משפט זוטא פירושו משפט קטן. מדובר במשפט נוסף בתוך המשפט הפלילי העיקרי, מעין הליך ביניים שעוסק בקבילות הודאה שנתן הנאשם. כאשר נאשם הודה באשמה בחקירתו במשטרה, היא תוגש כראיה לבית המשפט. הודאה באשמה היא ראיה משמעותית וסביר שתוביל להרשעה. כדי להוכיח שההודאה של הנאשם קבילה, על התביעה להביא ראיות המעידות על כך שהנאשם נתן את ההודאה מרצונו החופשי. ההגנה תבקש במסגרת הליך הביניים (משפט זוטא) לפסול את הראיה על ידי תקיפת הדרך שבה ניתנה ולכפור בקבילותה. נאשם שהודה במעשים שמשויכים אליו תוך כדי שלילת זכויותיו, ותחת לחץ שהופעל עליו, יוכל לטעון שגבו ממנו את ההודאה שלא כדין. משפט זוטא אינו מתייחס למשקל ההודאה אלא דן רק בקבילותה. משפט זוטא הוא ניסיון להגן על הנאשם, ולהביא לזיכוי או להפחתה מעונשו.
קבילותה של הודאה על פי פקודת הראיות
סעיף 12 (א) לפקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"א-1971 קובע שעדות לגבי הודאת נאשם תהיה קבילה, אם התביעה הוכיחה את הנסיבות שבהן התקבלה ההודאה, ובית המשפט נוכח שההודאה התקבלה באופן חופשי ומרצון. טענה לאי קבילות ההודאה תתבסס על נסיבות שקשורות לגביית ההודאה ובין היתר, האם היא ניתנה מרצון חופשי (החובה להוכיח זאת חלה על התביעה).
מקרים בהם הודאת נאשם עשויה להיפסל
פסילת הודאת נאשם תהיה במקרים בהם הודאתו במהלך החקירה באזהרה נגבתה בשיטות חקירה שאינן הוגנות, תוך שימוש בטכניקות אסורות של איום או אלימות, בעקבות הפעלת לחץ נפשי לא הוגן, תוך שימוש בתחבולה בלתי הוגנת, והפרת זכויות הנאשם בהליך החקירה.
מה ישקול בית המשפט בבואו לפסול את הודאת הנאשם?
- עד כמה אי החוקיות בגביית ההודאה חמורה.
- בכמה משפיעה החקירה הפסולה על מתן ההודאה.
- מה הנזק מול התועלת כתוצאה מפסילתה של ההודאה;
כדי לשכנע את בית המשפט שאי החוקיות חמור וההשפעה של המעשים על הודאת הנאשם קריטית, יש להיות מיוצגים על ידי עורך דין פלילי מיומן ומנוסה.
המועד להצגת טענה בעניין אי קבילותה של הודאת נאשם
בקשה למשפט זוטא תעלה במסגרת הקראת כתב האישום. בשלב זה יעלו טענות מקדמיות מטעם ההגנה, כאשר טענה שההודאה אינה קבילה תוצג מיד בתחילת המשפט ולפני מענה לאישום. אם יפתח משפט זוטא, ייעצר הדיון בתיק הראשי עד להכרעה במשפט הזוטא. הכרעה לפיה ההודאה אינה קבילה, יכולה להוביל לזיכוי הנאשם או לביטול כתב האישום.
קבלת טענות ההגנה במסגרת משפט זוטא
כאשר בית המשפט מקבל את טענות ההגנה במסגרת משפט זוטא, הנאשם ככל הנראה יזוכה או שעונשו יופחת, אך בתי משפט לא נוטים לפסול הודאות נאשם בקלות. יש מצבים שבית המשפט אינו פוסל את קבילותה של ההודאה, אבל אם התגלו בה פגמים – משקלה של ההודאה יופחת לצורך הכרעת הדין.
הלכת יששכרוב ע"פ 5121/98 פסילת ראיות בהליך הפלילי
ע"פ 5121/98 טוראי רפאל יששכרוב נגד מדינת ישראל (ניתן ביום 4.5.2006), נדון בבית המשפט העליון, ובמסגרתו נקבעה הלכה חשובה בעניין פסילת ראיות שהושגו לא כדין. מדובר בפסק דין תקדימי לגבי דוקטרינת הפסילה של הודאה שנגבתה לפני שניתנה לחשוד זכות להיוועץ עם עורך דין. את פסק הדין כתבה כב' השופטת דורית בייניש.
הלכת יששכרוב – עובדות המקרה
בדצמבר 96 הגיע טוראי רפאל יששכרוב לבסיס כליאה בעקבות נפקדות. הוא התבקש להסיר בגדיו ואז נפלה מתוכם חבילה מוסתרת עטופה בנייר. יששכרוב אמר "זה גראס ואני יכול להסביר" אולם הקצינה דיווחה על כך, והוא נחקר באזהרה על ידי חוקר צבאי בחשד להחזקה ולשימוש בסם מסוכן. החוקר לא הודיע לו שזכותו להתייעץ עם עורך דין, עם זאת אמר ליששכרוב שיש לו זכות לשתוק וששתיקתו תחזק את הראיות לחובתו.
במהלך החקירה גבה החוקר מיששכרוב הודאה באשמה לגבי שימוש בגראס והחזקה בו במהלך שירותו הסדיר והודיע לו בתום החקירה שהוא עצור. לאחר מכן אמר לו שהוא יכול לפנות לסנגוריה.
נגד יששכרוב הוגש כתב אישום על עבירת החזקה ושימוש בסם קנאביס בזמן שירות צבאי. הסנגור ביקש לפסול את ההודאה לאחר שיששכרוב חזר בו וטען שאי מתן הודעה במועד אודות זכותו להיוועץ בעורך דין היא פגיעה בזכות החוקתית.
