להיעזר בשירותיו של עורך דין פלילי בעל מומחיות בניירות ערך, אשר ידאג להגן על זכויותיכם כבר בשלביו הראשונים של ההליך.
אנו עדים להליכי חקירה הננקטים על ידי הרשות לניירות ערך (ורשויות אכיפה אחרות מכוחה), הליכים אשר שונים מהליכי החקירה הרגילים המתנהלים כנגד חשודים ונאשמים בהליכים פליליים בעבירות שאינן כלכליות ולפיכך, עורך דין צווארון לבן, בעל מומחיות בתיקי ניירות ערך ובליווי חקירות בתחום ניירות הערך הוא כלי בידיכם להגנה מיטבית על זכויותיכם ויכול להוות לא פעם מגן יחיד לזכויותיהם מול רשויות החקירה.
הגברת האכיפה והענישה בעבירות ניירות ערך
רשויות האכיפה – הרשות לניירות ערך בשיתוף פעולה עם רשות המיסים, יאל”כ (היחידה הארצית לפשיעה כלכלית) ויחידות נוספות, מגבירות בשנים האחרונות את האכיפה הפלילית כנגד עברייני צווארון לבן, במאבק הרשויות במי שנחשד או נאשם בביצוע עבירות פליליות וכלכליות. גם בתי המשפט נרתמים למשימה ובשנים האחרונות, אנו עדים לענישה מחמירה ביותר כנגד עברייני הצווארון הלבן ועבירות על חוק ניירות ערך.
על ההחמרה בענישה בעבירות ניירות ערך ניתן ללמוד מפסק דין שניתן לאחרונה בעניינו של נוחי דנקנר, אשר הואשם בהרצת מניות חברת אי.די.בי אחזקות בפברואר 2012, שופטי בית המשפט העליון החליטו להותיר את הרשעתו של נוחי דנקנר על כנה ואם אין די בכך, אף להחמיר את עונשו משנתיים מאסר בפועל (העונש שנקבע על ידי בית המשפט המחוזי), לשלוש שנות מאסר – עונשו של נאשם נוסף הוחמר משנה לשנתיים מאסר.
שופטי העליון נתנו דגש בפסק דינם על הצורך במגמה של החמרת ענישה בגין עבירות כלכליות בכלל ועבירות בניירות ערך בפרט, על ההחמרה בגישת בתי המשפט ניתן ללמוד מדברי שופטי בית המשפט העליון אשר פסק הדין שניתן על ידם מתווה מדיניות של ממש לרשויות האכיפה ובהם הרשות לניירות ערך :
"מגמה זו מבטאת אפוא את ההכרה בחומרתן הרבה של העבירות הכלכליות, במידת התחכום הגלום בביצוען והמורכבות בחשיפתן, וכן את הנזק העצום שהן מסבות למשק הכלכלי בישראל ולחברה בכללותה.
עבירות כלכליות שמבוצעות על-פי רוב תוך ניצול הגישה למוקדי השפעה וכוח, כמו גם ניצול לרעה של האמון שניתן באותם עבריינים כי ינהלו את כספם של אחרים, גורמות לנזקים שאינם פחותים מעבירות הרכוש המסורתיות הנעשות לעתים בכוח הזרוע".
לאור דברים אילו, קובע בית המשפט העליון כי כאשר מדובר בעבירות תרמית בניירות ערך, אשר היקפן ובמידת פגיעתן בערכים המוגנים רבה יש להשית כנגד מבצעי עבירות על חוק ניירות ערך עונשים חמורים ואף קשים יותר מהעונשים שנקבעו על ידי בית המשפט המחוזי – "אין מנוס מלהתערב בגזר הדין שהושת על-ידי בית המשפט המחוזי על דנקנר ושטרום"
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
ההחלטה אם לפתוח בהליכי אכיפה מנהליים – פליליים
רשות ניירות ערך מפעילה שיקול דעת עת מתקבלת החלטה על ניתוב תיק ניירות ערך לאכיפה מנהלית – חקירה באזהרה, לפי ההוראות הרלוונטיות בפרק י' לחוק ניירות ערך התשכ"ח-1968, לבין בירור הפרה או פתיחה בהליך מנהלי לפי סימן ב' לפרק ח'3 ו- ח'4 לחוק ניירות ערך – עיצום כספי.
