תחומי התמחות

  • home
  • שינוי עילת סגירה

שינוי עילת סגירה

עו"ד אלעד שאול   |   לייעוץ אישי 03-7773333

איך משנים עילת סגירה מחוסר ראיות לחוסר אשמה? או מחוסר עניין לציבור לחוסר אשמה?

נפתח לך תיק במשטרה? התיק קיים במרשם המשטרתי ו/או במרשם הפלילי ועשוי להיות חשוף לעיני גופים ומוסדות שונים. אם בסופה של החקירה המשטרתית יוחלט לא להגיש נגדך כתב אישום – התיק יכול להיסגר ממספר סיבות המכונות “עילות סגירה”, ואלו הן: 

  1. העדר ראיות מספיקות (“חוסר ראיות”)
  2. מכלול נסיבות העניין אינו מצדיק העמדה לדין (“חוסר עניין לציבור”) 
  3. מכלול נסיבות העניין אינו מצדיק המשך חקירה.
  4. סגירת תיק בהסדר מותנה.
  5. העדר אשמה פלילית (“חוסר אשמה”)

 

מה ההבדל בין עילות הסגירה? מרבית עילות הסגירה מותירות אחריהן רישום משטרתי כך שגופים ומוסדות שונים יכולים לראות שהאדם נחקר במשטרה בחשד לביצוע עבירה מסוימת, וכן את הסיבה שבגינה הוחלט לא להגיש נגדו כתב אישום פלילי. כמובן, שלרישום המשטרתי יש השפעה חמורה מאוד על שמו הטוב של האדם ועל יכולתו להתקבל למקומות עבודה, לשאת נשק, ולהתנהל בחופשיות מוחלטת כאדם ללא עבר פלילי.

איזה תיקים נשארים במרשם ואילו נמחקים לחלוטין? ומה עלי לעשות על מנת לשנות עילת סגירה של תיק משטרה ולהוביל למחיקת הרישום המשטרתי? עו”ד אלעד שאול, שותף מייסד בפירמת עורכי הדין “שאול – רן”, מסביר.

שינוי עילת סגירה של תיק משטרה

כאשר מוגשת תלונה במשטרה נגד אדם הוא הופך לחשוד. אותו חשוד מזומן לתחנת המשטרה לצורך חקירה ונחקר תחת אזהרה (“חקירה באזהרה”). חקירה תחת אזהרה יוצרת באופן אוטומטי תיק פלילי אשר מופיע במרשם המשטרתי של אותו חשוד. בסוף הליך החקירה עובר התיק לקצין החקירות בתחנה לצורך בחינה ו/או עובר לגוף התביעה על מנת לבחון אפשרות להעמיד את החשוד לדין פלילי ולהגיש נגדו כתב אישום.

במידה ואין מקום להגיש כתב אישום, נסגר התיק באחת מעילות הסגירות (סיבות) שפירטנו מעלה; חוסר ראיות, חוסר עניין לציבור או חוסר אשמה. סגירת תיק מחוסר ראיות או מחוסר עניין לציבור מותרה רישום משטרתי, בעוד שתיק אשר נסגר מחוסר אשמה נמחק לחלוטין ממרשמי המשטרה וממחשביה. ביתר המקרים, כשהתיק נסגר מעילה אחרת ניתן להגיש בקשה לשנות את עילת הסגירה של התיק ל-“העדר אשמה פלילית” (חוסר אשמה) ובכך להוביל למחיקת רישום פלילי

וניקוי שמו של החשוד לחלוטין.

בקשה לשינוי עילת סגירה

הזכות לבקש את שינוי עילת הסגירה קבועה בסעיף 62(ב) לחוק סדר הדין הפלילי:

“על החלטה שלא להעמיד לדין תימסר לחשוד הודעה בכתב שבה תצוין עילת סגירת התיק והחשוד יהיה רשאי לפנות לתבוע שסגר את התיק בבקשה מנומקת לשנות את עילת הסגירה…”

 

ראשית, בקשה לשינוי עילת הסגירה ל”חוסר אשמה” צריכה להיות מוגשת באמצעות עורך דין פלילי, וזאת מכיוון ששינוי העילה ייעשה בעיקר על סמך נימוקים משפטיים, הוראות החוק, הנחיות היועץ המשפטי לממשלה והנחיות פרקליט המדינה, לצד פירוט נסיבות אישיות של החשוד כתוספת לבקשה. בקשה זו מצריכה מיומנות רבה, והיכרות מוחלטת עם הוראות החוק, ההנחיות וסדרי הדין הפליליים. 

שנית, כל מה שתכתוב ו/או תגיד עשוי לשמש נגדך! זכור, בקשה לשינוי עילת סגירה מוגשת למשטרה או לתובע פלילי; לתובע יש סמכות לפתוח את תיק החקירה מחדש ולהורות על המשך חקירה ו/או על הגשת כתב אישום. עורך דין פלילי מנוסה יודע לשמור על זכויותיך, לטעון את הטענות הנכונות ולהימנע מלטעון טענות אשר עשויות לפגוע בך או להוביל לפתיחת התיק מחדש. 

