שינוי עילת סגירה

שינוי עילת סגירה הוא תהליך משפטי שבו מבקש חשוד שנחקר במשטרה והתיק נגדו נסגר בחוסר ראיות או מחוסר עניין לציבור – לשנות את עילת הסגירה לחוסר אשמה.

אם הבקשה תתקבל, התיק יימחק ממחשבי המשטרה ולא יופיע עוד ברישום הפלילי של האזרח. אז איך משנים עילה מחוסר ראיות לחוסר אשמה? ומה קורה אם העילה היא חוסר עניין לציבור? עו"ד אלעד שאול מסביר.

עילות סגירה של תיק פלילי

חשוד בהליך פלילי שהתיק נגדו נסגר רשאי לבקש מהיחידה שסגרה את התיק, לעיין מחדש בהחלטה ולבחון מחדש את עילת הסגירה. תיקים שנסגרו מעילות מסוימות ממשיכים להופיע במרשם הפלילי והמשטרתי של החשוד, מונעים ממנו את האפשרות להתקבל למקומות עבודה מסוימים, לקבלת רישיונות מסוימים ולעבור סיווג ביטחוני. עילת הסגירה היחידה שמובילה למחיקת הרישום המשטרתי היא עילת "חוסר אשמה" ואליה אנו שואפים כשאנו מגישים בקשות לשינוי עילת סגירה.

אם בסוף החקירה במשטרה הוחלט לסגור את התיק ולא להגיש כתב אישום – על המשטרה או הפרקליטות לבחור את הסיבה המתאימה לסגירת התיק, סיבה זו מכונה עילת סגירה.

עילות הסגירה האפשריות

שם עילת הסגירה פירוט האם העילה משאירה רישום משטרתי?
העדר ראיות מספיקות העילה מכונה גם "חוסר ראיות". כן.

סגירת תיק מחוסר ראיות משאיר רישום משטרתי. מי שזכאי לעיין במרשם המשטרתי שלכם יכול לראות את התיק, את סוג העבירה בה נחקרתם ואת סיבת הסגירה.

מכלול נסיבות העניין אינו מצדיק העמדה לדין עילה זו מכונה בשפת העם "חוסר עניין לציבור". כן.

תיק שנסגר בחוסר עניין לציבור מותיר רישום משטרתי.

מכלול נסיבות העניין לא מצדיק פתיחה בחקירה תיק שנסגר בעילה זו מעיד על כך שקצין חקירות החליט לא לפתוח בחקירה מלכתחילה.
סגירת תיק בהסדר מותנה. לחצו לקריאה נוספת על הליך "הסדר מותנה". כן.

תיק שנסגר בהליך של הסדר מותנה מופיע במרשם המשטרתי של החשוד.

העדר אשמה פלילית העילה הטובה מכולן המכונה "חוסר אשמה". לא.

תיק שנסגר בחוסר אשמה נמחק מרישומי המשטרה.

מה ההבדל בין עילות הסגירה?

מרבית עילות הסגירה מותירות אחריהן רישום משטרתי כך שגופים ומוסדות שונים יכולים לראות שהאדם נחקר במשטרה בחשד לביצוע עבירה מסוימת, וכן את הסיבה שבגינה הוחלט לא להגיש נגדו כתב אישום פלילי. לרישום המשטרתי יש השפעה חמורה מאוד על שמו הטוב של האדם ועל יכולתו להתקבל למקומות עבודה, לשאת נשק, ולהתנהל בחופשיות מוחלטת כאדם ללא עבר פלילי. כפי שמודגם בטבלה, חוץ מעילת חוסר אשמה כל שאר עילות הסגירה משאירות רישום משטרתי. לכן מומלץ לפנות לעורך דין פלילי ולשכור את שירותיו לצורך בקשה לשינוי עילת הסגירה.

האם לאחר כל חקירה במשטרה צריך להגיש בקשה לשינוי עילה?

