תופעת האלימות במגרשי הספורט רווחת בקרבנו בעשורים האחרונים ונראה כי גופי אכיפת החוק לא מוצאים מענה ראוי לתופעה. על מנת לנסות ולהתמודד עם מימדי התופעה, חוקק חוק מיוחד למניעת אלימות בספורט, הוקמה מועצה למניעת אלימות בספורט ואף הוקמה יחידת משטרה ייעודית לעניין זה. עו"ד אלעד שאול, מומחה במשפט פלילי ובניהול תיקי אלימות בספורט, מסביר:
חוק איסור אלימות בספורט, תשס"ח-2008
החוק מסדיר את התנאים לקיומו של אירוע ספורט, גורמי הביטחון החייבים במינוי לצורך קיום אירוע ספורטיבי, סמכויות הסדרנים, המאבטחים והשוטרים במגרש, וכן איסורים שונים לצד עונשים הנלווים להתנהגות אלימה או פסולה במגרשים.
הרחקה מהמגרש על ידי שוטר או קצין משטרה
סעיף 12 לחוק עוסק בסמכותו של שוטר להרחיק אוהד מהמגרש, ואף להפעיל כנגדו כוח סביר:
12. (א) כדי להבטיח את הסדר הציבורי באירוע ספורט מוסמך שוטר, נוסף על סמכויותיו על פי כל דין, לתת הוראות לכל אדם המפריע לסדר הציבורי או מתנהג באופן אלים, או לכל אדם שיש לשוטר חשד לגביו שיפריע לסדר הציבורי או שיתנהג באופן אלים, או לכל אדם שיש לשוטר חשד לגביו שיפריע לסדר הציבורי או שיתנהג באופן אלים במקום שבו מתקיים אירוע ספורט, לרבות במקום הכניסה אליו, במקום היציאה ממנו או סמוך לאותו מקום, ואותו אדם חייב להישמע להוראות אלה.
(ב) לא נשמע אדם להוראות שנתן לו שוטר לפי הוראות סעיף קטן (א), מוסמך השוטר להרחיקו מהמקום כאמור בסעיף קטן (א) ולא להתיר את כניסתו לאותו מקום, ורשאי הוא להשתמש לשם כך בכוח סביר.
הנה כי כן, שוטר במגרש הכדורגל, הכדורסל או בכל אירוע ספורט – רשאי להורות לאוהד להתנהג בצורה מסויימת על מנת לשמור על שלום הציבור ולמנוע ביצוע עבירה. במידה ואותו אוהד הפר את הוראות השוטר, רשאי השוטר לפנות את האוהד מהמגרש, במידת הצורך תוך הפעלת כוח סביר.
סעיף 13 עוסק בסמכותו שלו קצין משטרה לערוך לאוהד ספורט שימוע ולהרחיק אותו מהמגרשים לתקופה של 3 ימים, עד לדיון בבית המשפט אשר מוסמך להרחיק את האוהד לתקופה של 3 שנים:
"13 (ב) קצין משטרה, לאחר ששמע את טענותיו של אדם כאמור בסעיף קטן (א), רשאי להורות על הרחקה או הגבלה, כמפורט בסעיף 18(א), בשינויים המחויבים, לתקופה שלא תעלה על שלושים ימים, או עד למתן צו הרחקה או הגבלה, כאמור בסעיף 18(א), על ידי בית המשפט; הורה קצין משטרה כאמור, יחולו הוראות סעיף 18(ב), בשינויים המחויבים, בתקופה שקבע."
במידה ואותו אוהד הפר את הוראות החוק פעם נוספת, רשאי הקצין להרחיק את האוהד מהמגרשים לתקופה של 60 ימים בטרם יופנה העניין לבית המשפט ואם ההפרה נעשתה באלימות רשאי להרחיקו לתקופה של 90 ימים.
