לפני שנרחיב על הנושא, חשוב להבין מה נחשב עבירות מין במשפחה ובידי אחראי בעיני החוק הפלילי? חוק העונשין בעיקרו קובע אילו התנהגויות, באילו נסיבות ובאיזה יסוד נפשי, נחשבות עבירה פלילית. לכן, ראשית קריטי לבחון את החוק ולהבין מהם יסודות העבירה? החוק הפלילי מתייחס לעבירות כמו אינוס או מעשה סדום כעבירות הבסיס. כלומר, בסעיפים אלה מצויים ההתנהגות, הנסיבות והיסוד הנפשי הנדרשים בכדי שאירוע ייחשב עבירה.
יסודות העבירה
בנוסף לעבירות הבסיס קיימות צורות מוחמרות של העבירות. לדוגמה מסעיף 351(א), אם מתקיימים כל יסודות העבירה של אינוס או מעשה סדום, ובנוסף לכך הנסיבות "קטין ובן משפחתו" או "אדם חסר ישע והוא אחראי עליו" אזי מתקיימות הצורות המוחמרות של העבירה, והדין עליהן חמור יותר- עד 20 שנות מאסר.
כלומר, ביצוע העבירות בבן משפחה ובידי אחראי אלו נסיבות המחמירות עבירות קיימות שעומדות בפני עצמן. ולפיכך כדי שתתקיים העבירה יש צורך בקיומן של נסיבות נוספות, והתנהגויות המפורטות בסעיפים אחרים בחוק. אם כך, סעיף 351 לחוק העונשין, שכותרתו עבירות מין במשפחה ובידי אחראי, מפרט נסיבות מחמירות לעבירות מין וכן הגדרות רלוונטיות, כגון "בן משפחה" ו"אחראי על קטין".
זאת ועוד, בהתחשב בקשיים המיוחדים שעולים עם הגשת תלונה בגין עבירות מין במשפחה, חלים חוקי התיישנות מקלים יותר. המשמעות של התיישנות עבירה היא שכעבור זמן מסוים, כבר לא ניתן לתבוע בגינה. על עבירות מסוג פשע, למשל, ההתיישנות היא 10 שנים.
אך מכיוון שמדובר בקטינים ובפגיעות בתוך המשפחה, תקופת ההתיישנות תחל רק כאשר הנפגע מגיע לגיל 28. כלומר, עד גיל 38 יוכל הנפגע יוכל להגיש תלונה על עבירה שבוצעה כשהיה קטין.
סוגי עבירות מין במשפחה
כאמור, עבירות מין במשפחה הן צורות מוחמרות של עבירות מין. מהן עבירות הבסיס שהנסיבה "במשפחה" מחמירה אותן? סימן ה' לחוק העונשין כולל מספר עבירות בסיס, וכן נסיבות המחמירות עבירות אלה. ההתנהגויות שמנויות בחוק, שהנסיבות והיסוד הנפשי הופכות אותן לעבירות, הן בעילה, מעשה סדום ומעשה מגונה. ההגדרה של בעילה בסעיף 345(ג) היא "החדרת איבר מאיברי הגוף או חפץ לאיבר המין של האישה".
הגדרת מעשה סדום בסעיף 347(ג) " החדרת איבר מאברי הגוף או חפץ לפי הטבעת של אדם, או החדרת איבר מין לפיו של אדם." מעשים אלה נקראים "אונס" אם נעשו שלא בהסכמה חופשית; בהסכמה שהושגה במרמה לגבי זהות העושה או מהות המעשה; בקטינה מתחת לגיל 14, אפילו אם יש הסכמה; תוך ניצול מצב של חוסר הכרה או כל מצב המונע אפשרות לתת הסכמה חופשית.
הגדרה של מעשה מגונה בסעיף 348(ו) היא "מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים". אם נעשה מעשה מגונה בקטין בן משפחתו של הפוגע, או בחסר ישע שהוא אחראי עליו- העונש ללא כל נסיבות מחמירות הוא מקסימום 5 שנים. ללא הסכמה חופשית- עד עשר שנים. ובנסיבות מחמירות אחרות- עד חמש עשרה שנה.
אונס או מעשה סדום של קטין על ידי בן משפחה
כעת, עם הבנה בסיסית של מבנה החוק והגדרות המתייחסות לעבירות מין, ניתן להרחיב על צורות ספציפיות יותר של העבירות. סעיף 351(א) כולל בעצם ארבעה מצבים אפשריים. שילוב של שתי עבירות בסיס עם שני סוגים של נסיבות מחמירות.
