הרפורמה בעבירות ההמתה יצרה מדרג חדש של עבירות שגרמו למותו של אדם אחר. החמורה מבין העבירות החדשות היא עבירת הרצח בנסיבות מחמירות והעבירה הקלה ביותר, באופן יחסי, היא עבירת גרימת מוות ברשלנות. מהי עבירת גרימת מוות ברשלנות? מה העונש על עבירה זו? כל זאת ועוד בהמשך המאמר.
מה זה גרימת מוות ברשלנות?
גרימת מוות ברשלנות היא עבירת המתה הקבועה בסעיף 304 לחוק העונשין. אני רוצה להביא את גוף הסעיף כאן, שיהיה לנגד עיניכם. הסעיף מורה בלשון תמציתית זו:
"הגורם ברשלנות למותו של אדם, דינו – מאסר שלוש שנים"
הסעיף קובע כי מי שגרם ברשלנות למותו של אדם, עונשו מאסר של שלוש שנים לכל היותר. כדי להבין מה נחשב לגרימת מוות ברשלנות, יש להכיר את כל המדרג של עבירות ההמתה ובעיקר את עבירת ההמתה בקלות דעת.
מדרג עבירות ההמתה
הרפורמה האחרונה בעבירות ההמתה יצרה 5 עבירות המתה חדשות או מחודשות. נמנה אותן מהחמורה שבהן לקלה ביותר:
- עבירת הרצח בנסיבות מחמירות;
- עבירת רצח;
- עבירת המתה באחריות מופחתת;
- עבירת ההמתה בקלות דעת;
- עבירת גרימת מוות ברשלנות.
עבירות הרצח וההמתה באחריות מופחתת, אינן רלוונטיות לעניינו. נגיד בקצרה כי אותן עבירות עוסקות בגרימת מוות בכוונה או באדישות. הרוצח, בעבירות אלו, התכוון להרוג או לכל הפחות היה אדיש לכך שאדם ייהרג ממעשיו. לא כך הוא ביחס לעבירות ההמתה בקלות דעת ועבירת גרימת המוות ברשלנות. נעמיק בשתי עבירות אלו.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
המתה בקלות דעת
סעיף 301 ג מורה כי "הגורם למותו של אדם בקלות דעת, דינו – מאסר שתים עשרה שנים". מהי המתה בקלות דעת? בתי המשפט פירשו קלות דעת כך – אדם נטל סיכון מופרז, מתוך אמונה כי מעשהו לא יגרום למותו של אדם, על אף שניתן היה לצפות כי אותו מעשה יגרום למותו של אדם אחר.
למשל, אדם שנהג תחת השפעת אלכוהול ובאותה נהיגה דרס אדם למוות, עבר על עבירת ההמתה בקלות דעת. הנהג לא התכוון להרוג והוא אף לא היה אדיש למותו של הנדרס, אולם הוא נהג בקלות דעת בכך שעלה על ההגה בעודו שיכור ונטל בכך סיכון בלתי סביר.
גרימת מוות ברשלנות
עבירת גרימת מוות ברשלנות הינה עבירה קלה יותר מעבירת ההמתה בקלות דעת. ההבדל בין גרימת מוות ברשלנות לבין המתה בקלות דעת הינו דק מאוד ונעסוק בו להלן. לרוב, גרימת מוות ברשלנות תתרחש בתאונות דרכים. נהג שסטה מהנתיב והוביל למותו של אדם, לא אותת ונכנס ברכב אחר ואף נסע במהירות גבוהה מהמותרת ודרס הולך רגל, גרם ברשלנות למותו של אדם.
עם זאת, הגבול בין עבירות ההמתה בקלות דעת לבין עבירות גרימת מוות ברשלנות הוא דק מאוד. הוכחה אם גרימת מוות הייתה בקלות דעת או ברשלנות, אינה פשוטה כלל וכלל. כפי שנראה מיד, לקביעה באיזו עבירה מדובר השלכה קריטית מאוד על הנאשם.
מה העונש על גרימת מוות ברשלנות ועל המתה בקלות דעת?
כפי שניתן לראות בבירור מהסעיפים שהוצגו, עונש המקסימום על עבירת גרימת מוות ברשלנות הוא 3 שנות מאסר. לעומת זאת, עונש המקסימום על המתה בקלות דעת מכפיל את עצמו פי 4 ועומד על 12 שנות מאסר! פער עצום זה בעונשים על עבירות ההמתה יוצר חשיבות קריטית מאוד להכרעה האם המתה נגרמה מפעולה בקלות דעת או ברשלנות.
מה ההבדל בין גרימת מוות ברשלנות לבין המתה בקלות דעת?
