העלבת עובד ציבור

 מהי עבירת "העלבת עובד ציבור"?

עבירת העלבת עובד ציבור מופיעה בחוק העונשין בתוך הפרק "פגיעה בסדרי שלטון ומשפט" בסעיף 288 לחוק, בו היא מוגדרת כך:

"המעליב בתנועות, במלים או במעשים, עובד הציבור, או דיין או פקיד של בית דין דתי או חבר ועדת חקירה לפי חוק ועדות חקירה, תשכ"ט – 1968, כשהם ממלאים תפקידם או בנוגע למילוי תפקידם, דינו – מאסר ששה חדשים".

מדובר בעבירה נפוצה מאוד בגינה הוגשו יותר מאלף כתבי אישום בכל שנה בעשור האחרון, יחד עם זאת, בשנים האחרונות נשמעו קולות הקוראים לבטל את העבירה או להפחית באכיפה שלה. בין היתר, חלק גדול מהתיקים הללו ניתנים לסגירה באמצעות הליך חלופי לכתב אישום המכונה הסדר מותנה, שמאפשר סגירת תיק פלילי בעבירות קלות יחסית מבלי להעמיד לדין.

הייחוד של העבירה

עבירה זו ייחודית לעובדי ציבור בלבד. למעשה, אין עבירת "העלבה" אחרת בחוק העונשין כלפי אנשים או מגזרים אחרים. מה מיוחד דווקא בעובדי הציבור שכלפיהם צריך לחוקק עבירה מיוחדת זו, והם אינם יכולים "להסתפק" בעבירת הלשון הרע, אשר מגנה על כבודם של האזרחים? ניתן לומר שעובד הציבור מתוקף תפקידו חשוף לביקורת רבה יותר ביחס לאחרים, הוא הרי בעל כוח להשפיע באופן ישיר על חייו של האזרח במסגרת מילוי תפקידו. זו הסיבה שעובדי הציבור זקוקים להגנה נרחבת יותר על שמם הטוב בעוד אזרחים וקבוצות אחרות יכולות להסתפק בהליכים אזרחיים ובתביעות לשון הרע.

בנוסף, ניתן לטעון שעובדי הציבור מתוקף תפקידם לא מייצגים את עצמם אלא את הציבור עצמו, את המדינה ומוסדותיה וערכים דמוקרטיים של שלטון החוק. כך למעשה, אדם שמעליב עובד ציבור, מעליב ופוגע בשלטון החוק, בסמלי המדינה ובמובן מסויים מעליב את המדינה עצמה.

מיהו "עובד הציבור"?

סעיף 34כד מפרט את בעלי התפקידים שנכללים תחת הגדרת עובדי ציבור ובניהם:

  1. כל עובדי המדינה.
  2. עובדי רשויות מקומיות.
  3. עובדים בגופים ציבוריים נוספים.
  4. מי שמבצעים את תפקידם מכוח חקיקה.

יחד עם זאת, חשוב לשים לב שעל פי לשון החוק, ניתן להחיל את העבירה רק כאשר ההעלבה נגרמה לעובדי הציבור "כשהם ממלאים תפקידם או בנוגע למילוי תפקידם", כך שההגנה על עובד הציבור היא לא מוחלטת. על מנת לאכוף את הדין הפלילי על החשוד יש להוכיח שההעלבה נעשתה במסגרת ביצוע תפקידו של עובד הציבור ובזיקה ישירה אליו.

עצם הגדרת מתלונן "עובד ציבור" או לא יכולה להשפיע באופן כבד על הסיכוי שהחשוד יעמוד לדין פלילי, לכן צריך לבדוק שהמתלונן אכן עובד ציבור על פי ההגדרה בחוק, יש לו את המסמכים והתעודות הנדרשות להוכיח שהוא עובד ציבור, שאם לא כן – אין עבירה פלילית ולא ניתן להגיש כתב אישום בגין העלבה של אדם סתם.

מהו עלבון שיוגש בגינו כתב אישום?

עבירת העלבת עובד ציבור זכתה לביקורת רבה בציבור ובתקשורת בטענה שהיא פוגעת בחופש הביטוי, ובייחוד בחופש הביטוי כלי עובדי הציבור ורשויות המדינה שיכולים להשפיע על חיינו באופן משמעותי. בתי המשפט ערים לביקורת הזו ולכן נקבע שלא כל העלבה של עובד ציבור תגרור הליך פלילי. נקבעו קריטריונים מסודרים שרק אם יוכחו כולם ניתן יהיה להרשיע את החשוד בפלילים. הקריטריונים מהווים את האיזון הראוי בין חופש הביטוי של אזרחי המדינה לבין הצורך לשמור על עובדי הציבור ועל כבודם.

