חוק העונשין בנוי פרקים פרקים, המחולקים לסימנים, שמחולקים בתורם לסעיפים ולתתי סעיפים. בפרק ט' העוסק בפגיעות בסדרי השלטון ומהשפט, סימן א' הנודע לשיבוש הליכי משפט מכיל את סעיפים 260 ו-261 אשר עוסקים בסיוע לעבירה לאחר מעשה.
חשוב להבין כי רובו של חוק העונשין מתייחס לעבירות עצמן, כמו למשל עבירות השוד, עבירות הרצח, עבירות המין וכך הלאה. אולם, חלקים רבים מהחוק עוסקים בשותפות לעבירה, סיוע לפני ביצועה, סיוע אחריה, ואף בעבירות מסוימות ניתן להרגיע באי מניעת פשע לפי סעיף 262 לחוק. על כן, ישנה חשיבות מכרעת להבין מה נחשבת לסיוע, באיזה שלב של התקיימות העבירה הסיוע חל, ומה המשמעויות הנגזרות מכך על המסייע.
מהו סיוע לעבירה?
סיוע לעבירה מוגדר בסעיף 31 לחוק העונשין ומתייחס לזמן שקדם לביצוע העבירה או לשעת עשייתה. הדבר שונה מסיוע לאחר ביצוע העבירה [למשל על ידי הימלטות], שכאמור מוגדר בסעיפים 260 ו-261 לחוק. ככלל, סיוע לעבירה לפי סעיף 31 נחשב לחמור יותר, והעונש עליו נגזר בהתאם לעבירה שלה סייע בביצועה, וכן ממידת מעורבותו.
ניתן לומר כי המסייע נחשב לשחקן הפחות מרכזי בהליך, וכי המשניות שלו לגבי השתלשלות העניינים נובעת מכך שהוא משתתף עקיף, כלומר הוא לא לוקח חלק ישיר בביצוע עצמו, אלא השתתפותו עקיפה ומרוחקת, והשפעתו אינה נוגעת ללב העבירה, אלא לחלקים המרוחקים יותר ממנה, למשל: מי שמסיע את העבריין לזירה, מי שמספק לו אמצעים וכדומה.
היבט שני המשפיע על היות המסייע "שחקן משנה" בביצוע העבירה, הוא מקומו בהיררכיה לעומת המבצע העיקרי. ברובו המוחלט של המקרים, יהיה המסייע במיקום נמוך יותר ב"שרשרת המזון" של הארגון, או באופן כללי אל מול המבצע העיקרי. הכפיפות למבצע העיקרי מונעת את הגדרתו כמשדל, עבירה הנחשבת לחמורה יותר עקב מעורבות גבוהה יותר בביצוע העבירה.
סיוע לביצוע עבירה – דוגמאות לסוגים שונים של סיוע
ניתן למנות סוגים רבים של סיוע לעבירה, ואין חובה שיהיה מדובר דווקא בסיוע הקלאסי אותו אנחנו מדמיינים, למשל הסעה למקום אי סיפוק האמצעים הדרושים. סוגים שונים של סיוע הם:
- סיוע רוחני – עידוד והבעת תמיכה בביצוע העבירה. ניתן אמנם לדון ולהתווכח מה בדיוק יחשב לסיוע רוחני ומה יחשב כבר לשידול, אך חשוב לדעת כי בהחלט ניתן להרשיע בסיוע רוחני.
- סיוע פיזי – מתן אמצעים לביצוע של העבירה, למשל: מתן כסף לרכישת אמצעי לחיצה כפי שנקבע ב- ע"פ 99/320 בעניין פלונית.
- ניתן למנות אף סיוע על ידי ביצוע אקטים חיצוניים – למשל יצירת תשתית מתאימה לבחירת העיתוי לביצוע העבירה. הדבר בא לידי ביטוי בין היתר בקיום תצפיות, או חיפוי, ואף בפסיקה נקבע כי לא נדרשת מודעות של מבצע העבירה לסיוע שהוא מקבל, וזאת כדי לשלול אפשרויות להכחשת העבירה על ידי המבצע העיקרי שלה.
- סיוע על ידי נוכחות במקום – הימצאות בזירת הפשע בעת ביצוע העבירה מקבל משקל משמעותי לעיתים לצורך הגדרת הסטטאוס של העבריין כמסייע לדבר עבירה, אם כי הימצאותו במקום אינה חיונית לצורך כך. כלומר, אין חובה שימצא במקום ביצוע העבירה, אך זה בהחלט יכול לתרום להרשעתו, ואף להפעיל חזקה כנגדו.
משמעות הפעלת החזקה היא שנטל ההוכחה עובר מהתביעה אל ההגנה, במקרה כזה אם יבחר הנאשם לבחור בזכות השתיקה -יורשע. הדבר מחייב את הנאשם לשתף פעולה או לכל הפחות לטעון לגרסה אחרת משמעלה התביעה. דוגמה לכך ניתן לראות ב-ע"פ 82/303 אדרי וב-ע"פ 02/11131 בעניין יוסופוב, בהם בית המשפט קבע כי יש בנוכחות סיוע של ממש.
