מאמרים

  • home
  • מאמרים
  • פלילי
  • הגבלים עסקיים – ״קרטל מדי המים״ ופסיקת בית המשפט העליון

הגבלים עסקיים – ״קרטל מדי המים״ ופסיקת בית המשפט העליון

עו"ד אלעד רן   |   לייעוץ אישי 03-7773333

עורך דין אלעד רן, שותף מייסד בפירמת עורכי הדין שאול-רן ושות’, עורך דין צווארון לבן המייצג בעבירות על חוק ההגבלים עסקיים, מסביר על פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט העליון בפרשת ״קרטל מדי המים״ ועל ההתייחסות של בית המשפט העליון למדיניות הענישה המחמירה בתיקי הגבלים עסקיים.

פסק הדין דן בפרשה גדולה של הסדרים כובלים שנעשו בין חברות ובעלי תפקידים בתחום מדי המים בישראל והתבטאו בתיאומים במסגרת מכרזים והליכים תחרותיים אחרים מטעם רשויות מקומיות ותאגידי מים.

מדיון מקיף שנערך בדבר מדיניות הענישה בתחום ההגבלים העסקיים בבית המשפט העליון, שופטי בית המשפט העליון עמדו על החומרה הנודעת לעבירות על חוק ההגבלים העסקיים בצד הצורך להחמיר את הענישה באופן משמעותי כנגד עברייני צווארון לבן, בתיקי הגבלים עסקיים.    

עורך דין הגבלים עסקיים

רקע

כאמור, פסק הדין דן בפרשה גדולה של הסדרים כובלים שנעשו בין חברות ובעלי תפקידים בתחום מדי המים בישראל והתבטאו בתיאומים במסגרת מכרזים והליכים תחרותיים אחרים מטעם רשויות מקומיות ותאגידי מים, פסק הדין עוסק בפרשה סבוכה שעניינה הסדרים כובלים שנערכו בתחום של ייצור, התקנה, שיפוץ והסבה של מדי מים בישראל בין השנים 2004-2009.

המדובר בפרשה שעניינה רשת מורכבת של תיאומים בין המתחרות שפעלו בשוק מדי המים בישראל אשר נחשפה באמצעות חקירה שערכה רשות ההגבלים העסקיים, החל משנת 2009. בעקבות כך, הוגשו מספר כתבי אישום שכללו ביחד יותר מעשרים נאשמים.

כתב האישום העיקרי, שהוגש בשנת 2011, התייחס ל-22 נאשמים. בהמשך, הוא הוחלף בכתב אישום מתוקן שכלל 21 אישומים בעניינם של 18 נאשמים.

פסיקת בית המשפט המחוזי – חוק ההגבלים העסקיים

בגין המעשים הללו, הוגש כתב אישום פלילי והנאשמים הורשעו בבית המשפט המחוזי, על הכרעת הדין וגזר הדין שניתנו על-ידי בית המשפט המחוזי הוגשו כמה וכמה ערעורים – הן מטעם המדינה והן מטעם הנאשמים בפרשה.

ערעורה של המדינה נסב בעיקרו על הכרעת הדין, תוך התמקדות במי שהיו לטענתה הנאשמים המרכזיים – בן דרור, חברת ארם, כהן, חברת ארד, צוויגנבוים, חברת מדי ורד, ג’רבי וחברת רימונים.

באופן יותר ספציפי, המדינה התמקדה בערעורה בטענה שהיה מקום להרשיע נאשמים אלה בעבירה של צד להסדר כובל בנסיבות מחמירות בכל אותם אישומים שבגדרם הם הורשעו בעבירה של צד להסדר כובל בלבד.

כמו כן, טענה המדינה כי גם מבלי להתערב בהכרעת הדין יש מקום להחמיר בענישה של בן דרור, ג’רבי וכהן, שכאמור שימשו כולם כמנכ”לים בחברות שבהן עבדו, ולהשית עליהם עונשי מאסר בפועל לתקופות ארוכות יותר מאלה שעליהן הורה בית המשפט המחוזי.