בבית דין צבאי נקבע שההודאה שנתן יששכרוב אינה קבילה מאחר ונגבתה שלא כדין. בית הדין לערעורים פליליים הפך החלטה זו ויששכרוב הגיש ערעור לבית המשפט העליון.
קביעת בית המשפט העליון בהלכת יששכרוב
בית המשפט דן בהרחבה בנושא וקבע הלכה בעניין פסלות של ראיות כדלקמן :
לבית המשפט נתון שיקול דעת בקשר לפסילת ראיה בשל קבילותה, אם היא הושגה שלא כדין והיא פוגעת באינטרס להליך הוגן. מחד מדובר בהגנה על שלום הציבור ובחשיפת האמת, מאידך על ההגנה לזכויות הנאשם וניהול הליך תקין.
בית המשפט קבע מספר שלבים לבדיקת קבילותה של הודאת הנאשם:
- בודקים אם הראיה הושגה שלא כדין כלומר באמצעי חקירה שמנוגדים לדין כאלו שפוגעים בזכויות יסוד של הנאשם: למשל, חיפוש ללא חשד סביר או ללא עילת חיפוש, פגיעה בזכות היוועצות של החשוד, שימוש באלימות, וכולי.
- בוחנים את פסילת הראיה באמצעות נוסחת איזון:
- בודקים את אי החוקיות של השגת הראיה והאם הייתה הפרה משמעותית בהשגתה. ככל שהדרך בה הושגה הראיה אינה חוקית באופן משמעותי, יטו לפסול את הראיה. כמו כן בוחן בית המשפט את התנהלות הרשות החוקרת ואם התנהלה בתום לב או בזדון.
- במסגרת האיזון בוחנים עד כמה אי החוקיות משפיעה על מהימנות וערך הראיה. כלומר, בודקים את הקשר בין הדרך הפסולה בה הושגה הראיה ואת מהימנות הראיה, למשל, הודאת שווא שמתקבלת בעקבות חקירה שלא כדין או תרגילי חקירה.
- במסגרת האיזון יבדוק בית המשפט גם את הנזק מול התועלת – עד כמה הראיה היא חיונית לצורך הוכחת האשמה לאור חומרת העבירה.
בסופו של דבר קיבל בית המשפט לערעורים פליליים את הערעור ברוב דעות, פסל את קבילות ההודאה של יששכרוב, זיכה אותו מ- 3 העבירות של שימוש בסם מסוכן והשאיר את ההרשעה בעבירה של החזקת סם מסוכן.
נקבע, שבית המשפט יכול לפסול ראיה לאחר שהושגה באופן שמנוגד לחוק או פוגעת שלא כדין בזכויות מוגנות, כמו גם כאשר לא מודיעים לנאשם על זכותו להיוועצות בעורך דין.
דעת הרוב בפסק הדין קבעה כי העובדה שגבו הודאה שלא הודיעו ליששכרוב שזכותו להיוועץ בעורך דין כשלעצמה, פגעה בזכות שלו לפי חוק יסוד כבוד האדם וחרותו. ראיה שהושגה תוך פגיעה בזכות החוקתית של נאשם תיפסל לאור החובה להגינות ההליך ושמירה על זכויות הפרט. החוקר שגבה את ההודאה פעל במכוון וביודעין והפר את הזכות ההיוועצות בחוסר תום לב.
דעת המיעוט של השופט גרוניס קבעה שאין זה ראוי שבית משפט יאמץ הלכה רחבה לפסילת הודאה, והדבר חייב להיעשות בחוק. במקרה הנדון נאמרה לנאשם זכות השתיקה. הודאתו של הנאשם היא מהימנה, ואין הצדקה לפסילתה. כמו כן, החוקר הצבאי לא פעל במכוון ובזדון אלא מתוך טעות, ואף סייע לנאשם להתקשר לסנגוריה הצבאית, כך שלא פגע בזכויותיו של הנאשם.
חשיבות הייצוג של עורך דין במסגרת משפט זוטא
משפט פלילי הוא הליך מסובך הדורש התמצאות ניסיון והרבה ידע. ישנן מספר "נקודות יציאה" ממשפט פלילי, כאשר אחת מהן היא באמצעות הליך זוטא לפסילת קבילות הודאה שנתן נאשם. על כן, קיימת חשיבות רבה מאוד לייצוג של עורך דין פלילי מקצועי שיש בכוחו לשכנע את בית המשפט באי קבילות הודאה ובכך לבטל את האישום או להפחית ממשקל ההודאה. קיימת חשיבות עליונה להיעזר בעורך דין מקצועי בתחום, כדי להשיג תוצאה שתשפיע על האיזון במשפט לטובת החשוד, ותגן על זכותו להליך הוגן.
עורך הדין אלעד שאול הוא מבכירי הפרקליטים הפליליים במדינת ישראל ויוצא הפרקליטות. עורך הדין הינו בעל ניסיון רב מאוד בניהול תיקים פליליים והגנה על חשודים ונאשמים, ובין היתר גם במסגרת משפטי זוטא וביטול האישום, תוך הוכחת העדר קבילות הודאת הנאשם. אם נאלצתם למסור הודאה תחת לחץ, או שנראה לכם שהופעלה נגדכם התנהלות לא תקינה, ולא ניתנה לכם אפשרות להיוועץ בעורך דין במועד, אל תהססו לפנות לעורך הדין אלעד שאול בהקדם, ולהתייעץ עימו. מובטח לכם טיפול משפטי מקצועי, ומעולה ביותר תוך שמירה מלאה על פרטיותכם, וסיכויי הצלחה מובטחים שיחלצו אתכם מהתיק הפלילי.