סעיף 12מד לחוק ניירות ערך קובע, כי החלטה, אם לקיים חקירה פלילית או בירור מנהלי, תתקבל על ידי יושב ראש הרשות לניירות ערך, בהתאם לשיקולים אלה –
1 .חומרת המעשה או המחדל ונסיבותיהם
2. הערכת טיבן ועוצמתן של הראיות הקשורות באותו מעשה או מחדל
3. מדיניות האכיפה שמתווה הרשות לניירות ערך
*** לשיקולים אלה מתווספים שיקולים נוספים – "שיקולי משנה" אשר נבחנים בטרם קבלת החלטה.
1. חומרת המעשה או המחדל ונסיבותיהם
א. האם ההפרה חמורה: כפי שעולה ממחזור העסקאות; רווח והפסד – בפועל או בכוח; מידת שינוי השער; ריבוי משתתפים; חומרת ההטעיה – הן מבחינת מידת חשיבות הנתון נשוא ההטעיה והן מבחינת מובהקות ההטעיה; מידת החריגה מדרישות הדין; שילובן של מספר הפרות דין שונות, לרבות מחוק העונשין, הנזק שנגרם או שהיה עלול להיגרם למשקיעים כתוצאה מההפרה.
ב. האם קיימים אלמנטים של תרמית: בין היתר, אלמנטים של הסוואה; הסתרה; דיווח כוזב; תכנון מוקדם; פעולות שיבוש אשר עולות מהטיפול בתיק.
ג. האם קיימים אלמנטים של תחכום: בין היתר, פעילות מתואמת או משותפת של מספר גורמים; ניצול שיטת המסחר; פעילות מחשבונות קש; חברות (OFF-SHORE) "אופ-שור".
ד. האם ההפרה בוצעה בשיטתיות בין היתר, משך ההפרה ; תדירות ההפרה.
ה. האם שחקן חוזר – האם הרשות מצאה כי האדם הורשע בעבר בעבירה כלכלית אחרת או שהוגש כנגדו כתב אישום בעבירה דומה ; האם הוכרע ביחס אליו כי ביצע הפרה מנהלית (לרבות- בדרך של הטלת עיצום כספי פשוט או שהוא נמצא בעיצומו של הליך ; האם הרשות לניירות ערך פנתה אליו באזהרה בקשר עם הפרת חוק; האם הוא נמצא בחקירה, האם הוא נמצא בהליך בירור בשל ביצוע עבירה, הפרה כנ"ל ועוד.
ו. מה מעמדו של המפר בתאגיד / מה מעמדו של המפר (תאגיד/בעל רישיון) בשוק ההון – האם מדובר במי שהוא בעל מעמד בכיר או מי שניצל את מעמדו לצורך ביצוע העבירה.
2. הערכת טיבן ועוצמתן של הראיות
הן אלה הקיימות בשלב הבדיקה והן הראיות הפוטנציאליות להשגה בהמשך ההליך.
א. בחינת הראיות הקיימות – האם יש תיעוד של הפעילות האסורה (מסמכים, מזכרים, נתוני טלפוניה, האזנות). האם טרם חיפוש או חקירת המעורבים, הראיות הקיימות מקימות חשד מבוסס לביצוע הפרה או עבירה. האם הראיות הקיימות מקימות חשד לקיומו של יסוד נפשי של מטרה להטעות משקיע סביר או מטרה להשפיע על שער המניה.
ב. בחינת פוטנציאל השגת הראיות – מורכבות החקירה הפלילית ובכלל זה, למשל, צורך בביצוע חיקורי דין; מצב בריאות החשוד והאפשרות לחקור אותו וכו'; קושי באיתור עדים מרכזיים, מעורבים וחשודים
3. מדיניות אכיפה שמתווה הרשות לניירות ערך
א. סדרי עדיפויות משתנים – שיקולי הרשות לניירות ערך כמפקחת על קביעת המדיניות לגבי העבירות או הפרות שעמן יש להתמודד בעת הנוכחית. למשל: עבירות או הפרות שהינן "מכת מדינה" ודורשות טיפול אכיפתי מידי ונרחב. בגדר סדרי העדיפות יכול לעלות גם הצורך לטפל בתחום מסוים שטופל בחסר במשך שנים ויש להגביר את האכיפה בו; יש לשקול גם האם להתנהגות השלכות על הפגיעה באמון הציבור.