עלבונות וקללות

לפי פסיקת בתי המשפט עלבונות כלליים וקללות רחוב סתמיות לא יהוו עבירה פלילית אם הן לא מכוונות לליבת העשיה של עובד הציבור. כך למשל, אזרח שסינן "בן זונה" כלפי פקח עירייה, לא בהכרח ימצא את עצמו מואשם בפלילים שכן ניתן להסביר את האמירה כקללת רחוב כללית שלא מכוונת ישירות לתפקידו של הפקח.

עלבון בליבת כבודו של עובד הציבור

לעומת קללות ועלבונות כלליים, עלבונות אישיים המכוונים ל"ליבת כבודו" של עובד הציבור יגררו חקירה תחת אזהרה במשטרה ואף העמדה לדין פלילי. לא מדובר באמירות סתמיות שנאמרו בלהט הרגע אלא עלבונות שנאמרו מתוך שיקול דעת, תכנון או חשיבה. הפסיקה קבעה שני מבחנים עיקריים לפיהם נבדוק אם העלבת עובד ציבור היא ברף פלילי:

  1. מבחן התוכן: יש להוכיח שההעלבה גרמה לפגיעה ממשית בכבודו של עובד הציבור בשל התוכן שלה, לא בשל נסיבות אחרות שסבבו אותה. כך למשל, לא מספיק שעובד הציבור עצמו חש פגוע או מושפל ובית המשפט יבדוק האם כל עובד ציבור באותן נסיבות היה נעלב בשל התוכן המדוייק של המילים שאמר החשוד.
  2. מבחן ההסתברות: אם נקבע שהתוכן פוגעני באופן מובהק, יש להוכיח שאותה העלבה גרמה לפגיעה ממשית ביכולת התפקוד של עובד הציבור באופן שיפגע ביכולתו של השירות הציבורי לתפקד.

מדובר במבחנים רציניים אותם אנחנו בוחנים בכל תיק שבו לקוח שלנו נחקר במשטרה או מוגש נגדו כתב אישום. לעיתים קרובות אנחנו מצליחים להוכיח שהמילים הספציפיות שאמר הלקוח לא חמורות מספיק כדי להכנס לרף הפלילי.

צורת העלבת עובד ציבור

האם העלבת עובד ציבור צריכה להיעשות במילים? לא בהכרח.

"העלבה" אינה חייבת להתבצע בדיבור בלבד, אלא היא יכולה להתבצע גם במעשים ותנועות המשדרים העלבה גם ללא אמירה כל שהיא. בנוסף, אין דרישה שעובד הציבור אכן ייעלב בפועל מאותם מעשים, תנועות או מילים על מנת שיהיה ניתן להרשיע את המעליב. יחד עם זאת, על פי הנחיות היועמ"ש, כדי להרשיע בעבירת העלבת עובד הציבור יש להוכיח שההעלבה נאמרה או נעשתה בפניו של עובד הציבור, או לחלופין, נאמרה בנסיבות שסביר להניח כי ההעלבה "תגיע לאוזניו" של עובד הציבור, וכי המעליב היה מודע לאפשרות הזאת.

כאמור, כלפי עבירה זו הופנו ביקורות רבות שהגיעו עד הצעת חוק, שהוגשה בידי ח"כ זהבה גלאון, למחיקת העבירה מחוק העונשין. עיקר הביקורת נבעה מפגיעתה של העבירה בחופש הביטוי של הציבור להביע דעה על השירות הציבורי ועל עובדי הציבור. בשנים האחרונות נעשה שימוש בעבירה הזו כדי לדכא קריאות ביקורת כלפי השלטון ומערכות אכיפת החוק ולפעמים נדמה שגורמים ברשויותה אכיפה ומשרדי הממשלה משתמשים בסעיף החוק כדי לבוא בחשבון עם פעילים חברתיים שונים שהביעו מחאה נגדם.

השינויים בפסיקה ובהנחיות התביעה בעקבות הביקורת הציבורית

בשל הביקורת הציבורית בית המשפט העליון קבע כי "יש לצמצם את הנורמה הפלילית של "העלבה עובד ציבור" למצבים חריגים וקיצוניים בלבד של העלבה" (רע"פ 2660/05 אונגרפלג נגד מדינת ישראל), בנוסף נקבע שאמירות בעלות ביקורת פוליטית תגבר כמעט תמיד על זכותו של איש הציבור להגנה על שלומו, בשל הצורך העז לאפשר ביקורת ציבורית במרחב הפוליטי. עוד נקבע בפסיקה, שככל שתפקידו של עובד הציבור בכיר יותר כך הוא חשוף יותר לביקורת ציבורית ועליו ללמוד לספוג ולסבול את הביקורת הזו ולהבליג כלפי אנשים שמעליבים אותו.

