מה קורה אחרי הגשת כתב אישום?

קיבלת בדואר כתב אישום פלילי והזמנה לדיון בבית משפט? הדבר מסמל על תחילתו של הליך פלילי נגדך. הגשת כתב אישום מתבצעת לאחר הליכי חקירה במשטרה ולעיתים אף לאחר קיום הליך שימוע לפני הגשת כתב אישום.

איך להתמודד עם כתב אישום? האם ניתן לבטל את כתב האישום? ולאיזה עורך דין מומלץ לי לפנות? עו"ד אלעד שאול, מומחה למשפט פלילי ויוצא פרקליטות מחוז ת"א, מסביר:

כתב אישום פלילי: זימון לבית המשפט

כתב אישום מוגש לבית המשפט שבתחום שיפוטו נעברה העבירה על ידי הנאשם, או על פי מקום מגורי הנאשם.

כך למשל, עבירת אלימות שבוצעה ברמת גן, כתב האישום יוגש לבית משפט השלום בתל-אביב ואילו עבירת סמים שבוצעה בירושלים, כתב האישום יוגש לבית המשפט השלום בירושלים.

כל כתב אישום מקבל מספר תיק ייחודי משלו המורכב מהמילים ת"פ ("תיק פלילי") או תפ"ח ("תיק פשע חמור"). תיקי תפ"ח מוגשים לבית המשפט המחוזי שדן בתיקים חמורים ובעונשים שמעל 7 שנות מאסר.

בהזמנה לדיון יקבע המועד בו צריך הנאשם להתייצב, מיקומו של בית המשפט ובפני איזה שופט אמור להתקיים הדיון.

מה עלי לעשות בדיון הראשון בבית המשפט?

עוד לפני הדיון הראשון, אני ממליץ לך לפנות לעו"ד פלילי להסדרת הייצוג בתיק שהוגש נגדך.

עורך הדין אמור לפנות לגורם התובע (המשטרה או הפרקליטות) ולהעתיק את מלוא חומר החקירה. לאחר מכן, ילמד הסנגור את חומר החקירה ויבדוק האם יש די ראיות הקושרות אותך לביצוע העבירה והאם ישנה אפשרות להוביל לביטול כתב האישום.

לאחר מכן, יש לפנות לתביעה ולנהל עימה הליכי משא ומתן והליכים מקדמיים נוספים שבסופם עשויה להתרחש אחת מהתוצאות הבאות:

  • ביטול כתב האישום.
  • תיקון מקל בכתב האישום.
  • הסכמה על הסדר טיעון.

לאחר מכן, תתייצבו בבית המשפט בפני השופט בהליך הפלילי, עורך הדין שלך יטען את טענותיך בפני בית המשפט – יציג הסדר טיעון אם הוסכם על כך, ואם לא הוסכם על כך, ימסור את תשובתך לאישום (מודה באשמה או כופר בעובדות) והדיון יידחה למועד מאוחר יותר לשם שמיעת עדים – דיון הידוע כדיון הוכחות.

חוקר המשטרה אמר לי שהתיק יסגר, למה הגישו כתב אישום?

כי האמנת לחוקר המשטרה.

לחוקרי משטרת ישראל יש מטרה אחת ויחידה, לבצע את עבודתם נאמנה, לבצע חקירה יסודית ומעמיקה, להוציא מהחשוד מידע מפלילי ולהעביר את תיק החקירה לעיונו של תובע פלילי.

חוקר המשטרה לא מחליט על סגירת התיק ואף לא מחליט על הגשת כתב אישום. תפקידו מתחיל ונגמר בביצוע וניהול החקירה.

ההחלטה אם להעמיד את החשוד לדין, או להורות על גניזת התיק מתקבלת על ידי אחד משלושה גורמים:

  1. קצין החקירות – בתיקים קלים ביותר שנמצאים בסמכותו (כמו תיקי תקיפה סתם).
  2. תובע משטרתי – בתיקים חמורים יותר שבסמכות התביעה המשטרתית (כמו תיקי סמים, תקיפה חבלנית ועוד).
  3. פרקליט – בתיקים החמורים ביותר שבמסכות הפרקליטות (כמו תיקי אלימות קשה, עבירות מין, עבירות מחשב ועוד).

