גרימת מוות ברשלנות היא אחת העבירות הפליליות המורכבות בספר החוקים. היא נוגעת למקרים רגישים ועגומים דוגמת נהג שחצה צומת באור אדום וגרם לתאונה קטלנית, פליטת כדור מכלי יריה ועד לגרימת מוות ברשלנות בשל אי הקפדה על נהלי בטיחות במקום העבודה. מה העונש על גרימת מוות ברשלנות? ומהי בכלל רשלנות? עו"ד אלעד שאול מסביר:
מהי רשלנות?
מבחינה משפטית, ס' 21 לחוק העונשין קובע שהמושג "רשלנות" הוא התנהגות שגרמה נזק מסוים, כשהמבצע לא מודע לאחד הרכיבים העובדתיים של התנהגותו, למרות שהיה מצופה ממנו לדעת. מהם ה"רכיבים העובדתיים"? מודעות לאחד הנתונים הבאים:
- לטיב המעשה: מודעות למעשה עצמו.
- לנסיבות המעשה: לעובדות שסובבות את המעשה.
- לתוצאות המעשה: לתוצאה האפשרית שעלולה להיגרם כתוצאה מהמעשה שלו.
כך למשל אם אדם פלט כדור מנשקו האישי, אם יוכח שלא היה מודע לכך שהנשק טעון (נסיבות המעשה) אך היה עליו לדעת, או שלא היה מודע לכך שאופן הטיפול באקדח עלול לגרום לפליטת כדור, אך היה עליו לדעת – ניתן יהיה להעמיד אותו לדין בגין גרימת מוות ברשלנות, בעוד שאם היה מודע לכך שהנשק טעון העבירה המתאימה יותר היא רצח או המתה בקלות דעת.
בכל מקרה במקרה של אירוע כל כך טראגי בו נהרג אדם, חשוב מאוד לערב אנשי מקצוע לקבלת ייעוץ משפטי כדי להבין מה קרה ומה הוביל למותו של המנוח וכצד צריך להציג את האירוע בפני חוקרי המשטרה על מנת למזער את הסיכוי להסתבכות בפלילים.
מבחן האדם הסביר: המבחן לקביעת התנהגות רשלנית
איך נגדיר מהי רשלנות? מהי אותה התנהגות בה כן היינו מצפים מהחשוד בגרימת מוות ברשלנות להיות מודע לנסיבות? המבחן הרלוונטי לענייננו הוא "מבחן האדם הסביר" בו אנחנו שואלים האם ה"אדם הסביר" בנעלי החשוד היה מודע לאותו רכיב שהרשלן לא היה מודע אליו?
דוגמה: מציל בבריכה התעסק בטלפון הסלולארי בזמן המשמרת ולא שם לב לילד טובע. מבחן האדם הסביר יבדוק האם "מציל סביר" במקומו של החשוד היה אמור לדעת שהתעסקות בטלפון הסלולארי בשעת משמרת עלולה לגרום לטביעה ומוות של ילד. במקרה זה, סביר להניח שהתשובה חיובית והיה על המציל להיות עירני בשעת עבודתו.
מבחן "האדם הסביר" בעצם מטיל אחריות על החשוד ברשלנות לנזק שגרם בבחינה בדיעבד, מכיוון שהחשוד לא נהג כפי שהאדם הסביר היה צריך לנהוג. אותה חריגה מההתנהגות הנורמטיבית המקובלת היא זאת שיוצרת את הרשלנות ברף הפלילי ועשויה להוביל להגשת כתב אישום נגד החשוד.
איך ניתן להגדיר אדם סביר?
הקושי המרכזי במבחן האדם הסביר הוא כיצד להגדיר בדיוק אדם סביר. אין מדד מדוייק להגדרת אדם סביר, ביחוד לאור העובדה שהבדיקה נעשית ברוב המקרים בדיעבד. זאת אומרת, שלאחר גרימת מוות ברשלנות מתנהלת חקירה משטרתית במהלכה בוחניםם האם החשוד בגרימת המוות פעל כפי שהיה מצופה מאדם סביר במקומו.
