צו חיפוש הוא מסמך בעל תוקף משפטי, המסמיך את גורמי אכיפת החוק לבצע חיפוש על גופו של אדם וכן ברכושו הפיזי – במבנה השייך לו או ברכבו, לשם איסוף ראיות במסגרת חקירה משטרתית. פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969 מגדירה את הנהלים וההנחיות ביחס להוצאתו וביצועו של צו חיפוש.
מה החוק אומר?
על פי סעיף 22 לפקודת סדר הדין הפלילי, שוטר רשאי לערוך חיפוש על גופו של אדם – קרי על פני גופו, בבגדיו או בכליו, במידה והוא עוצר את אותו אדם או כאשר הוא מקבל עצור או אסיר לחזקתו. כל מה שנתפס במסגרת חיפוש זה יוחזק במשמורת, ורשימת הדברים שנתפסו תינתן למושא החיפוש.
על פי סעיף 23 לפקודה, שופט רשאי להנפיק צו חיפוש בבית או במקום כלשהו כאשר החיפוש באותו בית או מקום נחוץ כדי לאפשר את הצגתו של חפץ כלשהו לצורך חקירה, כראיה במשפט או בכל הליך אחר; כאשר קיים יסוד סביר להניח שבאותו בית או מקום מאוחסן חפץ גנוב המיועד למכירה או לשימוש למטרה לא חוקית; או כאשר קיים יסוד סביר להניח שבאותו בית או מקום נמצא אדם שנעברה עבירה או שמתוכננת עבירה כנגדו.
הבקשה לקבלת צו חיפוש נעשית במעמד צד אחד – כלומר, שלא בפני האדם שכנגדו מוצא צו החיפוש ועורך דינו, בשלב החקירה הסמויה. במידה והצו מתקבל, תוקפו עומד על 30 יום וניתן להשתמש בו פעם אחת בלבד.
מרגע שהוצא צו החיפוש, הוא מהווה אסמכתא לכל אדם ששמו נקוב בצו (שוטרים לרוב) לערוך חיפוש בביתו של אדם או במקום אחר, לקחת לחזקתו כל חפץ שהוזכר בצו וכן לעצור כל אדם שנמצא באותו בית או מקום, שנחשד כמי שעשוי לעשות שימוש בלתי חוקי באותו חפץ.
נוהל עריכת החיפוש
ישנם מספר כללים שעל השוטרים לעקוב אחרים בעת החיפוש. ראשית, על השוטרים לבצע את החיפוש בנוכחותם של שני עדים שאינם השוטרים עצמם. אלו יכולים להיות בעל הבית או נציג מטעמו, אך בעל הבית או הדייר יכול לוותר על זכות זו. במידה והזמן דוחק ולא ניתן לחכות לעדים שכאלו, השוטרים יכולים לבצע החיפוש גם בלי נוכחותם.
השוטרים לא רשאים לערוך חיפוש ברכב, וכן לא רשאים לערוך חיפוש במחשב שתפסו במסגרת החיפוש. לשם חיפוש במחשב יש צורך בצו נוסף, והוא ייעשה על ידי חוקר מחשבים בעל הסמכה לכך. במידה והשוטרים מוצאים במסגרת החיפוש חפצים שלא הוגדרו בצו החיפוש, אך חשודים בעיניהם כקשורים לעבירה, עליהם לדווח על תפיסתם לשופט שנתן את הצו.
חיפוש ללא צו
ישנם מקרים בהם מתעורר חשד במסגרת החקירה המשטרתית שיוצר צורך בחיפוש מידי – הן בבית או במקום כלשהו, והן על פני גופו של אדם. במקרים שכאלה, הדחיפות שבחיפוש לא מאפשרת לפנות לבית המשפט בבקשה להוציא צו חיפוש בנוהל המקובל, שכן ההמתנה לאישורו עלולה לסכל את אפשרות קיומו של החיפוש.
על מנת שיתאפשר ביצוע החיפוש במקרה שכזה, סעיף 25 לחוק מגדיר מצבים בהם שוטר רשאי לבצע חיפוש בבית או במקום אחר ללא צו –
- כאשר לשוטר ישנו יסוד סביר להניח שבאותו בית או מקום מתבצע או עתיד להתבצע פשע.
- כאשר המחזיק בבית או במקום פונה בעצמו לעזרת המשטרה.
- כאשר אדם כלשהו הנמצא בבית או במקום פונה לעזרת המשטרה, וישנו יסוד סביר להניח שמתבצעת בו עבירה.
- כאשר השוטר רודף אחר אדם שמתחמק ממעצר או נמלט ממשמורת חוקית.