בשום שלב, לחוקר אין שום נגיעה או השפעה על סגירת התיק. ההיפך הוא הנכון! לחוקר המשטרה יש השפעה מכרעת על הפללת החשוד ומתן האפשרות לתובע הפלילי להגיש את כתב האישום ולהרשיע את החשוד.

ההבטחה לפיה "אל תדאג, זה תיק שאמור להיסגר" נאמרת כמעט על ידי כל חוקר לכל נחקר ותכליתה אחת – להרגיע את הנחקר על מנת שישתף פעולה, לא יפנה לעורך דין פלילי לקבלת יעוץ וליווי ויתעורר מעט מאוחר מדי – עם קבלת כתב האישום בדואר.

מי הגיש נגדי את כתב האישום?

מדינת ישראל.

בשונה מהדיעה הרווחת בקרב אזרחים נורמטיביים, לא המתלונן או המתלוננת הם אלו שמגישים כתב אישום. מדינת ישראל היא המאשימה בהתאם לסעיף 11 לחוק סדר הדין הפלילי.

את מדינת ישראל מייצגים התובעים הפליליים מיחידת התביעות המשטרתית או מפרקליטות המחוז הרלוונטית לתיק. בתחילת דרכי, עבדתי כתובע מטעם מדינת ישראל בפרקליטות מחוז ת"א וייצגתי את המדינה בתיקים פליליים – נגד נאשמים בהליך הפלילי.

האם המתלונן יכול לחזור בו מהתלונה ולבטל את כתב האישום?

זה לא עובד כך.

המתלונן או המתלוננת הגישו תלונה, לעיתים מיוזמתם ולעיתים תוך כפייה מצד המשטרה.

מכל מקום, ברגע שהוגשה תלונה המתלונן כבר לא מהווה צד להליך והמושכות עוברות לידי מדינת ישראל באמצעות המשטרה או הגוף התובע. אך ורק הגוף התובע רשאי להורות על ביטול כתב אישום.

כך למשל, בתיקי אלימות במשפחה (אלמ"ב) אני נתקל במקרים רבים של מתלוננת המבקשת לחזור בה מהתלונה ואף ניגשת לתחנת המשטרה על מנת להתחנן שלא יעמידו לדין את בעלה. אולם כתב האישום מוגש ומתנהל הליך פלילי נגד בעלה, על אפה ועל חמתה.

יחד עם זאת, עורך דין פלילי מטעמכם יכול בהחלט לנקוט פעולות מסוימות ולטעון טענות משפטיות מסוימות שיכולות לשכנע את התביעה לבטל את כתב האישום.

לא קיבלתי מכתב יידוע לחשוד ולא נערך לי שימוע פלילי, מה לעשות?

הזכות לקיומו של שימוע פלילי קבועה בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי.

הזכות רלוונטית למי שנחקר בעבירה מסוג "פשע", שהעונש עליה הוא מעל 3 שנות מאסר, עבירות לדוגמה:

  1. תקיפה על ידי שניים או יותר.
  2. עבירות נשק.
  3. החזקת סמים שלא לצריכה עצמית.
  4. מעשה סדום.
  5. גניבה ממעביד.
  6. ועוד.

מצד שני, עבירות מסוג "עוון" לא מזכות את החשוד בזכות לקיום שימוע לפני הגשת כתב אישום, עבירות לדוגמה:

  1. קבלת דבר במרמה.
  2. זיוף.
  3. תקיפה הגורמת חבלה של ממש.
  4. תקיפה סתם.
  5. מעשה מגונה.
  6. ועוד.

אם נחשדתם בעבירה פלילית מסוג "פשע" ולא קיבלתם מכתב יידוע לחשוד לחשוד ולא נערך לכם הליך שימוע לפני הגשת כתב אישום, יתכן שניתן יהיה לבטל את כתב האישום נגדכם.

זה הזמן לפנות לעורך דין פלילי ולבדוק את זכויותיכם, אני מזמין אותך לחייג אל משרדנו ולקבל שירות ומענה מקצועי ממיטב עורכי הדין הפליליים. במשרדנו עורכי דין יוצאי המשטרה, התביעה המשטרתית, פרקליטויות המחוז וגופי תביעה שונים.

אנו מכירים היטב את נהלי התביעה הפלילית במדינת ישראל, לכן אנו מצליחים במקרים רבים להוביל לביטול כתבי אישום.

אז איך ניתן לבטל כתב אישום?

