כאנשים נורמטיביים אנחנו מאמינים שכף רגלינו לא תדרוך בתחנות משטרה, המקום בו שוהים עבריינים ופושעים. זו מחשבה מוטעית ולא מציאותית, בכל יום מוזמנים מאות אזרחים נורמטיביים לסור למשטרה ומשתנים חייהם מהקצה אל הקצה. מה צריך לעשות כשמקבלים הזמנה לסור למשטרה? עו"ד אלעד שאול מסביר – במאמר החשוב הבא.
ההבדל בין זימון לחקירה כחשוד או כעד
משטרת ישראל מזמנת חדשות לבקרים אנשים לסור לתחנת המשטרה במסגרת הליכי חקירה שהיא מבצעת. הזימון יכול להתבצע לאחד משני צרכים: חקירה תחת אזהרה או מתן עדות.
הזימון יכול להיעשות בשלוש דרכים מרכזיות:
- הזמנה לסור למשטרה – מסירת הזמנה בכתב על ידי שוטרי סיור המגיעים לבית החשוד או העד.
- זימון טלפוני – ברוב המקרים המשטרה מבצעת זימון טלפוני בשיחה ממספר חסוי. לרוב, השוטר לא מוסר פרטים על התיק או על סיבת הזימון וזה רמז עבה לכך שאתם עתידים להיחקר כחשודים!
- הגעה פיזית לבית – במקרים דחופים יגיעו שוטרים לבית המזומן ויעכבו אותו לתחנה באופן מידי.
הזמנה לסור למשטרה בכתב כוללת את פרטי השוטר המזמן, מועד ההתייצבות, שעת ההתייצבות וסיבת ההתייצבות. בחלק מהמקרים סיבת ההתייצבות תנוסח בצורה מעורפלת כגון "זימון לבירור" או "פגישה עם חוקר" כדי לשדר רוגע ולמנוע מהמזומן להתייעץ עם עורך דין לפני החקירה.
יש להבחין בין זימון לסור למשטרה לצורך חקירה בחשד לביצוע עבירה לבין זימון למשטרה לצורך מתן עדות:
- חקירה בחשד לביצוע עבירה – היא חקירה באזהרה, על החוקר להזהיר את הנחקר שכל מה שהוא יאמר בחקירה יכול לשמש נגדו במסגרת ההליך הפלילי ולאפשר לו להתייעץ עם עורך דין לפני החקירה. מטרת החקירה היא להוכיח שהחשוד ביצע את המיוחס לו ולאפשר הגשת כתב אישום נגדו.
- מתן עדות – זימון לחקירה לצורך מתן עדות אינה באזהרה, אין חשד שהעד ביצע עבירה כלשהי והוא נדרש לשתף פעולה עם החוקר. אך חשוב לשים לב, בכל שלב במהלך העדות החוקר רשאי להפוך את העד לחשוד על סמך דברים שמסר בעדותו.
מה צפוי בתחנת המשטרה ?
על המוזמן לחקירה להמתין בתחנת המשטרה עד שיובל לחדר חקירות, ייחקר על ידי חוקר משטרה ויצטרך לספר את עדותו (אם הוא עד) או לספק הסברים ולהתגונן (אם הוא חשוד).
כאשר מתחילה החקירה חשוב שהנחקר יברר האם הוא נחקר כעד, או שהוא במעמד של חשוד תחת אזהרה. כשהנחקר חכם מספיק ופונה אלינו לפני הגעה פיזית לתחנה אנו מבררים עבורו אם הוא חשוד או עד ומייעצים לו לפני החקירה בנחת ובאריכות.
כמה טיפים כלליים להתנהלות בחקירה:
- גם שיחת חולין עם החוקר במהלך הפסקה מהחקירה מתועדות ועלולות להפליל.
- חשוב להיות ערני בעת החקירה, ולא לוותר על הזכויות שמגיעות לך.
- לא להיכנע ללחץ ששוטר מנסה להפעיל עליך כמו איומים במעצר או חקירת בני המשפחה שלך.
- אל תספק אינפורמציה שלא התבקשת לספק.
