בין ישראל לבין צרפת נערך הסכם הסגרה. למעשה, ישראל וצרפת חתומות לא על הסכם הסגרה אחד אלא על שניים. הסכם אחד הוא הסכם ישיר בין ממשלת ישראל לבין ממשלת צרפת, בעוד שההסכם השני הינו הסכם הסגרה כלל אירופי. בהסכם ההסגרה הישראלי – צרפתי, חלים סייגים אשר אינם מופיעים בהסכמים אחרים. מהם סייגים אלו? מה תוקפו של הסכם ההסגרה הישראלי – צרפתי? המשיכו לקרוא וגלו.
הסכמי הסגרה
הסכמי הסגרה הינם הסכמים בין מדינתיים, המסדירים הסגרה של מבוקשים ממדינה אחת לאחרת. ההסכמים קובעים בגין אילו עבירות ניתן יהיה להסגיר אזרחים בין המדינות, באיזה אופן תבוצע בקשת הסגרה ומה בקשה שכזו תכלול. יחד עם חוק ההסגרה – 1954, הסכמים אלו יוצרים את המסגרת החוקית על בסיסה ניתן להסגיר מבוקשים לישראל וממנה.
מעמדם של הסכמי הסגרה
הסכמי הסגרה הינם אמנות בינלאומיות מחייבות. עם זאת, כדי שהאמנה תיכנס לתוקף על פי הדין הישראלי, יש לאשרר אותה בכנסת. רק לאחר אשרור אמנה בכנסת, כלומר העלאתה להצבעה ואישור האמנה בכנסת, היא תיכנס לתוקף. מכיוון שכך, ההליך המקובל הוא שלאחר חתימה על הסכם הסגרה ההסכם עולה להצבעה בכנסת ומאושרר.
הסכם הסגרה ישראל צרפת
ביום ה-12 בנובמבר, 1958, נחתם בפאריס הסכם הסגרה בין מדינת ישראל ובין הרפובליקה הצרפתית. נסקור בקצרה את תוכנו של הסכם זה. סעיף 1 להסכם קובע כי המדינות מתחייבות להסגיר באופן הדדי מבוקשים, בהתאם לתנאי האמנה. סעיף 2 קובע אילו עבירות הן "עבירות הסגרה", בגינן ניתן לבקש הסגרת מבוקשים.
עבירות אלו הן כמעט כל העבירות שהעונש עליהן עולה על 3 שנות מאסר, עבירות מין, עבירות בקטינים, עבירות מין ועבירות רכוש. סעיף 3 לאמנה קובע סייג חריג להסכם ההסגרה – סייג האזרחות. נעסוק בו להלן. סעיפי ההסכם הבאים כוללי סייגים להסגרה, דוגמת סייג להסגרה על עבירה פוליטית או על רדיפה גזעית, או שהעונש על העבירה במדינה המבקשת הוא עונש מוות.
סעיף 9 עוסק באופן הגשת הבקשה ובתוכן הבקשה. הבקשה תוגש באופן דיפלומטי תכלול מידע על העבירה ועל המבוקש וכן פסק דין מחייב או צו מעצר כנגד המבוקש. הסעיפים הבאים מציעים מסלול מקוצר לבקשת מעצר לפני הסגרה, במקרים של דחיפות. תקופת המעצר לא תעלה על 60 יום.
סעיפי האמנה הבאים אוסרים על הסגרת האדם למדינה שלישית, מסדירים את אופן הסגרת המבוקש ואת הסדר הנטילה בהוצאות ההסגרה. לבסוף, התנו הצדדים את תחולת האמנה באשרור שלה במדינות ובאי כוח ממשלת ישראל וממשלת צרפת חתמו על ההסכם.
סייג האזרחות
סעיף 3 לאמנה קובע את סייג האזרחות באמנה. לפי סייג זה, שהינו חשוב מאוד לצרפתים, המדינות לא תסגרנה את מי שהם אזרחי המדינה המתבקשת. לכן, ככל שמבוקש ישראלי – צרפתי שוהה בצרפת, ישראל לא תוכל לדרוש את הסגרתו. במקום זאת, אותו מבוקש יעמוד לדין בצרפת וירצה בה את עונשו.
האמנה שלא אושררה
כזכור, סעיף 23 לאמנה קובע כי היא טעונה אשרור בכנסת. תוקפה של האמנה יהיה תוך ששה חודשים מיום בו הצהיר אחד מבעלי האמנה כי ברצונו להתחיל את תוקפה. אלא שמעולם, מאז שנת 1958 ועד היום, האמנה לא אושררה ולא נכנסה לתוקף. האם המשמעות היא כי אין הסכם הסגרה בין ישראל לבין צרפת?
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
האמנה האירופית בדבר הסגרה
על אף שהאמנה הצרפתית ישראלית לא אושרה, קיים הסכם הסגרה בין ישראל לצרפת. זאת, כחלק מהאמנה האירופית בדבר הסגרה. אמנה זו יוצרת הסכמי הסגרה בין כמעט כל מדינות אירופה, ישראל, דרום אפריקה ודרום קוריאה. בין היתר, האמנה יוצרת הסכם הסגרה תקף בין ישראל לצרפת.
אני רוצה לציין כי צרפת הכניסה סייג אזרחות גם לאמנה האירופית. לכן, לא ניתן יהיה לבקש הסגרה מצרפת ככל שהמבוקש הוא אזרח צרפתי. סייג שכזה, כמו גם הסייגים האחרים להסגרה, יילקחו בחשבון במסגרת הייעוץ המשפטי שאני מעניק ללקוחות באשר לדיני ההסגרה הרלוונטיים להם.
משרד עו"ד אלעד שאול ושות'
מעורבים בהליכים פליליים? זקוקים לייעוץ משפטי סביב דיני ההסגרה? פנו אלינו במשרד עו"ד אלעד שאול ושות'. אני, עו"ד אלעד שאול, בעל התמחות ייחודית בדין הפלילי וכן בדיני ההסגרה לישראל וממנה. צרו קשר לקבלת שירותי ייעוץ וייצוג מקיפים, מתחילת ההליך ועד סופו, תוך מתן יחס אישי ושמירה על דיסקרטיות מלאה.
בין ישראל לצרפת נחתם הסכם הסגרה אך הוא לא אושרר בכנסת. משכך, הוא לא נכנס לתוקף. עם זאת, בין ישראל לצרפת שורר הסכם הסגרה מכוח חברותן של שתי המדינות באמנה האירופית בדבר הסגרה.
צרפת קבעה סייג אזרחות, המונע ממנה להסגיר מבוקשים שהם אזרחי הרפובליקה הצרפתית. מדינת ישראל לא יצרה סייג גורף שכזה, אולם החוק קובע כי ניתן יהיה להסגיר אזרחים לשם העמדה לדין בלבד, בזמן שריצוי העונש יהיה בישראל. מדובר במעין סייג אזרחות שאינו גורף.
