חובת דיווח למשטרת ישראל חלה על כל אדם שגילה על קיומה של עבירה פלילית המחייבת דיווח. אילו עבירות מחייבות דיווח מיידי למשטרה ומה דינו של מי שהחליט לא לדווח? עו"ד אלעד שאול מסביר:
חוק חובת דיווח
החוק בישראל קובע כללים ברורים לעניין חובת הדיווח של כל אזרח הנחשף לביצוע עבירה פלילית מסוימת. אי דיווח למשטרה במקרה של עבירה החייבת דיווח – מהווה עבירה פלילית עצמאית שדינה מאסר שנע בין 3 ל-6 חודשי מאסר בפועל. החובה לדווח על עבירה פלילית קבועה בסעיף 368ד לחוק העונשין וכוללת מספר עבירות פליליות שנפרט אותן כעת.
על מי חלה חובת דיווח?
אלו הגורמים שחייבים בחובת דיווח:
- אחראי על קטין: הורה, בן משפחה, מורה, עובד סוציאלי וכדומה.
- אחראי על חסר ישע.
- בעל מקצוע: רופא, אחות, מורה, יועצת בית הספר, עו"ס, שוטר, פסיכולוג, קרימינולוג, מנהל בית הספר וכדומה.
- כל אדם שחשב שנעברה עבירה בקטין או בחסר ישע בידי אחראי עליו.
מי לא חייבת בחובת דיווח? קטין לא מחויב לדווח על עבירות שהוא עד להן ובוצעו בקטין אחר.
באילו עבירות חובה לדווח למשטרה?
חובת דיווח על פגיעה בקטינים וחסרי ישע
בכל מקרה שבו אדם חושב שנעברה עבירה בקטין על ידי האחראי עליו (הורה, מורה, מטפל וכדומה), עליו לדווח מיד לעובד סוציאלי או למשטרה. בין יתר העבירות שמחייבות דיווח מיידי למשטרה הן:
- תקיפת קטין או חסר ישע על ידי אחראי.
- התעללות בקטין או חסר ישע.
- עבירות מין בקטין או בחסר ישע.
- עבירת מין בתוך המשפחה.
- כל עבירת חמורה שנעברה כלפי קטין או חסר ישע.
על פניו, שכן ששומע הורה מכה את אחד מילדיו מחויב לדווח על כך מידית למשטרה וניתן לומר באופן חד משמעי שקיימת חובת דיווח בכל עבירת אלימות, התעללות או עבירת מין שבוצעה כנגד קטין. ומה קורה אם אתם חוששים לדווח למשטרת ישראל? ניתן להעביר דיווח גם לעובד סוציאלי מטעם העירייה או המועצה המקומית והוא מחויב להעביר דיווח מפורט למשטרה. בעקבות הוראות החוק פורסם חוזר מנכ"ל משרד החינוך המבהיר לאנשי הצוות החינוכי את חובת הדיווח וחשיבותה.
אני חייב בחיסיון כלפי הקטין, האם עלי לדווח?
ברוב המקרים כן. לרוב, חובת הדיווח גוברת על חובות חיסיון למיניהן, כך שכל אדם שנתקל בביצוע עבירה כלפי קטין, חייב להעביר דיווח מידי – גם אם מדובר באיש מקצוע שחייב בשמירת חיסיון כלפי הקטין דוגמת פסיכולוג של הקטין, רופא או יועצת בית הספר. אם נתקלתם בקטין במהלך עבודתכם ועלה חשד שהוא סובל מהתעללות, הזנחה, פגיעה מינית או אלימות – פנה לייעוץ עם עורך דין פלילי על מנת להבין את היקף חובת הדיווח שלכם.
האם ניתן להימנע מדיווח אם העניין טופל בדרך אחרת?
חד משמעית לא! למשל, אם צוות בית ספר חושד שקטין חווה אלימות בבית, עליו לדווח באופן מידי למשטרה או לעובדת סוציאלית, הזמנת הקטין ליועצת בית הספר, קיום פגישות עם פסיכולוגית חינוכית או עובדת סוציאלית הן פעולות מבורכות – אך הן לא מסירות את חובת הדיווח. בעבר טיפלתי במקרה בו התעורר חשד לתקיפת קטין על ידי אביו – צוות בית הספר נרתם לסייע והאב אף השתתף בטיפול הורי במסגרת הרווחה. על מנת שלא לפגוע באב שחזר למסלול חיים תקין – החליטו בבית הספר וברווחה שלא לדווח למשטרה. בפועל, אנשי המקצוע הפרו את חובת הדיווח שלהם ומנהל בית הספר, המורים, יועצת בית הספר והעובדות הסוציאליות בעירייה נחקרו תחת אזהרה והוגשו נגדם כתבי אישום לבית המשפט.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
חובת דיווח על פגיעה מינית
נכון לשנת 2020, אין חובת דיווח בישראל על פגיעה מינית שכבר התרחשה כלפי בגירים. חשוב לשים לב שלא מדובר בפגיעה מינית שעתידה להתבצע אלא בפגיעה מינית שכבר בוצעה. כך שאם אדם בגיר התוודה בפניכם שהוא נפגע מינית, אין לכם חובה לדווח על כך למשטרת ישראל. החובה לדווח על עבירת מין היא אך ורק אם העבירה בוצעה כלפי קטין, קטינה או חסרי ישע למיניהם כגון זקנים ובעלי מוגבלויות. אם קם חשד שעבירת מין עתידה להתבצע בעתיד, קמה חובה לכל אדם לדווח על מנת למנוע את ביצוע הפשע.