ישנן אין סוף דרכים וצורות לגרום לביטול כתב אישום.

יחד עם זאת, ביטול כתב אישום היא החלטה שלא מתקבלת לעיתים קרובות – כשתובע פלילי החליט להגיש כתב אישום הוא "מטפס על עץ גבוה". על מנת לשכנע אותו "לרדת מהעץ", נדרשים טיעונים משכנעים ביותר.

השלב המתאים ביותר לתקוף כתב אישום הוא לפני שהוא הוגש! ולכן אני ממליץ בחום לפנות לעורך דין פלילי מיד עם הזימון הראשוני לחקירה במשטרה.

כעו"ד פלילי מנוסה, אני וצוות עורכי הדין במשרד מלווים חשודים בהליכי החקירה, מוודאים שזכויותיהם נשמרות, שקו ההגנה שלהם נשאר מבוצר וחזק ואף עומדים בקשר רציף עם רשויות התביעה תוך ניסיון מתמיד לשכנע אותם שלא להגיש כתב אישום.

קל יותר לשכנע תובע לא להעמיד לדין מאשר לשכנע אותו לחזור בו מכתב אישום שכבר הוגש.

אך גם אם הוגש נגדך כתב האישום, עדיין נוכל לפעול במטרה למצות את האפשרות לביטולו. בין היתר, בדרכים הבאות:

  • שיכנוע התובע שאין מספיק ראיות להרשעה.
  • שיכנוע התובע שאין עניין ציבורי בניהול התיק.
  • שיכנוע התובע להעביר את התיק לסגירה בדרך של "הסדר מותנה".
  • עיכוב ההליכים על ידי היועץ המשפטי לממשלה.

כמשרד עורכי דין מוביל בישראל בתחום המשפט הפלילי, הובלנו אין ספור תיקים בהם הוגש כתב אישום לביטול ההליך.

אנו עומדים לרשותך בכל עת.

דרגו את המאמר
זקוקים לייעוץ אישי בנושא מה קורה אחרי הגשת כתב אישום??
השאירו פרטים ונשוב אליכם במהרה:
תרצו לחזור לנקודה מסוימת בכתבה?
כותב המאמר
עורך דין אלעד שאול
עורך דין אלעד שאול
שותף מייסד במשרד. מעורכי הדין הפליליים המובילים בישראל, יוצא פרקליטות מחוז תל-אביב ובוגר האוניברסיטה העברית בירושלים. נחשב לאחד המומחים הבולטים בתחומי עבירות מחשב, סייבר, מרמה והונאה ועבירות צווארון לבן. מוסמך מטעם גופי ממשל בארץ, באירופה ובארה"ב לניהול סיכוני סייבר, הגנת הפרטיות וניהול משברים.

עו"ד אלעד שאול בפייסבוק • עו"ד אלעד שאול ביוטיוב • מייל אישי Elad@ese.co.il

שאלות ותשובות
עורך דין אלעד שאול רקע שקוף
זקוקים לייעוץ?
השאירו פרטים ונשוב אליכם במהרה
הנושא דחוף? חייגו 24 שעות ביממה
מאמרים נוספים בתחום
מעשה מגונה
מעשה מגונה

מעשה מגונה היא אחת מעבירות המין הנפוצות והחמורות בחוק הפלילי הישראלי. במאמר שלפניכם נסקור את העבירה, היסודות שלה והעונש הצפוי למי שמבצע את עבירת המין החמורה הזו, בהתאם לנסיבות השונות

קרא עוד
שינוי תנאי מעצר בית

קיומו של הליך פלילי נגד חשוד או נאשם עלול לשבש בהחלט את שגרת חייו ולפגוע בחירותו. אחד האמצעים בהם משתמשים בהליך הפלילי הוא שחרור החשוד או הנאשם למעצר בית. אך

קרא עוד
יבוא סמים
יבוא סמים

יבוא סמים מסוכנים לישראל היא עבירה פלילית שהעונש עליה יכול להגיע עד 20 שנות מאסר. כשמסתכלים על הוראות פקודת הסמים המסוכנים, יבוא סמים נמצא יחד עם עבירות חמורות כגון סחר,

קרא עוד
עורך דין אלעד שאול רקע שקוף
זקוקים לייעוץ?
השאירו פרטים ונשוב אליכם במהרה
הנושא דחוף? חייגו 24 שעות ביממה