חוק העונשין בישראל בנוי ממספר פרקים, אשר בנויים ממספר סימנים, שבתוכם יש סעיפים, אשר מחולקים אף הם לתתי סעיפים ולסעיפים קטנים. אל מול רמות הפירוט המאפיינות את החקיקה בארץ, ואת חוק העונשין בפרט, העובדה שייחד המחוקק סימן שלם לעבירות זנות – סימן י' בתוך פרק ח' העוסק בפגיעות בסדרי חברה ומשטר – מדגישה את רמת החומרה שהוא מייחס לתחום, וכן את נכונותו להילחם בה.
הדבר אינו חריג לחוק הישראלי, וניתן לראות בכל העולם יחס יחסית נוקשה לעוברים עבירות זנות. למרות זאת, מהלך הדיון בבית המשפט נחשב לדינאמי בתחום, וההכרעה תלויה במידה רבה במייצגים וביכולתם להתמודד עם הטענות העולות מהתביעה. עובדה זו, לצד החומרה שמתלווה לתחום, מייצרת כמעט חובה להסתייע באנשי מקצוע מנוסים, ולא להמר על מי שאנכם בוטחים בו.
כיצד נתפסת זנות בעיני המחוקק?
המודעות לזנות ולהשלכותיה על החברה תרמו לתפיסה המכירה בה לעיתים כמכת מדינה של ממש. לכן אין זה מפתיע שהן בכנסת והן בבתי המשפט דוחפים למיגור התופעה ולאכיפת האיסורים שחלים עליה. למרות זאת, העיסוק בזנות איינו מהווה עבירה פלילית לכשעצמו, וכיוצא בכך אין סעיף האוסר מפורשות עיסוק בזנות, או הטלת עונש בגין עיסוק בזנות.
עם זאת, כל פעילות לעידוד זנות, להפקת רווחים ממנה, או למעשה כל התנהגות התומכת בתופעת הזנות – נחשבת לאסורה ונאכפת על ידי הרשויות. קודם להבאת דוגמאות, נבהיר כי זנות מוגדרת כמעשה שמטרתו סיפוק יצר מיני, תוך מתן תמורה כספית עבורו, ותוך קיום מגע פיזי עם העוסקת בזנות – ובתוך כך יחסי מין מלאים אך גם כל סוג מגע אחר שמטרתו להביא לסיפוק מיני.
ניתן לשאול מדוע נדרשת התייחסות לזנות בחוק העונשין, בעוד שהמחוקק פעל לחוקק את חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה), תשע"ט-2019, והתשובה לכך טמונה במבנה החוק העונשין, האוסר במיוחד על סרסרות. וכן על קשיי ההוכחה הנדרשים להבאת ראיות מספקות להרשעה בצריכת זנות. שכן ללא "תפיסה על חם" בזמן האקט, כמעט ולא ניתן להרשיע בעבירת צריכת הזנות.
לכן, קבע המחוקק עבירות שונות שמטרתן להרשיע על התנהגות שמהווה שלב מקדים לצריכת זנות, ובתוך כך על הימצאות במקום המשמש למתן או צריכת שירותי זנות. כפי שמפורט בסעיף 2(2) לחוק איסור צריכת מעשה זנות, הקובע שאדם הנמצא במקום שמשמש למעשי זנות, בין אם באופן חלקי ובין אם באופן מלא, כשמטרתו לצרוך מעשי זנות – דינו קנס לפי הקבוע בחוק.
מהי החזקת מקום לשם זנות?
כאמור, מעשה זנות מוגדר כמעשה הכולל שימוש בגוף האישה, בתמורה לתשלום, ולשם סיפוק היצר המיני – כאשר אין משמעות לסוג המעשה כל עוד שהתקיים מגע. לפי כך, מקום שבו מתרחשים מעשי זנות בהתאם להגדרה, יחשבו מקומות המוחזקים לשם זנות.
סעיף 204 לחוק העונשין הוא שמגדיר את עבירת האחזקה וניהול מקום עבור זנות, לפי ההגדרה בחוק, מי שמחזיק או מנהל מקום, בתוך כך גם כלי רכב או כלי שיט, כשמטרת המקום היא עיסוק בזנות – ניתן להטיל עליו עד חמש שנות מאסר בפועל. הסעיף נמנע מלהגדיר את משמעות ההיגד "מחזיק מקום", וכן "ניהול מקום", והדבר נתון לפרשנות בית המשפט שלרוב מפרש אותו בהרחבה, כלומר שכל מה שעשוי להיחשב – יחשב.
דוגמה לעניין זה ניתן לראות בדברי השופט ברק ב-בע"פ 2249/92, אשר קבע כי המשמעות המשפטית של ההיגד "מחזיק מקום" או "מנהל מקום" תקבע בצורה ספציפית לכל מקרה, כאשר המבחן יהיה התכלית הרלוונטית לחיקוק. ככל שמדובר על עבירות הזנות, התכלית הינה לעקור מהשורש את תופעת הסרסרות.
דבריו יחד עם החוק הביאו לכך שעל מנת להוכיח את העבירה מספיק לקבוע מי שולט על המקום, מי קובע את סדר היום בו ומנהל אותו. בהתייחסות לנושא בפסקי דין אחרים נקבע שהחזקה על מנת לעסוק בזנות אינה אומרת שבהכרח המקום משמש רק לעיסוק בזנות, ושימוש חלקי מספיק לצורך הרשעה בעניין זה.
