ועדת חקירה ממלכתית היא ועדה ציבורית שמוקמת מכוח החלטת הממשלה או מכוח החלטת הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, וזאת אך ורק לאור דיון שהתקיים בעניין דו"ח של מבקר המדינה. ועדות חקירה ממלכתיות בעבר הוקמו לאחר מחדלים בקנה מידה לאומי, אסונות קשים, מחדלים ומלחמות שגבו קורבנות כבדים למדינת ישראל. עו"ד אלעד שאול מסביר על הליך החקירה של הוועדה ועל חשיבות הייצוג המשפטי בה.
מטרת ועדת החקירה הממלכתית
מטרת הוועדה היא לחקור נושא שנמצא על סדר היום הציבורי, כאשר בדרך כלל מדובר בנושאים בוערים שמעוררים לחץ ציבורי מסיבי על מקבלי ההחלטות במדינה. הממשלה תעדיף להקים ועדת חקירה ממלכתית במקרים אלו, על מנת להימנע מהאשמות על טיוח מחדלים ועובדות שכן ועדת החקירה היא עצמאית, בלתי תלויה ושקופה בפני הציבור.
עקרון מוביל בעבודתה ובמהותה של ועדת החקירה הינו עקרון הפומביות. למרות שישנם דיונים שיכולים להיות סגורים לציבור, מרבית הדיונים של פעולות הוועדה צריכות להיות חשופות לעין הציבור, וזאת מתוך תפישה כי אחת מהמטרות המרכזיות שהוועדה מקדמת היא שיקום אמון הציבור ברשויות המדינה שכשלו במשימה מסוימת.
חוק ועדות חקירה
סמכותה של הממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית נובעת מחוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968. לפי סעיף 1 לחוק, אם הממשלה ראתה כי קיים עניין בעל חשיבות ציבורית חיונית באותה השעה, היא רשאית לבחון אותו באמצעות ועדה שתגיש לה דין וחשבון בנושא. החוק מסמיך אותה גם לנסח את כתב המינוי לוועדה, בו נקבעים נשואי החקירה שייבדקו. מעבר לכך, הממשלה איננה רשאית להתערב בפעולות הוועדה לאחר מינויה.
חוק מבקר המדינה
בנוסף לסמכות הממשלה, חוק ועדות חקירה מגדיר מסלול נוסף להקמת ועדת חקירה ממלכתית, והוא דרך הוועדה לביקורת המדינה שבראשותה עומד מבקר המדינה. סמכות זו קבועה גם בחוק מבקר המדינה, תשי"ח-1958, ומותנית בקיומו של דו"ח מבקר המדינה בנושאים בהם ועדת החקירה הממלכתית מבקשת לדון.
חלופה זו להקמת ועדה נחשבת כמוצלחת פחות בעבור הממשלה, וזאת מכיוון שכתב ההסמכה של ועדת החקירה לא מנוסח על ידי הממשלה אלא על ידי הוועדה לביקורת המדינה.
בפועל, מסלול זה כמעט ולא היה בשימוש, אך משנת 2008, אז הוקמה דרכו ועדת בייסקי לבדיקת ויסות מניות הבנקים (1983), הוקמה דרך מסלול הוועדה לביקורת המדינה גם ועדת דורנר בנושא סיוע לניצולי שואה, ועדת ביין בנשוא ניהול משק המים בישראל, ו-ועדת מצא בנושא טיפול הרשויות במפוני גוש קטיף וצפון השומרון.
בשל העובדה שמבקר המדינה הוא זה שמגדיר את כתב ההסמכה, יש לממשלה פחות שליטה על הנושאים שייחקרו על ידי ועדת החקירה הממלכתית, ולכן היא פחות פוליטית וצפויה, לדעתי, לעשות עבודתה בצורה בלתי תלויה ושקופה עוד יותר.
ההבדל בין ועדת חקירה פרלמנטרית לוועדת חקירה ממלכתית או ועדת בדיקה ממלכתית
ועדת חקירה ממלכתית מוקמת מכוח חוק ועדות חקירה או במסלול עקיף מכוח מבקר המדינה.
ועדת חקירה פרלמנטרית מוקמת על ידי הכנסת מכוח חוק יסוד: הכנסת.
ועדת בדיקה פרלמנטרית או ועדת בדיקת ממשלתית מוקמת על ידי הממשלה או אחד משריה, מכוח חוק הממשלה.
ועדות חקירה ממלכתיות מורכבות משלושה חברים, שממונים על ידי בית המשפט העליון ובראשון חייב לעמוד שופט בית המשפט העליון (מכהן או בדימוס), או שופט מטעם בית המשפט המחוזי. מודל זה יוצר למעשה ניטרליות במינוי, שכן הוא נעשה על ידי גורם חיצוני לממשלה ולמבקר המדינה.
