תחומי התמחות

  • home
  • שיבוש הליכי חקירה ומשפט

שיבוש הליכי חקירה ומשפט

עו"ד אלעד רן   |   לייעוץ אישי 03-7773333

הקדמה: שיבוש הליכי חקירה ומשפט

עבירת שיבוש מהלכי משפט היא עבירה אשר נתפסת במערכת המשפט כעבירה בעלת פוטנציאל נזק משמעותי לתקינות ההליך המשפטי ובתי המשפט מחמירים עם מי שהואשם בביצועה.

המדובר בעבירה חמורה אשר עלולה לצבוע – עוד בטרם התנהל כל הליך משפטי או במהלכו – דעה קדומה של רשויות החקירה או בית המשפט כלפיכם, חשודים או נאשמים.

עו״ד אלעד רן, עורך דין פלילי מומחה לעבירות צווארון לבן מסביר מנסיונו רב השנים על עבירת שיבוש הליכי משפט, יסודות העבירה ודגשים חשובים לחשודים ונאשמים אשר מעל ראשם מרחפת סכנה שמא במהלך הליכי החקירה או ניהול משפטם, יואשמו בעבירת השיבוש. 

שיבוש הליכי משפט | שיבוש הליכי חקירה

לשון סעיף 244 לחוק העונשין – עבירת שיבוש מהלכי משפט

עבירת שיבוש מהלכי משפט מוגדרת בסעיף 244 לחוק העונשין תשל”ז-1977, כאחת משלל עבירות שמתעסקות בשיבוש עשיית משפט, עבירות אשר דינם של העוברים אותן הוא עד 3 שנות מאסר בפועל. לצד עבירה זו ניתן למצוא עבירות נוספות כגון הדחה בחקירה, הדחה במשפט, בידוי ראיות, עדות שקר, מסירת ידיעות כוזבות, ועבירות נוספות.

על פי לשון סעיף 244 לחוק העונשין –  

“העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת דינו מאסר 3 שנים; לעניין זה “הליך שיפוטי” – לרבות חקירה פלילית והוצאה לפועל של בית המשפט”

פסיקת בית המשפט העליון

כדי להבין יותר את המושג שיבוש הליכי משפט או שיבוש הליכי חקירה ומתי הוא חל, נצטט מדברי בית המשפט העליון ברע”פ 7153/99 אלגד נגד מדינת ישראל, שם קובע בית המשפט העליון כך בעניין עבירת השיבוש:

היסוד העובדתי של עבירת שיבוש מהלכי משפט כולל גם נסיבה של “הליך שיפוטי” המהווה את מושא השאיפה לשיבוש מהלכי משפט. סעיף 244 לחוק העונשין מרחיב את גבולות ההגדרה של המונח “הליך שיפוטי” שכולל גם חקירה פלילית. כבר נקבע בפסיקתנו כי אין הכרח שההליך השיפוטי יהיה גלוי ועומד ודי שהנאשם ידע או האמין כי צפוי הליך שיפוטי”.

כב’ השופט קדמי בספרו “על הדין הפלילי”, מציין כי היסוד העובדתי של העבירה לפי סעיף 244 הוא –

״בעשייתו של כל דבר מכל סוג שהוא ובכל דרך שהיא בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת.״

למעשה, מכך אנו למדים כי עבירת השיבוש מוגדרת בחוק כעשיית כל פעולה שנועדה להכשיל את הליך החקירה או ההליך המשפטי ואף נסיון למנוע את המשפט עצמו, דבר אשר עלול לפגוע בחקר האמת ולהוביל לעיוות דין.

בנוסף, קובע בית המשפט העליון אין צורך שיתקיים הליך חקירתי גלוי או הליך משפטי קיים, די בכך כי אותו אדם צפה כאפשרות והאמין כי הוא צפוי להליך שיפוטי כדי שפעולותיו יחשבו משבשות הליכי משפט, אם עשה כן.

העלמת ראיות ושיבוש מהלכי חקירה ומשפט היא מנת חלקם של חשודים ונאשמים רבים והיא מהווה בעיקר דפוס פעולה של עבריינים וארגוני פשיעה, חלק בלתי נפרד מהשיבוש הינו העלמת ראיות, הדחת עדים או איומים עליהם באמצעות צדדים שלישיים במטרה ליצור אצלם פחד כדי שאלו יסרבו לא ישתפו פעולה בחקירה או יעידו במשפט.