מנגד, הונחו ערעורים של חלק מן הנאשמים. רוב הערעורים נסבו הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין, במובן זה שנטען בהם כי היה מקום לזכות את המערערים מן העבירות שבהן הורשעו, חלקן או כולן, ולחלופין כי היה מקום להקל בעונשם

הפן הפלילי בדיני ההגבלים העסקיים והאיסור על עשיית הסדר כובל

סעיף 4 לחוק ההגבלים העסקיים קובע את האיסור להיות צד להסדר כובל. בהמשך לכך, סעיף 47(א)(1) לחוק קובע כי הפרה של האיסור האמור היא עבירה פלילית שדינה מאסר שלוש שנים או קנס.

סעיף 47א לחוק מוסיף וקובע את האיסור הפלילי המחמיר של היות צד להסדר כובל בנסיבות מחמירות, עבירה מסוג פשע שהעונש הקבוע בצידה הוא חמש שנות מאסר או קנס. המונח “נסיבות מחמירות” מוגדר בסעיף זה כך:

״נסיבות שבהן עלולה להיגרם פגיעה משמעותית בתחרות בעסקים, בין השאר בשל אחד או יותר מאלה:
(1) חלקו ומעמדו של הנאשם בענף המושפע מן העבירה.
(2) פרק הזמן שבו התקיימה העבירה.
(3) הנזק שנגרם, או הצפוי להיגרם לציבור, בשל העבירה.
(4) טובת ההנאה שהפיק הנאשם.״

כפי שנקבע בעניין וול, רשימת הנסיבות המנויות בסעיף 47א לחוק היא רשימה פתוחה שעליה יכול להוסיף בית המשפט, ובלבד שתתקיים הדרישה שעניינה עלילות לפגיעה משמעותית בתחרות בעסקים.

אם כן, לא בכל מקרה שבו קיימת עלילות לפגיעה בתחרות בעסקים, כנדרש בסעיף 2(א) לחוק, יהיה מדובר ב”נסיבות מחמירות”וכך אף לא בכל מקרה שבו נגרמה בפועל פגיעה בתחרות בעסקים.

באילו מקרים לא תוטל אחריות פלילית

מתי לא תוטל אחריות פלילית, במצבים אשר נקבעו בסעיף 4 לחוק ההגבלים העסקיים, במצבים שבהם העוסק –

” קיבל מאת בית הדין אישור לפי סעיף 9 או היתר זמני לפי סעיף 13 או פטור לפי סעיף 14, או שכל הכבילות שבהסדר פטורות בהתאם לפטור סוג שנקבע לפי סעיף 15א”.

סמכותו של הממונה על ההגבלים העסקיים לקבוע, בהתקיים התנאים המנויים בסעיף 15א, כללים לגבי סוגי הסדרים כובלים שהצדדים להם יהיו פטורים מקבלת אישור של בית הדין להגבלים עסקיים.

פסיקת בית המשפט העליון – מדיניות הענישה הפלילית הראויה בהגבלים העסקיים

בית המשפט העליון עמד על החומרה הנודעת לעבירות על חוק ההגבלים העסקיים בצד הצורך להחמיר את הענישה באופן משמעותי.

בית המשפט העליון שב והדגיש כי נקודת המוצא לענישה בתחום ההגבלים העסקיים חייבת להיות גישה מחמירה ברורה המתבטאת בהטלתם של עונשי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח (ולא בעבודות שירות).

זאת, על מנת לתת ביטוי הולם לפגיעה החמורה באינטרס הציבורי שנגרמת מביצוען של עבירות הגבלים העסקיים ואילו הם דבריו כלשונם –

