מאמרים

ועדות שחרורים והרשות לשיקום האסיר

עו"ד אלעד רן   |   לייעוץ אישי 03-7773333

 עורך דין אלעד רן, שותף מייסד בפירמת עורכי הדין שאול-רן ושות’, עורך דין פלילי, מסביר על ועדת השחרורים, ועדה אשר אמונה על שחרורם על תנאי של אסירים במדינת ישראל וכן על הרשות לשיקום האסיר, אשר אחראית על שיקומם של אסירים בישראל.

ועדת שחרורים - הרשות לשיקום האסיר

שיקום במהלך תקופת הכליאה

עם הכניסה לכלא האסירים חווים קשיים הנובעים מהמאסר – אובדן החופש הפיזי, אובדן חופש הבחירה, אובדן הפרטיות, ניתוק מהמשפחה ואובדן כלכלי.

נוסף על כך, האסירים מתמודדים עם חסכים שקדמו למאסר – חסרים רגשיים, חינוכיים-תרבותיים ותפקודיים, חוסר משאבים ומקורות תמיכה פנימיים וחיצוניים וקשרים כושלים עם מוסדות.

כדי להכין את האסיר לתקופת המאסר בכלא, תוך מתן דגשים לסיום הליך המאסר בזמן הקצר ביותר, חשוב להיוועץ בעורך דין פלילי אף בטרם הכניסה לכלא – עורך דין פלילי בעל נסיון בהכנה לועדות שליש והופעה בהן.

כמו כן, על מנת לקבל ייעוץ משפטי אם ניתן להגיש בקשת חנינה לנשיא המדינה – לקיצור תקופת המאסר. במשרד שאול- רן ושות’ עורכי דין ותיקים ומנוסים, בעלי שנות ניסיון רבות בליווי אסירים בהליכים פליליים בפני ועדות השליש ובהגשת בקשות חנינה לנשיא המדינה לקיצור תקופת המאסר. 

עבודת השיקום בשירות בתי הסוהר : 

  • מסייעת בהשתלבות בכלא – מתן חומרי הסברה; טיפול פרטני, קבוצתי וקהילתי בעל היבט תמיכתי; עריכת מפגשים משותפים של האסיר ובני משפחתו לצורך תכנון של מערך טיפולי משותף. 
  • מניעת נזקי מאסר – שיבוץ האסיר באגף המתאים לו; פעילות להפגת מתח; איתור פוטנציאל דיכאוני או אובדני; מתן תמיכה.
  • הקניית כלים מתקנים – טיפול פרטני; קבוצות טיפוליות; קהילות טיפוליות; חינוך פורמלי ולא-פורמלי; תעסוקה. נושאי הטיפול: גמילה מסמים, אלימות במשפחה, עבריינות מין, הורות וזוגיות, הקניית הרגלי עבודה, שינוי דפוסי התנהגות עברייניים ורכישת דפוסים נורמטיביים.
  • הכנה לשחרור – הפעלת אגפי שיקום בשילוב פעילות טיפולית משותפת עם גורמי קהילה, לצד עבודה אצל מעסיקים פרטיים בקהילה. אגפי השיקום מתחלקים לשלושה סוגים – קבוצתי, פרטני והוסטל. על אלה נוספת הכנת תוכנית שיקום בשיתוף הרשות לשיקום האסיר.

 

             שיקום האסיר נעשה בשירות בתי הסוהר על-ידי מחלקת חינוך, טיפול ושיקום

אופיה של פעילות השיקום ברשות לשיקום האסיר

הרשות אחראית לטיפול באסיר ובמשפחתו עד שנתיים מיום שחרורו מהכלא. תהליך השיקום של אסירים משוחררים מכונה “שיקום בפיקוח“, כלומר – תהליך שיקום בבקרה ובפיקוח של נציג הרשות לשיקום האסיר.

