ועדת שחרורים

ועדת שחרורים נערכת לרוב על מנת לבחון את זכאותו של אסיר לשחרור מוקדם לאחר ריצוי שני שלישים ממאסרו. עו"ד אלעד שאול מסביר על ועדת השחרורים, האמונה על שחרור אסירי על תנאי ועל הרשות לשיקום האסיר שאחראית על שיקומם של אסירים במדינת ישראל:

חשיבות הליכי השיקום בועדת שחרורים

עם הכניסה לכלא האסיר חווה קשיים רבים הנובעים מאובדן החופש הפיזי, אובדן חופש הבחירה, אובדן הפרטיות, ניתוק מהמשפחה ונזקים כלכליים. נוסף על כך, האסירים מתמודדים עם חסכים שקדמו למאסר – חסרים רגשיים, חינוכיים-תרבותיים ותפקודיים, חוסר משאבים ומקורות תמיכה פנימיים וחיצוניים וקשרים כושלים עם מוסדות המדינה ומסגרותיה. בטרם כניסה למאסר מומלץ לאסיר להיערך לתקופת מאסרו על מנת להגדיל את הסיכוי לזכות בשחרור מוקדם לאחר ריצוי שני שלישים במה שמכונה "ועדת שליש". כדי להגביר את הסיכוי לעלות לוועדת שלישי ולזכות בשחרור מוקדם צריך להתחשב בהליכי שיקום וטיפול שנערכים בין כתלי הכלא.

הליכי השיקום והטיפול משפיעים גם על קיצור עונש מאסר והמתקת עונשים פליליים במסגרת בקשת חנינה לנשיא המדינה לקיצור תקופת המאסר. ייצגנו אסירים רבים במסגרת ועדות השחרורים (ועדות שליש) ובבקשות בפני נשיא המדינה לקיצור עונש המאסר במסגרת מוסד החנינה, תוך שימוש בידע נרחב שרכשנו בתקופת עבודתנו בפרקליטויות וברשויות המדינה השונות.

כיצד מתבצע הליך השיקום בבית הסוהר?

הטיפול והשיקום בין כתלי בית הסוהר הוא באחריות מחלקת חינוך, טיפול ושיקום בשירות בתי הסוהר, שתפקידה הוא להקטין את הסיכויי לשובו של האסיר לבית הכלא לאחר שחרורו (מניעת "רצידיביזם"). הדבר נעשה בשילוב של מסלולי חינוך ותוכניות טיפול ושיקום במסגרת בית הסוהר, כל אלו הוכחו מחקרית כמסייעות לאסירים לפתוח בחיים חדשים לאחר השחרור ולא לחזור לדרך הפשע. כך למשל מתאפשר לאסיר להשלים בגרויות בזמן תקופת מאסרו בכפוף להגשת בקשה מטעמו, בחינת הבקשה על ידי שב"ס ואם תאושר – הרשמה ללימודים.

הייתרונות בהליך הטיפול והשיקום בבית הסוהר הן:

