מאמרים

  • home
  • מאמרים
  • פלילי
  • התמשכות הליכי חקירה והעמדה לדין פלילי והשפעתם על חשודים ונאשמים

התמשכות הליכי חקירה והעמדה לדין פלילי והשפעתם על חשודים ונאשמים

עו"ד אלעד רן   |   לייעוץ אישי 03-7773333

רקע: משך זמן חקירה והעמדה לדין פלילי

צרכי חקירה וקשיים ראייתיים הנובעים מסיבות מגוונות בהליך הפלילי דורשים לעתים התארכות חקירות פליליות ובהמשך לכך, גם התחבטות אם ראוי להגיש כתב אישום כנגד חשוד.

הדבר נכון במיוחד כשמדובר בתיקים מורכבים, כמו למשל תיקים שיש בהם ריבוי חשודים וקורבנות, ריבוי עבירות או הסתעפות של פרשיות פליליות שקשורות זו בזו, חקירות אשר אורכות חודשים רבים ולא פעם, אף שנים.

עורך דין אלעד רן, עורך דין פלילי מומחה למשפט פלילי ועבירות צווארון לבן מסביר מנסיונו רב השנים על השפעת התמשכות הליכי חקירה והעמדה לדין פלילי על חשודים ונאשמים, על הקשיים של מי שהינם חשודים או נאשמים וממתינים להכרעה משפטית בעניינם.

התמשכות הליכי חקירה והעמדה לדין

התארכות חקירה והעמדה לדין והשפעתם על חשודים ונאשמים

להתארכות חקירות או הליכי העמדה לדין ישנן גם השלכות שליליות לא מעטות. הראשונה שבהן היא גרימת עינוי דין לחשוד, היועץ המשפטי לממשלה היטיב לנסח זאת ונביא ציטוט מדבריו המפורשים –

“הזמן בו נתון אדם להליכי חקירה ומשפט נחשב לעינוי דין ומקובל לראות בו עונש כלשעצמו.״

משום כך, במקרה שבו הורשע אדם בדין, הימשכות ההליכים בעניינו לתקופה ארוכה, די בה כדי להוביל בסופו של דבר להטלת עונש קל יותר, שמביא בחשבון את אותו עינוי דין, גם אם אינו מבטא כראוי את חומרת העבירה.

חשוב להיוועץ בעורך דין פלילי מנוסה שיידע לבחון את התנהלות גורמי האכיפה וייתן לכך ביטוי מוחשי בפנייתו לבית המשפט, בזמן הנכון, לצורך הקלה בענישה כנגד הנאשם.

בנוסף, אם יתברר בסוף החקירה שאין כלל יסוד לחשד כנגד נחקר ואין מקום להעמידו למשפט כלל וכלל או כאשר ההליך המשפטי מסתיים בזיכוי הנאשם, הופך עינוי הדין שבהימשכות ההליכים למעין עונש שהוטל על אותו אדם על לא עוול בכפו.

כמו כן, הימשכות ההליכים יכולה גם להוביל לקשיי הוכחה והבאת ראיות שגוברים עם הזמן, להשפיע על זיכרונם של עדים, לפגוע באפשרות לסמוך על עדויות מלאות ואמינות, ובסופו של דבר להקשות על ניהול הליך משפטי הוגן וראוי.

ואם אין די בכל אלה, הימשכות הליכי חקירה והעמדה לדין, פוגעת בהשפעה ההרתעתית והחינוכית של המשפט הפלילי והיא אף פוגמת באמון הציבור במערכת אכיפת החוק.

חקיקה בעולם בנושא התמשכות הליכי חקירה והעמדה לדין

התפיסה שקושרת בין הימשכות ההליך הפלילי לבין הזכות להליך משפטי הוגן מעוגנת בסעיף 6 לאמנה האירופית לזכויות אדם, האמנה קובעת כי כל אדם זכאי למשפט הוגן, שיתקיים בתוך פרק זמן סביר. כלומר לא רק הליכי החקירה כי אם משך כל ההליך הפלילי, חקירה ומשפט, צריכים להסתיים בתוך זמן סביר.

לצורך קביעה שיפוטית אם משכו של הליך פלילי סביר או לא יש לשקול את מורכבות המקרה ואת התנהגותם של האדם נשוא ההליך ושל הרשויות האדמיניסטרטיביות והשיפוטיות הנוגעות בדבר.

חקיקה בישראל בנושא התמשכות הליכי חקירה והעמדה לדין

החקיקה בישראל אינה קובעת הגבלות על משך החקירה במשטרה או על פרק הזמן שבו נדרשות רשויות התביעה לגבש החלטה בדבר העמדה לדין פלילי או סגירה של תיק חקירה.

עם זאת, כפי שיפורט בהמשך המסמך, הגבלות כאמור הוסדרו בהנחיות פנימיות: בנהלים של אגף חקירות ומודיעין של משטרת ישראל לגבי חקירות משטרתיות, ובהנחיות של היועץ המשפטי לממשלה לגבי עבודתן של רשויות התביעה.

לאורך השנים הועלו בכנסת כמה הצעות חוק שביקשו להסדיר את הסוגיה בחקיקה בדרכים שונות, אך הצעות אלה לא התגבשו לכלל שינויי חקיקה.

יצוין שבישראל כמו גם במדינות אחרות בעולם, עבודתן של רשויות החקירה והתביעה יכולה להיות מושפעת, בין השאר, מקיומן של הוראות חוק בדבר התיישנות עבירות, המונעת העמדה לדין בחלוף תקופת זמן כזו או אחרת מאז ביצוע העבירה, אף כי לעתים, בעבירות מסוימות, תקופת ההתיישנות עשויה להיות מוארכת כתוצאה מפעולות של רשויות החקירה והתביעה, אך יש לתת את הדעת לכך ואולי עם קביעת תקופת התיישנות מקוצרת על ידי המחוקק, ניתן להכווין את התנהלות רשויות החקירה ולקצר את התמשכות הליכי החקירה כנגד חשודים.