כאשר מוגשת תלונה במשטרה נגד אדם הוא הופך לחשוד בעבירה פלילית. המשטרה תזמן את החשוד לתחנה לצורך חקירה ותחקור אותו תחת אזהרה. חקירה באזהרה יוצרת באופן אוטומטי תיק פלילי שמופיע במרשם המשטרתי של אותו חשוד ובו מפורטים סוג העבירה בה הוא נחשד, מספר התיק במשטרה, תחנת המשטרה שחקרה את התיק ותאריך ביצוע העבירה. בסוף הליך החקירה עובר התיק לקצין החקירות בתחנה לצורך בחינת הראיות ובמקרים מסוימים עובר לגוף התביעה על מנת לבחון אפשרות להעמיד את החשוד לדין פלילי ולהגיש נגדו כתב אישום. אני מצרף לכם דוגמה של מרשם משטרתי ובו תיק חקירה על עבירות סמים שנסגר בחוסר עניין לציבור:

רישום משטרתי תיקי סגורים

אם הוחלט שאין מקום להגיש כתב אישום, נסגר התיק באחת מעילות הסגירות (סיבות) שפירטנו מעלה; חוסר ראיות, חוסר עניין לציבור או חוסר אשמה. סגירת תיק מחוסר ראיות או מחוסר עניין לציבור מותרה רישום משטרתי, בעוד שתיק שנסגר מחוסר אשמה נמחק לחלוטין ממרשמי המשטרה וממחשביה. ביתר המקרים, כפי שרואים בתמונה המצורפת, נשאר רישום משטרתי שחשוף לעיני רשויות מדינה רבות. לכן, מומלץ לשקול את האפשרות להגיש בקשה לשינוי עילת סגירה של התיק לחוסר אשמה ובכך להוביל למחיקת רישום פלילי וניקוי שמו של החשוד לחלוטין.

בקשה לשינוי עילת סגירה

הזכות לבקש את שינוי עילת סגירת תיק קבועה בסעיף 62(ב) לחוק סדר הדין הפלילי:

"על החלטה שלא להעמיד לדין תימסר לחשוד הודעה בכתב שבה תצוין עילת סגירת התיק והחשוד יהיה רשאי לפנות לתבוע שסגר את התיק בבקשה מנומקת לשנות את עילת הסגירה…"

רבים שואלים אותי האם אפשר להגיש בקשה לשינוי עילת סגירה ללא עורך דין ובאופן עצמאי? מבחינה טכנית, אפשר להגיש את הבקשה לבד אך הדבר לא מומלץ בלשון המעטה. בקשה לשינוי עילת סגירה מבוססת על ניתוח של חומר הראיות, נימוקים משפטיים, הפניה לנהלים פנימיים, הנחיות של משטרת ישראל, הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה ואיתור ליקויים בהתנהלות היחידה החוקרת. כמו כן, מצרפים לבקשה ראיות נוספות שיש ברשותנו ובסופה מציינים נסיבות אישיות של הלקוח. בקשה זו מצריכה מיומנות רבה, והיכרות מוחלטת עם הוראות החוק, ההנחיות וסדרי הדין הפליליים – הסיכוי לשכנע תובע משטרתי או קצין חקירות לשנות עילת סגירה ללא נימוקים משפטיים כבדים – נמוך מאוד.

שנית, כל מה שנכתב או נאמר במסגרת הבקשה לשינוי עילת הסגירה מהווה חומר חקירה לכל דבר ועניין. חשוב לזכור שכל מה שייכתב בבקשה עשוי לשמש נגדך והבקשה מוגשת לקצין חקירות, תובע משטרתי או פרקליט. במקרים חריגים, יש להם את הסמכות להורות על פתיחת התיק מחדש והמשך החקירה. לכן אני ממליץ בחום רב להגיש בקשה לשנות את עילת הסגירה אך ורק באמצעות עו"ד פלילי מומחה.

עורך דין פלילי מנוסה יודע לשמור על זכויותיך, לטעון את הטענות הנכונות ולהימנע מלטעון טענות שעשויות לפגוע בך או להוביל לפתיחת התיק מחדש.

הזכות לקבל את חומרי החקירה והראיות

לצורך בקשה לשינוי עילת סגירה אנו פונים למשטרת ישראל או לתובע שסגר את התיק ומבקשים לקבל העתק של מלוא חומר הראיות שמוחזק בידיהם. למשטרה ישנן הנחיות פנימיות שמאפשרות לה למסור רק חלק קטן מחומרי החקירה והראיות או במקרים חריגים, גם לסרב באופן מוחלט לבקשת החשוד לעיין בחומר. זו סיבה נוספת לפניה לעו"ד פלילי כדי לשנות את עילת הסגירה – אנו מכירים את הנהלים וההנחיות, את השיקולים שמנחים את המשטרה בזמן שהיא שוקלת אם לאפשר לכם לקבל את חומר החקירה או לא – ואיתנו יש לכם סיכוי גדול יותר לקבל את החומרים במלואם.