- סוג נוסף של סיוע הוא סיוע על דרך מחדל. מחדל משמעותו אי ביצוע של משהו, ואכן ישנם מצבים מובהקים בהם קיימת חובה בדין, ואי קיום החובה מהווה סיוע לביצוע העבירה. למשל, עובד בנק, שתפקידו לנעול את חדר הכספות, לא נועל את הכספת כחלק מתכנית עבריינית. כשהנאשם מפר את החובה שלו, הוא מסייע לעבירת הגניבה או ההתפרצות, ובבירור ניתן יהיה להרשיעו.
מהו העונש של מסייע לעבירה?
המחוקק הישראלי קבע הסדר המפורט בסעיף 32 לחוק העונשין, ולפיו עונשו של המסייע יקבע כמחצית מעונשו של המבצע העיקרי. בחוק העונשין עונש המקסימום מצוין ליד כל עבירה, וכך ניתן לדעת מה העונש לסיוע לעבירה לפי סעיף X, כאשר אם העונש הוא Y אז העונש על סיוע יהיה חצי כפול Y.
התנאים להרשעה בעבירה ולגזירת העונש כוללים סיוע לעבירה – כלומר, נדרש שתתבצע עבירה בפועל שלה המסייע סייע. אין חובה לעומת זאת שהעבירה תושלם, שכן גם על ניסיון לביצוע עבירה ניתן להרשיע בסיוע לניסיון, וכיוצא בכך ניתן להטיל אחריות פלילית.
מנגד, לא ניתן להרשיע בניסיון לסיוע, וזאת בניגוד להרשעה אפשרית בניסיון לשידול. כלומר, אם מישהו מנסה לסייע לאדם אחר לעבור עבירה – לא ניתן להרשיעו, אלא אם האדם עצמו התחיל בביצוע העבירה. זאת לעומת ניסיון שידול, אשר יכול לגרור הרשעה כי אם האדם עליו הופעל הלחץ מגיב בסירוב לשידול עצמו.
כמו לכל כלל, גם לכלל זה יש מספר חריגים ונקודות שחשוב לשים לב אליהן:
- אם מדובר בעבירה חמורה במיוחד, שהעונש הקבוע עליה בחוק הוא גזר דין מוות או מאסר עולם [למשל בחלק מעבירות הרצח], העונש למסייע עשוי להגיע עד ל-20 שנות מאסר בפועל.
- אם מדובר בעבירה פלילית, שהעונש עליה הוא עד מאסר עולם [בניגוד למאסר עולם בהכרח], עונשו של המסייע יגיע לעד 10 שנים של מאסר בפועל.
- אם הנאשם העיקרי ביצע עבירה שקבוע לה עונש מינימום, העונש שיגזר על המסייע יהיה לא פחות מחצי מהעונש המינימלי.
- אם המבצע העיקרי ביצע עבירה לה עונש קבוע בחוק, העונש שיקבע למסייע יהיה בדיוק חצי ממנו. מדובר במקרה נדיר יחסית, שכן לרוב העונשים בחוק העונשין ניתנים כעונשי מקסימום – כלומר עונשים שעד אליהם ניתן לגזור, ולעיתים כעונשים מינימום, אך כמעט אף פעם אין עונש קבוע לחלוטין.
הענישה המחמירה על המסייעים מבהירה עד כמה חשוב להיות מיוצגים מול כל אשמה, תלושה ככל שתהיה, וזאת לאור חזקת החפות שעשויה להישלל מהמואשם בסיוע, אשר שתיקה מולה תתרום לקידום טענות התביעה שעשויות בהחלט להיהפך להרשעה.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
מהו סיוע לעבריין לאחר מעשה?
כפי שניתן להניח, הרשעה בסיוע לאחר עבירה דומה להרשעה בסיוע מבחינת סוגי הסיוע האפשריים, בהתאם לנסיבות. סעיף 260 לחוק העונשין מחולק לשני סעיפים קטנים המגדירים את עבירת הסיוע לאחר מעשה.
סעיף קטן 260(א) קובע שמי שיודע שאדם מסוים עבר עבירה, ועוזר לו או מכניס אותו בכוונה לעזור לו להתחמק מעונש, הוא מסייע לאחר מעשה, אלא אם מדובר בבן זוג, הורה, בן או בת של העבריין, אז לא ניתן יהיה להרשיע בסיוע לאחר מעשה.
מנגד, המחוקק מסייג וקובע שאם מדובר באישה שבנוכחות ומרות בעלה קיבלה לעזור לעובר עבירה שגם בעלה השתתף בה או אם עזרה לו, וזאת בכדי שימלט מעונש, אז היא לא תחשב מסייעת, אלא אם מדובר בחטא.
