מאמרים

לקוח המשרד זוכה מקובלנה פלילית

עו"ד אלעד שאול   |   לייעוץ אישי 03-7773333

בית משפט השלום בירושלים קיבל את טענת עו”ד אלעד שאול, שותף מייסד במשרד שאול-רן ושות’, והורה על ביטול קובלנה פלילית שהוגשה נגד לקוח המשרד בעבירות על חוק איסור לשון הרע ועבירת איומים.

הלכה למעשה, הלקוח זוכה מאשמה והתיק נגדו נסגר. מהי קובלנה פלילית בלשון הרע? כיצד ניתן לבטל כתב קובלנה שהוגש נגדך? והאם כדאי לשכור עו”ד פלילי לייצוג בהליך קובלנה פלילית?

זיכוי בתיק קובלנה פלילית

זיכוי מאשמה בקובלנה פלילית פרטית

כנגד לקוח המשרד הוגשה קובלנה פלילית פרטית המייחסת לו ביצוע עבירות של לשון הרע ואיומים; על פי עובדות הקובלנה הנאשם איים על הקובל, עורך דין במקצועו, עת אמר לו “אני אגמור אותך! אתה לא תחייה!”.

עוד ייחסה הקובלנה ללקוח הוצאת דיבה של הקובל עת הגיש נגדו תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין וטען טענות בניהן שהקובל מתנכל לו, נוהג כלפיו באלימות וטענות נוספות לעניין השתייכות הקובל לגורמי ימין קיצוני המבצעים פעולות “תג מחיר”.

קובלנה פלילית פרטית היא כתב אישום פלילי אשר מוגש על ידי אזרח, כנגד אזרח אחר, מבלי שיש צורך לערב את משטרת ישראל או את הפרקליטות. ההסדר שמאפשר הגשת קובלנה פרטית קבוע בסעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי לפיו כל אדם רשאי להאשים אדם אחר בקובלנה פלילית.

החוק מונה מספר עבירות מסוימות אותן ניתן להגיש לבית המשפט כקובלנה פלילית ובניהן עבירה לפי חוק איסור לשון הרע, חוק הגנת הפרטיות, איומים, תקיפה סתם ועוד.

העברת חומרי חקירה במסגרת קובלנה פלילית בלשון הרע

עוד בתחילת התיק הוגשו מספר בקשות על ידי משרדנו אל הקובל – על מנת שיאפשר לנאשם לעיין בחומר הראיות עליו מבסס הקובל את הקובלנה. הבקשה מבוססת על זכותו של נאשם בהליך פלילי לעיון בראיות התביעה, זכות הקבועה בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי.

בתיק זה, הקובל התחמק משך תקופה ארוכה מלהעביר את חומר הראיות ולכן הוגשה בקשה לביטול הקובלנה מכוח דוקטרינת “ההגנה מן הצדק” הנהוגה במשפט הפלילי; לפיה, כאשר רשות תביעה מתנכלת לנאשם, מתעמרת בו, או מתנהלת בצורה בלתי ראויה – בית המשפט רשאי להורות על ביטול כתב האישום מטעמי צדק והגינות.

בסופו של דבר, חומר הראיות הועבר לעיון הנאשם בשל צו שיפוטי שחייב את הקובל להעביר את חומר הראיות למשרדנו, אחרת תבוטל הקובלנה.

טענות מקדמיות בהליך קובלנה פלילית

בד בבד עם בקשתנו לביטול הקובלנה מכוח “הגנה מן הצדק” העלינו טענה מקדמית לפיה העובדות המנויות בכתב האישום אינן מהוות עבירה – טענה לפי סעיף 149(4) לחוק סדר הדין הפלילי אשר קובע:

149. לאחר תחילת המשפט רשאי הנאשם לטעון טענות מקדמיות, ובהן –
(4) העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה;

מחקר מעמיק שערכו עורכי הדין הפליליים במשרד שאול-רן גילה שלאחרונה פסק בית המשפט העליון בסוגיה כמעט זהה למקרה של הלקוח! הפסיקה החדשה ניצחה עבורנו את התיק! בית המשפט קיבל את טענותנו במלואן והורה לקובל לחזור בו מהקובלנה.