ועדות חקירה פרלמנטריות מורכבות מחברי כנסת מהסיעות השונות.
ועדת בדיקה ממלכתית או ממשלתית מורכבת לפי החלטת ראש הממשלה או השר שהחליט על הקמת הועדה. אם בראש ועדת הבדיקה הממשלתית עומד שופט בדימוס, לבקשת שר המשפטים ניתן לתת לה סמכויות של ועדת חקירה ממלכתית.
המשמעות היא שבניגוד לוועדות חקירה ממלכתיות, בוועדות חקירה פרלמנטריות או ממשלתיות לפוליטיקאים ישנה השפעה ישירה על זהות חברי הוועדה.
| ועדת חקירה ממלכתית | ועדת חקירה פרלמנטרית | ועדת בדיקה ממלכתית / ממשלתית | |
| מקור הסמכות | חוק ועדות חקירה / חוק מבקר המדינה | חוק יסוד: הכנסת | חוק הממשלה |
| חברי הוועדה | שופט עליון ועוד 2 חברים | חברי כנסת מסיעות שונות | לשיקול דעת הממשלה או השר |
| מינוי חברי הוועדה | בית המשפט העליון | הכנסת או אחת מוועדת הכנסת | הממשלה או שר בממשלה |
| סמכויות | זימון כל אדם להופיע מולה | זימון עובדי מדינה ופקידי ממשל | אם בראש הועדה עומד שופט בדימוס, ניתן לתת לה סמכויות של ועדת חקירה ממלכתית |
יחד עם זאת, יש לציין כי הממשלה או השר מוגבלים בבחירתם, ונאסר עליהם למנות חברים שקיים חשד כי מתקיים ניגוד עניינים בין התפקיד אותו הם עתידים לקיים בוועדה לבין תפקיד אחר שהם ממלאים, או לעניין הנדון בוועדה. הבדל נוסף בין הוועדות נעוץ בסמכויותיהן. ועדות חקירה ממלכתיות מוסמכות, על פי חוק, לבצע מגוון רחב של פעולות.
לפי סעיפים 9, 11, ו-2 לחוק ועדות חקירה, בכוחה של הוועדה לכפות על עדים להעיד וכן להמציא מסמכים ומוצגים אחרים. מלבד זאת, היא מחזיקה בכל הסמכויות הנתונות לבית משפט, בין היתר הטל סנקציות על עדות שקר וכן מנגנון לאיסוף חומרים הדרושים לחקירתה.
ועדות חקירה פרלמנטריות מחזיקות בסמכויות אלו אך ורק כאשר עומד בראשן שופט בדימוס, וגם זאת רק כאשר ניתנת לכך הרשאה רשמית מטעם שר המשפטים ובהסכמת הממשלה. כלומר, ברירת המחדל היא שסמכויותיהן של ועדות אלו, מצומצם יותר.
סמכויות ועדת חקירה ממלכתית
ועדות חקירה ממלכתיות מוסמכות, על פי חוק, לבצע מגוון רחב של פעולות. לפי סעיפים 9, 11, ו-2 לחוק ועדות חקירה, בכוחה של ועדת חקירה ממלכתית לכפות על עדים להעיד וכן להמציא מסמכים ומוצגים אחרים. מלבד זאת, היא מחזיקה בכל הסמכויות הנתונות לבית משפט, בין היתר הטל סנקציות על עדות שקר וכן מנגנון לאיסוף חומרים הדרושים לחקירתה.
ועדות חקירה פרלמנטריות או ועדות בדיקה ממשלתיות/ממלכתיות מחזיקות בסמכויות אלו אך ורק כאשר עומד בראשן שופט בדימוס, וגם זאת רק כאשר ניתנת לכך הרשאה רשמית מטעם שר המשפטים ובהסכמת הממשלה. כלומר, ברירת המחדל היא שסמכויותיהן של ועדות אלו, מצומצם יותר.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
ועדות חקירה ממלכתיות ותוצאותיהן
הועדה נהנית מסמכויות משפטיות רחבות, אך עבודתה מוגבלת להיבטים הציבוריים של הנושא הנידון ולא להיבטיו הפליליים. מטרת הגבלה זו היא שלא ליצור חשש בקרב מקימי הוועדה או בקרב המעידים בפניה, כי יועמדו למשפט פלילי בעקבות תוצאות חקירתה. לאחר שהועדה מסיימת את עבודתה, עליה להגיש לממשלה דו"ח מפורט הכולל את כלל ממצאי החקירה וכן המלצות לפעולה.
לאחר הגשתו הדו"ח מפורסם לציבור, כאשר סעיף 20 לחוק ועדות חקירה מאפשר לפרסום זה להיות חלקי במקרים בהם הדבר נחוץ לשם "מניעת פגיעה של ממש בביטחון המדינה, על יחסי החוץ של המדינה, על עניין כלכלי חיוני של המדינה על שלומו או פרטיותו של אדם, או על דרכי הפעולה החסויות של רשות או גוף שיש להם סמכות חקירה על פי דין".