בישראל, חקירות פליליות מתבצעות על-ידי המשטרה, רשות ניירות ערך, רשות המיסים, רשות להגבלים עסקיים, להב 433, וכן גופי חקירה נוספים. עם סיום החקירה מועבר תיק החקירה לרשויות התביעה – התביעה המשטרתית או הפרקליטות בהתאם לסוג העבירה – לצורך קבלת החלטה בדבר הגשת כתב אישום או סגירת תיק החקירה.

החקיקה הישראלית אינה קובעת מגבלות מפורשות על משך הזמן שבו נדרשת הרשות החוקרת להשלים את חקירתה או על משך הזמן שבמסגרתו נדרשות רשויות התביעה (התביעה המשטרתית או הפרקליטות) לקבל החלטות כאמור, עבודתם של גורמי החקירה והתביעה הפלילית כפופה, כמובן, להוראות הכלליות בנוגע להתיישנות עבירות, המפורטות בסעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב-1982.

חקיקה בישראל טענות מקדמיות הנוגעות להתמשכות הליכים פליליים

עו״ד פלילי מנוסה ידע להעלות טענות מקדמיות לטובת הנאשם, לאחר תחילת המשפט שעשויות אף להוביל לביטול האישום כנגדו בטענה לפיה “הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית”. טענה זו, מתבססת על סעיף 149 (10) לחוק סדר הדין הפלילי הקובע כך –

״ 149. לאחר תחילת המשפט רשאי הנאשם לטעון טענות מקדמיות, ובהן…

(10) הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.״

טענה זו יכולה להיות רלוונטית גם למקרים שבהם חלף זמן רב ממועד ביצוע העבירה ועד להגשת כתב אישום בגינה, אם בנוסף לחלוף הזמן היתה בנסיבות המקרה גם “התנהגות בלתי נסבלת של הרשות”, כלומר, התנהגות “שערורייתית, שיש בה משום רדיפה, דיכוי והתעמרות בנאשם״ – כפי שמובא בהנחיית היועץ המשפטי בנושא זה.

הנחיית היועץ המשפטי לממשלה בנוגע להתמשכות הליכי חקירה והעמדה לדין

גם לגבי עבודתן של רשויות התביעה קיימות מגבלות זמן ספציפיות המוסדרות בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה.

הנחייתו בעניין “משך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום”, שפורסמה ב-2010 ועודכנה ב-2014 “באה להציב בפני גורמי התביעה מגבלות זמן ברורות עד להגשת כתב אישום, תוך קביעת מנגנוני פיקוח ובקרה על ניהול גורמי התביעה בפרקי זמן אלו”.

הנחיית היועץ המשפטי קובעת כי על התובעים לתת החלטה בדבר העמדה לדין או סגירת התיק בעבירות מסוג חטא בתוך חצי שנה; בעבירות מסוג עוון בתוך שנה;בעבירות מסוג פשע שדינן עד עשר שנות מאסר ובעבירות מיוחדות מסוג עוון בתוך שנה וחצי; ובעבירות מסוג פשע שדינן עשר שנות מאסר ומעלה בתוך שנתיים; והכל מיום קליטת התיק.

בהנחיית היועמ”ש צוין כי בכל מקרה, “חריגה מפרקי זמן אלו אמורה להיעשות בשקיפות, תחת חובת דיווח ובקרה, על-מנת להגן על האינטרס הציבורי שבמיצוי הליכי חקירה והעמדתם של עבריינים לדין, מצד אחד, וצמצום עינוי דין של החשוד שנגדו מתנהלת החקירה, מצד אחר”.

בכל מקרה של הארכת משך התקופה מעבר לפרקי הזמן הקבועים בהנחיה, ייערכו פיקוח ובקרה הדוקים יותר של פרקליט המחוז או ראש יחידת התביעות או סגנו.

הארכות נוספות יתאפשרו רק באישור היועץ המשפטי לממשלה (או מי שהוא אצל לו את סמכותו זו). מנגנון הפיקוח והדיווח, על-פי ההנחיה, “נועד להבטיח עמידה בעקרון המנחה של השלמת הליכי התביעה וגיבוש ההחלטה בדבר הגשת כתב אישום תוך פרק הזמן הקצר ביותר האפשרי”

עורך דין פלילי מומחה

מחלקת המשפט הפלילי והצווארון לבן במשרד שאול-רן ושות’ ידועה כמובילה בתחומה.

לאורך השנים, משרדנו מייצג בתיקים פליליים מורכבים ומתוקשרים, תוך הגנה עיקשת על זכויות לקוחותינו, חשודים ונאשמים, בתיקים אשר זכו לתהודה תקשורתית רבה בישראל דוגמת תיק -״4000״ הידוע.

בין אם זומנתם לחקירה – במשטרה, בלהב 433, ברשות לניירות ערך, ברשות להגבלים עסקיים או בגופי חקירה אחרים, ובין אם אתם צפויים לשימוע או שהוגש נגדכם כתב אישום, מומלץ לפנות למשרדנו ולקבל ייעוץ משפטי ראשוני מעורך דין פליליים מנוסים יוצאי הפרקליטות והתביעה המשטרתית, כפי שהובא במאמר זה עורך דין פלילי מומחה יידע לעמוד אל מול גופי החקירה ובתי המשפט וחשיבותו רבה בהגנה על זכויותיכם.

חייג עכשיו