הראשון, התקיימות יסודות העבירה "אינוס" (כלומר, בעילה או מעשה סדום שלא בהסכמה) בקטין שהוא גם בן משפחתו של הפוגע. המצב השני הכלול בסעיף הוא עבירת אינוס שבוצעה בחסר ישע שהפוגע אחראי עליו. המצב השלישי הוא עבירה של מעשה סדום המבוצעת בקטין שהוא בן משפחתו של הפוגע. והמצב האחרון- עבירת מעשה סדום בחסר ישע שהפוגע אחראי עליו. העונש המקסימלי על עבירות אלה הוא 20 שנות מאסר.
אונס או מעשה סדום בקטין בין גילאי 14 עד 21
סעיף 351(ב) ממשיך את באותו קו של סעיף 351(א) ומתאר נסיבות מחמירות נוספות לעבירות של בעילה או מעשה סדום. המוקד כאן הוא הגיל של הנפגעת או הנפגע. ככל הנראה בגלל הדגש על הגיל הצעיר, בסעיף זה אין צורך בחוסר הסכמה חופשית כדי שתתרחש עבירה. די בביצוע של בעילה או מעשה סדום בבת או בן משפחה בין הגילאים 14 עד 21.
העונש על עבירה זו זהה לעונש המקסימלי על העבירה הבסיסית (ללא נסיבות מחמירות) של אונס- 16 שנים.
מעשה מגונה בקטין בן משפחה על ידי אחראי (351(ג))
הנסיבות בסעיף זה דומות לסעיפים הקודמים העוסקים בעבירות מין במשפחה ובידי אחראי. גם כאן מדובר על קטין בן משפחתו של הפוגע, או לחילופין אדם חסר ישע שהפוגע אחראי עליו. ההבדל הוא שכאן ההתנהגות היא מעשה מגונה, ולא אונס. העבירה מחולקת לדרגות שונות של חומרה, כאשר לכל דרגה עונש מקסימלי כבד יותר.
על כל ביצוע מעשה מגונה בקטין בן משפחה או חסר ישע שבאחריותו העונש המקסימלי הוא 5 שנים. כאשר מתווסף היבט של חוסר בהסכמה חופשית- העונש המקסימלי מוגדל ל-10 שנים. ובנוסף לנסיבות מחמירות אחרות, לדוגמה איום בנשק או גרימת חבלה גופנית, העונש עולה עד 15 שנה.
מעשה מגונה בפני קטין בן משפחה
מעשה מגונה בפני קטין בן משפחה זוהי עבירה בנסיבות מחמירות המקבילה לעבירה "מעשה מגונה בפומבי" המעוגנת בסעיף 349. ניתן להבין זאת מהניסוח של הסעיף, שמציין שהעבירה כוללת ביצוע מעשה מגונה בפני קטין "בכל מקום שהוא".
כלומר, אם העבירה בוצעה בקטין בן משפחה, אין חשיבות אם המעשה המגונה בוצע בפומבי או לאו. ניסוח דומה ניתן למצוא בסעיף 349(ב) , שקובע כי הדין על מעשה מגונה בפני קטין בכל מקום שהוא הוא עונש מקסימלי של שלוש שנים. לעומת זאת, כאשר הקטין בן משפחה, סעיף 351(ד) מגדיל את העונש לארבע שנים.
מיהו בן משפחה? (351(ה)
ההגדרה של בן משפחה אומנם נדמית אינטואיטיבית, הרי קל לחשוב שאדם מסוגל להעיד על עצמו מי בן משפחתו ומי לא. אולם, בכדי ליצור דין אחיד וברור חשוב להגדיר אפילו את המושגים שנראים הכי פשוטים. בנוסף, חשוב לזכור שההגדרות של כל מושג עלולות להשתנות בין ענפי המשפט השונים, בהתאם לעיקרון עצמאות ענפי המשפט.
כך לדוגמה, ייתכן שקרוב ייחשב בן משפחה לצורכי דיני מיסים, ואותו קרוב בדיוק לא ייחשב כבן משפחה במשפט הפלילי. לפיכך, ההגדרות המובאות כאן הן בהתאם לסימן ה' לחוק העונשין.
הגדרת בן משפחה חשובה מסיבה נוספת. כפי שניתן לראות, קיים הבדל משמעותי בעונשים הקבועים בחוק בין עבירות מין שאינן במשפחה לבין עבירות מין במשפחה. היו פסקי דין בעבר שבהם השאלה מיהו בן משפחה הייתה קריטית להכרעה האם להטיל עונש מוגבר.
מי שבוודאות ובכל הנסיבות נכללים בהגדרת בני משפחה הם ההורים, בני הזוג של ההורים (אפילו אם אינם נשואים), סבא וסבתא. הצורך לציין שאלה נכללים בהגדרה ללא תנאים נדרשת, כיוון שכל שאר בני המשפחה עשויים שלא להיכלל בהגדרה בנסיבות מסוימות. אחים ואחיות, כולל אחים ואחיות חורגים, כלולים בהגדרה רק אם הם מעל גיל 15.