נשאלת השאלה, האם האדם הסביר הוא האדם הרצוי לנו? או האדם המצוי בפועל ברחובות מדינת ישראל? כלומר, האם אנחנו מחפשים את צורת ההתנהגות של רוב האנשים הנורמטיביים, או את צורת ההתנהגות שהיינו מצפים שבה יתנהגו האנשים הנורמטיביים.
תשובה זו אינה חד משמעית והיא תלויה בכל מקרה לגופו. נהוג לחשוב שישנם חשודים שחובת הזהירות עליהם מוגברת, כך למשל, מציל שהתרשל בהצלת ילד טובע עלול להיבדק במבחן אדם סביר מוגבר, זאת אומרת, איך מציל סביר וזהיר היה מתנגד במקומו.
רשלנות במשפט הפלילי מול הדין האזרחי
במשפט אזרחי ניתן לתבוע אדם שגרם נזקים ברשלנות, לרבות התנהגות רשלנית שגרמה למוות בתביעה נזיקית לפיצוי כספי. במשפט הפלילי, ככלל, לא מוטלת אחריות על מי שהתנהג ברשלנות מכיוון שהתנהגות רשלנית היא בעלת פגם מוסרי נמוך יחסית להתנהגות שנעשתה בכוונה לגרום נזק או להמית בן אדם, או באדישות כלפי חייו של אדם.
לאור זאת, התנהגות רשלנית בדרך כלל לא יוצרת אחריות פלילית של אדם למעשיו ולא יוגש כתב אישום בגין התנהגות רשלנית אלא אם בתיאור העבירה בחוק העונשין נקבע במפורש שניתן להעמיד לדין גם אם העבריין התרשל. למעשה, במשפט הפליל ישנן מספר סוגי עבירות פליליות המחולקות לפשע, עוון וחטא. עבירות הפשע הן החמורות ביותר ודינן מעל 3 שנות מאסר. אין בחוק העונשין עבירת פשע שניתן לבצע תוך כדי רשלנות.
מה העונש על גרימת מוות ברשלנות?
סעיף 304 לחוק העונשין עוסק בעבירת גרימת מוות ברשלנות וקובע עונש בגובה 3 שנות מאסר. מדובר בעונש מקסימילי כך שניתן לגזור גם ענישה מופחתת, כך למשל, בית משפט גזר על העיתונאית ספיר ניסני עונש מאסר של 3 חודשים בפועל, לאחר שזו שפכה על אימה, ברשלנות, חומר רותח, גרמה לכוויות בכל חלקי גופה שהובילו למותה.
עבירות נוספות של רשלנות שדינן הוא שלוש שנות מאסר הן עשיית פעולה רשלנית תוך כדי סיכון חיי אדם או גרימת חבלה לאדם:
- נהיגה רשלנית ברכב.
- הפעלת כלי שיט או טייס ברשלנות.
- שימוש רשלני בחומר נפץ או חומר דליק.
- מעשה במכונה מבלי לנקוט אמצעי זהירות.
- שימוש לא זהיר בכלי יריה.
- אחזקת חיה בצורה רשלנית (למשל: כלב לא קשור שנשך אדם).
- שימוש בתרופות או בחומרים רעילים.
- מתן טיפול רפואי ברשלנות.
עבירות אלו ונוספות הן עבירות בהן הנאשם נהג ברשלנות וגרם נזק לחיי אדם או סיכן אותם. נחקרתם או הואשמתם בעבירת רשלנות? אני מציע בחום לפנות לקבלת ייעוץ מעמיק ולהבין את שצפוי לכם וכיצד להתמודד.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
ההבדל בין רצח לגרימת מוות ברשלנות
בחוק העונשין קיימות מספר עבירות המתה, המשותף לכולן שהן חלות על מי שגרם למותו של אדם. השוני העיקרי בניהן הוא היסוד הנפשי של אותו אדם כלפי המעשה שעשה. ככל שהיסוד הנפשי, או הכוונה של האדם לגרום למוות, הוא ברף נמוך יותר כך גם הענישה נמוכה יותר.