לצורך בקשה לשינוי עילת סגירה, עורך הדין יבקש לקבל העתק מחומר החקירה שנאסף בתיק המשטרה. לאחר מכן, יש ללמוד את חומר הראיות, להעריך את משקלו המשפטי ולאתר מחדלי חקירה, ליקויים משפטיים וטענות הגנה. כל אלו ייעשו על סמך הוראות החוק, פסיקת בתי המשפט והנחיות פרקליט המדינה והיועמ”ש. 

רוצה להגיש בקשה לשינוי עילת סגירה לבדך? אתה עשוי לפגוע בחפותך! תיק סגור תמיד יכול להיפתח.

מה ההבדל בין תיק סגור מחוסר ראיות לתיק סגור מחוסר עניין לציבור?

סגירת תיק בחוסר ראיות, וגם סגירת תיק בחוסר עניין לציבור – מותירות רישום במחשבי המשטרה (בשונה מסגירה ב”חוסר אשמה”). שורת פסקי דין מבית המשפט העליון קבעו את השיקולים אותם צריך להפעיל תובע בבואו לבחון האם להגיש כתב אישום או לגנוז תיק. בפסיקת בית המשפט העליון נקבע מבחן “דיות הראיות”, לפיו על התובע לבחון האם קיים “סיכוי סביר להרשעה”; אם לא קיים סיכוי סביר להרשעה, על תובע לגנוז את התיק בעילת “חוסר ראיות”, ולא להעמיד את החשוד לדין (בג”צ 2534 ח”כ יונה יהב נ’ פרקליטות המדינה; ובג”צ 4372/11 פלוני נ’ מדינת ישראל).

ומה עם מצב בו קיימות ראיות מספיקות וישנו סיכוי סביר להרשעה? על התובע לבחון האם קיים “אינטרס לציבור” להעמיד את החשוד לדין פלילי ולנהל נגדו הליך משפטי. במידה ולא נמצא אינטרס ציבורי בהעמדה לדין, עליו לגנוז את התיק בעילת “חוסר עניין לציבור” (או בשמה המשפטי – מכלול הנסיבות אינו מצדיק העמדה לדין). גניזת תיק מחוסר עניין לציבור היא החריג לכלל, שכן נקבע בבית המשפט העליון:

“נקודת המוצא העקרונית הינה, כי משקבע המחוקק כי התנהגות פלונית פלילית היא, הרי שיש אינטרס ציבורי כי החשוד בעבירה יעמוד לדין… רק כאשר העניין הציבורי באי העמדה לדין עולה על זה שבהעמדה לדין, רשאי התובע להגיע למסקנה כי קיים עניין לציבור באי העמדה לדין” ( בג”צ 935/89 אורי גנור נ’ היועץ המשפטי לממשלה קבע, כבוד השופט אהרון ברק)

 

באותו פסק דין נקבע כי השיקולים לסגירת תיק פלילי בחוסר עניין לציבור נוגעים, בין היתר, בשיקולים הללו:

  1. נסיבותיו האישיות של החשוד.
  2. נסיבותיו של קורבן העבירה.
  3. נסיבות ביצוע העבירה.
  4. חומרת העבירה.
  5. חומרת הנזק שנגרם למתלונן.
  6. שיקולים הנוגעים במערך התביעה ואינטרסים ציבוריים נוספים.

 

מכאן נובע, כי גם כאשר ישנן ראיות להעמיד לדין – רשאי תובע פלילי לגנוז תיק חקירה לאור מכלול נסיבות ושיקולים. בכדי לשכנע את התובע שאין כל ספק בדבר חפותו של החשוד, יש לטעון מגוון נימוקים משפטיים, תוך ניתוח משפטי של חומר הראיות בתיק; לכן, יש לפנות לעו”ד פלילי בלבד ולא להסתכן בפניה עצמית לגופי החקירה והתביעה ללא ידע משפטי.

מתי סוגרים תיק בחוסר אשמה?

בעבר, המבחן הרלוונטי לסגירת תיק בחוסר אשמה היה היעדר “שמץ ראייתי” הקושר בין החשוד לבין ביצוע העבירה. התובע הפלילי צריך היה להשתכנע מחומר הראיות העומד בפניו – כי אין כל סיכוי, ולו הקל ביותר, שהחשוד ביצע את העבירה. לצורך העניין, השתמש התובע הפלילי במבחן “הראיה המנהלית” (ראה בג”צ 4539/92 יעקב קבלרו נ’ מדינת ישראל).

