מאמרים

  • home
  • מאמרים
  • פלילי
  • חוקרת משטרה שיקרה על הטרדה מינית והורשעה בפלילים

חוקרת משטרה שיקרה על הטרדה מינית והורשעה בפלילים

עו"ד אלעד שאול   |   לייעוץ אישי 03-7773333

בית משפט השלום בחיפה הרשיע שוטרת, חוקרת עבירות מין במשטרת עכו ועורכת דין במקצועה, בשל העובדה כי בדתה תלונה נגד מפקדה הישיר בטענה שהטריד אותה מינית. כמו כן, שיבשה השוטרת הליכי משפט בכך שהשתמשה בסמכותה על מנת לקבל לטיפולה תיק של קרוב משפחתה וגרמה לשחרורו ללא חקירה כלל בניגוד לנהלים.

הנאשמת הורשעה בדין ונגזר עליה עונש של שעות לתועלת הציבור (של”צ) בהיקף 180 שעות, 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים ופיצוי למתלונן בסך 5,000 ש”ח. פסק הדין הותר לפרסום במגבלות מסוימות (ת”פ מדינת ישראל נ’ פלונית 55195-06-15 מיום 2.10.18).

המחלקה לחקירות שוטרים

 

ידיעות כוזבות ותלונת שווא

הנאשמת הודתה בעובדות כתב אישום בעבירות של ידיעות כוזבות לפי סעיף 243 לחוק העונשין, תשל”ז-1977 לפיו:

243. המוסר לשוטר או למי שמוסמך להגיש תביעה פלילית, ידיעה על עבירה כשהוא יודע שהידיעה כוזבת, דינו – מאסר שלוש שנים, ואם העבירה היא פשע – מאסר חמש שנים; ואין נפקא מינה אם הוגשה תביעה פלילית בעקבות הידיעה ואם לאו.

על פי עובדות כתב האישום בו הודתה ועל בסיסו הורשעה, בשנת 2010 עברה הנאשמת לשרת כשוטרת בתחנת עכו והוצבה בתפקיד חוקרת עבירות מין; במהלך השנים הצטברו דיווחים אודות התנהלות לא מקצועית מצידה ועל כן נערכו לה מספר שיחות אזהרה על ידי מפקדה הישיר.

לאחר שהתנהגותה לא השתפרה, הודיע המפקד לשוטרת שהיא עתידה לעלות לוועדת פיטורין מהמשטרה. בסמוך לכך, פנתה השוטרת לחברתה ולבעלה ובדתה סיפור כוזב לפיו המפקד הטריד אותה מינית – בעקבות טענה זו, בוטלה וועדת הפיטורין של השוטרת.

תלונת שווא של שוטרת כנגד מפקד על הטרדה מינית

תלונת השווא החלה להתברר במחלקה לחקירות שוטרים (מח”ש) אשר חקרה חשד לכך שהמפקד הוציא את איבר מינו וביקש מהשוטרת לבצע בו מין אוראלי. בסופו של יום, התגלה כי המפקד לא הטריד את השוטרת ומדובר בתלונת כזב שנועדה לפגוע בו על שביקש לפטר אותה משורות המשטרה.

תלונת שווא הוא מעשה מכוער, על אחת כמה וכמה כשמדובר בתלונה על עבירת מין שלא הייתה ולא נבראה; תלונת שווא פוגעת הן בחשוד אשר נחקר על לא עוול בכפו וגם בקורבנות אמת של עבירות מין שמתקשים להוכיח את תלונתם בשל מבול תלונות השווא.

עבירות מין לסוגיהן הן העבירות החמורות ביותר במשפט הישראלי, לצד עבירות כגון חבלה חמורה, הריגה ורצח – הרשעה בעבירת מין מותירה אות קלון על מצחו של הנאשם אשר מתקשה להוכיח את חפותו בשל העובדה כי מדובר בתיקים של מילה כנגד מילה.

כאמור, חוק העונשין קובע עונש של 3 שנות מאסר על תלונת כזב בגין עבירה מסוג עוון, ועונש של חמש שנות מאסר בגין תלונת כזב על עבירת פשע.

