עבירת סחיטה באיומים נחשבת לאחת העבירות החמורות בדין הפלילי. עבירה זו שייכת לעבירות המרמה הסחיטה והעושק בחוק העונשין. יתרה מכך, מדובר בעבירה המעמידה אתגר משמעותי למערכת המשפט בשל הפוטנציאל לערער את הצדק ולשחוק את שלטון החוק, מה שמחייב גישה איתנה לטיפול במקרים כאלה. במאמר זה נעמיק במדריך איך מתמודדים עם סחיטה באיומים.
המאפיינים של עבירת הסחיטה באיומים
סחיטה באיומים היא איום של אדם (הסוחט) כלפי אדם אחר (הנסחט) במטרה לגרום לו לבצע מעשה או להימנע מביצוע מעשה תוך הטלת אימה. הענישה על סחיטה באיומים היא 7 שנים מאסר ואם המטרה הושלמה אזי 9 שנות מאסר. מעשה הסחיטה יכול להיות בדרכי תחבורה ומרמה, וגם באמצעות הפעלת לחץ ואלימות, בהתנהגות, בדיבור, או בכתב, ובין היתר : בפגיעה פיזית בגופו של אדם, בהגבלת חירותו (חופש התנועה וכו'), בפרנסתו (פיטורין, תשלום כספים, פגיעה בעסק), בצנעת הפרט (פרסום תמונותיו האינטימיות ומידע מביך) , בשם הטוב (הכפשת שמו), וכולי.
חשוב להבחין בין עבירת איומים לעבירת סחיטה באיומים. בעוד שאיום נועד להפחיד את המאוים, סחיטה באיומים מטרתה לגרום לאדם לעשות או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשות.
כיצד ניתן להתמודד עם סחיטה באיומים ?
התמודדות הקורבן עם מעשה הסחיטה
- התמודדות נפשית – הקורבן לעבירת סחיטה באיומים על פי רוב אחוז פחד וחושש להתלונן על המעשה. החשש נובע מהסתבכות עם אנשי העולם התחתון, התנכלויות של ארגוני פשע, וכולי. לפיכך, פעמים רבות הקורבן מוותר ולא מגיש אפילו תלונה למשטרה. חשוב לדעת, החוק הוא לצד הנסחט ואין סיבה לוותר או לחשוש. המטרה היא להפסיק את מעשי הסחיטה המתמשכים, ולהביא לדין את החשוד.
- תיעוד של מעשי הסחיטה – חשוב מאוד לתעד את מעשי הסחיטה כדי להקל על חקירת המשטרה, ולמצות את הדין עם מבצע העבירה. במקרים רבים של סחיטה באיומים אין עדים למעשה, ואין הוכחות. עם זאת כאשר האיומים חוזרים על עצמם, מתאפשר יותר לצלם או להקליט את הודעותיו של הסוחט, לתעד פניות דרך רשת האינטרנט, ולאתר עדים. יש מקרים שהסוחט מאפשר זמן לנסחט לבצע את דרישותיו וזו הזדמנות לנסות לתעד את מעשיו. חוקרי המשטרה מבקשים לעיתים מהנסחט להמשיך לקיים קשר עם הסוחט כדי להשיג הוכחות, ולחשוף את זהותו ואת מעשה הסחיטה. אם הוחלט על ידי עורך הדין המייצג את הנסחט שתלונה משטרה היא הדרך הנכונה, חשוב לשתף פעולה עם רשויות החוק עד כמה שניתן.
- חתירה לחשיפת זהות הסוחט – במקרים רבים הסוחט באיומים מסתתר (ברשת האינטרנט מאחורי שמות בדויים, דמויות לא מזוהות, ובמספרי טלפון חסויים) ונמנע מלחשוף את עצמו. עם זאת, אפשר לאתר את הסוחט באמצעים מיוחדים שאנו מפעילים ומצליחים במרבית תיק הסחיטה שאנו מנהלים. איתור וחשיפת הזהות של הסוחט הוא אחד השלבים החשובים ביותר בהתמודדות עם המעשה הפלילי והפיכת היוצרות – כך שהנרדף (הנסחט) הופך לרודף.
פניה לעורך דין פלילי
חשוב להדגיש, אדם שהופך לקורבן של סחיטה באיומים צריך לפנות מיד ובהקדם לעורך דין פלילי מומחה לעבירות סחיטה שיוכל לסייע לו לעצור את הסחיטה, ולא להתמודד לבד עם המצב. עורך הדין יסייע וילווה את קורבן העבירה בהתמודדות עם המצב הקשה, הרגעת הפאניקה והלחץ, תכנון וניהול אסטרטגיה להתמודדות עם המשבר וביצוע בפועל של כל המהלכים הנדרשים כדי לחשוף את זהות הסוחט והפסקת הסחיטה.