  1. שילוב בכלא: אסיר שמשתלב בהליך חינוכי או שיקומי זוכה לטיפול קבוצתי, פרטני וקהילתי בעל היבטים של תמיכה והשתלבות. המפגשים המשותפים כוללים לעיתים גם את בני המשפחה של האסיר ואף נערך לפעמים טיפול משותף לאסיר ולבני משפחתו כגון מסוגלות הורית, סדנאות שליטה בכעסים וכדומה. הדבר מסייע לאסיר להשתלב בין כתלי הכלא, למצוא את עצמו חברתית ואף להרחיק אותו מחברה שולית בתוך בית הסוהר. כמובן שהדבר מובא לידיעתה של ועדת השחרורים בזמן ובמועד המתאים לכך.
  2. מזעור נזקים לאסיר: במסגרת הליכי הטיפול ניתן להתרשם מהאסיר, לאתר אסירים שחשופים להתעללות או נתונים בסיכון בזמן מאסרם, להפחית אובדנות בקרב אסירים ואף לבחור אגף מתאים לשיבוץ. אסיר שבוחר להימנע מהליך טיפול או חינוכי, לרוב ינהל אינטראקציה מועטה יחסית עם רשויות הכלא ובכך הוא עלול ליפול בין הכסאות.
  3. הקניית כלים מתקנים: הטיפול הפרטני, הקבוצתי והקהילתי, לצד החינוך הפורמלי והלא פורמאלי במסגרת המאסר, מאפשרים לאסר לרכוש כלים לעתיד שיאפשרו לו לשמור על דרך הישר כשישוב לאזרחות. בין יתר התהליכים שעובר האסיר הוא זכאי למשל להליכי השמה תעסוקתית, גמילה מסמים, טיפול בעבריינות מין והפחתת מסוכנות מינית, טיפול בעברייני אלימות במשפחה, הקניית הרגלי עבודה, שינוי דפוסי התנהגות עברייניים ורכישת דפוסים נורמטיביים. כל אלו עומדים לנגד עיני ועדת השחרורים כשהיא מחליטה אם להורות על שחרור האסיר בשחרור מוקדם או לא.
  4. הכנה לשחרור: חלק גדול מהליכי הטיפול והחינוך נערכים בשיתוף פעולה עם גורמי קהילה החיצוניים לבית הסוהר ובשיתוף הרשות לשיקום האסיר (רש"א). אגפי השיקום מתחלקים לשלושה סוגים: קבוצתי, פרטני והוסטל. על אלו נוספת הכנת תוכנית שיקום בשיתוף רש"א. כמובן שועדת שחרורים מתרשמת מרמת המוכנות של אסיר להשתחרר ולחזור לחברה והדבר מהווה רכיב מכריע בהחלטה אם לקצר את המאסר או לא.

הרשות לשיקום האסיר (רש"א) – פעילות השיקום

רש"א אחראית לטיפול באסיר ובמשפחתו עד שנתיים מיום שחרורו מהכלא, תהליך השיקום של אסירים משוחררים מכונה "שיקום בפיקוח", כלומר – תהליך שיקום בבקרה ובפיקוח של נציג הרשות לשיקום האסיר. פעילות הרשות נעשית בשני אופנים עיקריים: פעילות ישירה של עובדי הרשות ופעילות באמצעות גופים התנדבותיים שהרשות מפקחת עליהם ומסייעת להם בפעילות השוטפת. פעילו רש"א נעשית בכמה מוקדים:

  • פעילות רש"א בבית הסוהר: בכל מתקן כליאה בישראל עובד יועץ רש"א, הוא נפגש עם האסיר במהלך 120 הימים שלפני מועד השחרור, מאבחן אותו ומכין עבורו תוכנית שיקום המוכנה "תוכנית רש"א". במסגרת התוכנית יפורט הליך הטיפול, השיקום, התעסוקה והפיקוח של רש"א מול האסיר בזמן שחרור. תוכנית רש"א חשובה מאוד לוועדת השחרורים ובמקרים רבים היא תנאי מקדים לשחרור מוקדם.
  • סדנאות והכנה לשחרור: יועצי הרשות לשיקום האסיר מפעילים סדנאות הכנה לשחרור ומכינים את האסיר לקראת שחרורו, בין היתר, מסייעים לו בהשמה תעסוקתית וברכישת כלים להתמודד עם האזרחות.
  • פעילות חוץ קהילתית: הפעילות החוץ קהילתית של רש"א מתבטאת בעיקר בהפעלת הוסטלים לאסירים משוחררים. הרשות מפעילה שבעה הוסטלים בערים: חיפה, ירושלים ובאר שבע; הוסטל לאסירי אלמ"ב בראשון לציון ובמקומות נוספים. ההוסטלים מיועדים לאסירים המכורים לסמים, עברייני מין, עברייני אלימות במשפחה, בני מיעוטים ואסירות לטיפול דאידי (טיפול הורה-ילד) וכן אסירות עם ילדיהן. הרשות מפקחת על אסירים המופנים לקהילות טיפוליות – להוסטלים של חסות הנוער, לקיבוצים ולישיבות.
  • פעילות בקהילה: רש"א הקימה בתל אביב מרכז תעסוקתי טיפול לאסירות משוחררות; בנוסף ובסיוע שירות המבחן למבוגרים והמוסד לביטוח לאומי הוקם מרכז אמבולטורי לטיפול בעברייני מין.
  • תעסוקה: ברחבי הארץ מפעילה רש"א 6 רכזי תעסוקה שתפקידם הוא להפעיל סדנאות הכנה בבית הסוהר, לפל בהשמת אסירים לאחר שחרורם, לגייס מעסיקים ידידים ולספק ליווי תעסוקתי לאסירים משוחררים כדי לסייע להם להתמיד בעבודה. גם התמדה בעבודה הוכחה כמקטינה חזרת האסיר לעולם הפשע. רכישת מקצוע בזמן ריצוי המאסר באה לידי ביטוי אף היא במסגרת ועדת השחרורים.
  • רכזי שיקום האסיר: הרשות מינתה ב-40 יישובים רכזי שיקום האסיר, שהם עובדי מחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות. הרכזים מטפלים באסירים משוחררים ובבני משפחותיהם. כמו כן, הם אחראים לפיתוח פרויקטים למען שיקום האסיר, כמו קבוצות טיפוליות לאסירים משוחררים הנמצאים בתוכניות שיקום בפיקוח, קבוצות טיפוליות לנשות אסירים, חונכות לילדי אסירים, פעילות העשרה ופרויקטים נוספים ביישובים. הרכזים מקבלים הנחיה מקצועית מהרשות לשיקום האסיר. ברשויות מקומיות שבהן אין רכזי שיקום האסיר, בעיקר ביישובים קטנים, פועלי יועצי הרשות לשיקום האסיר (שהם עובדי הרשות) ומכינים באמצעות מחלקת הרווחה תוכניות שיקום בפיקוח.

במסגרת ייעוץ וליווי לאסירים שאנו מעניקים, אנו מסייעים גם בתקשורת מול רש"א, בייעוץ לאסיר כיצד להתמודד עם רכזי שיקום האסיר, הדרך הנכונה לבצע את הליך הטיפול, החינוך וההשמה התעסוקתית במטרה למקסם את הסיכוי לעלות לועדת שליש ולזכות בשחרור מוקדם.

חברי ועדת השחרורים

לפי חוק שחרור על תנאי ממאסר ועדת השחרורים תורכב משלושה חברים:

  1. שופט המשמש כיו"ר ועדת השחרורים.
  2. נציגי ציבור: שני נציגים שמונו על ידי שר המשפטים והם בהכשרתם קרימינולוגים, עו"ס, פסיכולוג, פסיכיאטר או איש חינוך.

בנוסף לכך ישנו איש שב"ס בדרגת רב כלאי לפחות שלוקח חלק בוועדה וממליץ המלצותיו אך אין לו זכות הצבעה.

