מאמרים

קצין מודיעין של המשטרה ירצה 13 חודשי מאסר

עו"ד אלעד שאול   |   לייעוץ אישי 03-7773333

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד גזר על הנאשם, קצין משטרה ביחידת להב 433, עונש חמור של 13 חודשי מאסר בפועל. הנאשם הורשע בכך שיצר קשר עם עבריין והעביר לו מידע רגיש שהגיע אליו מכוח היותו קצין מודיעין במשטרה; מידע שגילויו עשוי היה להוביל לפגיעה בחייהם של אחרים.

עוד סייע הנאשם לגורמים עבריניים להתקין מכשירי האזנת סתר ברכבו של פלוני, תוך שהוא משתמש בסמכותו כשוטר על מנת לקבל את הרכב לרשותו.

עו”ד אלעד שאול, שותף מייסד בפירמת עורכי הדין שאול-רן ושות’, סוקר את הפרשה שגרמה מבוכה רבה למשטרת ישראל (ת”פ 36669-07-14 מדינת ישראל נ’ גלעד גרנביץ, כבוד השופטת ורדה מרוז):

קצין מודיעין מושחת

קצין מודיעין במשטרה הודה בקשירת קשר עם עבריינים

לאחר שהושמטו מכתב האישום המקורי מספר עבירות שוחד, הודה קצין המשטרה בביצוע העבירות הבאות:

  • קשירת קשר לביצוע פשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין.
  • גילוי בהפרת חובה, עבירה לפי סעיף 117 לחוק העונשין.
  • שימוש לרעה בכוח המשרה, עבירה לפי סעיף 280 לחוק העונשין.
  • פגיעה בפרטיות, עבירה לפי סעיף 2(1) לחוק הגנת הפרטיות.


על פי עובדות כתב האישום בו הודה הנאשם, קשר הוא קשר עם גורמים עבריניים החברים בארגון פשיעה מוכר, העביר להם מידע משטרתי מסווג ואף סייע להם להתקין אמצעי האזנות סתר ברכבו של פלוני, וזאת לצורכי ארגון הפשיעה, אך ממניעים של רצון לגייס מודיעין לטובת המשטרה.

מה העונש הראוי לשוטר שעושה יד אחת עם גורם עברייני?

עורכי הדין מפרקליטות מחוז המרכז ביקשו מבית המשפט המחוזי להטיל על הנאשם שלוש שנות מאסר בפועל וזאת בשים לב לייחודיות של המעשה, אשר טרם נראה כמותו במחוזותינו.

התביעה ציינה כי מניעי הנאשם אמנם הגיעו “לצרוך השגת הישגים מקצועיים… להיטות יתר… רצון לספק תוצאות”, אך עם זאת, הרצון לקדם את שמו הטוב במישור המקצועי שקול לטובת הנאה ולכן אין בכך הסבר הולם או נסיבה מקלה לקשירת הקשר.

אם לא די בכך, הנאשם עשה שימוש בכוח משרתו כקצין משטרה ופגע בפרטיותו של אדם בכך שאיפשר התקנת אמצעים להאזנת סתר, ברכבו של האזרח, על מנת לזכות באמונות של עבריין. בכך גרם נזק תדמיתי למשטרה ולגורמי המודיעין שלה.

מן העבר השני, ההגנה ביקשה להסתפק בתקופת מעצרו של הנאשם ובעצם הרשעתו בפלילים.

חובת הזהירות המוטל על שוטר בעת מילוי תפקידו

בית המשפט קבע שעל הנאשם כקצין משטרה מוערך וקצין מודיעין ביחידת העילית של המשטרה (להב 433) מוטלת חובת זהירות מוגברת להגן על מידע מודיעיני סודי שהופקד בידיו ולהקפיד על שמירת נורמות ההתנהגות הנהוגות במשטרה.

על אף האחריות הכבדה שהוטלה על כתפיו כקצין מודיעין, הנאשם ניגש למאגרי מידע מסווגים ולא הציב גבולות בין קשריו האישיים עם המודיע לבין עולמו המקצועי כקצין מודיעין; המודיע הפך לאיש סודו של קצין המודיעין תוך סטיה ניכרת מהנורמות המקובלות לאיש משטרה. בית המשפט קבע:

“הנאשם שיחק לידיו של המודיע, אשר ניצל אותו לצרכיו הכלכליים… העברת מידע מודיעיני מסווג למודיע חמורה מאוד, אף אם אין בחשיפתו סכנה לחיי אדם. חומרה נוספת… יש בשימוש לרעה שעשה הנאשם במעמדו כשוטר. הצגת מצג כוזב לאזרח תמים בשתי הזדמנויות, כדי לסייע למודיע לבצע מעשה פסול של חדירה לפרטיות… מהווה מעילה חמורה באמון הציבור במשטרה והפרת נאמנות של הנאשם כלפי המשטרה”

על כן, קבע בית המשפט המחוזי שאין להקל ראש בחומרת העבירות בהן הורשע הנאשם, וכי אין להתעלם מהמניע שעמד מאחוריהן והוא הרצון לזכות בהכרה וקידום במקום העבודה.