- אל תודה בביצוע עבירה לפני שהתייעצת עם עורך פלילי מנוסה.
- אל תנסה לשמח את החוקר שלך במתן מידע מפליל, ככל שהחוקר מתוסכל יותר כך אתה עושה עבודה טובה יותר.
אלו 6 טיפים להתנהלות בחקירת משטרה מבין עשרות נקודות אותן אנו מסבירים באריכות ללקוחות המשרד במהלך ייעוץ לפני חקירה.
זכויות הנחקר במשטרה
החוק מחייב לשמור על זכויותיהם של נחקרים. אדם הנחקר במשטרה בחשד לביצוע עבירה פלילית זכאי למספר רב של זכויות, על רובן חוקרי המשטרה לא ידברו אתכם, אלו חלקן:
- זכותו של הנחקר לדעת מה פשר ההזמנה ואם הזימון הוא לצורך חקירה או לעדות.
- זכותו של הנחקר לדעת במה הוא חשוד.
- חוקר חייב להזהיר נחקר בהיותו חשוד בביצוע עבירה (חקירה תחת אזהרה).
- זכותו של הנחקר להיוועץ עם עורך דין לפני החקירה.
- לנחקר יש זכות שלא להפליל את עצמו.
- זכותו של הנחקר לדעת שמה שיאמר בחקירה יכול לשמש נגדו בהמשך.
- מותר לנחקר לשמור על זכות השתיקה (נזכיר שמנגד יש לשתיקה השלכה במשפט שכן היא יכולה לשמש כתוספת ראייתית).
- מותר לנחקר לסרב לבדיקת פוליגרף, אך יש לכך השלכות.
- אסור להפעיל איומים/כוח פיזי על הנחקר.
- החקירה תתועד בכתב או תוקלט.
יש עוד זכויות רבות עליהן אנו שומרים במסגרת ליווי של לקוח במשרדנו. אל תהססו לפנות.
זכות ההיוועצות עם עורך דין פלילי לפני החקירה
חוק המעצרים קובע את זכותו של עצור לפני החקירה, להיפגש ולהיוועץ עם עורך דין שישמור על זכויותיו.
עם זאת, יש חריגים בחוק שמאפשרים למנוע את זכותו להיוועץ עם עורך דין:
- אם החשוד מצוי בהליך חקירה והפגישה עם עורך הדין גורמת להפסקת החקירה ויכולה לסכן אותה, ניתן לעכב את הפגישה עם עורך דין למספר שעות;
- אם קצין ממונה סבור שפגישה של עצור עם עורך דין תשבש מעצר של חשודים נוספים, ותמנע חשיפת ראיות, אזי הוא יכול להורות בהחלטה שהפגישה תידחה עד למשך של 24 שעות.
זכות ההיוועצות לפני חקירה היא אחת הזכויות החשובות ביותר של נחקרים והיא שומרת על זכויות של חשודים ועל הליך חקירה תקין.
בפסיקה נקבע שמדובר בזכות יסוד שמבטיחה שלא תהיה לנחקר הרשעת שווא, ושהגנתו לא תיפגע (ע"פ 10/816 גולד נגד מדינת ישראל).
פסילת ראיות שהושגו שלא כדין
מי שזומן לסור למשטרה לצורך חקירה ולא הוזהר כראוי, או שזכויותיו לא מולאו ועדותו הפכה לחקירה באזהרה מבלי שניתנה לו אפשרות להיוועץ עם עורך דין – יוכל לטעון לפסילת עדותו זו ולסגירת התיק הפלילי נגדו.
בע"פ 5121/98 רפאל יששכרוב נגד מדינת ישראל, קבע בית המשפט העליון שיש מקרים בהם ניתן לפסול ראיות שהושגו שלא כדין, למשל ראיות שהתקבלו תוך פגיעה בזכותו של החשוד להיוועץ עם עורך דין, או מקרה שבו המשטרה לא הודיעה לחשוד שיש לו זכות להיוועץ עם עורך דין לפני החקירה.
