בסימן ח' לחוק העונשין, העוסק בעבירות תקיפה, קיימת מעין היררכיה בין העבירות. הסעיף הראשון, 378, הוא הסעיף שמגדיר מהי תקיפה, מבלי לייחסה לעבירה. לאחר מכן סעיף 379 מגדיר את עבירת הבסיס- "תקיפה סתם". כלומר, אם מתקיימות היסוד הנפשי, ההתנהגות והנסיבות הבסיסיות, ללא כל נסיבות מחמירות, העונש יהיה עד שנתיים מאסר.
סעיף 380 מוסיף החמרה לעונש הקבוע בסעיף 379. אם בנוסף להתנהגות ולנסיבות, התקיימה גם התוצאה "חבלה של ממש", העונש יוכל להיות עד 3 שנים. כפי שבסעיף 380 התווספה תוצאה שגורמת להחמרת העבירה, בסעיף 381(א) מתווספות נסיבות המחמירות את העבירה. כלומר, סוגים שונים של תקיפות. אם עבירת התקיפה מבוצעת על מנת לבצע פשע או גניבה או כדי להתנגד למעצר או למנוע מעצר- העונש יהיה עד 3 שנים.
בסעיף 382(א) מתווספות עוד נסיבות מחמירות, כשנקבע שאם התקיימו יסודות העבירה לפי סעיפים 379 או 380 בידי יותר ממבצע אחד, העונש מוכפל. לפיכך, סעיף 382(א) מהווה דוגמה לעבירה שלא ניתן לנתח ולהסביר מחוץ להקשר של הסימן. כדי להבין את העבירה בנסיבות מחמירות, ראשית יש להבין מהי עבירת התקיפה?
מהי תקיפה?
בהתאם לסעיף 378, תקיפה היא "המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית – הרי זו תקיפה; ולענין זה, הפעלת כוח – לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גאז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות."
ניתן לראות שההגדרה מורכבת ממספר חלקים. בהינתן שכולם מתרחשים, זוהי תקיפה. ראשית מתוארת התנהגות שעלולה להיחשב תקיפה. המשותף לכל ההתנהגויות- מכה, נגיעה, דחיפה והפעלת כוח, הוא שכולן פיזיות. כלומר, התקיפה לא יכולה להיות נפשית או רגשית.
עם זאת, ההגדרה של הפעלת כוח היא מאוד רחבה. היא אומנם פיזית בלבד, אך כוללת הפעלה של כל דבר או כל חומר, אם הופעלו בצורה שיכולה לגרום נזק או אי נוחות. גם דרישת הנזק ממוקמת בסף נמוך מאוד, שכן אפילו האפשרות לגרימת אי נוחות נחשבת הפעלת כוח.
אלמנט נוסף של הגדרת התקיפה הוא חוסר בהסכמה. לחוסר בהסכמה חשיבות מכרעת, במיוחד בהתחשב בכך שהגדרת ההתנהגות רחבה מאוד. ללא התחשבות בהסכמה, כל מגע יכול להיחשב תקיפה. חוסר הסכמה כולל גם הסכמה שהושגה בתרמית. לדוגמה, מצב שבו יש הסכמה לסוג אחד של מגע ובפועל מתבצע מגע אחר או הפעלת כוח פיזי רב יותר מהמוסכם.
"שלא כדין"- יש אפשרות לתקוף מישהו שכן כדין?
כדי לבצע עבירה לפי סעיף 382(א) צריכים להתקיים הנסיבות לפי סעיף 379 או סעיף 380. כלומר, "תוקף שלא כדין (…)" או חבלה ממשית. כאמור, ההגדרה של תקיפה רחבה מאוד. ככזאת, היא עלולה לכלול גם מקרים יומיומיים שמבחינה אינטואיטיבית לא נדמה שאפשר לקרוא להם תקיפה. כמו לדוגמא טיפול של פרמדיק במטופל חסר הכרה.
יש מגע פיזי והפעלת כוח, כמו ביצוע החייאה או עירוי, והמטופל חסר הכרה ועל כן לא יכול לתת את הסכמתו לטיפול. האם זו תקיפה? לפי ההגדרה של סעיף 378 נדמה שכן. האם זה אומר שאפשר לתבוע את הפרמדיק? לא בהכרח…. כיוון שקיים חוק שעוסק במקרים הללו. בנסיבות אחרות אותן פעולות עלולות להיחשב תקיפה, אבל כאשר מדובר בפרמדיק שמטפל בחולה חסר הכרה, קיים היתר בדין ועל כן זו אינה תקיפה.
וזו החשיבות של הנסיבה "שלא כדין", שכן היא מאפשרת להחריג מההגדרה מקרים מסוימים כך שלא ייחשבו תקיפה. ללא ההיתר בדין, אם היה אפשר לתבוע על טיפול של פרמדיק, היו נפגעים המון חיי אדם. יש אינטרסים מוגנים שחשובים יותר מאחרים, ובכדי להגן עליהם הדין מאפשר להחריג נסיבות מסוימות, אף שנכללות בהגדרה של תקיפה.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
מהי חבלה של ממש? ומה ההבדל בינה לבין סתם חבלה?
נזכיר שבכדי לעמוד בתנאים של סעיף 382(א) יש לבצע תקיפה סתם, או תקיפה הגורמת חבלה ממשית. תקיפה סתם מוגדרת כתקיפה "שלא כדין". אך מהי תקיפה הגורמת חבלה ממשית? סעיף 34כד הוא סעיף ההגדרות, ובו נקבע כי חבלה היא "מכאוב, מחלה או ליקוי גופניים, בין קבועים ובין עוברים". כמו כן, מוגדרים גם חבלה חמורה וחבלה מסוכנת, אך אין הגדרה למונח חבלה ממשית.
ניתן לראות שההגדרה של חבלה מתכתבת עם ההגדרה של תקיפה. תקיפה מגדירה התנהגות של הפעלת כוח פיזי, ואילו חבלה מגדירה את התוצאה של ההתנהגות שכזאת. כלומר, בסעיף 380 יש דרישה גם להתנהגות וגם לתוצאה. גם ביצוע של תקיפה וגם גרימת נזק. המונח "חבלה של ממש" נתון לפרשנות שיפוטית ויכול לכלול מגוון רחב של נזקים פיזיים בדרגות חומרה שונות. כמו כן, חומרת הנזק הפיזי תשפיע על חומרת העונש שייקבע.
ביצוע בצוותא – זה משנה אם שניים או יותר ביצעו יחד את העבירה?
כעת, לאחר ההבנה של יסודות עבירת התקיפה, ניתן להבין את החשיבות של ביצוע בצוותא. כלומר, ביצוע תקיפה סתם או תקיפה הגורמת חבלה ממשית בידי שנים או יותר.
כשמתקיים ביצוע עבירה בצוותא אין חשיבות אם כל המעשים נעשו ביחד, או שכל מבצע היה אחראי לחלק מהעבירה. כלומר, בוחנים אם כולם יחד עמדו ביסודות העבירה, ולא כל אחד בנפרד. זאת מתוך היגיון שרואה את הביצוע בצוותא כגוף אחד עם מספר זרועות, כך שכל מבצע תורם את חלקו בביצוע העבירה. כולם יחד גרמו לתוצאה להתרחש. העונש על ביצוע בצוותא של תקיפה הוא כפול מהעונש הרגיל- ויכול להגיע עד 6 שנות מאסר.