לאחרונה, הורה בית המשפט העליון לרשויות התביעה לרכך עוד יותר את המבחן ולאזן מחדש בין עילת הסגירה “חוסר ראיות” לבין “חוסר אשמה” וזאת על מנת לחזק את חזקת החפות, חזקה הנגזרת מעקרון כבוד האדם. לעניין קבע בית המשפט העליון בבג”צ 6213/14 יעקב ארגמן נ’ מדינת ישראל:

“דעתי היא כי כאשר עסקינן במי שלא נמצאו די ראיות להגשת כתב אישום בעניינם – מן הראוי להגמיש את המבחן לסגירת תיק חקירה בהיעדר אשמה, תוך שינוי הדרישה הראייתית שביסוד עילה זו. כיום הכלל הוא שכל אימת שקיים ספק או חשד כלשהו בדבר חפותו של אדם – לא ניתן לסגור את התיק נגדו בהיעדר אשמה. דומני כי חזקת החפות מחייבת לקבוע כי תיק חקירה ייסגר בעילה של היעדר אשמה, אלא אם כן שוכנעו רשויות התביעה כי קיים ספק ממשי לגבי חפותו של אדם.”

 

לאור פסק דין ארגמן, פורסמה הנחיית פרקליט המדינה ולפיה תיק ייסגר מחוסר אשמה לאו דווקא במקום בו החשוד בוודאות לא ביצע את העבירה, אלא גם במקום בו השתכנע התובע כי סיכוי נמוך שהחשוד ביצע את העבירה. המשמעות היא, שגם בתיקים בהם קיימות ראיות נגד החשוד, אך בעוצמה חלשה, ניתן לגנוז תיק בחוסר אשמה ולמחוק אותו מהמרשם המשטרתי.

האם סגירת תיק בחוסר אשמה מותירה רישום פלילי?

לא. בשונה מסגירת תיק ב-“חוסר ראיות” וסגירת תיק ב-“חוסר עניין לציבור”, סגירת תיק מהעדר אשמה פלילית מוביל למחיקה מוחלטת של התיק ממחשבי המשטרה ומהמרשם הפלילי.

תוך כמה זמן ניתן לבקש שינוי עילת סגירה?

אין הגבלת זמן. יש להבחין בין בקשת חשוד לשינוי עילת סגירה בתיק בו הוא נחקר; לבין ערר של מתלונן על עצם גניזת התיק ואי העמדת החשוד לדין. בעוד שלמתלונן יש 30 ימים להגיש ערר על גניזת התיק, לחשוד אין הגבלת זמן והוא רשאי להגיש בקשה לשינוי עילת הסגירה בכל עת, וגם בחלוף שנים רבות!

ערר של מתלונן על גניזת תיק נגד חשוד

כאמור, יש להבחין בין ערעור מצד המתלונן על גניזת התיק (המכונה “ערר מתלונן”), לבין בקשה מצד החשוד לשנות את העילה שבה נסגר התיק בו הוא נחקר כחשוד. בשני המקרים, הבקשות מצריכות מיומנות משפטית, ידע מעמיק והיכרות עם פסיקת בימ”ש העליון והנחיות היועמ”ש פרקליט המדינה.

כך למשל, עורך דין פלילי המייצג מתלונן – עיון בחומר הראיות עשוי להעלות כי התיק נסגר בטעות וכי היה מקום להעמיד את החשוד לדין, או לחילופין, ימצא כי יש לפתוח את התיק מחדש ולחקור על מנת לאסוף ראיות נוספות.

מצד החשוד – עורך הדין יעיין בחומר הראיות, ינתח את התיק וידלה נימוקים משפטיים מתאימים על מנת לבקש את שינוי עילת הסגירה של התיק. שינוי העילה מחוסר ראיות או מחוסר עניין לציבור, לחוסר אשמה – יוביל למחיקת התיק ממחשבי המשטרה וישמור על שמו הטוב של הלקוח.

עורך דין פלילי מומלץ להגשת בקשה לשינוי עילת סגירה

כותב המאמר, עו”ד אלעד שאול, יוצא פרקליטות מחוז תל אביב ורשויות התביעה של מדינת ישראל. עו”ד שאול בעל ניסיון רב במגוון תחומי המשפט הפלילי, בדגשת על הליכים מנהליים מול רשויות המדינה כגון שינוי עילת סגירה של תיקים פליליים, עררים, עתירות מנהליות והליכים בבית המשפט העליון (בג”צ). בזמן עבודתו במשרד המשפטים, ייצג עו”ד שאול את מדינת ישראל כתובע בהליכים פליליים וזכה להכיר את המערכת “מבפנים”, כך שלקוחות משרד שאול – רן מקבלים, כדבר שבשגרה, ייצוג משפטי איכותי אשר לוקח בחשבון גם את דרך המחשב של “הצד השני” ואת הדרכים הנכונות להתמודד עימו. זקוק לשינוי עילת סגירה? פנה בהקדם לייעוץ ראשוני עם עו”ד אלעד שאול.

חייג עכשיו