אם כן, סעיף קטן 260(א) קובע שכדי להרשיע בעבירת סיוע לאחר מעשה יש להוכיח שידע המסייע שהוא עוזר לעובר עבירה, והתכוון לעזור לו במטרה שימלט מעונש. אך יש להוכיח שאין מדובר בבן זוג, הורה, בן או בת של העבריין, וכן שלא מדובר באישה שתחת מרות בעלה ובנוכחותו פעלה לסיוע.
כמו כן, יש להוכיח שלא מדובר בעבירת חטא, לעניין זה יש להבין כי חוק העונשין מגדיר עבירות לפי 3 רמות חומרה, פשע: מתייחס לעבירה חמורה במיוחד, שעונש המקסימום עליה גבוה מ-3 שנים. עוון: מתייחס לעבירה שעונש המאסר המקסימלי שניתן לגזור בגינה הוא בין 3 חודשים ל-3 שנים, וחטא: אשר מהווה עבירה שעונש המקסימום עליה לא עולה על 3 חודשים.
כלומר, אחת ההגנות האפשרויות היא להוכיח שמדובר בעבירה קלה בלבד, ולכן לא ניתן להרשיע בגינה על סיוע לאחר מעשה. לצד הסעיף האמור, הוסיף המחוקק את סעיף קטן 260(ב), לפיו נקבע שניתן להעמיד לדין ואף להרשיע מסייע לאחר מעשה, וזאת גם אם עובר העבירה אינו הורשע או שלא ניתן לנקוט בהליכים נגדו או לבצע עליו אכיפת ענישה עקב העבירה.
כלומר, סיוע לאחר מעשה מאפשר להרשיע אף אם העבריין עצמו אינו נתפס, ואף אם נתפס אך לא ניתן לנקוט הליכים נגדו. בעניין זה ראוי להוסיף כי בעבירת סיוע רגילה, אם פעל המסייע כדי למנוע את העבירה והצליח בכך, ניתן יהיה לזכותו מכל אשמה. לעומת זאת, בדין הסיוע לאחר מעשה, החוק אינו מגדיר מפורשות מה דינו של סייען שהתחרט ותרם לתפיסת עובר העבירה.
מהו העונש בגין סיוע לאחר מעשה?
הסעיף העוקב, 261 לחוק העונשין, מגדיר את הדין למסייע לאחר מעשה. הסעיף מתייחס לסיווג העבירות בחוק העונשין לפי פשע [כאמור, עבירה שעונש המקסימום עליה גבוה מ-3 שנים], ולפי עוון [עבירה שעונש המקסימום עליה בין 3 חודשים ל-3 שנים]. וכך נקבע:
בסעיף קטן 261(1) – אם מדובר בעבירה מסוג פשע, עונש המאסר המקסימלי יהיה 3 שנים. סעיף קטן 261(2) מגדיר שאם היה מדובר בעבירה מסוג עוון – אזי יהיה העונש כמחצית מתקופת העונש הקבועה בחוק לאותה עבירה.
כלומר, בדומה לעבירת הסיוע הרגילה, עונש המסייע לאחר מעשה יהיה כמחצית מהעונש המוגדר בחוק. אולם, בשונה – כאן יהיה נכון הדבר רק בכפוף לכך שמדובר בעבירה מסוג עוון, וכן יש לשים לב כי העונש לא יהיה מחצית מהעונש שנקבע למבצע העיקרי, אלא מחצית מעונש המקסימום המצוין בחוק. כלומר, ההסדר נוקשה יותר עבור המסייע.
מנגד, ההסדר בהחלט מקל כלל שמדובר בסיוע לאחר מעשה למבצע עבירה חמורה מסוג פשע, וזאת משום שהוא קובע עונש של 3 שנים בלבד, אף אם מדובר בעבירות שהעונשים עליהם יכולים להגיע ל-20 שנות מאסר בפועל ואף מאסר עולם, הגוזרות במקרה של סיוע רגיל 10 ו-20 שנה על המסייע.
סיכומו של דבר
סיוע לעבירה לפני, במהלך, או אחרי ביצוע העבירה – עשוי ואף סביר שיגרור ענישה מחמירה למסייע. הרציונל שעומד לעיני המחוקק ברור, והוא הרצון למגר את הפשע ואת השותפים לו מכל מקום בביצוע העבירה.
נכונותו של המחוקק להעניש גם את הסייענים ואת המסייעים לאחר מעשה מקימה אינטרס גדול מאוד לנאשמים בעבירות סיוע לחפש ייצוג מקצועי והולם, וזאת כאמור מפני שניתן להפעיל עליהם חזקה שבגללה שתיקתם תתפרש כהודאה במיוחס להם, וכיוצא בכך ניתן יהיה להרשיעם בהיעדר כל השתתפות בהליך המשפטי.
