עבירת בידוי ראיות מעוגנת בס' 238 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ועוסקת ביצירה של ראיה בדויה, משמע שאיננה אמיתית, ובעצם השימוש בראיה מסוג זה הן בהליך שיפוטי והן במסגרת חקירה משטרתית. חשוב לדעת כי עבירה זו הינה חמורה מאוד, והיא מסווגת כעבירה מסוג "עוון".
העונש שנקבע בחוק על עבירת בידוי ראיות הינו עד חמש שנות מאסר. קביעה זו מבטאת את החומרה שהמחוקק רואה בעבירת בידוי הראיות. החומרה של עבירת בידוי הראיה מתבטאת בכך שבשל זיוף הראייה בית המשפט והגוף החוקר מתקשים להגיע לחקר האמת. לפיכך, היא מביאה לעיוות הדין, לתוצאות שאינן אמיתיות או צודקות וכן עלולה לפגוע באמון הציבור במערת המשפט בכללותה.
מה המשמעות של בדיית ראיה?
תחילה, נסביר מהי ראיה בהליך הפלילי. על מנת לבסס אשמה של חשוד, או במצב ההפוך לנקותו מהחשדות העומדים נגדו, נדרשת התביעה (בסיוע גורמי החקירה שאמונים על המקרה) לבנות תשתית ראייתית שתוכיח את טענתם. לעיתים, ראיה אחת יכולה להטות את הכף לכל כיוון. למשל, שערה שנמצאת בזירת העבירה ויכולה לקשור את החשוד במעשה אל הזירה יכולה להוות מעין ראית מפתח שתסייע בהרשעתו של הנאשם.
מנגד, זיוף ראייה שתנקה את החשוד לחלוטין ותביא לזיכויו אף היא משמעותית ומשפיעה על הכרעת הדין הסופית. בשל החשיבות הרבה שיש לראיות בהליך החקירתי והשיפוטי, מובן מדוע קיימת עבירה זו ומדוע עונשה חמור. המחוקק מעוניין למנוע מצבים אלו ולהרתיע אנשים מזיוף ראיה או משימוש בראיה מזויפת, למרות המחשבות והסיבות שיכולות לגרום להם כן לעשות זאת.
מה המטרה של עבירת בידוי ראיה? או – מדוע היא נחקקה?
המטרה המרכזית של עבירת בידוי ראיה היא למנוע שיבוש של המשפט ולהגן על טוהר ההליך השיפוטי ככל הניתן. עבירה זו הינה חלק ממכלול עבירות רחב יותר המפורט בהרחבה בפרק ט' בחוק העונשין ועוסק ב"פגיעות בסדרי השלטון והמפשט". עבירת בידוי הראיות מגנה מפני יצירת ראיות כוזבות ומגנה מפני השפעה לא הוגנת על ההליך המשפטי שמתנהל.
מהי ראיה לפי הפרשנות שניתנה למונח בפסיקת בית המשפט?
לפי הפסיקה, מתוך דבריו של כבוד השופט בדימוס קדמי, בדיית ראיה זה למעשה יצירה של ראיה – מוחשית, מופשטת או מילולית. היא יכולה למעשה להיות כמעט כל דבר, גם אם היא איננה נחשבת "ראיה קבילה" ואף אם היא לא הוגשה כלל לבית המשפט בהליך השיפוטי. עליה להיות בעלת יכולת השפעה על תוצאות הדיון, בין במישרין או בעקיפין, ולהוליך שולל את אנשי החוק והשופטים.
כל עוד הראיה איננה מהווה עדות שקר או הדחה לעדות שקר, ובתוספת הכוונה הפלילית הנדרשת כמפורט בהמשך, ניתן יהיה לראות את המעשה כבידוי ראיה.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
מה התביעה נדרשת להוכיח בעבירת בידוי ראיות?
עבירת בידוי ראיות הינה עבירה התנהגותית. זאת אומרת, אין דרישה לתוצאה מסוימת שתיגרם בשל זיוף הראייה, אלא עצם זיופה ו/ או השימוש בה יכולים להספיק על מנת לקיים את יסודות העבירה העובדתיים. על כן, גם אם בית המשפט או הגוף החוקר לא עשה שימוש בראייה כלל, ואפילו אם היא לא הוגשה אליו כאמור, עדיין יהיה ניתן להרשיע את הנאשם בביצוע העבירה.
בבחינת היסוד הנפשי של החשוד, על התביעה לפעול בשני מישורים במקביל. במישור ההכרתי, עליה להוכיח שהנאשם – המזייף או המשתמש – היה מודע בעת מעשיו לכל רכיבי היסוד העובדתי, ההתנהגות והנסיבות, זאת אומרת שמתקיימת בו "מחשבה פלילית". במילים פשוטות ובקצרה, עליהם להראות שהנאשם מודע לכך שהוא מזייף ראיה או שהוא משתמש בראיה מזויפת.
במישור זה ניתן יהיה אף להשתמש בדוקטרינת "עצימת העיניים", במידה ולא יהיה ניתן להוכיח מודעות מצד הנאשם. דוקטרינה זו יכולה לסייע בהרשעתו. לפי החוק והפסיקה, עצימת עיניים (בתנאים הנדרשים) שקולה למודעות.
במישור החפצי, על התביעה להראות שהנאשם פועל במעשיו מתוך "כוונה להטעות רשות שיפוטית או ועדת חקירה בהליך שיפוטי". זאת אומרת, על הנאשם לרצות במעשיו להטעות את בית המשפט, או את הגוף החוקר כחלק מההליך השיפוטי. במידה והנאשם איננו פועל מתוך כוונה, לא ניתן יהיה להרשיע אותו בעבירת בידוי ראיות.
באיזה עבירות אנשים בודים ראיות?
למרות מה שאתם ככל הנראה חושבים, שהעבירה מתבצעת בהיקשר של עבירות חמורות בלבד, דעו שאין זה המצב. לעיתים, אנשים נורמטיביים לחלוטין מזייפים ראיה גם על מנת לפטור עצמם או את הקרובים להם מהסתבכות בעבירות פשוטות. עבירת בידוי ראיות היא למעשה עבירה נלווית, היכולה להתקיים במקביל לכל סוג של עבירה אחרת – קלה כבחמורה – שהאדם עצמו או אדם אחר מבצעים.
לסיכום
עבירת בידוי ראיה היא עבורה חמורה מאוד, וחלה על מזייף ראיה או משתמש בראיה מזויפת, בהליך שיפוטי או בשלב החקירות, הפועל מתוך כוונה לשבש את ההליך השיפוטי. בידוי ראיה הינו בעל השפעה משמעותית על הכרעת הדין, משום שראיה אחת יכולה להטות את הכף לזיכוי או להרשעה. בחיקוק עבירה זו, המחוקק ביקש להגן על ההליך המשפטי התקין ולמנוע מצבים של עיוות דין ופגיעה באמון הציבור בו.
אולי יעניין אתכם גם: שימוע לפני הגשת כתב אישום