תלונה למח"ש בגין תקיפת אוהד על ידי שוטר
המחלקה לחקירות שוטרים תפקידה לחקור חשדות לביצוע עבירה פלילית על ידי שוטרים. אוהד אשר הותקף על ידי שוטר, שלא כדין ובניגוד לחוק, רשאי להגיש תלונה למח"ש. על מנת להגדיל את סיכויי ההצלחה ולמזער את הסיכויים שהתיק ייגנז ללא חקירה ראויה, מומלץ להתייעץ עימנו בטרם הגשת התלונה ואף לשקול ליווי למשרדי המחלקה לחקירות שוטרים ומעורבות עורכי הדין הפליליים שלנו בכל שלבי ההליך.
הרחקה מהמגרשים על ידי בית משפט
סעיף 18 לחוק מקנה לבית המשפט את הסמכות להרחיק אוהד ממגרשי הספורט לתקופה שלא תעלה על 3 שנות הרחקה. בין היתר רשאי בית המשפט להורות לאותו אוהד שלא להכנס למקום מסויים בו נערכים אירועי ספורט, לא להימצא במרחק מסויים ממנו (צו הרחקה), להתייצב בתחנת המשטרה כשעה לפני תחילת המשחק ולשהות בתחנה עד לסיום המשחק.
בית המשפט רשאי אף להטיל על האוהד ערבויות כספיות להבטחת התייצבותו בתחנת המשטרה ואי הגעתו למגרשים. אדם שהורשע בעבירה הקשורה לאלימות בספורט בית המשפט רשאי להרחיק אותו לתקופה שלא תעלה על 5 שנות הרחקה מהמגרשים.
איסור הכנסת חפץ אסור למגרשי הספורט
על פי החוק, חל איסור להכניס למגרשי הכדורגל, הכדורסל, הטניס ולכל מקום בו מתכנס אירוע ספורטיבי את מי מהחפצים הבאים:
- כלי יריה
- חומר נפץ
- סכין או אולר
- חומר מסוכן (רעל או כימיקל מזיק)
- כל אמצעי כימי שהפעלתו גורמת לקול נפץ, עשן או אור לרבות חזיזים
- חפץ שהחזקתו מהווה עבירה
- חפץ שנקבע על ידי שר הבטחון
- כל חפץ שנקבע על ידי המפכ"ל ששימוש בו יפגע בשלום הציבור
סעיף 14 לחוק קובע עונש חמור ביותר למכניס חפץ אסור למגרש:
"14 (ג) המכניס למקום שבו מתקיים אירוע ספורט חפץ אסור כהגדרתו בסעיף קטן (א)(1) עד (6), דינו – מאסר חמש שנים.
(ד) המכניס למקום שבו מתקיים אירוע ספורט חפץ המפורט בתוספת השלישית או חפץ אסור מוכרז, דינו – מאסר שנתיים."
הנה כי כן, הכנסת חפץ אסור למגרש עשויה להסתיים בהגשת כתב אישום פלילי ובגזירת עונשים כבדים לרבות עונשי מאסר בפועל. בכל זימון לחקירה במשטרה מומלץ להתייעץ בהקדם עם עורך דין פלילי מומחה במשפט פלילי ודיני ספורט – ייעוץ זה יקטין את הסיכוי להטלת עונש חמור בסוף ההליך!
איסור התבטאות גזענית במגרשי הספורט
סעיף 15 לחוק קובע מאסר של שנתיים לכל מי שיתבטא באופן גזעני במגרשי הספורט. כיצד מגדיר החוק התבטאות גזענית? מדובר בכל מילה, צליל, נהמה או התנהגות שמביעה איום או אלימות כלפי אדם או ציבור בשל השתייכותו הגזעית:
"15. המתבטא התבטאות גזענית במהלך אירוע ספורט, דינו – מאסר שנתיים; בחוק זה, "התבטאות גזענית" – קריאה של מילים, צלילים או נהמות, וכן התבטאות חזותית, על ידי אדם, לבדו, יחד עם אחר או במקהלה, שיש בהם משום איום, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות, אלימות או גרימת מדנים כלפי אדם, ציבור או חלקים של האוכלוסייה, והכל בשל צבע או השתייכות לגזע, לדת אולמוצא לאומי-אתני."
דומה כי החוק מפרש בהרחבה את האיסור על התבטאות גזענית במגרשים ועשוי לחול על מגוון רחב של התנהגויות אסורות, החל משירים בעלי מלל גזעני, השמעת צלילים בעלי אופי גזעני (כגון נהמות לשחקן כהה עור), ועד כדי תנועות גוף העשויות להתפרש כתנועות גזעניות.