טיפ זהב
חוששים להיות מיוצגים על ידי עורך דין בוועדת חקירה כי זה ייראה לא אותנטי?
מרבית העדים והנחקרים בוועדות חקירה מקבלים ליווי וייעוץ שוטף ומקיף מאחורי הקלעים מעורך דין.
ועדת נאור לחקירת אסון מירון
ועדת החקירה הממלכתית בראשות נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, מרים נאור, הוקמה מכוח החלטת הממשלה, ב-20 ביוני 2021. הוועדה הוקמה בעקבות אסון במסגרת הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון, שהתרחש ב-30 באפריל 2021 ובמסגרתו נהרגו 45 בני אדם.
ממדי האסון עוררו סערה ציבורית חריפה, שהביאה את שר הבטחון ושר המשפטים דאז, בני גנץ, להנחות את משרד המשפטים להביא להקמת ועדת חקירה ממלכתית. הוועדה מונתה ב-27 ביוני 2021, והחלה פעילותה באוגוסט אותה שנה. כיום יושבת בראשה השופטת בדימוס דבורה ברלינר, לאור פטירתה של הנשיאה בדימוס נאור.
בתאריך 05.03.2024 פורסמו המלצות ועדת החקירה לאסון מירון ובניהן הטלת אחריות אישית על ראש הממשלה בנימין נתניהו, על השר לביטחון פנים לשעבר אמיר אוחנה, על שר הדות ועל מפכ"ל המשטרה קובי שבתאי. בעניין חלקם המליצה הועדה על הטלת סנקציות כאלו ואחרות.
ועדת אור לחקירת אירוע אוקטובר 2000
ועדת החקירה הממלכתית בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס, תאודור אור, הוקמה ב-8 בנובמבר 2000 לשם בירור אירועי אוקטובר 2000, וזאת בעקבות לחץ שהפעילו מנהיגי הציבור הערבי על ממשלת ישראל. במסגרת אירועים אלו התחוללה סדרה של מחאות והפגנות בקרב ערביי ישראל לאחר פרוץ האינתיפאדה השנייה, מתוך הזדהות עם ערביי יהודה ושומרון. במסגרת האירועים, נהרגו 13 צעירים ערביים מכוח משטרת ישראל.
הועדה בחנה מאות עדויות, אלפי מוצגים, ועשרות אלפי עמודים של חומר ראיות. בין היתר, הועדה קבעה כי לא הייתה כל הצדקה להריגתם של 13 הצעירים הערבים ביהודה ושומרון, וכי השימוש החריג בצלפים לפיזור הפגנות – לראשונה משנת 1948 – היה בלתי חוקי.
ועדת שמגר לחקירת רצח רבין
ועדת החקירה הממלכתית בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס, מאיר שמגר, הוקמה בנובמבר 1995 על מנת לחקור את התנהלות הגופים הרלוונטיים והשתלשלות העניינים שהובילה למותו של ראש הממשלה דאז, יצחק רבין. הועדה חקרה את ראש השב"כ, ראשי היחידה לאבטחת אישים, נציגי המשטרה, ועוד.
בין חומרי הראיות שהוצגו בפניה, נכלל סרטון וידאו שתיעד את הרצח. הועדה קבעה כי הרצח התאפשר כתוצאה מכשלים באבטחת מקום האירוע, חוסר תאום בין הגופים האחראי לאבטחת העצרת, וכן ביצוע לקוי של הוראות ונהלים שפגעו באבטחה הצמודה של רבין בעת האירוע. במרץ 1996 הגישה הועדה את הדו"ח הסופי, שהיה בחלקו גלוי ובחלקו חסוי.
ייצוג על ידי עורך דין בוועדת חקירה
ככלל קיימת זכות ייצוג בפני ועדת חקירה ממלכתית על ידי עורך דין פלילי מטעמכם. חשוב מאוד להיות מיוצגים במהלך ועדת החקירה ומעבר לכך, חשוב מאוד לפנות לקבלת ייעוץ מוקדם ככל האפשר על מנת להכין קו הגנה מסודר, לפעול לקבלת מסמכים, פרוטוקולים, עדויות וחוות דעת מומחים, על מנת להציגם בפני הוועדה.
עו"ד אלעד שאול יוצא פרקליטות מחוז תל-אביב, נמנה על בכירי עורכי הדין בישראל לתחום המשפט הפלילי ועבירות צווארון לבן. ייצג בכירים במשק, פקידי ממשל ופוליטיקאים במגוון הליכים משפטיים, פליליים ומנהליים. חושש שוועדת חקירה עתידה לקרוא לך לעדות או לחקירה? פנה למשרדנו בהקדם.
