מהי חובת הסודיות של עורך דין לקוח?
סעיף 48 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א – 1971 עוסק בחיסיון עורך דין לקוח ומהווה חריג לחובה להעיד. הסעיף מעניק לעורך הדין פטור מהחובה למסור לבית המשפט ולרשויות החקירה דברים ומסמכים שהוחלפו בינו לבין הלקוח וכן דברים ומסמכים שנמסרו לעורך הדין במסגרת עבודתו כעורך דין.
דהיינו, הסעיף קובע שני תנאים מצטברים לתחולת החיסיון – האחד, "דברים ומסמכים שהוחלפו בין עורך הדין לבין לקוחו או לבין אדם אחר מטעם הלקוח" והשני, "ויש להם קשר ענייני לשירות המקצועי שניתן על ידי עורך הדין ללקוח".
לפיכך, ברור כי התכתבות בדואר אלקטרוני בין עורך דין לבין לקוחו חוסה תחת חיסיון עורך דין לקוח, אף אם מכותבים אליה גורמים נוספים. מדובר בחיסיון רחב ומוחלט אשר אינו ניתן להסרה על ידי בית המשפט או על ידי רשויות החקירה. כמו כן, החיסיון חל גם לאחר שעורך הדין ולקוחו סיימו את ההתקשרות המקצועית ביניהם.
על פי סעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א – 1961 העוסק בפן האתי של החיסיון, החובה המשמעתית להעלאת טענת החיסיון מוטלת על העורך דין כאשר הוא מתבקש להעיד חומר חסוי בפני רשויות החקירה או בפני בית המשפט. החובה רחבה וחלה על כל מידע אשר הוחלף בין עורך הדין ללקוחו.
כן, כלל 19 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו – 1986, מטיל על עורך הדין את החובה לשמור בסוד כל דבר שהובא לידיעתו בידי לקוחו או מי מטעמו. כלומר, מדובר בחובה הדדית אשר חלה הן על עורך הדין והן על המדינה.
האם ניתן להאזין לשיחה בין עורך דין ללקוח?
ככלל, האזנה לשיחות החוסות תחת חיסיון עורך דין לקוח אסורה על פי סעיף 9 לחוק האזנת סתר, תשל"ט – 1979. אף על פי כן, על פי סעיף 9א לחוק האזנת סתר, נשיא בית משפט מחוזי או סגן הנשיא שהסמיכו הנשיא לאותו עניין, רשאי להתיר בצו האזנת סתר לשיחה חסויה בין עורך דין לבין לקוח, מקום בו קיים יסוד לחשד כי אותו העורך דין מעורב בעבירות רצח, סמים, הריגה, עבירה המסכנת את בטחון המדינה והאזנת הסתר נחוצה לשם מניעת העבירה או לשם חקירתה על ידי הרשויות.
מהי מטרת החיסיון של עורך דין לקוח?
בפרשת רע"פ 751/15 יצחק אברג'יל נ' מדינת ישראל, בית המשפט קבע כי מטרת חיסיון של עורך דין לקוח היא לאפשר לאחרון להתייעץ באופן חופשי עם בא כוחו, על מנת שזה יוכל לייצגו באופן הראוי. באותו עניין, בית המשפט ציין כי נקודת המוצא היא שהלקוח יוכל לזכות בייצוג משפטי הולם והוגן, רק מקום בו הוא יחוש בביטחון להציג בפני עורך דינו את כלל הפרטים הרלוונטיים לאותו מקרה.
דהיינו, חשוב להדגיש כי בעודו מבטיח הליך משפטי צודק, החיסיון לא מגן רק על הלקוחות או על עורכי הדין המייצגים אותם כי אם על האינטרס הציבורי בכללותו. כן, במקרים רבים החיסיון עשוי לתרום למניעת הפרות חוק עתידיות, על ידי הנאת הלקוח בידי העורך דין. כלומר, החיסיון מאפשר לעורך הדין לדעת כי לקוחו עתיד להפר חוק, בין אם בזדון ובין אם בטעות ולמנוע ממנו לעשות כן.