לאחר קבלת חומר החקירה, אנו לומדים את התיק לעומק, מעריכים את משקלו המשפטי ומאתרים מחדלי חקירה, ליקויים משפטיים ומעלים טענות הגנה מיוחדות, הכל בהסתמך על הוראות החוק, פסיקת בתי המשפט, הנחיות, נהלים ותקדימים שיצרנו ואליהם נחשפנו לאורך השנים. לצערנו, ישנם עורכי דין שמגישים בקשות לשינוי עילת סגירה בלי לצלם את חומר הראיות, ברוב המקרים, בשל תמחור נמוך מאוד של שכר הטרחה שנלקח מהלקוח. בהליכים פליליים ומשפטיים, לא בוחרים את הזול ביותר – הזול לבסוף הוא היקר ביותר.

מה השיקולים לסגירת תיק בחוסר אשמה?

בעבר, המבחן הרלוונטי לסגירת תיק בחוסר אשמה היה היעדר "שמץ ראייתי" הקושר בין החשוד לבין ביצוע העבירה. התובע הפלילי צריך היה להשתכנע מחומר הראיות העומד בפניו – כי אין שום סיכוי שהחשוד ביצע את העבירה שיוחסה לו. לצורך העניין, השתמש התובע הפלילי במבחן "הראיה המנהלית" (ראה בג"צ 4539/92 יעקב קבלרו נ' מדינת ישראל). מדובר במבחן קשוח מאוד שהוביל לכך שסגירת תיק בחוסר אשמה הפכה לאירוע נדיר ביותר.

לאחרונה, הורה בית המשפט העליון לרשויות התביעה לרכך עוד יותר את המבחן ולאזן מחדש בין עילת הסגירה "חוסר ראיות" לבין "חוסר אשמה" וזאת על מנת לחזק את חזקת החפות, חזקה הנגזרת מעקרון כבוד האדם. לעניין זה קבע בית המשפט העליון בבג"צ 6213/14 יעקב ארגמן נ' מדינת ישראל:

"דעתי היא כי כאשר עסקינן במי שלא נמצאו די ראיות להגשת כתב אישום בעניינם – מן הראוי להגמיש את המבחן לסגירת תיק חקירה בהיעדר אשמה, תוך שינוי הדרישה הראייתית שביסוד עילה זו. כיום הכלל הוא שכל אימת שקיים ספק או חשד כלשהו בדבר חפותו של אדם – לא ניתן לסגור את התיק נגדו בהיעדר אשמה. דומני כי חזקת החפות מחייבת לקבוע כי תיק חקירה ייסגר בעילה של היעדר אשמה, אלא אם כן שוכנעו רשויות התביעה כי קיים ספק ממשי לגבי חפותו של אדם."

לאור פסק דין ארגמן, פורסמה הנחיית פרקליט המדינה ולפיה תיק ייסגר מחוסר אשמה לאו דווקא במקום בו החשוד בוודאות לא ביצע את העבירה, אלא גם במקום בו השתכנע התובע כי סיכוי נמוך שהחשוד ביצע את העבירה. המשמעות היא, שגם בתיקים בהם קיימות ראיות נגד החשוד, אך בעוצמה חלשה, ניתן לגנוז תיק בחוסר אשמה ולמחוק אותו מהמרשם המשטרתי.

מתי סוגרים תיק בחוסר ראיות או חוסר עניין לציבור?

סגירת תיק בחוסר ראיות, וגם סגירת תיק בחוסר עניין לציבור – מותירות רישום במחשבי המשטרה (בשונה מסגירה ב"חוסר אשמה"). שורת פסקי דין מבית המשפט העליון קבעו את השיקולים אותם צריך להפעיל תובע בבואו לבחון האם להגיש כתב אישום או לגנוז תיק. בפסיקת בית המשפט העליון נקבע מבחן "דיות הראיות", שמחייב את התובע לבחון האם קיים "סיכוי סביר להרשעה"; אם לא קיים סיכוי סביר להרשעה, עליו לגנוז את התיק בעילת "חוסר ראיות", ולא להעמיד את החשוד לדין (ראו את פסקי הדין בבג"צ 2534 ח"כ יונה יהב נ' פרקליטות המדינה; ובג"צ 4372/11 פלוני נ' מדינת ישראל).