במסגרת הליווי והטיפול שלנו בלקוחות שזומנו לסור למשטרה ונפתח נגדים תיק מב"ד (תיק פלילי פתוח הממתין לבירור דין), אנו בודקים את כל הכשלים והמחדלים של המשטרה במטרה להביא לפסילת ראיות וסגירת התיק.
זימון לסור למשטרה כתרגיל חקירה
במקרים לא מעטים זימון לסור למשטרה הוא סוג של "תרגיל".
המשטרה מבקשת מאדם להגיע לתחנה ולגבות ממנו כביכול עדות כלשהי ומנסה "להרגיע אותו" שלא יילחץ ומדובר בעניין פעוט.
השוטר לא אומר למוזמן במה הוא חשוד לא מזהיר אותו על זכויותיו, ועדותו של אותו אדם יכולה להפוך בכל רגע לחקירה באזהרה בחשד לביצוע עבירה. מקרה כזה אפשרי כאשר אין למשטרה ראיות מוחלטות והיא מנסה לגבות עדות רגילה, כאשר "כוונתה האמתית" היא לקבל הודאה או גרסה מסבכת מהעד, שתאפשר לה לחקור אותו באזהרה ולהפלילי אותו.
תרגילי חקירה נועדו פעמים רבות להוציא מהנחקר בדרכים שונות (לחץ פסיכולוגי, עימות וכולי) אינפורמציה כדי להשלים את מסכת הראיות.
המשמעות של תרגילי חקירה היא, שמי שמוזמן לסור למשטרה לא מתכונן לחקירה, ומדבר מתוך לחץ. לכן, כאשר אדם מוזמן לסור למשטרה מכל סיבה שהיא, חשוב מאוד להיוועץ קודם עם עורך דין פלילי.
אם אתייעץ עם עורך דין זה יגרום לי להיראות אשם?
חד משמעית לא!
התופעה הנפוצה ביותר בקרב חשודים נורמטיביים דווקא, היא התפיסה שהתייעצות עם עורך דין גורמת לנחקר להיראות אשם.
אחדש לך משהו – אם זומנת לחקירה המשטרה כבר בטוחה שאתה אשם והיא תעשה כל שביכולתה כדי להוכיח את זה.
הדרך היחידה שלך להימנע מהסתבכות פלילית, היא פנייה לקבלת ייעוץ וייצוג, זו פעולה לגיטימית וזכות שקבועה בחוק ולא סתם.
לסיכום
כל אדם נורמטיבי שומר חוק עלול לקבל זימון לסור למשטרה כאשר אין לו שמץ של מושג מה הסיבה לכך. יש מי שנלחצים ומוותרים על יעוץ משפטי, אולם הדבר הבטוח ביותר לעשות במקרה כזה הוא להתייעץ עם עורך דין. היה והמוזמן יודע בוודאות, שהוא עומד להיחקר כחשוד בעבירה – חשוב על אחת כמה וכמה לפנות לעורך דין פלילי כדי להימנע מהפללה עצמית וכדי לממש את זכויותיו כנחקר. זכות ההיוועצות עם עורך דין היא זכות בסיסית שאסור לוותר עליה.
עורך הדין אלעד שאול יוצא הפרקליטות, מכיר כבר שנים ארוכות את נושא החקירות במשטרה ובעל ניסיון נרחב מאוד בכל מה שקשור לחקירות משטרתיות – ליווה בחקירות משטרה מאות לקוחות ובניהם דובר ראש הממשלה בנימין נתניהו בתיק 4,000, ידוענים, חברי כנסת, ראשי מועצות ובעלי חברות.
עורך הדין אלעד שאול והוא ללא ספק הפרקליט הנכון ביותר עבור מי שזומן לסור למשטרה מכל סיבה שהיא. יחד עם צוות המשרד, נפעל במסירות, נאמנות, ומקצועיות כדי להגן על הזכויות שלך כנחקר. אם זומנת לסור למשטרה, אל תתמודד עם זה לבד בשום אופן! הצעד הבטוח ביותר עבורך הוא לפנות לעורך הדין אלעד שאול. מובטח לך טיפול משפטי מקצועי ומסור, תוך השגת תוצאות טובות, ושמירה מוחלטת על פרטיותך.
