סחיטה באיומים נחשבת לעבירה פלילית על פי חוק העונשין. הנסחט יכול לפנות לקבלת טיפול משפטי מעורך דין מומחה לעבירות סחיטה ובמקרים מתאימים להגיש תלונה במשטרה, לאחר חקירת המקרה ניתן להגיש תביעה על סחיטה באיומים, בין אם הוגש כתב אישום על ידי המדינה ובין אם לא. ההליך הפלילי מנוהל על ידי המדינה כנגד הנאשם בסחיטה וקורבן העבירה אינו צד להליך. העונש על סחיטה באיומים מסתכם במאסר בין 7 ל- 9 שנים. מאמר זה מתעמק בנבכיות המשפטיות סביב תביעות בגין סחיטה באיומים בישראל. אנו בוחנים את מרכיבי העבירה, נטל ההוכחה, ההגנות העומדות לרשות הצדדים הנאשמים ותפקידו ההכרחי של היועץ המשפטי בהבטחת הליכים הוגנים ושמירה על הצדק.
מהי עבירת סחיטה באיומים?
קורבן שנפגע מעבירת סחיטה באיומים עלול לסבול נזקים שמתבטאים בהשחתת רכוש, נזקי גוף ונפש, כאב וסבל, טראומה נפשית, חרדות ונזק כספי משמעותי. הדין מאפשר לנפגע לתבוע פיצוי כספי בגין נזקיו, בין אם לאחר ההליך הפלילי עצמו על ידי "תביעה אזרחית נגררת להליך פלילי", או במסגרת של תביעה אזרחית נפרדת. כמו כן, לבתי המשפט הדנים בהליך הפלילי נגד הסוחט יש סמכות לחייב את הנאשם במסגרת העונש שמוטל עליו, לשלם לקורבן פיצויים בגין הנזק שנגרם לו כתוצאה מהמעשה הפלילי.
קבלת פיצוי בגין סחיטה באיומים במסגרת מו"מ ובלי בית משפט
הדרך האהובה עלינו ביותר לקבלת פיצויים מהסוחט, היא במסגרת משא ומתן לפני נקיטת הליכים משפטיים. הגשת תביעה לבית המשפט כרוכה בעלויות רבות והיא אורכת זמן. במקרים רבים, פנייה שלנו אל הסוחט בהתראה לפני נקיטת הליכים משפטיים, לאחר שחשפנו את זהותו ואנו מחזיקים נגדו בראיות מרשיעות בעבירת סחיטה באיומים – הסוחט מחליט לשלם פיצוי משמעותי לנסחט, מבלי לערב את המשטרה או את בתי המשפט.
תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים
אדם שנפגע מעבירת סחיטה באיומים יכול לתבוע את הנאשם לאחר שהורשע בכתב אישום פלילי, בתביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים. מדובר בתביעה לתשלום פיצויים כספיים ממי שהורשע בהליך הפלילי. בית המשפט יקבע את סכום הפיצויים לפי הנזק ממנו סבל הנפגע ומבלי שיהיה צורך להוכיח מחדש שהסחיטה התבצעה.
תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים תוגש ותנוהל בפני בית המשפט ששפט בהליך הפלילי עצמו ובאותה ערכאה ומסתמכת על קיומה של ההרשעה. במסגרת התביעה בית המשפט לא יעסוק באחריות של הנאשם אלא בנזק שהוא גרם לנפגע.
עם זאת, חשוב להדגיש שניתן להגיש תביעה נגררת בתוך 90 ימים בלבד מהרגע בו הפך פסק הדין הפלילי לחלוט, זאת אומרת מרגע שכבר לא ניתן לערער עליו עוד.
תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים לא ניתן להגיש נגד גורמים נוספים שהיו מעורבים בסחיטה באיומים אלא כנגד הנאשם שהורשע בלבד.
תביעה אזרחית נפרדת לבית המשפט
אם החלטתם שלא לפתוח בהליך פלילי נגד הסוחט ולא לערב את המשטרה, ניתן גם לתבוע אותו בהליך אזרחי נפרד באמצעות עורך דין מומחה לסחיטה באיומים. במסגרת תביעה אזרחית רגילה ניתן להרחיב את מעגל הנתבעים ולהוסיף נתבעים פוטנציאליים כמו המוסד לביטוח לאומי, חברות ביטוח (בעלי "כיס עמוק") כך שמגדילים את הסיכוי לקבל פיצוי.
