בדין הישראלי, כמו כמעט בכל מדינה אחרת, ישנה אופציה להגביל את חירותו של אדם על ידי מעצר, בכדי שיתאפשר ביצוע תקין של הליך המשפט שלו. כיוון שמדובר באופציה שעומדת למדינה על פי חוק – הבריחה מהמשמורת אינה חוקית, ועשויה לגרור עונשים. כך גם המסייע לבריחה שכזו עשוי לקבל עונש.
כיוון שמעצר כזה יכול להימשך זמן לא מבוטל גם במקרים בהם האדם בסוף לא יורשע, וכן כיוון שמדובר בשלילה מוחלטת של החירות – זכות יסוד במדינת ישראל – חשוב לדעת מה הדין הקשור במשמורת החוקית, בבריחה ממנה ובסיוע לבריחה שכזו.
מהי משמורת חוקית?
משמורת חוקית הינה שלילה של חירותו של אדם, לתקופה מסוימת שמוגדרת מראש, במטרה לאפשר הליך פלילי באופן תקין וללא הפרעות. ככלל, משמורת משמעה סמכות לשלול מאדם את החירות שלו לתקופה מסוימת, והיא מוגדרת בתקנות סדר הדעין הפלילי תחת סמכויות אכיפה, והמשמורת היא חוקית ככל שהיא נקבעה לפי צו בית משפט. באם אדם נעצר שלא תחת צו כזה, יכול להיווצר מצב בו המעצר אינו חוקי.
כך, במשמורת יכולים להיות הן עצורים והן אסירים. כיוון שהמשמורת נעשית מכח חוק, ישנו איסור על הימלטות מהמעצר. האיסור תקף גם כשמדובר במעצר בית, אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי, או בריחה במצב בו האסיר נמצא בחופשה.
משמעות הדבר הוא כי החובה קיימת גם כשאדם נמצא בפועל במאסר, וגם כאשר באופן זמני הוא יוצא ממנו – אם למשל הוא נמצא בחופשה או מועבר בין מתקני כליאה שונים. בשני המצבים המשמורת חלה והבריחה ממנה אסורה.
בחוק העונשין, החוק המסדיר את המותר והאסור בתחום הפלילי, ישנה התייחסות מפורשת לבריחה ממשמורת חוקית, ובהמשך אף ישנה התייחסות לסיוע לבריחה ממשמורת חוקית.
הסעיפים הרלוונטיים הם 257-259. ס' 257 קובע שמי שבורח ממשמורת חוקית בה הוא נתון עקב עבירה פלילית דינו מאסר שבע שנים אם הוא מואשם או מורשע בפשע, או שלוש שנים בכל מקרה אחר (כך, יתכן למשל שעונשו של אדם שנמצא בבחינה פסיכיאטרית ולא מואשם באף עבירה יהיה לשלוש שנים). חשוב לשים לב שהענישה של שבע השנים קיימת גם אם האדם רק מואשם וטרם הורשע.
העובדה שהחוק עצמו מגדיר את הבריחה באחד מסעיפיו כעבירה פלילית בפני עצמה, זאת אומרת בנפרד מהעבירה שבגינה הוא נאשם או הורשע, מלמדת את החומרה בה המערכת רואה את הבריחה ממשמורת חוקית.
חשוב לזכור כי ישנם מצבים בהם המשמורת מלכתחילה אינה חוקית ואינה נעשית לפי צו בית משפט. במקרים כאלה ככל שאדם יברח מהמשמורת יתכן שבית המשפט יקבע שהבריחה אינה מהווה עבירה לפי ס' 257 כיוון שהאדם לא היה נתון תחת משמורת חוקית כלל.
סיוע לבריחה ממשמורת חוקית
לאור החומרה הרבה בה הדין הישראלי מתייחס לבריחה ממשמרת, המתבטאת בענישה, ישנו גם איסור על סיוע לבריחה ממשמורת חוקית.
כך גם עבירה זו מוגדרת כעבירה פלילית, ומופיעה בסעיף 258 לחוק העונשין. לפי סעיף זה מי שמסייע לאסיר או לעצור לברוח או לנסות לברוח ממשמורת חוקית דינו מאסר שבע שנים, וכך גם מי שמכניס או גורם שיוכנס דבר לבית סוהר כדי להקל על בריחתו של אסיר או עצור דינו מאסר שבע שנים גם כן.