שיבוש מהלכי משפט על ידי שוטר

עוד באותה פרשה, הורשעה השוטרת בעבירת שיבוש מהלכי משפט; בן דודה של הנאשמת נעצר ונחקר בחשד להעסקת שוהה בלתי חוקי (שב”ח); שעה שהוא עצור, התקשר אחיו אל השוטרת וביקש שתעזור לשחררו מהמעצר.

השוטרת שוחחה עם השוטר שביצע את המעצר וכתב דו”ח פעולה בנושא, ודרשה ממנו להשמיט את פרטי קרוב משפחתה וטענה, בכזב, שמדובר בהוראה של קצינים בתחנה. השוטר מילא אחר הוראות הנאשמת ושינה את דו”ח הפעולה שכתב.

אם לא די בכך, הנאשמת פנתה למפקדה (עליו התלוננה שהטריד אותה מינית) וביקשה לטפל בתיק החקירה של קרוב משפחתה, תוך שהיא מסתירה את הקשר המשפחתי; לאחר שקיבלה את התיק לטיפולה כחוקרת משטרה – הורתה לשוטרים לשחרר את קרוב משפחתה ללא חקירה.

לבסוף, הוציאה השוטרת את דו”ח העיכוב שכתבו השוטרים בעניין קרוב משפחתה והעלימה אותו מהתיק ואף מתוכן העניינים של תיק החקירה. הנאשמת אף חקרה את השב”ח עצמו והשמיטה את שמו של המעסיק (קרוב משפחתה) למרות שהשב”ח ציין את שמו מפורשות.

מעשיה התגלו בסמוך לכך והיא נחקרה תחת אזהרה במח”ש!

הסדר טיעון בתיק ידיעה כוזבת ושיבוש הליכי משפט

הסדר הטיעון שהתגבש בין המדינה לעורכי הדין של הנאשמת כלל תיקון של כתב האישום וטיעון לעונש במסגרתו המדינה תבקש להטיל על הנאשמת 6 חודשי מאסר בפועל בעבודות שירות ואילו הסנגור יטען כרצונו.

תסקיר שירות המבחן שהוגש בעניין השוטרת תיאר את נסיבות חייה כאישה בת 34, נשואה ואם ל-3 ילדים, עורכת דין בהשכלתה ונשואה לעורך דין. השוטרת הודתה כי בשל זימונה לוועדת פיטורין על ידי המפקד הישיר שלה – החליטה לבדות סיפור כוזב ולסבך את המפקד בפלילים.

בין היתר, התרשם שירות המבחן שהנאשמת מתקשה לתאר את המעשים ומתקשה לגלות אמפטיה כלפי המתלונן והפגיעה העצומה שגרמה לו. עוד נקבע, שהמתלוננת עסוקה בעיקר במחיר הכבד אותו נאלצה לשלם בגין ההליך הפלילי ומפחיתה מהשלכות מעשיה על המתלונן.

תסקיר שירות מבחן הראשון הראה שהנאשמת לא מביעה נזקקות טיפולית ולכן שירות המבחן המליץ להרשיע אותה.

תסקיר משלים של שירות המבחן

לבקשת סנגורה של הנאשמת, היא הופנתה לתסקיר משלים של שירות המבחן (תסקיר נוסף), שם ביקשה להשתלב בטיפול. במהלך הטיפול עלה שהנאשמת נמצאת בעיצומו של הליך טיפולי ומתבוננת על מעשיה הפליליים והמניעים שהביאו אותה לביצוע העבירות. לאור זאת, המליץ שירות המבחן שלא להרשיע את הנאשמת ולהטיל עליה של”צ.

העונש בגין מסירת ידיעה כוזבת ושיבוש מהלכי משפט

הנאשמת ביצעה עבירות שיבוש מהלכי משפט בדרגה החמורה ביותר; נאשמת שהיא בעצמה שוטרת שפעלה במסגרת תפקידה על מנת לשבש קיום תקין של הליך משפטי וחקירתי.