חובת דיווח אלימות במשפחה
למרבה הפלא, אין חובת דיווח בישראל על אלימות במשפחה כלפי בגירים שכבר בוצעה. החוק למניעת אלימות במשפחה מחייב גורמים רבים ליידע את הקורבן כי יש לו זכות לפנות משטרה, למחלקה לשירותים חברתיים או למרכז טיפול ומניעת אלמ"ב. מי הגורמים החייבים ביידוע הקורבן?
- אנשי רפואה: רופא, אחות, פסיכולוג, קרמינולוג קליני.
- עובדי חינוך: מורה, מנהל בית ספר, יועצת, מדריך.
- אנשי מקצוע: שוטר, עורך דין, איש דת, יועץ מכל סוג.
ביקורת רבה מועברת על כך שהחוק לא מחייב את אותם גורמים לדווח למשטרה, אלא רק ליידע את הקורבן בדבר זכויותיו להגיש תלונה במשטרה ולקבל עזרה. כמובן, אם אדם יודע שעתידה להתבצע עבירת אלימות במשפחה, עליו למנוע את העבירה לפי החוק מכוח החובה למנוע ביצוע פשע עתידי – ברוב המקרים, דיווח למשטרה הוא הדרך היעילה ביותר והמוסרית למניעת עבירות פליליות בעתיד.
חובת דיווח לאגף רישוי כלי ירייה
על פי חוק כלי הירייה, גורם מטפל שסבור שמטופל עלול לסכן את הציבור אם יישא נשק בשל מצבו הרפואי, חייב לדווח על כך. את הדיווח חייב המטפל להעביר למנהל משרד הבריאות ואף לצה"ל, ואלו מעבירים דיווחים למשטרת ישראל. אם למטופל רישיון נשק קיים, סבר להניח שהרישיון יבוטל בהמלצת המשטרה. חובת הדיווח קמה לא רק במטופלים שמחזיקים נשק בפועל, אלא גם בכאלו שהרופא חושב שיסכנו את הציבור בעתיד אם יקבלו רישיון נשק לידיהם.
חובת דיווח על איום בהתאבדות
נכון להיום, אין חובת דיווח על איום בהתאבדות של בגיר. יחד עם זאת, הציפיה המוסרית היא לדווח לכוחות ההצלה אם נודע לנו על אדם שמתכוון לשים קץ לחייו.
החובה הכללית למנוע פשע ועבירת "אי מניעת פשע"
בשונה מחובות הדיווח בדבר עבירות שכבר בוצעו, מה עלינו לעשות לעניין עבירה שעתידה להתבצע? כאן החוק מחייב את האזרח "לנקוט בכל האמצעים הסבירים" על מנת למנוע את ביצוע הפשע שעתיד להתרחש. הדרך הסבירה ביותר, היא באמצעות דיווח למשטרת ישראל או לכוחות ההצלה האחרים, או אף מתן סיוע אקטיבי לקורבן. לשם כך חוקק חוק לא תעמוד על דם רעך שקובע מפורשות:
"חובה על אדם להושיט עזרה לאדם הנמצא לנגד עיניו, עקב אירוע פתאומי, בסכנה חמורה ומיידית לחייו, לשלמות גופו או לבריאותו, כאשר לאל-ידו להושיט את העזרה, מבלי להסתכן או לסכן את זולתו."
עוד קובע החוק שדיווח לרשויות ההצלה מהווה סיוע לכל דבר ועניין:
"המודיע לרשויות או המזעיק אדם אחר היכול להושיט את העזרה הנדרשת, יראוהו כמי שהושיט עזרה לענין חוק זה; בסעיף זה, "רשויות" – משטרת ישראל, מגן דוד אדום ושירות הכבאות."
אם ידעת שעבירת פשע עומדת להתבצע ולא דיווחת על כך, אתה צפוי לחקירה במשטרה ואף קיים סיכון לקבלת כתב אישום. חשוב לשים לב, חובות הדיווח לעניין קטינים חלה גם אם אנו סבורים שבוצעה עבירה כלפי קטין או חסר ישע. מנגד, החובה למנוע פשע חלה רק אם אנחנו יודעים שהפשע עומד להתרחש – מדובר ברף גבוה בהרבה על מנת לא להכביד על הציבור.
מדוע נמנעים מלדווח?
מה גורם לאזרחים לחשוש מלדווח על עבירות פליליות אליהם הם מודעים? ישנן מספר סברות מרכזיות:
- רצון שלא לקחת צד בהליך המשפטי.
- רצון שלא לקחת צד בסכסוך בין הצדדים.
- בושה או חוסר בטחון.
- אדישות או חוסר אכפתיות.
- אי ידיעת החוק.
לדוגמה, מקרה של אלימות במשפחה במסגרתו בעל אלים מכה את אשתו – ברוב המקרים, השכנים עדים לנעשה ומצופה מהם על ידי המחוקק לדווח על כך למשטרה. אך המציאות מלמדת, ששכנים חוששים להתעמת עם הבעל האלים, מפחדים מהתנכלויות בהמשך ולא רוצים להתעמת עם העבריין. מנגד, ברוב המקרים, הישראלי היפה מחליט לעשות מעשה ומדווח למשטרה על התקיפה ובכך קוטע את מעגל האלימות.