תפקיד ועדת השחרורים

סעיף 3 לחוק שחרור על תנאי קובע:
" אסיר, למעט אסיר עולם, הנושא עונש מאסר לתקופה העולה על שישה חודשים, שנשא לפחות שני שלישים מתקופת המאסר שעליו לשאת, רשאית ועדת שחרורים, לבקשתו, לשחררו על-תנאי מנשיאת יתרת תקופת המאסר."
תפקיד ועדת השחרורים הוא לבחון ולהחליט האם אסיר ראוי להשתחרר על תנאי, לאחר שריצה רק חלק מעונשו, בהתאם לחוק. ועדות השחרורים מחליטות האם ראוי האסיר לשחרור על תנאי על פי שיקולים של נסיבות העבירה וחומרתה, הרשעות קודמות, רמת מסוכנות לשלום הציבור, סיכוי שיקום האסיר, דיונים קודמים בפני הועדה, כתבי אישום נוספים שתלויים ועומדים כנגד האסיר, התנהגותו בתקופת המאסר, חוות דעת שירות בתי הסוהר על האסיר ותפקודו, חוות דעת הרשות לשיקום האסיר, חוות דעת שירות המבחן, משטרת ישראל או גורמי הבטחון, נתוניו האישיים של האסיר ועוד שיקולים מנחים.

הדיון בועדת שחרורים

בדיון בועדה יהיו נוכחים האסיר ועורך דינו, אם השכיל האסיר לשכור עורך דין פלילי, ונציג היועץ המשפטי לממשלה. אם נציגי הפרקליטות הסכימו עם עוה"ד המייצג את האסיר על שחרור מוקדם, ניתן לקיים את הדיון בהיעדרו של האסיר ולהורות על שחרורו. אולם במקרים רבים הפרקליטות מתנגדת וצריך לנהל דיון לגופו של עניין בבקשת האסיר לשחרור. במסגרת הדיון נערך פרוטוקול שמתעד את מה שנאמר במסגרת הועדה ובסופו של דיון תינתן החלטה. אם הועדה החליטה לשחרר את האסיר על תנאי, ייקבעו תנאים לשחרור שיפורטו להלן.

תנאי השחרור לאחר שהוחלט בועדת השחרורים על שחרורו של אסיר

התנאים לשחרור מוקדם קבועים בחוק והועדה רשאית לקבוע את התנאים שיחולו על האסיר בתקופת השחרור על תנאי:

  1. איסור לעבור עבירה: אסור לאסיר לעבור עבירת עוון או פשע במשך תקופת התנאי.
  2. ערבויות: הועדה רשאית להטיל על האסיר ערבויות לשחרור, למשל, הפקדת סכום כספי או החתמת ערב צד ג' שיערוב לכך שהאסיר לא מפר את התנאים.
  3. חובת פיקוח וטיפול: הועדה רשאית להתנות את השחרור בהשתתפות האסיר בהליכי פיקוח, טיפול וחינוך מטעם רש"א – עמידה בתוכנית רש"א היא בחלק גדול מהמקרים גורם משמעותי לשחרור האסיר ולהתמדתו בחיים נורמטיביים מחוץ לכתלי הכלא.
  4. הודעה על מקום מגורים: האסיר חייב להודיע למנהל בית הסוהר על כתובת מגוריו.
  5. התייצבות במשטרה: תוך 48 שעות מרגע השחרור על האסיר להתייצב במשטרה וידווח שהוא אסיר ברישיון המתגורר בתחום השיפוט של התחנה.
  6. התייצבות תקופתית: כל חודש האסיר צריך להתייצב במפני השוטר הממונה ולעדכן על מקום מגוריו העדכני.
  7. איסור יציאה מהארץ: אסור לאסיר ברישיון לצאת מהארץ, אלא אם קיבל אישור לכך.

על הגבלות אלו ניתן להוסיף הגבלות נוספות אם הוטלו על האסיר, כגון צו פיקוח על עברייני מין וכדומה שמונעים העסקת עברייני מין במוסדות ציבוריים או בכל מקום בו נמצאים קטינים וחסרי ישע.

ייצוג משפטי בועדת שחרורים: יתרונות וחסרונות

אסיר רשאי להיות לא מיוצג בועדת השחרורים ולהציג את עמדתו בעצמו. יחד עם זאת, שלטונות שב"ס מצויים בעמדת כוח מובהקת כלפי האסיר, ישנם פערי ידע ואמצעים כלכליים בין האסיר למדינת ישראל ולכן ייצוג האסיר את עצמו מסתיים, ברוב המקרים, בתוצאה פחות טובה מאשר זו שתתקבל עם ייצוג משפטי איכותי. החיסרון היחיד בייצוג של עורך דין בועדת השחרורים היא העלות הכספית של שכר הטרחה, אך אפשר בהחלט לקבוע שעלות זו זניחה ביותר ביחס לחירות שהאסיר יכול לזכות בה – כפי שנאמר "אין מחיר לחופש".