עבירות ההמתה העיקריות כוללות את עבירת הרצח שדינה מאסר עולם ועונש זה בלבד וניתן לבצע אותה בכוונה לרצוח או באדישות כלפי האפשרות שהאדם ימות. עבירה נוספת היא המתה בקלות דעת במסגרתה ניתן להרוג אדם בקלות דעת, לקיחת האפשרות שאדם ימות אך ביצוע המעשה בכל זאת.
עבירת גרימת מוות ברשלנות, הנמצאת בסעיף 304 לחוק העונשין היא עבירת ההמתה הפחות חמורה מבין כלל העבירות והעונש המקסימלי עליה הוא 3 שנות מאסר. חשוב לציין שהצעת החוק לחיקוק עבירת גרימת מוות ברשלנות רבתי, שהדין עליה הוא חמש שנות מאסר, לא הבשילה לבסוף ונשארנו עם עבירת גרימת המוות ברשלנות "הרגילה".
הקשר הסיבתי והסיכון הלא סביר
כדי להרשיע בגרימת מוות ברשלנות לא מספיקה התנהגות ברשלנות של עושה המעשה (היסוד העובדתי), אלא נדרשת הוכחה שאותה רשלנות היא זו שגרמה את המוות, ובלעדיה המוות היה נמנע. הקשר הזה מכונה "קשר סיבתי". בנוסף לכך, לשם הרשעה בעבירת גרימת מוות ברשלנות נדרשת הוכחה לא רק שלאדם הסביר הייתה מודעות שלא הייתה לנאשם, אלא שאותה מודעות הייתה גורמת לו לשנות את התנהגותו.
כאן נכנס מושג "הסיכון הסביר". סיכון סביר הוא סכין שאדם סביר היה לוקח אותו בחשבון ובכל זאת מבצע את הפעולה שביצע. כך למשל, מדריך טיולים שלוקח קבוצת מטיילים לטיול בערוץ נחל, יודע שישנה סבירות מסויימת שאחד המטיילים ייפצע או חלילה ייהרג. אולם מדובר בסיכון סביר בנסיבות העניין. כך גם כשנהג רכב ציבורי יוצא למשמרת ומסיע נוסעים, הוא לוקח בחשבון שיתכן שתתרחש תאונת דרכים אך בכל זאת מבצע את תפקידו.
כדי לחשב סיכון סביר אנחנו מודדים את התועלת שצומחת מההתנהגות (למשל: הסעת נוסעים באוטובוס) אל מול הנזק שעלול להיגרם בצירוף הסיכוי שהוא ייגרם. נהוג לטעון שאם התועלת מההתנהגות גבוהה יותר מהסיכוי שיגר נזק חמור – מדובר בסיכון סביר ולא תתגבש עבירה פלילית של גרם מוות ברשלנות אם חלילה אחד המשתתפים ייפגע.
קביעת היסוד הנפשי
כשבית משפט דן בכתב אישום שמונח בפניו בגין גרם מוות ברשלנות, מעבר לקביעת היסוד העובדתי, הקשר הסיבתי והסיכון הסביר – עליו לקבוע מהו היסוד הנפשי שניתן ליחס לנאשם. לצורך המלאכה אנו בוחנים את נסיבות המקרה, מה אירע לפניו, במהלכו ולאחר האירוע ומסיקים את היסוד הנפשי של הנאשם.
הדיון האם על מעשה מסוים שגרם מוות ניתן להרשיע בגרימת מוות ברשלנות הוא דיון מורכב מפני שיש מקום רב לפרשנות משפטית, כניסה לנעליו של הנאשם ופרשנות נרחבת למיהו אדם סביר, מהי התנהגות סבירה, מהו סיכון סביר וכדומה. לשם כך, אנו עורכי הדין הפליליים, בוחנים מאות שיקולים שונים, מגוון של ראיות ונעזרים גם בחוות דעת מומחים, בפסיקה קודמת ובנהלים והנחיות.