״ עבירות אלה הן עבירות שפוגעות בחיי הכלכלה, ולכן גם בכל אחד ואחת מבני ובנות החברה. הן פוגעות בנשמת אפה של הכלכלה החופשית וברווחתם של יחידים כאחד. זאת ועוד, עבירות כלכליות, בהן עבירות על חוק ההגבלים העסקיים, הן עבירות אינסטרומנטליות שמבוצעות לרוב לאחר שהעבריין ביצע תחשיב כלכלי של התועלת מול הנזק שיגרמו לו מביצוע העבירה. על כן, ניתן לייחס משנה תוקף להנחה שלמדיניות הענישה הנוהגת צפויה להיות השפעה על הכוונת ההתנהגויות בתחום זה. על כך יש להוסיף את הקושי הרב הכרוך בחשיפת עבירות הגבלים עסקיים אשר מחייב קיומו של מסר הרתעתי הולם דרך קביעת מדיניות ענישה מחמירה. לפי מיטב שיפוטנו חרף העובדה שהושתו במקרה זה עונשי מאסר בפועל, במישור העקרוני היה מקום לאימוצה של מדיניות ענישה מחמירה יותר שתתבטא בריצוים של עונשי מאסר מאחורי סורג ובריח לתקופות ארוכות יותר. אנו מקבלים אפוא את עמדתה העקרונית של המדינה, הקוראת להחמרת הענישה בעבירות ההגבלים העסקיים… נוסיף ונאמר כי כחלק ממגמת ההחמרה בענישה בעבירות הגבלים עסקיים, וכדי לחזק את המסר ההרתעתי הכרוך בריצוים של עונשי מאסר, ככלל, על עונש המאסר בפועל כולו להתבצע מאחורי סורג ובריח. דומה כי הפתרון שבחר בית המשפט המחוזי – של פיצול תקופת המאסר בפועל כך שחלקה ירוצה מאחורי סורג ובריח וחלקה במתכונת של עבודות שירות – אינו דרך המלך. אנו סבורים כי במקרים שבהם נאשם הורשע בעבירה של הגבלים עסקיים ונמצאה הצדקה לשליחתו למאסר מאחורי סורג ובריח, על הכלל להיות כי עונש המאסר בפועל יבוצע במלואו במתכונת זו… פיצול זה [בו העבריין ירצה את עונשו בעבודות שירות] יעשה רק מקום בו האיזון בין נסיבותיו האישיות של העבריין לבין האינטרס הציבורי שבריצוי עונש משמעותי בגין מעשה העבירה מאפשר זאת.״

דבריו של בית המשפט העליון נחרצים וברורים – הקשחה של מדיניות הענישה כנגד עברייני צווארון לבן העוברים על חוק ההגבלים העסקיים וזאת, לנוכח הפגיעה הרבה שנגרמת לציבור מביצוען של עבירות הגבלים עסקיים והאינטרס הציבורי המשמעותי ביצירת הרתעה אפקטיבית מפני עבירות מסוג זה, בית המשפט העליון קובע כי העונשים שיוטלו על נאשמים שיואשמו בעבירות על חוק ההגבלים עסקיים יבוצעו מאחורי סורג ובריח, מאסר בפועל של ממש, מבלי להקל בעונשם (הקלה, לפי פסיקת בית המשפט העליון, משמעותה שהנאשמים שיורשעו ירצו מאסר בעבודות שירות).

הקלה זו תתאפשר, רק במקרים חריגים שבהם נסיבותיו האישיות הייחודיות של העבריין מצדיקות זאת.

עורך דין צווארון לבן המתמחה בעבירות לפי חוק הגבלים עסקיים

עורך דין אלעד רן, שותף מייסד בפירמת עורכי הדין שאול-רן ושות’, יוצא רשויות התביעה של מדינת ישראל – פרקליטות מחוז מרכז ותביעות תל אביב, עורך דין פלילי המייצג לקוחות צווארון לבן, בעל השכלה משפטית וחשבונאית – מייצג חשודים ונאשמים בעבירות על חוק ההגבלים העסקיים.

במשרדנו עורכי דין פליליים בעלי שנות ניסיון רבות, המעניקים ייעוץ וליווי משפטי הן בהליכי חקירה והן בבתי המשפט, הכל תוך הקפדה על ייצוג משפטי ברמה הגבוהה ביותר, תוך לחימה עיקשת על זכויות לקוחותינו.

אם זומנת לחקירה ברשות להגבלים עסקיים או הוגש נגדך כתב אישום על עבירות הגבלים עסקיים, פנה בהקדם לעורך דין הגבלים עסקיים מומחה במשרדנו. 03-7773333.

חייג עכשיו