ומה קורה במקרה שבו יש מספיק ראיות להעמיד לדין ויש סיכוי סביר להרשעה? על התובע לבחון האם קיים "אינטרס לציבור" להעמיד את החשוד לדין פלילי ולנהל נגדו הליך משפטי. במידה שלא נמצא אינטרס ציבורי בהעמדה לדין, עליו לגנוז את התיק בעילת "חוסר עניין לציבור" (או בשמה המשפטי – מכלול הנסיבות אינו מצדיק העמדה לדין). גניזת תיק מחוסר עניין לציבור היא החריג לכלל, שכן נקבע בבית המשפט העליון בבג"צ 935/89 אורי גנור נ' היועץ המשפטי לממשלה:

"נקודת המוצא העקרונית הינה, כי משקבע המחוקק כי התנהגות פלונית פלילית היא, הרי שיש אינטרס ציבורי כי החשוד בעבירה יעמוד לדין… רק כאשר העניין הציבורי באי העמדה לדין עולה על זה שבהעמדה לדין, רשאי התובע להגיע למסקנה כי קיים עניין לציבור באי העמדה לדין".

באותו פסק דין נקבעו השיקולים לסגירת תיק פלילי בחוסר עניין לציבור נוגעים, הנה חלקם:

  1. נסיבותיו האישיות של החשוד.
  2. נסיבותיו של קורבן העבירה.
  3. נסיבות ביצוע העבירה.
  4. חומרת העבירה.
  5. חומרת הנזק שנגרם למתלונן.
  6. שיקולים הנוגעים במערך התביעה ואינטרסים ציבוריים נוספים.

מכאן נובע, שגם כאשר ישנן ראיות להעמיד לדין – רשאי תובע פלילי לגנוז תיק חקירה לאור מכלול נסיבות ושיקולים. בכדי לשכנע את התובע שאין כל ספק בדבר חפותו של החשוד, יש לטעון מגוון נימוקים משפטיים, תוך ניתוח משפטי של חומר הראיות בתיק; לכן, יש לפנות לעו"ד פלילי בלבד ולא להסתכן בפניה עצמית לגופי החקירה והתביעה ללא ידע משפטי. אנו מצליחים במקרים רבים לשכנע את הפרקליט או התובע לסגור את התיק במסגרת השימוע לפני הגשת כתב אישום.

תוך כמה זמן ניתן לבקש שינוי עילת סגירה?

עורכי דין רבים ואף שוטרים טועים לחשוב שצריך להגיש בקשה לשינוי עילת סגירה בתוך 60 ימים ממועד סגירת התיק. מדובר בטעות משפטית מובהקת. אין בחוק הגבלה על מועד הגשת הבקשה, וניתן להגיש אותה בסמוך לסגירת התיק ואף בחלוף מספר שנים. יש להבדיל בין בקשה לשינוי עילת סגירה לבין ערר של מתלונן על סגירת התיק. למתלונן יש 60 ימים להגיש ערר, אך החשוד עצמו רשאי לבקש לשנות את העילה ללא הגבלת זמן.

ערעור על החלטה שלא לשנות עילת סגירה

אם הוגשה בקשה לשנות את עילת הסגירה והבקשה נדחתה – החשוד רשאי לערור על ההחלטה בתוך 60 ימים. הערר יוגש לגוף שסגר את התיק, זה שקיבל את הבקשה לשינוי עילת סגירה ודחה אותה, והגוף הסוגר יעביר את הערר יחד עם המלצותיו אל מחלקת עררים בפרקליטות המדינה. במחלקת העררים התיק יצוות לפרקליט או פרקליטה, חומר הראיות ייבחן לעומק, לרבות הטיעונים המשפטיים, החלטת הגוף הסוגר בבקשה לשינוי העילה ואף ניתן להעלות בפני מחלקת העררים טענות נוספות וחדשות. על החלטת מחלקת העררים לא ניתן לערור פעם נוספת ובמקרים חריגים ומיוחדים בלבד ניתן לעתור לבג"צ נגד ההחלטה.