מטרתו העיקרית של החוק היא להגן על ראיות, בהם עדים שנועדו להעיד כנגד חשודים הן במהלך חקירה והן בהליכים משפטיים, בבית המשפט. 

ההנחה הרווחת היא כי מי שמשבש הליכי חקירה או מנסה לפגוע בתקינותו של ההליך המשפטי המתנהל, תוך שהוא לדוגמא משמיד ראיות או משפיע על עדים, ודאי מנסה לעשות כן בכדי להטות את תוצאות ההליך בדרך שאינה חוקית, ויש בכך בוודאי בכדי להטות את הדעת כנגד מהימנותו וחמור מכך, אשמתו של אותו חשוד או נאשם לא רק לגבי עבירת השיבוש אלא גם לגבי עבירות נוספות אשר לרוב נחשד או נאשם בהן.

הכלל הראשון והחשוב ביותר, זומנתם לתחנת משטרה, רשות להגבלים עסקיים, רשות לניירות ערך, רשות המיסים – מס הכנסה, מע”מ, מכס ביטוח לאומי, התייעצו באופן מידי עם עורך דין פלילי מומחה.

עורך דין פלילי מומחה ומנוסה יוכל לאבחן ואף לבדוק מול רשויות החקירה את מטרת זימונכם, לייעץ לכם באופן מושכל כיצד להתנהג בחקירה, להכין אתכם לתרגילי חקירה ובכלל, להסביר כיצד לשמור על זכויותיכם על מנת לא להפליל את עצמכם ואף, ככל ועולה הצורך, ללוות אתכם לחקירה או למתן העדות.

עבירות נוספות העוסקות בשיבוש ההליך המשפטי:

1. עבירת הדחה בחקירה.

סעיף 245 לחוק העונשין עוסק בעבירת הדחה בחקירה,לשון החוק קובעת כך –

(א)  המניע אדם, או מנסה להניעו, שבחקירה על פי דין לא ימסור הודעה או ימסור הודעת שקר, או יחזור בו מהודעה שמסר, דינו – מאסר חמש שנים. (ב) המניע או מנסה להניע כאמור בסעיף קטן (א) בדרך של מרמה, הטעיה, כוח, איומים, הפחדה, מתן טובת הנאה או כל אמצעי פסול אחר, דינו – מאסר שבע שנים.

מי שמניע אדם, או מנסה להניעו שבחקירה על פי דין לא ימסור הודעה או שימסור עדות שקר, או שיחזור בו מהודעה שמסר – דינו עד 5 שנות מאסר. במידה ובעת ביצוע העבירה אותו אדם עשה זאת בדרך של מרמה, הטעיה, כוח, איומים, הפחדה או מתן טובת הנאה כלשהי – דינו עד 7 שנות מאסר.

2. עבירת הדחה בעדות.

סעיף 246 לחוק העונשין עוסק בעבירת הדחה בעדות, לשון החוק קובעת כך – 

(א) המניע אדם, או מנסה להניעו, שבהליך שיפוטי לא יעיד, או יעיד עדות שקר, או יחזור בו מעדות או מהודעה שמסר, דינו – מאסר שבע שנים. (ב) המניע או מנסה להניע כאמור בסעיף קטן (א), בדרך של מרמה, הטעיה, כוח, איומים, הפחדה, מתן טובת הנאה או כל אמצעי פסול אחר, דינו – מאסר תשע שנים.

 מי שמניע אדם, או מנסה להניעו שבהליך שיפוטי לא יעיד, או יעיד עדות שקר, או יחזור בו מעדות או מהודעה שמסר – דינו עד 7 שנות מאסר. במידה ובעת ביצוע העבירה אותו אדם עשה זאת בדרך של מרמה, הטעיה, כוח, איומים, הפחדה או מתן טובת הנאה כלשהי – דינו עד 9 שנות מאסר.

3. עבירת הטרדת עד.