תלונה נגד עורך דין לוועדת האתיקה לא מהווה עילה לקובלנה פלילית

ובכן, במסגרת הטיפול בתיק נערך מחקר משפטי מקיף בנושא על ידי עורכי הדין במשרדנו, מחקר שהעלה הלכה חדשה שנפסקה בבית המשפט העליון בימים אלו ממש (רע”פ 3742/18 פלוני נגד פלוני [25.7.18]) בו קבע כבוד השופט א’ שהם:

“מקובלת עלי קביעתו של בית משפט השלום, לפיה יש לראות בועדת האתיקה בלשכת עורכי הדין כ”אדם אחד”, מאחר שהפירוש האמור מקל עם המשיב אשר הואשם בעבירת לשון הרע”

קביעה זו הובילה אותנו לכלל מסקנה, שהגשת התלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין על ידי הלקוח – הגם שנטענו בה טענות קשות ביותר, אינה מהווה עילה לקובלנה פלילית בלשון הרע.

נחדד, על מנת להרשיע אדם בעבירת לשון הרע על בית המשפט להתרשם כי התקיימו הנתונים הבאים:

  1. הנאשם פרסם לשון הרע כנגד המתלונן
  2. הנאשם פרסם לשון הרע בכוונה לפגוע
  3. הפרסום הגיע לשני בני אדם או יותר

ידוע שתלונה המוגשת לוועדת האתיקה מגיעה לעיונם של יותר מאדם אחד, החל מהמזכיר/ה אשר מקבל/ת את הקובלנה, דרך וועדת האתיקה עצמה המורכבת ממספר עורכי דין וכלה בתובע/ת מטעם הוועדה שמחליט/ה לבסוף מה יעלה בגורל התלונה. 

עם זאת, בית המשפט העליון קבע שוועדת האתיקה היא “אדם אחד” בלבד, ולא משנה כמה בני אדם מצויים בה בפועל. לכן, טענו בפני בית המשפט שהעובדות המנויות בכתב הקובלנה אינן מהוות עבירה פלילית ויש לזכות את הנאשם.

חסינות מתלונן המגיש תלונה “לרשות מוסמכת לחקור”

עוד נקבע במסגרת פסק הדין, שעצם הגשת תלונה לרשות המוסמכת לחקור מהווה הגנה מפני קובלנה פלילית בלשון הרע. משמע, ישנו חיסיון לאדם המגיש תלונה כנגד עורך דין לוועדת האתיקה, למתלונן המגיש תלונה במשטרה כנגד אדם אחר, או אף למטופל המגיש תלונה לגוף החקירות במשרד הבריאות כנגד הרופא המטפל.

בית המשפט העליון קבע:

“בצדק הגיש המשיב את תלונתו ללשכת עורכי הדין, מכיוון שהתלונה עסקה, בין היתר, בהתנהלותו המקצועית של המבקש כעורך דין… נראה, אפוא, כי ועדת האתיקה מהווה רשות מוסמכת רלוונטית לבדיקת תלונה כגון דא”

הקובל טען בתגובה, שהתלונה הוגשה לוועדת האתיקה בגין מעשים שיוחסו לו שנעשו בזמנו הפנוי, ולא בזמן עבודתו כעורך דין. גם לטענה זו הגענו מוכנים היטב! בית המשפט והקובל הופנו לפסק הדין בעמל”א 44305-11-13 וועדת האתיקה נ’ פרידה ישראלוביץ’ במחוזי ירושלים שם קבע כבוד השופט הבכיר אמנון כהן:

“…אין מחלוקת, כי בהתאם להלכה, מעשים שאינם הולמים את מקצוע עריכת הדין, מתייחסים לא רק להיבט המקצועי, אלא גם לחייו הפרטיים של עורך הדין.”

ביטול קובלנה פלילית

לעניין עבירת האיומים, אין ספק שניתן להגיש קובלנה פלילית בגין איומים. אולם יש להוכיח את ביצוע העבירה מעבר לכל ספק סביר. בעניינו של הלקוח, חומר הראיות שהעביר הקובל למשרדנו לא היה רלוונטי להוכחת עבירת האיומים. לכן, טענו בפני בית המשפט כי יש לבטל את הקובלנה גם בנוגע לעבירת האיומים, שכן לא ניתן להוכיח ביצוע עבירה פלילית ללא ראיות.

לאור כל האמור לעיל, בוטלה הקובלנה הפלילית כנגד הלקוח והוא זוכה מהאישומים שיוחסו לו.

זיכוי בקובלנה פלילית

חייג עכשיו