ב. באיזה הליך תושג ההרתעה האפקטיבית ביותר? יש לשקול האם יש צורך בטיפול מהיר (מנהלי) או בטיפול מחמיר (פלילי)? האם יש צורך בהשתת סנקציה מסוימת במקרה הנדון (תיקון ההפרה ומניעתה וכן שלילת רישיון הקיימים בהליך המנהלי בלבד; מאסרים לסוגיהם הקיימים בהליך הפלילי בלבד); האם קיים הליך אחר בעניין הנדון, הנותן מענה אפקטיבי באופן מלא או חלקי.
ג. משך הזמן שחלף והשלכותיו – יש לשקול האם לנוכח משך הזמן שחלף ממועד ביצוע העבירה/ההפרה או גילויה, פחת האינטרס הציבורי באכיפה; האם במהלך התקופה שחלפה היו שינויים בדין מהם ניתן ללמוד על שינויים בשיקולי האכיפה – לדוגמא, הבהרה כי פעולה מסוימת אינה נתפשת עוד כעבירה, הפרה.
ד. אכיפה בעבר ובהווה – האם הייתה אכיפה בעבר בנושא זה, איך טופלו מקרים דומים, האם ההתנהגות נתפסה על ידי הרשות כהפרה/עבירה, האם קיימים מקרים נוספים שיש כוונה לטפל בהם באופן דומה.
ה. נסיבות מקלות של המפר – למשל: המפר שיתף פעולה עם הרשות לאחר ביצוע ההפרה או חשף ההפרה; המפר פעל לתיקון ההפרה ומניעת הישנותה, בין היתר, על ידי יסוד מערכת אכיפה פנימית ; נסיבות קשות מיוחדות של המפר – בעיקר מצב בריאותי במועד האכיפה. לבסוף, תתקבל החלטה על ידי הרשות לניירות ערך, אם לנקוט בהלכים פליליים כנגד המפר ובכלל זה, הגשת כתב אישום כנגד מבצע העבירות.
ההחלטה אם להשית עיצום כספי
הוראות החוק הרלוונטיות להליך העיצום הכספי מעוגנות בפרק ח' לחוק ניירות ערך. כך בהתאמה, מוסדרים הליכי העיצום הכספי גם בפרקים י' לחוק השקעות משותפות בנאמנות ובפרק ז' לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות. ההפרות בגינן ניתן להטיל עיצום כספי מאופיינות בפשטות יחסית של הנסיבות, ובהיותן קלות להוכחה.
הפרות אלה, רובן ככולן, עוסקות באי הגשה במועד, כלומר הגשה באיחור של עד שבעה ימים או אי הגשה כלל, של כל אחד מאלה: תשקיף, דוח, הודעה, או מסמך אחר שחלה חובה להגישו על פי החוק ו/או התקנות שמכוחו, ו/או בהגשתם מבלי שנכלל בהם הפירוט הנדרש לפי החוק והתקנות שמכוחו. עם זאת, ישנן הפרות נוספות כמפורט בתוספות הרלבנטיות לחוקים הנזכרים לעיל.
לצורך הטלת העיצום הכספי, לא נדרשת הוכחתו של יסוד נפשי, ויש להוכיח לגבי ההפרות את ביצועו של היסוד ההתנהגותי בלבד.
עורך דין פלילי | צווארון לבן – מומחה בעבירות ניירות ערך
מחלקת ניירות ערך וצווארון לבן במשרד אלעד שאול ושות' מזוהה כמובילה בתחומה. לאורך השנים, המשרד רכש ניסיון רב במתן ייעוץ וייצוג בתיקי ניירות ערך ואף ליווה תיקים מתוקשרים בהליכים מול הרשות לניירות ערך, בהם תיק "4000" הידוע. משרדנו מייצג ומייעץ ללקוחות המשרד בהליכים פליליים ומנהליים מול הרשות לניירות ערך.
