הזכות לשוויון היא זכות יסוד במשפט הישראלי המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. לפיכך, גם למדינה אסור לנקוט בחוסר שוויון ולכן עליה לאכוף את החוק באופן שוויוני על כל אזרחיה. אכיפה סלקטיבית בלתי שוויונית אשר פוגעת בתחושת הצדק עלולה להוות אכיפה בררנית פסולה ולהוביל לטענת הגנה מן הצדק.
קבלת הטענה של אכיפה בררנית והגנה מן הצדק עשויה להוביל לסגירת תיק פלילי, ביטול כתב אישום או הפחתה משמעותית בענישה. מומלץ לפנות לעורך דין פלילי מומחה על מנת שיבחן את חומר הראיות ויבדוק האם יש מקום לטענת אכיפה בררנית.
אכיפה בררנית
בג"ץ 6396/96 זקין נ' ראש עיריית באר שבע, הוא פסק הדין הראשון בו נתקבלה טענה של אכיפה בררנית. באותו מקרה, אכף ראש העיר את החוק לאיסור תליית מודעות נגד מי שתלתה מודעות בגנותו, בעוד שמודעות אחרות נותרו תלויות.
כבוד השופט זמיר קבע שיש להבדיל בין אכיפה חלקית ואכיפה בררנית. אכיפה חלקית היא כזו אשר נובעת מסדר עדיפויות לגיטימי בעוד שאכיפה בררנית פסולה (אכיפה סלקטיבית) היא אכיפת מפלה של החוק באופן כזה שהיא מבדילה בין בני אדם דומים או במצבים דומים לצורך השגת מטרה פסולה או על יסוד שיקול זר או מתוך שרירות גרידא. באותו עניין נפסק נגד המדינה והתובעת זכתה בפיצויים.
טענת האכיפה הבררנית הגיעה גם למשפט הפלילי מספר שנים לאחר מכן ונעשה בה שימוש במסגרת טענת הגנה מן הצדק לפי סעיף 149(1) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982. פסק הדין התקדימי לעניין זה הוא פסק דין בעניין בורוביץ (ע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' בורוביץ), במקרה זה הוגש כתב אישום נגד בורוביץ אשר טען לאכיפה בררנית בהליך הפלילי.
נקבע שעל מנת לבטל כתב אישום פלילי יש להצביע על פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות של בית המשפט, כאשר האפליה בוצעה על ידי הרשות בחוסר תום לב או במזיד, ובמקרים חריגים גם אפליה במסגרתה התביעה התרשלה.
תנאים לאכיפה בררנית
ישנם מספר תנאים רק בהתמלא אותם תנאים ניתן לזכות בסעד ההגנה מן הצדק ולהוכיח אכיפה בררנית. לשם בחינת הדבר, מומלץ לפנות לעורך דין פלילי אשר יבחן את חומר הראיות לעניין זה. אכיפה בררנית לא חלה במקום שבו התחילה המדינה לאכוף חוקים שהיא לא אכפה בעבר, בנוסף היא לא במקום בו אי האכיפה בוצע לאור סדר עדיפויות לגיטימי.
אכיפה בררנית מתקיימת כאשר מקרים דומים זוכים ליחס אכיפתי שוני, באותו הזמן וללא הצדקה הולמת, כך למשל כאשר שניים ביצעו עבירה פלילית יחד, הוגש כתב אישום נגד אחד והשני נותר חופשי, ניתן לטעון לאכיפה בררנית פסולה.
אז כיצד בוחנים האם ישנה אכיפה בררנית במקרה שלכם? פסק הדין בעניין כהן סלכגי (ע"פ 8551/11 כהן סלכגי נ' מדינת ישראל) קבע מספר שאלות שצריך עורך הדין הפלילי ובית המשפט לשאול את עצמו על מנת להכריע בשאלה האם התקיימה אכיפה מפלה של החוק:
ראשית, יש לבחון מהי "קבוצת השוויון" עמה נמנה הנאשם המבקש סעד מכוח הגנה מן הצדק. שנית, האם אי אכיפת החוק באופן שוויוני במקרה זה מהווה אכיפה בררנית או אכיפה חלקית אשר נובעת לעיתים ממחסור במשאבים וסדר עדיפויות לגיטימי של המדינה. שלישית, מה הנטל הראייתי המונח על כתפי מי שטוען לאכיפה בררנית.