קושי נוסף הוא השוני בין אדם לאדם. אדם אחד יחשוב שהתועלת שצומחת מהתנהגות מסויימת היא גבוהה ומצדיקה נטילת סיכון ואילו בן אדם אחר יהיה זהיר יותר ויימנע מלקיחת סיכונים. לשם כך בית המשפט צריך להכריע בסוגיית האדם הסביר ולקבוע איזה מסר אנו רוצים להעביר לציבור ביחס ללקיחת סיכונים, התנהגויות מועילות ולקיחת החלטות בזמן אמת.
הדיון בבית המשפט בנוגע להרשעת אדם בגרימת מוות ברשלנות הוא דיון מורכב שתוצאתו פעמים רבות אינה ניתנת לחיזוי – סביר להניל שאיכות הסנגור המגן על הנאשם היא קריטית בנסיבות הללו והיא יכולה להשפיע בהחלט על סיכויי ההרשעה או הזיכוי של הנאשם.
דוגמאות לגרימת מוות ברשלנות
ניתן לציין מספר תחומים עיקריים בהם אנו נתקלים במקרי גרימת מוות ברשלנות, נציג חלק קטן מהם:
- רשלנות רפואית: לקיחת סיכון בלתי סביר על ידי רופא במהלך ניתוח, התעלמות שלו מאותות מובהקים של מצוקה, או טיפול תרופתי רשלני עלולים לגרום למסקנה שמותו של המטופל הוא תוצאה של טיפול רשלני.
- תחבורה ותעבורה: תאונות דרכים בהן נהרגו אנשים נגרמות כתוצאה מהתרשלות של אחד הצדדים, בין אם רשלנות של נהג, הולך רגל או צד אחר לשימוש בדרך.
- בטיחות בעבודה: במקומות עבודה רבים נלקחים סיכונים על ידי העובדים, למשל, שימוש בסולמות גבוהים, פיגומים, מנופים וכדומה. לשם כך ישנם נהלים והנחיות מוקפדים על מנת לשמור על בטיחות בעבודה. בנוסף מועסקים ממוני בטיחות תפקידם למזער את הסיכוי לגרימת פציעות ומוות בקרב עובדים. כל אירוע מצער של מוות בעבודה יוביל לחקירה משטרתית שתבדוק אם מישהו התרשל במהלך הדרך.
- כלי יריה: שימוש בכלי יריה מניב לעיתים תוצאות הרסניות. כשמחזיקים אקדח, אין מקום לטעויות שכן כל טעות קטנה תוצאתה פליטת כדור שהיא אירוע קטלני. כך גם אירוע בו נעשה שימוש בנשק במסגרת מלחמה או אירוע טרור. כל אירוע שמעורב בו כלי יריה ונגרם בו מוות – ייבחן על ידי המשטרה ומומלץ לפנות לייעוץ משפטי בדחיפות ולפני מתן גרסה בחקירה.
סיפורה של העיתונאית ספיר ניסני
בית משפט השלום בפתח תקווה גזר על ניסני, עיתונאית לשעבר, 3 חודשי מאסר בפועל בגין גרימת מוות ברשלנות של אימה. תיקה של ניסני הסעיר את המדינה בשנת 2016 בו נחשדה ברצח אימה באמצעות סיר שמן רותח. ניסני הודתה בעובדות כתב אישום מתוקן לפיו בסמוך למות אימה התקיימו בין השתיים יחסים מתוחים ומרובי וויכוחים.