לעיתים, בהחלטה משותפת של עורך הדין והנסחט, ניתן לערב את משטרת ישראל ואז יכלול הליווי המשפטי גם את העמידה בקשר ושיתוף הפעולה עם היחידה החוקרת.
הגשת תלונה לצורך חקירה במשטרה
בהמשך לפניה לעורך הדין ניתן להגיש תלונה במשטרה. חשוב לגלות את כל הפרטים אודות המקרה, ולשתף פעולה עם המשטרה. התלונה למשטרה תוגש רק במקרים בהם למשטרת ישראל יש תועלת אמיתית בתיק – זאת אומרת, שהיא יכולה לאתר את הסוחט או לאחר שאותר על ידי עורכי הדין, לבצע מעצר אפקטיבי ולשמור על הנסחט.
יש מקרים בהם למשטרת ישראל אין שום תועלת בניהול הליכי סחיטה באיומים, כך למשל, כשמדובר בסחיטה מינית ברשת המנוהלת על ידי ארגוני פשיעה מרחבי העולם (Sextortion), אין למשטרת ישראל כל תועלת או ערך לנסחט – לצערנו.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
התמודדות רשויות החוק והפרקליטות עם עבירות סחיטה באיומים
חקירה במשטרה
בעקבות תלונה על עבירה של סחיטה באיומים יתנהלו הליכי חקירה במשטרה ואם הסוחט יאותר הוא גם ייעצר. סחיטה באיומים היא עבירה שיש בה מסוכנות ועילה למעצר כנגד הסוחט.
הגשת כתב אישום
כדי שיוגש כתב אישום בשל סחיטה באיומים חשוב שתהיינה ראיות על כך שהסוחט איים על הנסחט (הקורבן) במטרה לגרום לו לפעול או להימנע מלפעול. במסגרת הוכחת כתב האישום בבית המשפט יש להוכיח את התקיימות יסודות העבירה :
- יסוד המעשה – איום והטלת אימה ופחד על הקורבן לסחיטה;
- יסוד הכוונה הנפשית – מטרת האיום היתה לגרום לקורבן הסחיטה לבצע מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשות.
בבואו לבדוק אם מדובר בסחיטה באיומים, יבדוק בית המשפט אם התקיים מבחן האדם הסביר (האם אדם סביר באותן הנסיבות היה מרגיש מאוים). כמו כן, חשוב מאוד להוכיח שבעקבות הסחיטה הקורבן ביצע את מה שנדרש לעשות והסחיטה הושלמה, הדבר מחמיר את העונש של הסוחט בצורה משמעותית.
החמרה בעונשים
בתי המשפט נוטים להחמיר בענישה על עבירות של סחיטה באיומים כנגד בעלי עסקים (בדמי חסות), בני נוער, או סחיטה ברשת. המטרה היא למגר את התופעה הקשה הזו.
החוק להתמודדות עם תופעת נטילת דמי חסות (חוק הפרוטקשן)
מצאנו לנכון להזכיר כאן את התיקון לחוק העונשין במסגרת הצעת חוק הפרוטקשן שעברה בקריאה שניה ושלישית בסוף יולי 2023. התיקון מהווה בשורה של ממש בעניין, תוך שהוא מבקש להתמודד עם התופעה הנרחבת של נטילת דמי חסות והסכנה הביטחונית בצידה. התיקון לחוק קובע עונשי מאסר מינימום של 3 שנים על גביית דמי חסות, ועד ל- 9 שנות מאסר. נקבע כי אין להוכיח איום ישיר לצורך ההרשעה, וניתן לחלט כספים שהסוחט גבה כדמי חסות במסגרת הליך אזרחי.
לסיכום
סחיטה באיומים היא עבירה חמורה ושכיחה. מדובר במצב מלחיץ לקורבנות הנסחטים תוך פגיעה בבטחונם. החוק מגדיר את עבירת הסחיטה באיומים כאיום בעל פה / בכתב ופגיעה בזכויות וחירויות של אדם. התופעה של סחיטה באיומים מחייבת התמודדות אמיצה של הקורבנות, ובמקביל התערבות מאסיבית של רשויות החוק, המשטרה, בתי המשפט, והמחוקק במטרה להפחית ולמגר אותה ככל האפשר.