כך למשל, במקרה בו הוגש כתב אישום נגד אדם אשר תקף את פלוני יחד עם תוקף נוסף, והתוקף השני נותר חופשי – קבוצת השוויון היא קבוצת "התוקפים" עמה נמנה גם התוקף הראשון וגם התוקף השני. במידה והתוקף השני לא עמד לדין מכיוון שלא אותר, לא נתפס או שלא ניתן לקשור אותו למעשים – יתכן שמדובר באכיפה חלקית שאין בה פגם.
אולם עורך דין פלילי יכול להצביע על כך שהיו ראיות להעמדה לדין של התוקף השני, ושאי העמדתו לדין נעשה ברשלנות ובאפליה. אם תתקבל טענה כזו, זכאי הנאשם לסעד של הגנה מן הצדק, ביטול כתב האישום, תיקון סעיפי אישום או הקלה בעונש.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
הסעד שניתן לקבל עקב אכיפה בררנית
אם בית המשפט בחן את התיק והכריע כי התקיימה אכיפה בררנית שאין לה הצדקה והיא פוגעת בחוש הצדק, עליו לבחון איזה סעד לתת לנאשם על מנת לרפא את אותו עיוות שיצרה המדינה. במקרים חמורים האכיפה בררנית תוביל ל הגנה מן הצדק אשר עשויה לגרור לביטול כתב אישום. ובמקרים אחרים יסתפק בית המשפט בהקלה בעונש בלבד.
האם ניתן לטעון אכיפה בררנית בהליכי מעצר? בש"פ 7148/12 כנאנה נ' מדינת ישראל קבע כי ניתן להבחין בין שלושה מצבים שבהם טענת אכיפה בררנית תתעורר בהליכי מעצר. האחת, כאשר הוגש כתב אישום נגד כל המעורבים אך רק חלק נעצרו עד תום ההליכים; השנייה, כאשר הגשת כתב אישום נגד חלק מהמעורבים ולא נגד כולם; השלישית, כאשר מתבצעת השוואה בין העצור או הנאשם בתיק הנוכחי אל מול עצורים או נאשמים בתיקים דומים.
נקבע בבית המשפט שטענת הגנה מן הצדק יש לטעון בהליך העיקרי ולא בהליכי המעצר, אולם לא נשללה האפשרות לעשות זאת לחלוטין. בסופו של דבר, קבלת הטענה של אכיפה בררנית עשויה להוביל לביטול כתב אישום, תיקון כתב האישום, הסדר טיעון מקל, הקלה בעונש, שחרור ממעצר או שינוי תנאי מעצר.
משרד עורכי דין אלעד שאול מתמחה במשפט פלילי על כל רבדיו וסוגיו. בין היתר, אנו מייצגים לקוחות חשודים ונאשמים בהליכים פליליים שונים ומורכבים. אנו מנוסים בהגשת בקשות לביטול כתב אישום מחמת אכיפה בררנית והגנה מן הצדק ובניהול הליכים פליליים מגוונים. עורך דין פלילי אלעד שאול, יוצא רשויות התביעה של מדינת ישראל, התמחה בפרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) וכיום מהווה סנגור פלילי המייצג חשודים ונאשמים בהליך הפלילי.
במשרדנו עורכי דין פליליים מנוסים המייצגים את לקוחות המשרד ומעניקים יעוץ וטיפול משפטי מן השורה הראשונה 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, בדיסקרטיות מוחלטת. אנו מייצגים במספר רב של תיקים פליליים ובין היתר בהליכי הגנה מן הצדק, אכיפה בררנית, בקשה לביטול כתב אישום ועוד, בנחישות וביעילות, כמצופה מעורך דין פלילי פרטי.