אכן לא פשוט להוכיח האם מדובר בגרימת מוות ברשלנות או בהמתה בקלות דעת. האם נהיגה באור אדום הוא רשלנית או קלת דעת? ומה עם נהיגה ב-30 קמ"ש מעל המותר בדרך עירונית? ומה עם 40 קמ"ש מעל למותר? האם נהיגה לאחר לילה ללא שינה היא רשלנית או בקלות דעת?
שאלות אלו זכו לבירור ראשוני בפסיקת בתי המשפט. בע"פ 2211-21 אמיר בדארנה נ' מדינת ישראל הסביר השופט גרוסקופף מה ההבדל המהותי בין שתי העבירות:
" שני היסודות כרוכים בנטילת סיכון בלתי סביר מבחינה אובייקטיבית לגרימת תוצאה בה אין הנאשם מעוניין; ההבדל ביניהם נוגע במודעות הסובייקטיבית של הנאשם לקיומו של סיכון זה: הרשלן לא מודע מבחינה סובייקטיבית לקיומו של הסיכון הבלתי סביר (למרות שהיה צריך להיות מודע לו); קל הדעת מודע מבחינה סובייקטיבית לקיומו של הסיכון הבלתי סביר (ומחליט במודע ליטול אותו בתקווה שלא יתממש)."
אם כן, בית המשפט קובע כי אותם מעשים עצמם יכולים להיחשב גם להמתה בקלות דעת וגם לגרימת מוות ברשלנות! מה שמבחין בין עבירות אלו, הוא תודעת הנאשם. ככל שהנאשם היה מודע לסיכון שהוא לוקח ובחר לקחת אותו בכל זאת, הרי שמדובר בהמתה בקלות דעת. לעומת זאת, אדם שלא היה מודע לכך שהוא נוטל סיכון משמעותי, למרות שהיה עליו להיות מודע לכך, ייחשב למי שגרם למותו של אדם ברשלנות והוא לא יורשע בהמתה בקלות דעת.
ניתן לראות כי ההבדל בין העבירות הינו מנטלי, תודעתי בלבד, ולא תלוי בהכרח בנסיבות. ניתן לטעון, כמובן, שישנן נסיבות בהן טענה כי אדם לא היה מודע לסיכון היא מגוחכת. כך, למשל, אם נער שיחק עם חברו באקדח, טענה לפיה היורה לא היה מודע לסיכון שגורמת הירייה צפויה להידחות. אולם במקרים רבים, ובראשם תאונות דרכים, אכן קיים תחום אפור רחב שקשה להכריע בו אם מדובר בהמתה בקלות דעת או ברשלנות.
מה ישפיע באותם מקרים על פסיקתו של בית המשפט אם מדובר בגרימת מוות ברשלנות או בהמתה בקלות דעת? במידה רבה, איכות הייצוד המשפטי של הנאשם היא שתכריע באיזו עבירה יורשע הנאשם. הפרקליטות צפויה לדרוש, כמעט בכל מצב, הרשעה בהמתה בקלות דעת. אולם ככל שהייצוג המשפטי של הנאשם איכותי וטוב, סביר בהחלט שהפרקליטות תיסוג מדרישה זו ותבקש להרשיע את הנאשם בגרימת מוות ברשלנות ותו לא.
גרימת מוות ברשלנות – עונשים נוספים.
לבסוף, חשוב לציין כי העונש על גרימת מוות ברשלנות לא מסתכם בשלוש שנות מאסר לכל היותר. כאשר גרימת המוות ברשלנות קרתה בתאונת דרכים, רישיונו של הנהג צפוי להישלל ובית המשפט עלול אף להטיל עליו עונשים כספיים. אולם גם כאן, חומרת העונשים הנוספים וכן משך המאסר שיוטל על הנהג, תלויים, במידה רבה, באיכות הייצוג המשפטי של הנאשם.
משרד עו"ד אלעד שאול
מעורבים בתיקי גרימת מוות ברשלנות? חוששים מהרשעה בהמתה בקלות דעת? פנו אלינו למשרד עו"ד אלעד שאול. עו"ד אלעד שאול ושאר צוות המשרד ישמחו לעמוד לשירותכם ולהעניק לכם ייעוץ וייצוג משפטי. עו"ד אלעד שאול הינו עו"ד מקצועי ומנוסה המתמחה בתחום הפלילי, ואף עבד בעברו בפרקליטות המדינה כך שהוא מכיר את הליכי התביעה מבפנים. צרו קשר עם צוות המשרד לקביעת ייעוץ ללא התחייבות ותוך שמירה על דיסקרטיות מלאה.