בני משפחה נוספים שיוכלו להיחשב לפי החוק הם דודים ודודות וכן גיסים וגיסות. אלה נכללים בהגדרה אם הם מעל גיל 15, אלא אם כן מדובר בעבירות בעילה אסורה או מעשה מגונה ללא נסיבות מחמירות, שבוצעו במי שגילו מעל 16. גם משפחת אומנה נכללת בהגדרה. אומן, בן או בת זוגו (גם אם אינם נשואים) והוריו הם בני משפחה של קטין. בנוסף לכך, ילדיו של אומן נחשבים בני משפחה אם הם מעל גיל 15.
וכן אחיו של אומן, בני זוגם, ובני הזוג של ילדיו של אומן נחשבים בני משפחה אם הם מעל גיל 15, אלא אם כן מדובר בבעילה אסורה או מעשה מגונה במי שגילו מעל 16. גם מי שאחראי על קטין או חסר ישע יכול להיחשב אומן, ובכך הוא וקרוביו נכללים בהגדרה של משפחה. ההגדרה של "אחראי על קטין או חסר ישע" מסורבלת ומסובכת.
במהותה, היא כוללת את כל מי שדואג בפועל לצרכיו הבסיסיים של הקטין, או את כל מי שאפשר להטיל עליו את האחריות הזו. זוהי בעצם דרך לכלול בהגדרת "משפחה" את מי שלאו דווקא עומד בתנאי החוק, אבל מבחינה מהותית דואג ומטפל בקטין או שהוא אמור לדאוג ולטפל בו.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
מיהו חסר ישע?
בקווים כלליים, אדם נחשב חסר ישע אם אינו מסוגל לספק בעצמו את הצרכים הבסיסיים שלו, או חלק מהם. ההגדרה בחוק כוללת מספר סיבות שבגינן אדם לא יכול לספק את צרכיו בעצמו, למשל גיל, מחלה, ליקוי שכלי ומוגבלות גופנית או נפשית. אך לא מדובר ברשימה סגורה, וגם סיבות אחרות יכולות לגרום לאדם להיחשב חסר ישע.
זו הסיבה שחשוב יותר להבין את המהות של ההגדרה מאשר את הרשימה. כל עוד קיימת סיבה שגורמת לכך שהאדם לא מסוגל לדאוג לצרכי מחייתו, לבריאותו או לשלומו, הוא יכול להיחשב חסר ישע.
חשיבות השיקום של הפוגע, הנפגע והתא המשפחתי
עבירות מין כשלעצמן גוררות נזק נפשי חמור לקורבן ולסביבה הקרובה שלה או שלו. הן עלולות לגרום להפרעות חרדה, דיכאונות ואף הפרעת דחק פוסט טראומטית. זאת בנוסף לנזקי גוף שנגרמים במקרים רבים, והפגיעה בזכות לאוטונומיה אישית. הנזקים הללו מתעצמים בהתחשב בתופעות המכוערות של האשמת הקורבן ובקשיים המיוחדים שנלווים להוכחות של עבירות מהסוג הזה.
פעמים רבות מידי, עבירות מין לא מבוצעות בגלל קושי של התוקף בדחיית סיפוקים. וכן כמעט מיותר לומר שאינן נגרמות בשל הלבוש או הנראות של הקורבן. ביצוע עבירות מין מסתכמות בעניין של תחושת שליטה. התוקף דורש לעצמו שליטה על המרחב האישי ועל גופה או גופו של הקורבן.
יתר על כך, כאשר מדובר בעבירות מין במשפחה ובקטינים הקשיים נהיים מורכבים אף יותר. לקטינים אין את החוסן הנפשי והבגרות והכלים להתמודד עם הטראומה שעברה עליהם. והמצב מסתבך עוד יותר כאשר הפוגע עצמו בן משפחתם של הקורבנות. כי הם נאלצים לפגוש בו שוב ושוב במהלך חייהם. כל הדינמיקה המשפחתית משתנה ונוצר מתח.
מסיבות אלה ונוספות, לשיקום הנפגע יש חשיבות מכרעת על מנת שיוכל לחיות חיים טובים ומלאים, ולא לאבד את הקשר עם משפחתו. טיפול פסיכולוגי בידי מטפל המתמחה בתחום הטיפול בילדים או בני נוער יוכל לסייע לנפגע בתקופה הקשה שלאחר הפגיעה.
על מנת שמקרים כאלו לא יישנו וגם לטובת הדינמיקה המשפחתית, חשוב לשקם גם את הפוגע ולדאוג שיקבל טיפול נפשי. רק על ידי הכרה בבעיה ושיח פתוח שמאפשר לקורבן להרגיש שיש לו גב שהיא או הוא יכולים לסמוך עליו, יכול גם התא המשפחתי להשתקם.