פעילות הרשות נעשית בשני אופנים עיקריים: פעילות ישירה של עובדי הרשות ופעילות באמצעות גופים התנדבותיים אשר הרשות מפקחת עליהם ומסייעת להם בפעילות השוטפת

פעילות הרשות לשיקום האסיר נעשית בכמה מוקדים

    • פעילות בבתי-הסוהר – בכל בית-סוהר עובד יועץ של הרשות. היועץ נפגש עם האסירים ב-120 הימים שלפני מועד השחרור, מאבחן אותם ומכין בעבורם תוכניות שיקום, ובכללן תוכניות שיקום בפיקוח לקראת השחרור.
    • סדנאות הכנה לשחרור – יועצי הרשות מפעילים סדנאות הכנה לשחרור לשם רכישת מיומנות לקראת השחרור, ובכללן סדנאות הכנה לתעסוקה.
    • פעילות במסגרת חוץ-קהילתית – הרשות מפעילה שבעה הוסטלים לאסירים משוחררים בחיפה, בירושלים ובבאר-שבע, וכן הוסטל לאסירים השפוטים על אלימות במשפחה בראשון-לציון. ההוסטלים נועדו לטיפול באסירים מכורים לסמים, לבני מיעוטים, לאסירות ולטיפול דיאדי (טיפול הורה-ילד) לאסירות אמהות עם ילדיהן. הרשות מפקחת על אסירים המופנים לקהילות טיפוליות – להוסטלים של חסות הנוער, לקיבוצים ולישיבות.
    • פעילות בקהילה – הרשות הקימה בתל-אביב מרכז תעסוקתי-טיפולי לאסירות משוחררות. כמו כן, הרשות הקימה בשיתוף שירות המבחן למבוגרים והמוסד לביטוח לאומי מרכז אמבולטורי לטיפול בעברייני מין (ראה להלן).
    • רכזי שיקום האסיר – הרשות מינתה ב-40 יישובים רכזי שיקום האסיר, שהם עובדי מחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות. הרכזים מטפלים באסירים משוחררים ובבני משפחותיהם. כמו כן, הם אחראים לפיתוח פרויקטים למען שיקום האסיר, כמו קבוצות טיפוליות לאסירים משוחררים הנמצאים בתוכניות שיקום בפיקוח, קבוצות טיפוליות לנשות אסירים, חונכות לילדי אסירים, פעילות העשרה ופרויקטים נוספים ביישובים. הרכזים מקבלים הנחיה מקצועית מהרשות לשיקום האסיר. ברשויות מקומיות שבהן אין רכזי שיקום האסיר, בעיקר ביישובים קטנים, פועלי יועצי הרשות לשיקום האסיר (שהם עובדי הרשות) ומכינים באמצעות מחלקת הרווחה תוכניות שיקום בפיקוח.
    • תעסוקה – שישה רכזי תעסוקה פועלים בארץ. תפקידם הוא להפעיל סדנאות הכנה בבתי-הסוהר, לטפל בהשמת אסירים לאחר שחרורם, לגייס מעסיקים ידידים ולספק ליווי תעסוקתי לאסירים המשוחררים כדי לסייע להם להתמיד בעבודה.

חברי ועדת השחרורים

בהתאם להוראת סעיפים 32 ו- 33 לחוק שחרור על תנאי ממאסר, ימונו ועדות שחרורים אשר חבריהם כוללים, ארבעה חברים, ביניהם שופט המשמש יושב ראש הועדה, נציגי ציבור וקצין שירות בתי הסוהר בדרת רב כלאי לפחות, שאינו בעל זכות הצבעה, אותם ממנה שר/ת המשפטים, כאשר הרכב החברים הפנימי משתנה בהתאם לסוג הוועדה

תפקיד ועדת השחרורים

תפקיד ועדת השחרורים הוא לבחון ולהחליט האם אסיר ראוי להשתחרר על תנאי, לאחר שריצה רק חלק מעונשו, בהתאם לחוק. 
ועדות השחרורים מחליטות האם ראוי האסיר לשחרור על תנאי על פי שיקולים של נסיבות העבירה וחומרתה, הרשעות קודמות, רמת מסוכנות לשלום הציבור, סיכוי שיקום האסיר, דיונים קודמים בפני הועדה, כתבי אישום נוספים שתלויים ועומדים כנגד האסיר, התנהגותו בתקופת המאסר, חוות דעת שירות בתי הסוהר על האסיר ותפקודו, חוות דעת הרשות לשיקום האסיר, חוות דעת שירות המבחן, משטרת ישראל או גורמי הבטחון, נתוניו האישיים של האסיר ועוד שיקולים מנחים.
סעיף 3 לחוק שחרור על תנאי קובע בזו הלשון – 

” אסיר, למעט אסיר עולם, הנושא עונש מאסר לתקופה העולה על שישה חודשים, שנשא לפחות שני שלישים מתקופת המאסר שעליו לשאת, רשאית ועדת שחרורים, לבקשתו, לשחררו על-תנאי מנשיאת יתרת תקופת המאסר.”

