יחסי מין בין כהן דת למאמין (סעיף 347ב לחוק העונשין)
סעיף 347ב לחוק העונשין, מגדיר את עבירת יחסי מין בין כהן דת למאמין כך: "כהן דת הבועל אישה או העושה מעשה סדום באדם, שמלאו להם שמונה עשרה שנים, במהלך התקופה שבה ניתן להם ייעוץ או הדרכה על ידו או סמוך לאחר מכן, בהסכמה שהושגה תוך ניצול תלות נפשית ממשית בו, שמקורה בייעוץ או בהדרכה שניתנו להם על ידו, דינו – מאסר ארבע שנים".
לפני התיקון לחוק, על מנת להרשיע את כהן הדת או המדריך הרוחני בביצוע עבירת מין, נדרש היה להוכיח כי המעשים בוצעו תוך כפייה. החוק, שמכיר לראשונה ביחסים בין כהן דת למאמין כיחסי מרות קובע כי ההסכמה שניתנה על ידי המאמין נעדרת נפקות.
בהצעת החוק נכתב כי "בשנים האחרונות נודע כי נשים וגברים בישראל סובלים מאלימות, במסגרת של כתות המובלות על ידי אנשים המציגים עצמם כ'כוהני דת' או כבעלי סגולות רוחניות מיוחדות. אנשים אלה מנצלים לעיתים את מרותם על מנת לפגוע מינית בנשים וגברים הנקלעים לכתות אלו. עד כה, המחוקק הישראלי לא הסדיר את הנושא בחוק, ולא הגדיר את הכלים הלגיטימיים למאבק בתופעה".
חברת הכנסת, מיכל רוזין, הבעיה עמדתה כי "כאשר מנהיג דתי או רוחני מקיים יחסים מיניים עם מאמיניו במסגרת ההדרכה הרוחנית שהוא נותן להם, מדובר בניצול לכל דבר". לפיה, הדבר נכון גם כאשר מדובר ביחסים שנעשים בין בגירים בהסכמה, שכן "התלות הנפשית והסמכות המעורבת באותם יחסים, אינם מאפשרים הסכמה חופשית אמיתית".
לפני אישורו של החוק, רוזין העלתה כי החוק החדש "יציב גבולות לאנשי דת שסמכותם עולה, לעתים, אף על זו של מטפלים מקצועיים".
מה הם "יחסי תלות"?
במצב שבו צד אחד במערכת היחסים זקוק לצד השני, על מנת שזה יספק לו צורך מסוים, למשל צורך כספי, רפואי, רוחני וכיוצא בזה, מתקיימים יחסי תלות. יחסים אלה, מהווים פתח לניצול הכוח על ידי הצד החזק יותר את עליונותו בסיטואציה, על מנת לקיים יחסים מיניים עם הצד החלש והתלוי.
יחסי תלות מתקיימים במצבים פורמליים ובלתי פורמליים, בין מטופל למטפל, בין מורה לתלמיד, בין בגיר לבין קטין או לבין אדם חסר ישע, בין כהן דת לאדם שקיבל ממנו ייעוץ או הכוונה וכיוצא בזה.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
מיהו כהן דת?
החוק מגדיר כהן דת כ"מי שמציג את עצמו ככזה או אדם הידוע או המציג את עצמו כבעל סגולות רוחניות מיוחדות". על מנת שיחסי המין בין הצדדים ייחשבו לעבירה פלילית, נדרש כי כהן הדת העניק "ייעוץ או הדרכה באופן מתמשך בדרך של מפגש פנים אל פנים" לאדם עמו הוא מקיים אינטראקציה מינית.
ההדרכה והסיוע הרוחניים, היא שיוצרת את יחסי התלות בין הצדדים ומאפשרת לכהן הדת לנצל את חולשת המאמין. זאת, היטיב לתאר השופט א' א' לוי בע"פ 9808/06 סנקר נ' מדינת ישראל: :המפגש בין איש דת למאמין המבקש עצה מאופיין מעצם טבעו בהבדלי כוח ומעמד, נוכח העובדה כי האחד מחזיק בסמכות רוחנית והאחר רואה עצמו כפוף לה.
במפגש כמו זה מתעורר החשש שהמאמין יבטל את רצונו מול עצתו-הנחייתו של איש הדת, תוך שהוא מוותר על רצונו החופשי … חשש זה אך מתעצם… מקום בו מדובר בדמות דתית ידועה בעלת מעמד וסמכות רוחנית מיוחדת".
האם מותר לרב או סמכות רוחנית לקיים יחסי מין עם מאמין?