עורך דין אלעד שאול, בעל המשרד, יוצא פרקליטות מחוז ת"א פלילי וחברת וועדות פליליות שונות בלשכת עורכי הדין. יחד עם עורכי הדין במשרד, מייצגים נאמנה אסירים בוועדות שחרורים, וועדות שלישי ובעתירות אסיר מול שירות בתי הסוהר. המשרד מדורג בין המובילים בישראל בתחום המשפט הפלילי – צווארון לבן ומפקיד על ייצוג איכותי ותקיף. אנו לרשותך לייעוץ בכל עת.

5 מתוך 5 - (2 הצבעות)
זקוקים לייעוץ אישי בנושא ועדת שחרורים?
השאירו פרטים ונשוב אליכם במהרה:
תרצו לחזור לנקודה מסוימת בכתבה?
כותב המאמר
עורך דין אלעד שאול
עורך דין אלעד שאול
שותף מייסד במשרד. מעורכי הדין הפליליים המובילים בישראל, יוצא פרקליטות מחוז תל-אביב ובוגר האוניברסיטה העברית בירושלים. נחשב לאחד המומחים הבולטים בתחומי עבירות מחשב, סייבר, מרמה והונאה ועבירות צווארון לבן. מוסמך מטעם גופי ממשל בארץ, באירופה ובארה"ב לניהול סיכוני סייבר, הגנת הפרטיות וניהול משברים.

עו"ד אלעד שאול בפייסבוק • עו"ד אלעד שאול ביוטיוב • מייל אישי Elad@ese.co.il

שאלות ותשובות
עורך דין אלעד שאול רקע שקוף
זקוקים לייעוץ?
השאירו פרטים ונשוב אליכם במהרה
הנושא דחוף? חייגו 24 שעות ביממה
מאמרים נוספים בתחום
תיק פלא משטרתי
תיק פל"א

תיק פל"א משטרה הוא אחד המונחים המקצועיים הבולטים במשפט הפלילי ונסקור אותו במאמר זה. מה כולל תיק פל"א, כיצד ניתן לקבל העתק ממנו והאם אפשר לסגור אותו מבלי שיוגש כתב

קרא עוד
היזק לרכוש במזיד
היזק לרכוש במזיד

עבירת היזק לרכוש במזיד היא אחת העבירות הנפוצות במדינת ישראל, אני נתקל בה לא מעט במהלך עבודתי. לרוב, מדובר באירועים יום יומיים שהחריפו לגרימת נזק לרכוש, דוגמת ריב בין בני

קרא עוד
חבלה במזיד ברכב
חבלה במזיד ברכב

חבלה במזיד ברכב היא עבירה חמורה שאנו נתקלים בה לעיתים קרובות במסגרת סכסוכי נהגים בכביש, סכסוכי שכנים, הליכי גירושין או אפילו סתם מתוך ונדליזם. מה העונש על חבלה במזיד ברכב

קרא עוד
הפרת צו הרחקה
הפרת צו הרחקה

הפרת צו הרחקה היא עבירה פלילית המכונה "הפרת הוראה חוקית". צו הרחקה הוא צו שניתן על ידי בית משפט ומטרתו להרחיק אדם מטריד מסביבת מבקש הצו, ההרחקה יכולה להיות פיזית

קרא עוד
עורך דין אלעד שאול רקע שקוף
זקוקים לייעוץ?
השאירו פרטים ונשוב אליכם במהרה
הנושא דחוף? חייגו 24 שעות ביממה