עורך דין פלילי מומלץ להגשת בקשה לשינוי עילת סגירה

כותב המאמר, עו"ד אלעד שאול, יוצא פרקליטות מחוז תל אביב ורשויות התביעה של מדינת ישראל. עו"ד שאול בעל ניסיון רב במגוון תחומי המשפט הפלילי, בדגש על הליכים מנהליים מול רשויות המדינה כגון שינוי עילת סגירה של תיקים פליליים, עררים, עתירות מנהליות והליכים בבית המשפט העליון (בג"צ). בזמן עבודתו במשרד המשפטים, ייצג עו"ד שאול את מדינת ישראל כתובע בהליכים פליליים וזכה להכיר את המערכת "מבפנים", כך שלקוחות משרד אלעד שאול ושות' מקבלים, כדבר שבשגרה, ייצוג משפטי איכותי אשר לוקח בחשבון גם את דרך המחשב של "הצד השני" ואת הדרכים הנכונות להתמודד עמו. זקוק לשינוי עילת סגירה? פנה בהקדם לייעוץ ראשוני עם עו"ד אלעד שאול.

שינוי עילת סגירה

5 מתוך 5 - (11 הצבעות)
זקוקים לייעוץ אישי בנושא שינוי עילת סגירה?
השאירו פרטים ונשוב אליכם במהרה:
תרצו לחזור לנקודה מסוימת בכתבה?
כותב המאמר
עורך דין אלעד שאול
עורך דין אלעד שאול
שותף מייסד במשרד. מעורכי הדין הפליליים המובילים בישראל, יוצא פרקליטות מחוז תל-אביב ובוגר האוניברסיטה העברית בירושלים. נחשב לאחד המומחים הבולטים בתחומי עבירות מחשב, סייבר, מרמה והונאה ועבירות צווארון לבן. מוסמך מטעם גופי ממשל בארץ, באירופה ובארה"ב לניהול סיכוני סייבר, הגנת הפרטיות וניהול משברים.

עו"ד אלעד שאול בפייסבוק • עו"ד אלעד שאול ביוטיוב • מייל אישי Elad@ese.co.il

שאלות ותשובות
ישנן כמה עילות מרכזיות: חוסר ראיות, חוסר עניין לציבור, מכלול הנסיבות לא מצדיק העמדה לדין וחוסר אשמה.
כן. התיק מופיע במרשם המשטרתי של התיקים הסגורים וחשוף לעיני גופים מסוימים.
רק עילת חוסר אשמה מוחקת את התיק ממחשבי המשטרה.
פונים לעורך דין פלילי מטעמכם, הוא יפנה למשטרה ויקבל את חומרי הראיות. לאחר מכן תנוסח בקשה המבוססת על חומר הראיות, נהלי המשטרה והנחיות הפרקליטות לצד נתונים אישיים שלכם. לפרטים נוספים כנסו.
עורך דין אלעד שאול רקע שקוף
זקוקים לייעוץ?
השאירו פרטים ונשוב אליכם במהרה
הנושא דחוף? חייגו 24 שעות ביממה
מאמרים נוספים בתחום
תיק פלא משטרתי
תיק פל"א

תיק פל"א משטרה הוא אחד המונחים המקצועיים הבולטים במשפט הפלילי ונסקור אותו במאמר זה. מה כולל תיק פל"א, כיצד ניתן לקבל העתק ממנו והאם אפשר לסגור אותו מבלי שיוגש כתב

קרא עוד
היזק לרכוש במזיד
היזק לרכוש במזיד

עבירת היזק לרכוש במזיד היא אחת העבירות הנפוצות במדינת ישראל, אני נתקל בה לא מעט במהלך עבודתי. לרוב, מדובר באירועים יום יומיים שהחריפו לגרימת נזק לרכוש, דוגמת ריב בין בני

קרא עוד
חבלה במזיד ברכב
חבלה במזיד ברכב

חבלה במזיד ברכב היא עבירה חמורה שאנו נתקלים בה לעיתים קרובות במסגרת סכסוכי נהגים בכביש, סכסוכי שכנים, הליכי גירושין או אפילו סתם מתוך ונדליזם. מה העונש על חבלה במזיד ברכב

קרא עוד
הפרת צו הרחקה
הפרת צו הרחקה

הפרת צו הרחקה היא עבירה פלילית המכונה "הפרת הוראה חוקית". צו הרחקה הוא צו שניתן על ידי בית משפט ומטרתו להרחיק אדם מטריד מסביבת מבקש הצו, ההרחקה יכולה להיות פיזית

קרא עוד
עורך דין אלעד שאול רקע שקוף
זקוקים לייעוץ?
השאירו פרטים ונשוב אליכם במהרה
הנושא דחוף? חייגו 24 שעות ביממה