על פי חוק, ניתן לעצור כל חשוד בעבירה פלילית אם מתקיימת עילת מעצר. מעצר בדרך כלל מגיע כאחד מהשלבים הראשונים של החקירה המשטרתית כהליך יזום ומתוכנן, אך הוא עלול גם להיות פתאומי וללא כוונה מקדימה אלא כתגובה להחמרה של אירוע בשטח. אירוע כזה עשוי להוות חוויה מפחידה מאוד לאדם נורמטיבי אשר עלול להתנהג או להגיב באופן שלא ממש ייטיב איתו או יקל עליו בהמשך. במאמר זה מציג עורך דין פלילי אלעד שאול את העילות השונות למעצר, המטרות והמגבלות של כל עילה, ומה חשוב לעשות ( ולא לעשות! ) במידה ונעצרתם על ידי המשטרה.
מהן מטרות המעצר?
המטרה העיקרית של מעצר היא סיוע למשטרה לחקור ולגבש תשתית עובדתית וראייתית. המעצר הוא כלי יעיל משום שהוא מבודד את העצור ולא מאפשר לו לחבל ולפגוע בראיות השונות. מעצר אף מונע מהחשוד יכולת לדבר עם אנשים ומטיל על החשוד לחץ רב שמסייע למשטרה להפליל אותו. כדי לעצור חשוד ולהגביל את חירותו יש להצביע על סיבה (עילה) מספקת. כל עילת מעצר מקדמת מטרה אחרת ובעלת רציונל שונה. אלו הן עילות המעצר קבועות בחוק סדר הדין הפלילי (מעצרים), וכדאי להכיר את המרכזיות שבהן:
- חשש מפני שיבוש החקירה.
- יסוד סביר להניח שהחשוד מסוכן לציבור.
- יש צורך לבצע פעולות חקירה שמחייבות מעצר החשוד.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
סוגי מעצרים
1. מעצר ראשוני – מעצר על ידי שוטר
מעצר ראשוני מתבצע במהלך חקירה תחת אזהרה במשטרה. שוטר מוסמך לעצור חשוד בביצוע עבירה פלילית למשך 24 שעות, פרק זמן קצר יחסית. לעיתים החשוד נעצר לצורך חקירה ומשוחרר מיד בסיומה למעצר בית או בתנאים מגבילים. על אף שמדובר במעצר קצר, גם הוא חייב להיעשות על בסיס עילות מעצר.
האם מעצר ראשוני חייב לבצע בצו שופט?
החוק קובע שמעצר ייעשה בצו שופט. המטרה היא לצמצם ולפקח על סמכות המעצר ולמזער את הפגיעה בחירות הפרט. ישנם חריגים רבים לכלל לפיהם שוטר יכול לעצור אדם ללא צו שופט:
- החשוד עבר עבירה בת מעצר בסמוך למעצר.
- יש יסוד סביר לחשד שהחשוד מסוכן, ישבש חקירה או יימלט.
- החשוד הפר תנאי מעצר קודמים.
- סוג העבירה מחייב מעצר – עבירות סמים אלימות במשפחה ועוד.
התנאי הוא שהחשוד יובא בפני שופט מעצרים בתוך 24 שעות לכל היותר. מדובר בחריג רחב שמקנה למשטרה חופש פעולה נרחב לעצור ללא צו שופט.
עילות מעצר ראשוני על ידי שוטר
עילות המעצר למעצר הראשוני לצורכי חקירה הן כאמור:
- עילת המסוכנות.
- עילת השיבוש.
- צורך בנקיטת הליכי חקירה מיוחדים.
את עילות המעצר ניתן להסיק מנסיבות המקרה הספציפי שחוקרת המשטרה. במקרה אחד ישנו חשד לבריחה מהארץ של החשוד ובמקרה אחר החשוד מסכן את הציבור. רוב המעצרים הראשוניים מבוצעים בשל חשש מפני שיבוש החקירה. חשוד שמצוי בביתו ויודע שמתנהלת נגדו חקירה עשוי לפנות לעדים, למנוע מהם להעיד או להשמיד ראיות.
מה קורה לאחר סיום המעצר הראשוני?
בחלוף 24 שעות חובה להביא את החשוד בפני שופט. אחרת על המשטרה לשחרר את החשוד לאלתר.
2. מעצר ימים – מעצר לפני הגשת כתב אישום
לאחר המעצר הראשוני על העצור לראות שופט שיוכל לדון בעניינו. בחלק גדול מהמקרים המשטרה תבקש להאריך את מעצרו של החשוד על בסיס עילות מעצר. במצב הזה יטען עורך דין מעצרים מטעם החשוד לשחרורו והטוען המשטרתי יבקש ימי מעצר. אם המעצר יוארך ניתן להאריכו מעת לעת עד 30 ימים בסך הכל. בכל שלב ניתן להורות על שחרור ממעצר ימים.