בנוסף לצמצומים העבירה על ידי בית המשפט העליון, הנחיות היועץ המשפטי לממשלה קובעות שעל רשויות התביעה לנהות באופן מרוסן ומכיל כלפי העלבת עובדי ציבור ולשקול היטב באילו מקרים להעמיד לדין ובאילו מקרים להימנע מהעמדה לדין. ההנחיה מפרטת שיקולים שונים ומבחנים לבדיקת כל מקרה ומקרה ולאורם התובע הפלילי יחליט אם להעמיד לדין או לגנוז את התיק. בין השיקולים ניתן למצוא את הנקודות הבאות:

  • חומרת האמירה
  • אמירה ספונטנית מול מתוכננת
  • מקרה חד פעמי או כזה שחוזר על עצמו
  • האם האמירה נאמרה חד צדדית או כתגובה למעשה או אמירה של עובד הציבור עצמו
  • מידת האמת שיש באמירה

לסיכום, עבירת העלבת עובד ציבור חשובה כדי להגן על כבודם של עובדי הציבור ומוסדות וערכי המדינה אותם הם מייצגים. יחד עם זאת, עבירה זו פוגעת בערכי חופש הביטוי ובאפשרות לבקר את מערכות השלטון, ולכן תחולתה של העבירה צומצמה על ידי הפסיקה ורשויות התביעה.

ישנם מבחנים נוספים בפסיקה ובהנחיות גופי התביעה אותה אנו מכירים היטב, אם נחקרת בחשד להעלבת עובד ציבור או שהוגש נגדך כתב אישום, אני מזמין אותך להשאיר פרטים או לפנות אלינו על מנת שנוכל לבחון את האפשרות להגן עליך במלוא העוצמה. עורכי הדין במשרד יוצאי רשויות התביעה של מדינת ישראל, פרקליטות, משטרה ורשויות מוניציפליות, אנו מכירים את המערכת ואת ההנחיות מבפנים.

5 מתוך 5 - (7 הצבעות)
זקוקים לייעוץ אישי בנושא העלבת עובד ציבור?
השאירו פרטים ונשוב אליכם במהרה:
תרצו לחזור לנקודה מסוימת בכתבה?
כותב המאמר
עורך דין אלעד שאול
עורך דין אלעד שאול
שותף מייסד במשרד. מעורכי הדין הפליליים המובילים בישראל, יוצא פרקליטות מחוז תל-אביב ובוגר האוניברסיטה העברית בירושלים. נחשב לאחד המומחים הבולטים בתחומי עבירות מחשב, סייבר, מרמה והונאה ועבירות צווארון לבן. מוסמך מטעם גופי ממשל בארץ, באירופה ובארה"ב לניהול סיכוני סייבר, הגנת הפרטיות וניהול משברים.

עו"ד אלעד שאול בפייסבוק • עו"ד אלעד שאול ביוטיוב • מייל אישי Elad@ese.co.il

שאלות ותשובות
עורך דין אלעד שאול רקע שקוף
זקוקים לייעוץ?
השאירו פרטים ונשוב אליכם במהרה
הנושא דחוף? חייגו 24 שעות ביממה
מאמרים נוספים בתחום
תיק פלא משטרתי
תיק פל"א

תיק פל"א משטרה הוא אחד המונחים המקצועיים הבולטים במשפט הפלילי ונסקור אותו במאמר זה. מה כולל תיק פל"א, כיצד ניתן לקבל העתק ממנו והאם אפשר לסגור אותו מבלי שיוגש כתב

קרא עוד
היזק לרכוש במזיד
היזק לרכוש במזיד

עבירת היזק לרכוש במזיד היא אחת העבירות הנפוצות במדינת ישראל, אני נתקל בה לא מעט במהלך עבודתי. לרוב, מדובר באירועים יום יומיים שהחריפו לגרימת נזק לרכוש, דוגמת ריב בין בני

קרא עוד
חבלה במזיד ברכב
חבלה במזיד ברכב

חבלה במזיד ברכב היא עבירה חמורה שאנו נתקלים בה לעיתים קרובות במסגרת סכסוכי נהגים בכביש, סכסוכי שכנים, הליכי גירושין או אפילו סתם מתוך ונדליזם. מה העונש על חבלה במזיד ברכב

קרא עוד
הפרת צו הרחקה
הפרת צו הרחקה

הפרת צו הרחקה היא עבירה פלילית המכונה "הפרת הוראה חוקית". צו הרחקה הוא צו שניתן על ידי בית משפט ומטרתו להרחיק אדם מטריד מסביבת מבקש הצו, ההרחקה יכולה להיות פיזית

קרא עוד
עורך דין אלעד שאול רקע שקוף
זקוקים לייעוץ?
השאירו פרטים ונשוב אליכם במהרה
הנושא דחוף? חייגו 24 שעות ביממה