ואם כן ננקטו הליכים פליליים והנאשם הורשע, אך כבר חלפו 90 הימים מהפיכת פסק הדין בתיק הפלילי לחלוט, ולא הוגשה תביעה אזרחית נגררת בפלילים, יוכל הנפגע מהעבירה לתבוע פיצויים בגין הנזק שנגרם לו במסגרת תביעה אזרחית רגילה בעילה נזיקית. תביעת הנזיקין תעשה שימוש בעובדות שנקבעו בפסק הדין של התיק הפלילי. התביעה תנוהל בערכאה האזרחית המתאימה לפי גובה הסכום הנתבע (התביעה תנוהל בפני שופט אחר ולא בפני השופט שדן בתיק הפלילי).
הפיצוי הוא נגזרת של הנזק או הסבל שנגרם לנפגע, יחד עם זאת, ישנם גם פיצויים ללא הוכחת נזק – למשל מכוח פגיעה בפרטיות, לשון הרע או הטרדה מינית שבוצעה במהלך הסחיטה. התובע יוכיח את היקף הנזק שנגרם לו כדי שבית המשפט יקבע את הפיצוי המתאים. במסגרת תביעה כזו אפשרי לתבוע את מי שביצע את העבירה גם אם אין נגדו הרשעה בתיק הפלילי. כמו כן אפשרי שהפיצויים יהיו גבוהים יותר מהפיצויים במסגרת תביעה נגררת להליך פלילי.
תביעה אזרחית ניתן להגיש ברוב המקרים בתוך 7 שנים.
פיצויים עונשים כחלק מההליך הפלילי עצמו
חשוב לציין כי סעיף 77 לחוק העונשין קובע כי בית המשפט מוסמך לחייב את מי שהורשע לשלם לקורבן פיצויים במסגרת ההליכים הפלילים, גם אם הקורבן לא תבע אותו בהליך אזרחי:
"(א) הורשע אדם, רשאי בית המשפט לחייבו, בשל כל אחת מן העבירות שהורשע בהן, לשלם לאדם שניזוק על ידי העבירה סכום שלא יעלה על 258,000 שקלים חדשים לפיצוי הנזק או הסבל שנגרם לו".
פיצויים על פי חוק העונשין הם מוגבלים לסכום המקסימלי שבית המשפט יכול לפסוק.
עם זאת, עצם פסיקת פיצויים בהליך הפלילי, לא מונעת גם הגשת תביעה אזרחית לתשלום פיצויים בגין נזקים.
פיצויים עונשיים נקבעים אחרי שהוערכו הנזקים. גובה הפיצויים לא מגלם את הנזק שנגרם לנפגע והם לא נועדו להשיב את מצב הנפגע לקדמותו. הם מהווים למעשה חלק מהעונש ונועדו בעיקר למטרה של הרתעה.
לסיכום
לנפגע בעבירה של סחיטה באיומים עומדות מספר אפשרויות לתבוע פיצויים בגין נזקים שסבל כתוצאה ממעשה העבירה. יש באפשרותו להגיש תביעה אזרחית נגררת לפלילים, תביעה אזרחית נפרדת לבית המשפט, או להיפרע את נזקיו באמצעות פיצויים עונשים הקבועים בחוק.
עורך דין אלעד שאול מומחה לייצוג נפגעי עבירה, ועוסק רבות בייצוג של נפגעים בערכאות השונות. הוא מלווה את לקוחותיו בנאמנות ומסירות, ובמטרה לשמור על האינטרסים והזכויות שלהם. אם נפגעת כתוצאה מסחיטה באיומים, אל תהסס לפנות למשרד עו"ד אלעד שאול. מובטח כי זכויותיך המשפטיות ישמרו, ותזכה לפיצוי הולם לנזקים שנגרמו לך במסגרת טיפול משפטי מסור ומקצועי מהמעלה הראשונה.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