בד בבד, הגישה הנאשמת תלונת שווא בגין עבירות מין כלפי המפקד שלה, קצין משטרה, שעה שהיא חוקרת עבירות מין מנוסה אשר מודעת היטב להשלכות של תלונה כלפי אדם בגין עבירת מין. בשל המניפולטיביות שעלתה ממעשי הנאשמת, המאשימה ביקשה להטיל עליה 6 חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות.

נטען כי קיימת חשיבות להרתעת שוטרים נוספים מלהגיש תלונות כוזבות כנגד חבריהים או להשתמש בסמכותם על מנת לשבש הליכי משפט, שהרי פסקי הדין בעניין שוטרים מפורסמים בקרב השוטרים וגורמים להסברה ולהרתעה.

האם יש מקום לאי הרשעה בעבירת ידיעה כוזבת ושיבוש מהלכי משפט?

בית המשפט דן בשאלה זו וקבע שאין מקום לאי הרשעה במקרה הספציפי הזה בשל חומרת המעשים כדלקמן:

“אני מקבלת את עמדת המאשימה, לפיה נסיבות כתב האישום בפניי אינן מאפשרות הימנעות מהרשעת הנאשמת. הנאשמת היתה שוטרת ועורכת דין. לגבי האישום השני, בצדק מציין ב”כ המאשימה כי הנאשמת פעלה מתוך ידע שהיה לה במערכת ומתוך תחכום ומדובר בעבירת שיבוש ברמה החמורה ביותר. הנאשמת הפרה במעשיה, את האמון שיש לציבור במערכת אכיפת החוק, ופגעה ביכולות רשויות האכיפה להגיע לחקר האמת ולעשיית הצדק”.

עוד הוסיף בית המשפט השלום כי מעשי הנאשמת גרמו למתלונן נזקים רבים ואף הזיקה לתדמית משטרת ישראל בעיני הציבור:

“במעשיה של הנאשמת יש פגיעה לא רק במפקדה… הטלת דופי בו, תיוגו כעבריין מין, שמועות שהועלו דווקא באזור בו רוב האוכלוסיה רחשה לו כבוד רב, הפגיעה בפקודיו ובמשפחתו והבושה שנגרמה לו עקב עמשים שיחוסו לו ללא כל בסיס, אלא גם פגיעה באמון שהציבור נותן במערכת אכיפת החוק בכלל, ובמשטרה בפרט”.

אין עוררין שהרשעה בדין עשויה לפגוע בפרנסת הנאשמת, שהרי רישום פלילי של שוטר מוביל לפיטוריו  מהמשטרה, יחד עם זאת, הרשעה פלילית בעבירות חמורות עשוי להוביל להשעייה מלשכת עורכי הדין, לעיתים לצמיתות. עם זאת, המעשים כה חמורים עד שלא ניתן להימנע מהרשעה בפלילים.

גזר דינו של בית המשפט השלום בחיפה

בית המשפט הרשיע את הנאשמה וגזר עליה 180 שעות לתועלת הציבור (של”צ), לצד 6 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן בסך 5,000 ש”ח. כמובן שלנאשמת זכות בחוק להגיש ערעור פלילי תוך 45 ימים ממועד מתן גזר הדין. 

עורך דין מומחה בתיקי מח”ש ועבירות שוטרים

עו”ד אלעד שאול – עו”ד פלילי ממייסדי פירמת עורכי הדין שאול-רן ושות’; משרד עורכי דין מוביל בישראל בתחום המשפט הפלילי, עבירות צווארון לבן וייצוג בכירים בהליכים משפטיים.

עורכי הדין במשרד שאול-רן יוצאי רשויות התביעה; פרקליטות מחוז ת”א, פרקליטות מחוז מרכז, התביעה המשטרתית ורשות המיסים. במרוצת השנים ייצוג עורכי הדין הפליליים ממשרדנו מאות לקוחות עילית, בניהם קציני משטרה, אנשי צבא בכירים, פוליטיקאים ואישי ציבור אחרים.

 

חייג עכשיו