נשאלת השאלה, כיצד ניתן להוכיח כי מתוך קהל אוהדים דווקא האוהד המסויים קרא את הקריאה או סימן את התנועה האסורה? ועוד יותר קשה להוכיח כי אותה תנועה שבוצעה היא אכן התטבאות גזענית ולא פורשה באופן שגוי על ידי הסדרן או השוטר. אשר על כן, מומלץ לפנות לעו"ד פלילי ולקבל ייעוץ דחוף מיד עם הסתבכתוך בפלילים.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
תקיפה באירוע ספורט
על פי סעיף 16א לחוק, תקיפה שאירעה במקום בו מתרחש אירוע ספורטיבי דינה שלוש שנות מאסר.
המועצה למניעת אלימות בספורט
על פי החוק הוקמה מועצה שתפקידה להציע דרכים למניעת אלימות בספורט, לקשר בין משרדי הממשלה השונים, הרשויות וגופי הבטחון וההצלה, לגבש תוכניות פעולה, להמליץ לשרים כיצד לפעול וליזום כל פעולה הדרושה לקידום מטרת החוק.
חברי המועצה הם שופט בדימוס, יו"ר ההתאחדות לכדורגל, חברי הנהלה שונים, שחקני נבחרת בעבר, ראש מינהל הספורט במשרד התרבות והספורט, קצין במשטרה, ועובדים בכירים במשרדי החינוך, המשפטים, הפנים, משרד רוה"מ, משרד הביטחון וכן נציגי ציבור האוהדים.
מתי יעמידו אוהד לדין בגין אלימות בספורט?
על פי הנחיות פרקליט המדינה (הנחיה מספר 2.36), על משטרת ישראל לפתוח בחקירה כנגד אוהדים אשר נחשדו בביצוע עבירות של כניסה לשדה המשחק, הכנסת חפץ אסור לאיצטדיון, תקיפה במסגרת אירוע ספורט, עבירות איומים או היזק לרכוש הקשורות לאירועי ספורט, עבירות נשק, ועבירות של התטבאות גזענית במגרשים.
ומה לגבי הגשת כתב אישום והעמדה לדין פלילי? פרקליט המדינה מנחה להגיש כתב אישום בכל מקרה בו ישנן ראיות לעבירה הקשורה באלימות בספורט. נקבע כי קיים אינטרס ציבורי להעמיד לדין עבריינים מתחום הספורט אשר מקלקלים את חוויית הצפיה והספורט לשאר האוהדים.
כאשר יתקיימו הנסיבות הללו, יקפידו ברשויות התביעה להעמיד אוהדי ספורט לדין:
- כשמדובר בעבירה חוזרת.
- אם האוהד משתייך לקבוצת אוהדים הפועלת באופן אלים, מסית, פרוע או גזעני.
- כאשר ישנן אינדיקציות לתכנון מוקדם של אירוע האלימות או הגזענות.
- אם האוהד שימוש גורם יוזם, מוביל או מועדד לביצוע העבירה על ידי אחרים.
- אם האוהד ביצע את העבירה תוך הפרת צו הרחקה מהמגרשים.
- אם האוהד גרם לשיבוש או סיכול המשחק.
- אם לאוהד יש עבר פלילי.
מה העונש על אלימות בספורט?
מדיניות התביעה המשטרתית והפרקליטות היא להחמיר בענישה בעבירות אלימות בספורט. באופן כללי, מונחים גורמי התביעה והמשטרה לדרוש מבתי המשפט הטלת עונש מאסר בפועל על אוהדים שנתפסו נוקטים באלימות, גזענות או הפרה אחרת של החוק. לצד זאת, עותרים גופי התביעה להרחקה ארוכה ממגרשי הכדורגל, הכדורסל והספורט בכלל.
האם ניתן להעמיד לדין אוהד שהתפרע במשחק בחו"ל?