על אף שהמחשבה האינטואיטיבית היא סיוע לאדם הבורח ממעצר או כליאה, בית המשפט דן לעיתים גם במקרים בהם מדובר בסיוע לבריחה מבית חולים פסיכיאטרי. כך למשל נקבע עונש מאסר על תנאי במקרה בו אדם סייע לאח שלו לברוח מבית חולים פסיכיאטרי כאשר הוא אושפז לצורך הסתכלות לאחר עבירת רכוש שביצע.
במקרה זה מדובר היה באדם שהצליח לעזור לאח שלו לברוח מבית החולים הפסיכיאטרי, ובזמן זה האח גם ביצע מספר עבירות רכוש. התביעה הדגישה את חומרת עבירת הסיוע לבריחה ממשמורת חוקית.
מקרה נוסף אירע בעניין אמיר חילף. שם מדובר היה באדם שרצח את אמיר ולאחר מכן בתום דיון בבית המשפט נמלט מהמקום על אופנוע, בריחה אשר תוכננה טרם הדיון בבית המשפט. במקרה ההוא היה אדם שחיכה לרוצח על אופנוע כך שהם יכלו לברוח מיד בתום הדיון. ארבעה ימים לאחר מכן הרוצח נתפס, אך המסייע טרם נתפס.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
טענות הגנה למסייע
לצד הללו, למסייע ישנה אופציה להציע טענות הגנה. ראשית כאמור לעיל יש לזכור שלעיתים כלל לא מדובר במשמורת חוקית, ואז גם הסיוע לבריחה אינו מהווה עבירה. אחת הדוגמאות הינה נאשם שסייע לאחיו לברוח ממעצר בבית חולים פסיכיאטרי. שם נקבע כי העונש ההולם הוא חודשי מאסר ספורים, כאשר גם אותם ניתן לרצות בעבודות שירות, לבין שנה של מאסר בפועל.
במקרה זה טען הנאשם שהמעשה נעשה תוך היענות לבקשה של האח וללא תכנון מוקדם וכן כי רף החומרה נמוך, ולפיכך העונש המתאים הינו מאסר על תנאי בלבד. כמו כן הוא ביקש שתהיה התחשבות במצבו הבריאותי. כמו כן ניתן להעלות טענות הגנה הרלוונטיות לדין הפלילי בכלל, ולא באופן ספציפי לעבירות אלה. כך לדוגמה ניתן לטעון טענות הגנה הקשורות בקטנוּת, במצב נפשי שאינו מאפשר העמדה לדין, וכד'.
בתיק בשם ת"פ 2359/96 למשל, טען מערער על הרשעה בסיוע לבריחה ממשמורת חוקית שכן בשלב בו חולץ האדם שהיה במשמורת מידי השוטרים מעמדו היה של "מעוכב" ולא במעמד של "עצור" או "אסיר". לפיכך לטענתו אין הוא עומד בדרישות ס' 258 לחוק העונשין.
בעניין זה קבעו השופטים שס'258 אכן אינו הסעיף החל בעניין. כך, הסעיף הרלוונטי הוא סעיף הדן בהברחת אדם, ס' 259(2), אשר מתייחס למי שמבריח או לחילופין מנסה להבריח אדם ממשמורת חוקית, סעיף שבו אין התייחסות לאסיר או עצור.
ההמלצה – הסתייעות בעורך דין
כפי שניתן לראות בקלות, תחום הבריחה ממשמורת חוקית וכן הסיוע לבריחה שכזו מורכב וסבוך, וכולל מצבים אפשריים רבים וטענות הגנה מורכבות. זאת, לאור החשיבות הגדולה שרואה המערכת בכך שאדם אשר הוחלט שצריך לשהות תקופה מסוימת במעצר או במאסר אכן יישאר במעצר או במאסר ולא תתאפשר לו היציאה משם.
בהתאם לחשיבות הרבה שרואה המחוקק בתחום – גם הסנקציה המלתווית לבריחה כזו יכול להגיע לשנות מאסר רבות. לאור כל אלה, ככל שהואשמת באחת מהעבירות הרלוונטיות או שנחקרת במשטרה בגינן, חשוב ביותר להסתייע בבעל מומחיות בתחום. כך, תוכל למנוע טעויות שמקורן בחוסר היכרות עם הדין ועם הפסיקה הרלוונטית, טעויות אשר יכולות להוביל לסנקציות חמורות ביותר. אולי יעניין אתכם גם :סחיטה בפייסבוק