בעל"ע 17/86 פלונית נ' לשכת עורכי הדין, בית המשפט פסק כי "…החיסיון של סעיף 90… חסיונו של הלקוח הוא, והוא בא להבטיח בראש ובראשונה יחסים של כנות ופתיחות בינו לבין עורך הדין בבואו להיזקק לשירותיו המקצועיים של האחרון, בלא שיהא עליו חשש או מורא כי דברים או מסמכים שהוא מגלה במהלך התייעצות או הטיפול בעניינו, ישמשו אי פעם נגדו ללא הסכמתו".
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
מהם החריגים לחיסיון עורך דין לקוח?
על אף חשיבותה, חובת הסודיות בין עורך דין לבין לקוח אינה מוחלטת וקיימים לה סייגים. חשוב להבין כי המידע שמוגן באמצעות חיסיון עורך דין לקוח שייך ללקוח ולא לעורך דינו. לאור כך, הסרת החיסיון מתאפשרת מקום בו הלקוח החליט לוותר על החיסיון באופן מפורש או לחילופין באופן משתמע (כלל 19 לכללי לשכת עורכי הדין [אתיקה מקצועית]).
דוגמא להפרת חיסיון
כמו כן, בית המשפט קבע כי כאשר הלקוח מפר את החיסיון בעצמו ומספק פרטים על ההתקשרות עם עורך דינו, לא יתאפשר לו מאוחר יותר להתגונן בטענה לחיסיון. הוויתור על החיסיון בין עורך דין ללקוח צריך להינתן כאשר הלקוח מבין את משמעותו של הוויתור ומודע לו (ד"א 4/03 ועד מחוז חיפה נ' לשכת עורכי הדין).
חריגים נוספים לחיסיון עורך דין לקוח נוצרו במהלך השנים על ידי הפסיקה, וביניהם מידע שנוגע לביצוע עבירות עתידיות. כך, בעניין על"ע 17/86 פלונית נ' לשכת עוה"ד, בית המשפט קבע כי "מקום שהעבריין מוסר לעורך הדין על כוונתו לבצע עבירת בעתיד, והוא אף נוהג כך, כי אז אין הלקוח מעוניין בכל שירות מקצועי מעורך הדין, ואין זה מסוג הדברים שיש להם קשר לשירות מקצועי שניתן על-ידי עורך דין".
דוגמא נוספת
דוגמה נוספת לחריג יציר פסיקה נוגע לסכסוך שכר טרחה בין עורך הדין ללקוחו. במקרים אלו, בית המשפט מאפשר לעורך הדין לחרוג מחובת הסודיות לשם ביסוס טענותיו, בכפוף לכך שאותו מידע חסוי נדרש לעילת התביעה והגילוי נעשה רק ביחס למידע הנחוץ ולא יותר מכך.
בעל"ע 5160/04 אשד, עו"ד נ' הוועד המחוזי, בית המשפט הרחיב את החריג וקבע כי זה חל גם כאשר עורך הדין מבקש להגן על עצמו ולהשיב על תלונה שהוגשה על ידי ועדת האתיקה כנגדו. פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א – 1961 אוסרת גם היא על הסרת חיסיון על מסמכים שיש בהם סוד מקצועי וקובעת כי "סוד מקצועי" הוא חילופי דברים בין לקוח לבין עורך דין, הקשורים עניינית לשירות המקצועי שניתן על ידי האחרון.
זאת, בין אם הדברים נאמרו בעל פי ובין אם הועלו על הכתב. אף על פי כן, בעניינים של עבירות מס ובתיקי מיסים אחרים, קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב כי רשות המיסים רשאית לעיין במסמכים שנתפסו במשרדו של עורך הדין הקשור לפרשה ודחה את הטענה שהועלתה כי אלו חוסים תחת חיסיון של עורך דין לקוח. כלומר, נדמה כי גם נושא התובענה משפיע על היקף החיסיון שיינתן.
מה קורה כאשר החיסיון מופר על ידי עורך הדין?
לשכת עורכי הדין ובתי המשפט מקפידים על חובת הסודיות שבין עורך דין ללקוח, מתוך הבנה של חשיבותה לקיום הליך הוגן. כתוצאה מכך, הפרת חובה זו מצד עורך הדין, עלולה להוביל אותו לשאת בסנקציות כבדות, החל מהשעיית חברותו בלשכת עורכי הדין ועד לשלילת רישיונו לצמיתות.