עבירה זו מעוגנת בסעיף 249 לחוק העונשין, לשון החוק קובעת כך –

״המטריד אדם בנוגע להודעה שמסר האדם, או עומד למסור, בחקירה על פי דין, או בנוגע לעדות שמסר האדם, או עומד למסור, בהליך שיפוטי, דינו – מאסר שלוש שנים.״

מי שמטריד אדם בנוגע להודעה שכבר מסר או עתיד ללמסור – בחקירה או משפט – דינו עד שלוש שנות מאסר. החוק אוסר פנייה לנחקרים או לעדים בכל דרך שהיא בקשר לעדות אותה מסרו או שהם צפויים למסור, גם אם אין בהטרדה זו כל כוונה להביאם לשנות את גרסתם בחקירה או במשפט – העונש הצפוי למטריד עד הוא עד 3 שנות מאסר.

4. עבירת בידוי ראיות.

עבירה זו מעוגנת בסעיף 238 לחוק העונשין, לשון החוק קובעת כך –

״הבודה ראיה, שלא בדרך של עדות שקר או של הדחה לעדות שקר, או המשתמש ביודעין בראיה בדויה כאמור, והכל בכוונה להטעות רשות שיפוטית או ועדת חקירה בהליך שיפוטי, דינו – מאסר חמש שנים.״

אדם אשר ממציא ראיה בכוונה להסית את האש מכיוונו לעבר אדם אחר או כדי להקל בעונשו דינו – עד 5 שנות מאסר. לא פעם, אנו נוכחים לראות כי עבירה זו נלווית לעבירה של השמדת ראיות.

5. עבירת השמדת ראיות.

עבירה זו מעוגנת בסעיף 242 לחוק העונשין, לשון החוק קובעת כך – 

״היודע כי ספר, תעודה או דבר פלוני דרושים, או עשויים להיות דרושים, לראיה בהליך שיפוטי, והוא, במזיד, משמידם או עושה אותם בלתי ניתנים לקריאה, לפענוח או לזיהוי, והכל בכוונה למנוע את השימוש בהם לראיה, דינו – עד חמש שנות מאסר.״

עבירה זו אוסרת על השמדה או פגיעה או שינוי של ראיה או ראיות על ידי חשודים או נאשמים, ראיות אשר עלולות לשמש כנגדם בהליכי חקירה או משפט.

6. עבירת ידיעות כוזבות.

עבירה זו מעוגנת בסעיף 243 לחוק העונשין, לשון החוק קובעת כך –

״המוסר לשוטר או למי שמוסמך להגיש תביעה פלילית, ידיעה על עבירה כשהוא יודע שהידיעה כוזבת, דינו – מאסר שלוש שנים, ואם העבירה היא פשע – מאסר חמש שנים; ואין נפקא מינה אם הוגשה תביעה פלילית בעקבות הידיעה ואם לאו.״

אדם המוסר לשוטר או למי שמוסמך להגיש תביעה פלילית, ידיעה על עבירה תוך שהוא יודע כי מדובר בידיעה כוזבת דינו – עד 3 שנות מאסר. במידה והידיעה הכוזבת נמסרה כשבעניין עבירה מסוג פשע, דינו – עד 5 שנות מאסר. בעניין זה, אין משנה אם הוגש כתב אישום פלילי עקב הידיעה או לא.

חשודים או נאשמים בעבירת שיבוש הליכי משפט.

מחלקת המשפט הפלילי והצווארון לבן במשרד שאול-רן ושות’ ידועה כמובילה בתחומה. לאורך השנים, רכש משרדנו ניסיון משפטי רב במתן ייעוץ וייצוג בתיקים פליליים מורכבים ובהגנה על חשודים ונאשמים בתיקים אשר זכו לתהודה תקשורתית, ביניהם תיק “4000” הידוע ותיקים נוספים, מול גופי החקירה השונים במדינת ישראל. במשרדנו עורכי דין פליליים מנוסים, יוצאי הפרקליטות והתביעה המשטרתית בעלי שנות ניסיון רבות בתחומי המשפט הפלילי והצווארון הלבן. אנו מלווים את הלקוח כבר בשלביה המוקדמים של החקירה, מעניקים ליווי משפטי צמוד והגנה משפטית מלאה בכל שלביו של ההליך הפלילי, בין אם מדובר בעבירת שיבוש מהלכי משפט ובין אם בעבירות נוספות, אם זומנתם לחקירה או אם הוגש כנגדכם כתב אישום לבית המשפט, מומלץ לפנות בהקדם למשרדנו ולקבל ייעוץ משפטי ראשוני מעו”ד פלילי מומחה במשרדנו.

חייג עכשיו