סמוך לשעה אחת בלילה, נכנסה המנוחה למיטתה ונרדמה. במקביל, ניגשה ספיר ניסני למטבח והחלה לרקוח על הכיריים תכשיר נטורופתי המורכב משמנים שונים. לאחר שסיר השמנים רתח, ניגשה ניסני לחדרה החשוד של המנוחה, צעדה אל עבר ארון ובו היו נעולים תבלינים שונים, לקחה את הסיר עמה למרות שהתלבטה אם לעשות כן, ואף לא הדליקה את האור על מנת לא להעיר את האם הרדומה.
בסמוך לדלת, נתקלה ניסני בשואב אבק רובוטי, מעדה והסיר נשפך עם תכולתו על גופה של המנוחה. למנוחה נגרמו כוויות קשות ביותר ולבסוף נפטרה. ניסני הורשעה בגרימת מוות ברשלנות בשל כך שלקחה עמה את הסיר הרותח אל תוך חדר חשוך בו ישנה אימה המנוחה, מבלי להתבונן אל הרצפה, מבלי להדליק את האור ובכך נטלה סיכון לא סביר.
ניסני העידה במהלך עדותה כי היא אדם "מסורבל ומגושם", עובדה שחייבה אותה לנקוט משנה זהירות רב יותר בנסיבות המקרה. הנחיית פרקליט המדינה מספר 2.26 אחת מהנחיות פרקליט המדינה נוגעת במקרים בהם גרם אדם למותו של קרוב משפחה מדרגה ראשונה, מדיניות התביעה במקרים מצערים אלו ומתחם הענישה ההולם.
ההנחיה קובעת, שעל הפרקליטות לשקול בין היתר גם את גודל הטרגדיה שחוותה הנאשמת בתיק זה, שהרי הלכה למעשה איבדה את אימה לאור המקרה. יחד עם זאת, נוכח רף הרשלנות הגבוה לכל הדעות, פרקליטת מחוז מרכז הורתה להגיש את כתב האישום ולנהלו.
הפרקליטות עתרה לעונש של מאסר שניתן לרצותו בעבודות שירות. העונש ההולם בעבירת גרימת מוות ברשלנות בית המשפט סקר מספר פסקי דין בהם גרמו בני משפחה למותם של קרוביהם ברשלנות. בין היתר, מקרה בו אדם הרס מבנה המצוי בבעלותו ולא שם לב שאחיינו נכנס למקום וכתוצאה מכך האחיין נהרג. נגזרו עליו 3 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.
מקרה נוסף תיאר חייל שחזר מחופשה, כיוון לעבר אימו את נשקו ונקר. כדור נפלט מבית הבליעה ופגע באם שנהרגה במקום. נגזרו עליו 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות. מקרי גרימת מוות ברשלנות זוכים לענישה משתנה הנעה בין מאסרים לריצוי בעבודות שירות ועד מאסר בפועל ממש. אחד הגורמים המקלים, דווקא, בעבידות אלו – הוא זהות הקורבן.
אנו רואים מגמה של הקלה במקום בו אדם גרם למותו של קרוב משפחתו וזאת בשל הטרגדיה אותה חווה הנאשם בשל הריגתו את אהובתו או אהובתו. עורך דין לייצוג בתיקי גרימת מוות ברשלנות קבלת ייצוג משפטי בתיקים פליליים בכלל ותיקי גרם מוות ברשלנות בפרט – היא קריטית! התנהלות עצמאית בתיקים אלו, החל משלב החקירה במשטרה, דרך הליכי המו"מ מול הפרקליטות וכלה בהליך המשפטי עצמו – היא טעות במלוא מובן המילה.
מיד עם קרות אירוע פלילי, אנו ממליצים לפנות לקבלת יעוץ משפטי מעורך דין מומחה לפלילים. ויפה שעה אחת קודם. אנו לרשותכם 24/7 במידת הצורך. בכל זימון לחקירה, בירור או בדיקה בחשד לגרם מוות ברשלנות – אנו מפצירים בכם לפנות לקבלת ייעוץ משפטי 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. כל מילה שתאמר עשויה לקבוע את גורלו של החשוד.