עילות מעצר ימים
לפי סעיף 13 לחוק עילות מעצר מרכזיות הן מסוכנות, שיבוש ונקיטת פעולות חקירה מיוחדות. מעצר הימים נועד לצורכי חקירה כך שאם בית משפט יתרשם שהחשוד יכול לפגוע בחקירה הוא יורה על מעצר. שיבוש הליכי החקירה יכול להתבצע בהשפעה על עדים, השמדת ראיות, בריחה וכדומה.
עוצמת החשד הנדרשת כדי לקיים עילות מעצר
במעצר ימים עוצמת החשד הנדרש היא נמוכה ביותר. אם בית המשפט יתרשם מקיומו של חשד סביר בלבד הוא רשאי להורות על מעצר.
3. מעצר עד תום ההליכים
עם תום החקירה יכולה הפרקליטות להגיש כתב אישום כשהחשוד עוד עצור. יחד עם כתב האישום ניתן להגיש בקשה למעצר עד תום ההליכים. מעצר עד תום ההליכים הוא לתקופה ארוכה יותר לכן זכויות העצור נפגעות יותר. מעצר עד תום ההליך משפיע מאוד על הנאשם:
- קשה לנאשם לנהל משפט כשהוא עצור.
- מופעל עליו לחץ לסיים את ההליך במהירות.
- הפרקליטות דורשת עונש חמור יותר לנאשם עצור.
- שופטים מחמירים עם נאשים עצורים.
המעצר נמשך לרוב עד 9 חודשים אך ניתן לפנות לבית המשפט העליון בבקשה להארכתו.
עילות מעצר עד תום ההליכים
מעצר עד תום ההליכים מוגדר בסעיף 21 לחוק המעצרים. החוק מגדיר תנאים נוקשים יותר כי המעצר ארוך ופוגעני יותר.
ראיות לכאורה
כזכור במעצר ימים רף ההוכחה הוא חשד סביר בלבד. בשלב מעצר עד תום ההליכים על הפרקליטות להוכיח לבית המשפט קיומן של ראיות לכאורה. ראיות לכאורה הן ראיות שיכולות להצביע על אשמת הנאשם ברמה סבירה. בחינת הסיכוי הסביר להרשעה נעשית אובייקטיבית על ידי השופט ואין לה כללים מדויקים. השופט בודק אם נצא מנקודת הנחה שהראיות נכונות האם יש בהן כדי להרשיע?
אם התשובה חיובית – קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמת הנאם.
עילת המעצר
לצד קיומן של ראיות לכאורה יש להראות בנוסף שקיימות עילות מעצר. העילות דומות לעילות המעצר בשלב החקירה (שיבוש, מסוכנות או הימלטות).
חשוב לציין, קיימות עבירות בהן קיימת עילת מעצר סטטוטורית (אוטומטית) כגון:
- עבירות סחר בסמים.
- עבירת מין בקטין.
- ועוד.
אם ישנן ראיות לכאורה ועילת מעצר יבחן השופט את האספקט האחרון "קיומה של חלופת מעצר".
היעדר חלופה פוגענית פחות
השופט מחויב לבחון אם ישנה דרך לקיים את המשפט מבלי לעצור את החשוד.
על השופט לבחון אם קיימת חלופה יעילה מספיק כגון:
- מעצר בית בפיקוח בני משפחה.
- פיקוח אלקטרוני (אזיק אלקטרוני).
- הפקדת ערבות כספית.
- החתמת ערב צד ג'.
- שחרור למכון טיפולי (מרכז גמילה, שליטה בכעסים וכדומה).
הרציונל הוא מיעוט מעצרים והגבלת חירות האזרח למינימום הנדרש.
הגעה וייצוג בדיון על עילות מעצר
מיד עם הגעת השוטרים אנו ממליצים לפנות אל עורך דין פלילי מומחה. בשלב המעצר החשוד מחויב בייצוג משפטי מטעמו (סנגור פלילי). החשוד חייב להיות נוכח בדיוני המעצר. רק במקרים נדירים וחריגים יחסית בית המשפט יידון בבקשות מעצר ללא נוכחות העצור. נוכחות העצור היא קריטית לקיומו של הליך הוגן ותקין. כמו כן השופט צריך להתרשם מהעצור, אופיו וחזותו – דבר שיכול להטות את הכף.
סיכום עילות מעצר
עילות מעצר משפיעות על חירותו של אדם. ישנם סוגי מעצרים שונים:
- מעצר ראשוני – עד 24 שעות.
- מעצר ימים – ניתן להאריכו מעת לעת עד 30 ימים.
- עד תום ההליכים – עד תום ההליך הפלילי.
עורך דין פלילי טוב צריך להפריך קיומן של עילות מעצר ולהציג חלופת מעצר הולמת. אנו לרשותכם בכל עת.