ככלל, לא מתעורר כל קושי חוקי או מוסרי כאשר צדדים שאין ביניהם הפרשי כוח או יחסי תלות או מרות, מקיימים יחסי מין בהסכמה מלאה. הסכמה מלאה לקיום מגע מיני, היא כזו אשר ניתנת מרצון חופשי, מבלי שניתנה תחת נסיבות שמונעות לקבל החלטה באופן מושכל או עצמאי (למשל, שכרון או קטינות). כמו כן, הסכמה חופשית היא כזו שלא הושפעה במישרין או בעקיפין מלחץ או מאיומים.
אף על פי כן, במצבים שבהם מערכת היחסים בין הצדדים המקיימים מגע מיני כוללת פערי השפעה או כוח או שמדובר ביחסי מרות, קמה חזקה כי ההסכמה לא הייתה הסכמה חופשית ומרצון, אלא ניתנה עקב פערים אלה.
כך, סעיף 347ב לחוק העונשין שדן ביחסי מין בין כהן דת למאמין, קובע כי גם כאשר ניתנה הסכמה על ידי המאמין, חזקה כי זו נוצרה בשל מערכת יחסים מיוחדת עם כהן הדת או המדריך הרוחני ולעתים אף בעקבות מניפולציה על ידו. למשל, בתיק שדן שעניין גואל רצון, טענה התביעה כי רצון שלט מנטלית ב12 הנשים הבגירות שאיתן קיים מגע מיני, באופן שהפך אותן למשועבדות לו וששלל מהן את היכולת להביע בחירה חופשית.
כלומר, על פי הסעיף, חל איסור גורף על מי שמוגדר כ"כהן דת" או כ"בעל סגולות רוחניות ייחודיות" לקיים יחסי מין עם מאמיניו. זאת, כל זמן שבו הוא מעניק ייעוץ רוחני, דתי ונפשי או מלמד ובתקופות הסמוכות לכך. זאת, כאמור, מתוך הבנה כי ההסכמה שניתנת על ידי המאמין או התלמיד, מקורה ביחסי התלות בין הצדדים ואיננה חופשית ומרצון.
מעשה מגונה על ידי כהן דת (סעיף 348(ד2)
סעיף 348(ד2) לחוק העונשין קובע כך: " כהן דת העושה באדם שמלאו לו שמונה עשרה שנים מעשה מגונה בנסיבות המפורטות בסעיף 347ב(ב), דינו – מאסר שלוש שנים".
מעשה מגונה מוגדר כ"מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים". זאת, ללא שניתנה הסכמה בוגרת על ידי אחד מהצדדים. העבירה מתייחסת לקשת רחבה של מעשים, ביניהם מגע בחזה, חיבוק בעל אופי מיני או הצמדת איברים אינטימיים, נשיקה בעלת אופי מיני, אוננות בציבור וכיוצא בזה.
בעניין פליישמן נ' מדינת ישראל, קבע בית המשפט כי על מנת לבחון האם מעשה ייחשב למעשה מגונה, יש להתייחס לנסיבות ביצוע המעשה ולהשקפות החברה שבה הוא מבוצע.
כך, כבוד השופט ד' לוין העלה כי "המבחן הוא "מבחן אובייקטיבי, מעשה שעל פניו קיים בו אלמנט מגונה על-פי השקפות החברה בה מתבצע המעשה", או "מעשה, אשר יש בו על פניו אלמנט של מיניות גלויה, ואשר לפי אמות מידה אובייקטיביות של מתבונן מן הצד, של האדם הממוצע, ייחשב לא הגון, לא מוסרי, לא צנוע".
העונש על יחסי מין בין רב למאמין
חוק העונשין, קובע את העונש הצפוי לכהן דת או למי שמגדיר עצמו כבעל סגולות רוחניות ייחודיות, שיבצע עבירת מין במאמין:
"כהן דת העושה באדם שמלאו לו 18 שנים מעשה מגונה בנסיבות המפורטות בסעיף 347ב(ב), דינו – עד 3 שנות מאסר".
"כהן דת הבועל אישה או העושה מעשה סדום באדם, שמלאו להם 18 שנים, במהלך התקופה שבה נתן להם ייעוץ או הדרכה או סמוך לאחר מכן, תוך ניצול תלות נפשית ממשית בהם, שמקורה בייעוץ או בהדרכה שניתנו להם על ידו, דינו – עד 4 שנות מאסר".
כהן דת העושה מעשה מגונה בקטין שמלאו לו 14 שנים תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות – דינו עד 4 שנות מאסר. להתמודד עם מצבים שכאלו כדי להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני עבירות מין – צרו קשר