אף בית המשפט העליון קבע שיש להעניש שוטרים שעברו על החוק בחומר יתרה בשל חובת הזהירות המוגברת שלהם, פסיקה כזו ניתן למצוא בע”פ 03/6033 בראון נ’ מדינת ישראל שם נקבע:

“מעשים אלה, [הפרת אמונים ונטילת שוחד] בשירות הציבורי בכלל, ובמשטרה הממונה על אכיפת החוק בפרט, הנם בבחינת “נגע ממאיר”, המכרסם במעמדה של הרשות ובאמון שהציבור רוחש לה. לפיכך, הנטייה במקרים כאלה הינה, בדרך כלל, להעדיף את האינטרס הציבורי הקיים בהוקעת המעשים ובביעורם, על פני שיקולים לקולא, הנובעים מנסיבותיו האישיות של המבקש”. 

אילו עונשים גוזר בית משפט על שוטרים במקרים דומים?

ישנם לא מעט מקרים בהם קציני משטרה ושוטרים “סורחים” וחוצים את הקווים אל עולם הפשע:

  1. ע”פ 8238/12 טלקר נ’ מדינת ישראל – רכז מודיעין במשטרת אילת ירצה 6 שנות מאסר בפועל בגין לקיחת שוחד ושיבוש מהלכי משפט. באותו מקרה, קיבל רכז המודיעין תשלומי שוחד חודשיים שהגיעו למאות אלפי שקלים.
  2. ע”פ 7470/15 מלכה נ’ מדינת ישראל – קצין משטרה ששימש כראש צוות חקירה ביאל”כ ירצה 7 שנות מאסר בגין עבירות גילוי בהפרת חובה, מרמה והפרת אמונים ולקיחת שוחד של מאות אלפי שקלים.
  3. ע”פ 1910/09 זלאי נ’ מדינת ישראל – קצין בילוש במשטרת ההגירה ירצה 4.5 שנות מאסר בגין לקיחת שוחד, שיבוש מהלכי משפט, מרמה והפרת אמונים. הקצין קיבל שוחד מיני וכספי מעבריינים בתמורה למידע שמסר אודות כוונת המשטרה לטפל בבתי הימורים שברשותם.
  4. ע”פ 5080/15 עביד נ’ מדינת ישראל – שוטר מג”ב ירצה 18 חודשי מאסר (שנה וחצי) לאחר שהורשע בלקיחת שוחד, קשירת קשר לפשע, גניבה, סחר בנשק, מרמה והפרת אמונים. השוטר הציע לאדם לרכוש אמצעי לחימה ותחמושת בשתי הזדמנויות שונות.
  5. ת”פ 4300/04 מדינת ישראל נ’ גיורא עזורי – קצין משטרה ירצה 18 חודשי מאסר בפועל (שנה וחצי) לאחר שהורשע בקבלת טובות הנאה עת קידם ענייני אסירים המקורבים אליו בניגוד לנהלים.

בית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין 15 חודשי מאסר בפועל ועד 36 חודשים (3 שנות מאסר) בגין מסירת המידע למודיע, ואילו מתחם של מספר חודשי מאסר בגין הפרת פרטיות האזרח.

עם זאת, בשל המחיר הכבד ששילמו הנאשם ומשפחתו במהלך ההליך המשפטי, כמו גם מעצרו הממושך בתנאי בידוד מוחלט – הוחלט לגזור עליו כ-13 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו.

עורך דין פלילי מומחה בייצוג שוטרים החשודים בפלילים

עו”ד אלעד שאול שותף מייסד בפירמת שאול-רן ושות, משרד עורכי דין פלילי מהמובילים בישראל בייצוג שוטרים החשודים בפלילים. בין היתר, ייצגנו בתיקי שוחד, מרמה והפרת אמונים של שוטרים, אנשי שירות בתי הסוהר (שב”ס) ואנשי זרועות הביטחון.

אנו מלווים את אנשי כוחות הבטחון שמעדו והסתבכו בפלילים החל מהייעוץ הראשון לפני חקירה במח”ש, דרך הליכי השימוע טרם הגשת כתב אישום וכלה בייצוג משפטי בבית המשפט במידה והוגש כתב אישום.

בין הצלחותינו ניתן לציין אי הרשעה של שוטר אשר נחקר בחשד לסחר בסמים, שוחד והפרת אמונים, תיק שהסתיים ללא הרשעה בפלילים; כמו כן, תיק של סוהר ותיק אשר הכניס ציוד אסור לאסירים וקיבלת מהם הלוואות באלפי שקלים, תיק שהסתיים בעבודות שירות בלבד.

חייג עכשיו