סעיף 29 לחוק מתייחס לחיפוש על פני גופו של אדם, וקובע כי במידה ומתעורר חשד סביר שאותו אדם מסתיר אצלו חפץ שהשוטרים מחפשים או רשאים לחפש אותו, ניתן לערוך חיפוש על גופו. נוסף על אלו, בדצמבר 2021 אושרה הוראת שעה בית שנה וחצי שהרחיבה את סמכותם של שוטרים בביצוע חיפוש ללא צו חיפוש גם למקרים בהם עולה חשד להעלמת ראיות.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
חיפוש ללא צו שאיננו חוקי
הגם שהחוק מתיר זאת, חיפוש ללא צו נחשב אקט חריג שניתן לבצעו במקרים מיוחדים ביותר. כאשר חיפוש ללא צו נעשה מבלי שהתקיימו אחת מהנסיבות המצדיקות אותו בחוק, מדובר למעשה בחיפוש בלתי חוקי שעשוי להוציא מתוקף את תוצאות החיפוש.
הפסיקה הכירה במספר מקרים שלא עולים כדי יסוד סביר לחשד, ומשכך לא מייצרים עילת חיפוש ללא צו: קיומו של עבר פלילי לאדם שמתבצע עליו החיפוש; תחושת לחץ ודוחק זמנים; נסיעה בשעת לילה מאוחרת; מראה חיצוני "מחשיד" של אדם ("סטלן" למשל); וכן רכב מבולגן. במידה ושוטר מבצע חיפוש ללא צו בגין אחת מעילות אלו, מדובר בחיפוש בלתי חוקי של ממש ובית המשפט רשאי לפסול ראיות שהושגו מחיפוש שכזה.
עילה נוספת לפסילת ראיות שהושגו מחיפוש ללא צו היא היעדר נוכחותם של שני עדים לחיפוש. מדובר כאמור בדרישה הקיימת גם בחיפוש שכן אושר בצו, ולכן היא חשובה שבעתיים במקרים בהם החיפוש נעשה בהיעדרו. במידה וחסרה נוכחותם של עדים אלו, ומושא החיפוש לא ויתר על דרישת העדות וכן אין דחיפות מיוחדת לביצוע החיפוש, מדובר בחיפוש בלתי חוקי שתוצריו עשויים להיפסל על ידי בית המשפט.
פסילת ראיות עקב פגמים בחיפוש
חיפוש שנעשה במסגרת חקירה משטרתית פוגע בזכותו החוקתית של אדם לפרטיות. פגיעה זו חמורה יותר כאשר מדובר בחיפוש שנעשה ללא צו חיפוש, וחמורה עוד יותר כאשר מדובר בחיפוש ללא צו שנעשה באופן בלתי חוקי – כלומר, כאשר לא מתקיימת אחת מהעילות המצדיקות חיפוש שכזה בחוק.
עד שנת 2006 הן בחקיקה והן בפסיקה הישראלית לא היה כלל משפטי שאפשר לפסול ראיות שהושגו באופן בלתי חוקי. אולם, חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שהביא להכרה בזכות לפרטיות ובזכויות נוספות כזכויות חוקתיות בעלות מעמד על, הכשירה את הקרקע להכרה בדוקטרינת הפסילה הפסיקתית באופן תקדימי בעניין יששכרוב על ידי השופטת בדימוס דורית ביניש.
לפי דוקטרינה זו, בתי משפט רשאים לפסול ראיות כאשר אלו הושגו "באמצעי חקירה המנוגדים להוראה הקבועה בחוק, בתקנה או בנוהל מחייב, או תוך פגיעה שלא כדין בזכות יסוד מוגנת". פסילה זו ראויה גם כאשר מהימנותה של הראיה לא מוטלת בספק, שכן מטרתה היא להגן על זכויות אדם, ובמיוחד זכויותיו של נאשם לשלמות גופו ונפשו וכן זכותו לכבוד גם במסגרתה של חקירה משטרתית.
חיפוש בהסכמה
ברוח דומה להכרת הפסיקה בדוקטרינה לפסילת ראיות שהושגו שלא כדין, בשנת 2012 קבע בית המשפט העליון קו הגנה נוסף לזכויותיהם של מושאי חיפוש במסגרת חקירה משטרתית.
לאור המשכיותה של תופעת החיפושים הבלתי חוקיים על ידי שוטרים, שפגעה תדיר בזכויות חוקתיות של מושאי חיפוש לפרטיות וכבוד מינימלי, קבע בית המשפט העליון בהלכת בן חיים כי כאשר שוטר מבקש לערוך חיפוש על פני גופו של אדם ללא צו, וכאשר לא עולה חשד סביר שמצדיק את החיפוש, הסכמתו של האדם לחיפוש חייבת להיות הסכמה מדעת. הסכמה שכזו תלויה בכך שהשוטר יבהיר למושא החיפוש כי הוא רשאי לסרב לבקשת החיפוש, וכן כי הסירוב לא יסב לו כל נזק.