הדיון בועדת השחרורים

בדיון בועדה יהיו נוכחים האסיר ובא כוחו (אם האסיר מיוצג) וכן נציג היועץ המשפטי לממשלה – אם הוסכם על שחרורו של האסיר הרי שניתן לקיים את הדיון ללא נוכחותו של האסיר.

הועדה מנהלת פרוטוקול ולאסיר ובא כוחו זכות לעיין בו, אלא אם נקבע כי הפרוטקול או חלקים ממנו חסויים.

תנאי השחרור לאחר שהוחלט בועדת השחרורים על שחרורו של אסיר

סעיף 13 לחוק השחרור על תנאי קובע את התנאים שיחולו על אסיר עם שחרורו, בזו הלשון – 

(א)  התנאי שבו מותנה שחרורו של אסיר לפי הוראות פרק זה בידי הוועדה, הוא שהמשוחרר לא יעבור עבירת עוון או פשע נוספת (להלן – עבירה נוספת) במשך תקופת התנאי; בחוק זה, “תקופת התנאי” – התקופה שמיום שחרורו על-תנאי של אסיר עד לסיום תקופת המאסר שהיה נושא לפי גזר הדין אילולא שוחרר, ולענין אסיר ששוחרר כאמור בסעיף 30(ב) – התקופה הקבועה בסעיף האמור, לפי העניין.

(ב)  הועדה רשאית להתנות שחרורו של אסיר בתנאים נוספים, לרבות מתן ערובה על ידו.

(ג)   הועדה רשאית, לפי המלצת שירות המבחן או הרשות לשיקום האסיר, להתנות את שחרורו על-תנאי של האסיר בהשתתפותו, במהלך תקופת התנאי, בתכנית טיפולית בפיקוח שירות המבחן, או בתכנית לשיקומו שהוכנה בידי הרשות לשיקום האסיר; שחרור כאמור יותנה גם בקיום פרטי התכנית והועדה רשאית להתנותו בתנאים נוספים לענין זה.

(ד)  בהעדר קביעה אחרת של הועדה, יותנה שחרורו של אסיר, נוסף על התנאים האמורים בסעיפים קטנים (א) עד (ג), גם באלה:

(1)   האסיר יודיע למנהל בית הסוהר על המקום שבכוונתו לגור בו בתקופת התנאי;
(2) בתוך 48 שעות מעת שהגיע האסיר למקום מגוריו, יתייצב לפני השוטר הממונה על תחנת המשטרה הקרובה לו ביותר במחוז שבו הוא גר (להלן – השוטר הממונה);
(3)   האסיר יתייצב אחת לחודש, במהלך תקופת התנאי, לפני השוטר הממונה, ויודיע לו ולמנהל בית הסוהר, בהקדם האפשרי, על כל שינוי שחל במקום מגוריו;
(4)   איסור יציאתו של האסיר מהארץ.

(ה)  מגבלות על אסיר ששוחרר על-תנאי ממאסר לפי פרק זה בידי הוועדה, אשר הוטלו בצו לפי סעיף 3 לחוק מגבלות על חזרת עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס”ה-2004 (בחוק זה – חוק מגבלות על עבריין מין) או בצו לפי חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, הן חלק מתנאי השחרור.

עורך דין פלילי – ייצוג בועדות שחרורים ובקשות חנינה מהנשיא

עורך דין אלעד רן, שותף מייסד בפירמת עורכי הדין שאול-רן ושות’, יוצא פרקליטות מחוז מרכז ותביעות תל אביב, עורך דין פלילי בעל נסיון רב בייצוג וליווי אסירים אל מול ועדות השחרורים – ועדות שליש וכן בהגשת בקשות חנינה לנשיא המדינה קיצור תקופת המאסר.

עורך דין אלעד רן,  חבר הפורום הפלילי חבר הועדה לאיסור הלבנת הון וחבר הועדה למיסוי פלילי בלשכת עורכי הדין. 

משרדנו מעניק ייעוץ וליווי משפטי במשרדנו, עורכי דין פליליים בעלי שנות ניסיון רבות ומומחיות בייצוג בפני ועדות השחרורים ובקשות חנינה לנשיא המדינה, הכל תוך הקפדה על ייצוג משפטי ברמה הגבוהה ביותר, תוך לחימה עיקשת על זכויות לקוחותינו.

אם הינך עתיד לרצות תקופת מאסר או שהינך מרצה תקופת מאסר, פנה בהקדם לעורך דין במשרדנו המייצג לקוחות בתל אביב ובכל רחבי הארץ 03-7773333.

חייג עכשיו