העניין נדון בפסיקה (בש"פ 7317/15 מאיר קדוש נ' מדינת ישראל) ונפסק על ידי בית המשפט העליון כי "אירוע ספורט" הוא לאו דווקא זה שהתקיים בישראל. תכלית החוק היא למנוע אלימות בספורט באופן כללי ולבוא חשבון עם אוהדים שהתפרעו, תקפו או התטבאו באלימות או בגזענות במגרשים, הן בארץ והן בחו"ל.
אשר על כן, ניתן בהחלט להרחיק אוהד מהמגרש בארץ גם בגין עבירה שביצע במסגרת אירוע ספורט בחו"ל. ומה לגבי העמדה לדין פלילי בגין עבירה שבוצעה בחו"ל? הדבר ייעשה במקרים חמורים וחריגים בדרך כלל.
המודל הבריטי להתמודדות עם אלימות בספורט
בשנת 2001 הוגש מסמך ליו"ר ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא האלימות בספורט בכנסת ישראל. המסמך סקר את התמודדותה של בריטניה עם נגע האלימות במגרשי הכדורגל.
בין היתר, נסקרו אירועי אלימות גדולים בתולדות הכדורגל האנגלי ובניהם הריגתו של אוהד טוטנהם על ידי שוטר בשנת 1984, מותם של 39 אוהדים במשחק בין יובנטוס לליברפול ("אסון הייזל"), ומותם של 95 אוהדי קבוצת ליברפול באיצטדיון הילסבורו בשפילד ("אסון הילסבורו").
אירועי האלימות הקשים הללו הובילו את קברניטי הכדורגל האנגלי לבצע מחקר ורפורמה מעמיקים בעניין האלימות בספורט וננקטו פעולות מרחיקות לכת למזעור נגע האלימות בספורט.
בין היתר הוחלט למזער סיקור אירועי אלימות בספורט על מנת לא להעניק במה לחוליגנים ולהילחם בתופעת הגזענות אשר גוררת אחריה אלימות פיזית. הדו"ח הסופי שפורסם בשנת 1990 המליץ בין היתר להשביח את מתקני הכדורגל, לבטל יציעי עמידה והתקנת מושבים באיצטדיונים, הסרת יתדות, דורבנות ושאר מכשולים והגבלת גובה הגדרות.
המלצה חשובה נוספת היא להעביר את מרבית משימות האבטחה והפיקוח בתוך האיצטדיון לטיפולם של מאבטחים וסדרנים, במקום המשטרה המקומית. לצד זאת, הומלץ על פיקוח משטרתי הדוק על תופעת האלימות בספורט, בין היתר, הבחנה בין אוהד "רגיל" לבין אוהד "חוליגן", הקמת יחידות גלויות וסמויות לאיתור חוליגנים וטיפול בהם, פשיטות על בתיהם, שימוש במצלמות נסתרות וגלויות, ליווי אוהדים על ידי המשטרה והפרדת קהלים.
שיטה חשובה בהחלט היא "שיטת המאתר" לפיה מצוות קצין משטרה לכל אחד ממועדוני הכדורגל, ובמשך העונה הוא עוסק – יחד עם המועדון – באיתור חוליגנים, פיקוח עליהם והרחקתם מהיציעים. יתרה מכך, נקטו באנגליה בהחמרה משמעותית בענישה כלפי חוליגנים ואף חוקק חוק המאפשר הרחקה של חוליגן ממגרשי הכדורגל אף אם לא הורשע בפלילים.
עורך דין פלילי מומחה לדיני ספורט
משרד עורכי דין אלעד שאול ושות' הוא משרד מוביל בתחום המשפט הפלילי בישראל. בין היתר, ייצג משרדנו בפרשיות סבוכות ומורכבות הקשורות באירועי אלימות בספורט, גילויי גזענות ואירועים פליליים נוספים הקשורים בזיקה ישירה למגרשי הכדורגל, הכדורסל ומגרשי הספורט השונים.
בין היתר, מייצגים עורכי הדין במשרד אושיות ספורט מוכרות, שחקני כדורגל, סוכני שחקנים ודמויות מפתח בהתאחדות לכדורגל בתיקים שונים ומגוונים מתחום דיני הספורט, בוררויות בהתאחדות לכדורגל ועוד.