כיוצא בכך, ייתכן שנאשם יורשע עקב כך שאפשר עיסוק בזנות בדירת מגוריו, ובשונה מהרשעה בגין עיסוק בזנות לכשעצמו, שכאמור לא מתאפשרת כלפי העוסקות בזנות, הרשעה בהחזקת מקום לשם עיסוק בזנות מאפשרת להרשיע גם את העוסקות בזנות עצמן אם הן עוסקות בכך במקום אשר הן מחזיקות או מנהלות. התנאי לעבירה הוא יסוד נפשי, כלומר ידיעה על המתרחש, וכוונה לכך שיתרחש.
סעיף 205 לחוק העונשין מאפשר להרחיב את אכיפת האיסור על החזקה וניהול מקומות לשם עיסוק בזנות, וזאת על ידי מתן האפשרות להרשיע ולהטיל עד 6 חודשי מאסר בפועל על מי שמשכיר מקום תוך ידיעה שהשוכר יפעיל בו מקום לשם עיסוק בזנות. הסעיף כולל השכרה אקטיבית, וגם השכרה במחדל לאחר ידיעה – כלומר, אם השכיר אדם את המקום, ואז נודע לו שהוא משמש לשם עיסוק בזנות והוא לא ביטל החוזה.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
מקומות בהם מתבצעת פעילות זנות
הן סעיף 204 העוסק באיסור החזקה או ניהול של מקום לצורך עיסוק בזנות, והן סעיף 205 העוסק באיסור השכרת מקום לצורך החזקתו לצורכי זנות מגדירים מהם המקומות הרלוונטים לחוק. למעשה כל מקום שבו מתרחש מעשה זנות – מעשה לשם סיפוק מיני, הכולל מגע עם גופה של האישה, ושנעשה בתמורה לכסף או לשווה כסף – יהווה מקום לשם עיסוק בזנות.
המחוקק הגדיל לעשות ולמען הסר ספק ציין שגם כלי רכב וכלי שיט טובים לצורך הרשעה בעבירה, וכך שלל טענות עתידיות אפשריות. פעולה זו מצטרפת לשאר הפעולות שביצע המחוקק בניסיונו לאפשר למשטרה ולבית המשפט לאכוף ולהתמודד עם תופעת הזנות. כאמור, למרות המשמעות הרבה שהעניק המחוקק לנושא, ניתן לראות הכרעות שאינן עולות בקנה אחד עם רוח זו, ולכן כה חשוב להיעזר במומחים בעלי ניסיון בייצוג בתיקים העוסקים בזנות.
העונש על החזקת מקום לשם זנות
חוק העונשין בנוי כך שרובן המוחלט של העבירות מכילות את העונש למי שיורשע בביצוע העבירה. ברוב המקרים מדובר בעונשי מקסימום, המבטאים עד כמה חמור יכול בית המשפט לפסוק במסגרת הרשעה בסעיף זה. רמת הענישה נקבעת כנגזרת של אופי העבירה, תדירות, חומרתה, מאפייני הנאשם, מאפייני הקורבן ועל סמך פרמטרים נוספים.
לאור זאת ניתן ללמוד מסעיף 204 לחוק שעונש המקסימום על עבירת ניהול או אחזקה של מקום לשם עיסוק בזנות הוא 5 שנות מאסר בפועל. סעיף זה שונה מסעיפים 201 ו- 202 העוסקים בהבאת אדם לידי מעשה זנות, ובהבאת אדם לידי עיסוק בזנות, וזאת בגלל אי התחולה של סעיף הנסיבות המחמירות עליהן.
בעוד בסעיפים אלו, כשמתקיימות נסיבות מחמירות כמו ניצול יחסי מרות, תלות או חינוך, או לחלופין תוך שימוש בכח או ניצול מצב המונע התנגדותה של העוסקת בזנות, העונשים קופצים מ-5 ו-7 שנים עד כדי 10 שנות מאסר בפועל, ואף 16 שנות מאסר בפועל, על עבירות לפי סעיפים 204 ו-205 הנסיבות המחמירות לא חלות.
העבירה כפי שבאה לידי ביטוי בפסיקה
בעניינו של ניר אילת נ' מדינת ישראל – בע"פ 70967/06 פסק בית המשפט שיורשע הנאשם בעבירת סרסרות למעשה זנות, וכן בניהול מקום לצורכי עיסוק בזנות. נפסק כי על הנאשם יוטלו 8 חודשים של מאסר בפועל, וכן נדחה הערעור שהגיש על העונש.
עוד נקבע כי כאשר קיים ניצול אישי וכלכלי של עוסקות בזנות במקרי סרסרות וניהול מקום לצורכי זנות, אין לראות בהסכמתן של העוסקות בזנות כראיה להיעדר ניצול על ידי מעסיקן או מנהל המקום, וכך גם לגבי המחזיק במקום.
מקרה נוסף מהפסיקה מראה כיצד גם נשים העוסקות בזנות בעצמן, פעולה שכאמור אינה אסורה בחוק, חשופות להרשעה בעבירה לפי סעיף 204. דוגמה לכך ניתן למצוא ב-בת"פ 231/88, אז הורשעה הנאשמת בעבירת החזקת מקום לצרכי זנות. הנאשמת עסקה בעצמה בזנות, כאשר סיפקה עיסויים ובסופם הרפייה מינית. בפסק הדין נקבע שלמרות העבודה שהנאשמת גרה בדירה, ניתן לראות בה כמקום המוחזק לצרכי זנות.
